ניתן לצפות בעמוד זה ב-http://www.jeepolog.com/forums/conte...5%D7%A0%D7%9C?
Printable View
ניתן לצפות בעמוד זה ב-http://www.jeepolog.com/forums/conte...5%D7%A0%D7%9C?
כל מילה בסלע.
בעברי כחשמלאי רכב, ראיתי שאכן רוב תקלות החשמל בצמות וחוטים ברכב נבעו מיד אדם, הן בשל התקנות שונות והן בגלל עבודת
מכונאים או בעלי הרכב עצמם.
בברכה - רפי לין
רפי תודה על הפידבק.
לאור נסיונך הרב, נשמח אם תפרט ותוסיף הערות\תובנות משלך על המאמר.
תמיד עוד יש מה וממי ללמוד.
גיתאי
האתגר בליצר /לשחזר הוא בהשגת פלאגים מקוריים או תואמים למקור
אהבתי מאוד!
אתה כותב מצוין ומאוד מעניין.
מהיכרותי את עולם החיווט מחיל האוויר ומהתעשייה, (יותר מהצד התכנוני) אני יודע להעריך תכנון וביצוע נכונים. מתחבר לכל מה שנכתב במאמר.
הבעיה מתחילה עם ההתקנות המקומיות. לא יודעים לחשב זרמים, לא יודעים\רוצים לבדוק איכות לחיצות של פינים ונעליים. מגיעים חברה צעירים שאומרים לי זה רק חוטים מה אתה רוצה? אני מציע לכל מי שנותן למתקין להתעסק לו באוטו להישאר לידו לראות טוב טוב איפה הוא נוגע. טוב סתם התחלתי להוציא קיטור :)
כתבה יפה ומלמדת
מחכה כבר להמשך.
מספר הערות קטנות
1. אשמח להרחבה במיוחד בזיהוי / שיחזור צמתי ארקה.
2. פיתרונות / רעיונות בהחלפת קונקטורים מרובי רגליים בצמה קיימת, מה עושים עם הקיצור ההכרחי באורך.
3. ממה שאני יודע האבולוציה האחרונה בתחום הצמות מדברת על מעבר לסיב אופטי מפוקד מחשב / פורט. מעניין אם ההליך הזה ישאיר עדיין פתח לעבודות עצמאיות.
תודה לכל המגיבים. מעודד לדעת שיש המוצאים עניין בנושא הכל כך חשוב הזה.
מספר התייחסויות ספציפיות:
1. "האתגר בלייצר\לשחזר הוא בהשגת פלאגים מקוריים או תואמים למקור" - נכון. זה אמנם רק אחד האתגרים, אבל בהחלט משמעותי. אתייחס לזה בחלקים הבאים.
2. זיהוי ושחזור צמתי הארקה - אין הבדל מהותי בין צמתי הארקה לכל צומת אחר ברתמה. מה שנמצא לרוב בספר השירות בקשר לכך הם:
איור\ים של נקודות וצמתי הארקה 'גדולים' שאינם כלולים במסגרת הרתמות - מצבר\מנוע\שלדה\מרכב,
סימון חיווטי הארקה כמו לכל קטגוריית חיווט אחרת (למשל: Z להארקה, L לתאורה, C למיזוג אוויר וכן הלאה) והתייחסות לחיווטים וצמתים אלה כאל כל צומת אחרת, אם במסגרת האיורים וכמובן במסגרת הסכימות.
2. למה כוונתך בשאלה "מה עושים עם הקיצור ההכרחי באורך"?
3. גם כשייכנס הסיב האופטי, כשהמאסה העיקרית של כלי הרכב תתאפיין בטכולוגיה הזו - אני מנחש שכבר יגיע זמנו של הבן שלי לכתוב את כתבות דור ההמשך...
וברצינות; אינני מכיר את נושא הסיבים אם כי שמעתי עליו פה ושם, אבל היות ובביצוע שיקום רתמות אנחנו מטפלים רק בשכבה הפיזית, אני לא צופה הבדל מהותי שהסיב יביא איתו לענייננו. וגם מתקינים ימשיכו להתקין.
אם מישהו מכיר את התחום הוא מוזמן להאיר את עיננו.
חלקי ההמשך יתפרסמו בקרוב, בקשות\שאלות\דגשים נוספים יתקבלו ברצון על מנת שאספיק לכלול התייחסויות מתאימות עד הפרסום.
דרור - כשהחניון קרס, הרימו לך לאימ-אמא של ההנחתה. ידעתי שתגובה ממך היא רק עניין של זמן :p
גיתאי אחלה כתבה,
מחכה כבר לחלק הבא.
הבעיה שאני נתקלתי בה בפתרון בעיות בסופה בצורה רצינית היא להשיג חוטים בצבעים הנכונים ובגייג׳ים המקוריים.
לא מצאתי יבואן חוטים או חנות שמחזיקה כל כך הרבה צבעים, ואם יש אז לא היו מוכנים למכור לי 10-15 מטר אלא רק גלילים של מאה מטר...
בסוף חשמלאי תותח הביא לי צמות של רכבים ישנים שהלכו לפח הזבל ומהאוצרות האלו חילצתי חוטים צבעוניים.
אבל אם אתה מתכוון להשאר נאמן למקור או נאמן לסכמה הצבאית אז יש לך בעיה.
אנא התייחס לזה במאמר הבא. איך טיפלת בצבעים? או איך טיפלת בפסיכולוגיה שלך עם עצמך כדי לשכנע אותך שזה לא יהיה מושלם כמו במפעל...
תודה
אייל
כמתבונן מהצד במה שגיתאי עשה...
אין מה לפקפק בהשוואת האיכות מול המוצר המקורי מהמפעל. כי המוצר המקורי הוא רק סביר וגם זה במקרה הטוב. אפילו בסכמות היצרן + הסכמות של הרנגלר YJ, הפדנט החולני הזה מצא טעויות ולא מעט.
מצד שני, במקרה של הג'יפ הזה ניתן דגש רב ל"קאסטומיזציה" והתוצאה היא משהו שעוד לא נראה כמוהו בסופות. זה מרשים ביותר מצד אחד, אבל גם מורכב להפליא מצד שני. לפחות בעיני הלא-מקצועיות בעליל. אני בספק גדול אם למעט האב המאושר בעצמו, יש בישראל חשמלאי רכב כלשהו שיידע איך לגשת למערכת הזו ומאיפה להסתכל עליה... ועוד יותר אני בספק, אם מישהו מהחובבים כאן, יהיה בעל ידע, יכולת וסבלנות מספיקים על מנת לבצע עבודה כזו. שלא לדבר על חשמלאים, כולל בעלי מוניטין - משום שזו עבודה שדורשת כל כך הרבה זמן וידע, שספק אם מישהו כאן היה/יהיה מוכן לשלם את עלותה האמיתית.
והחניון שנפל... החקירה עוד לא נפתחה, אבל אני מרשה לעצמי לנחש את תוצאותיה.
תרבות החפיף הישראלית, כפי שבאה לידי ביטוי בכמויות הזבל שמתווסף בצורה חובבנית למערכות החשמל במכוניות שלנו ע"י "מתקינים" בני 17 שמרוויחים שכר-מינימום, מגיעה לכל מקום בסופו של דבר. גם לבניית חניונים. כן, בסוף הכל קשור.
לפני כמה שנים, אחרי בעיית התנעה שנבעה מבעיית חשמל, ותיקון של חשמלאי רכב שהחזיק בדיוק שבוע - ערכתי נקיון בצמת החשמל בקבינה וקצת בתא מנוע.
סך הכל נקיון פשוט. עברתי על חוטי חשמל שלא היו מחוברים בצד אחד, ניתקתי חיבורים שלא הלכו לשום מקום. ואפילו הוצאתי לא מעט חוטי חשמל שלא היו מחוברים באף צד שלהם! פשוט התחבאו יחד עם חוטים אחרים, מאוזקים יפה יפה. וצנחו לרצפה בשנייה שהתחלתי לפתוח את האזיקונים.
אחד הטיפולים ההכרחיים שלדעתי צריך לעשות כחלק מיישור קו לרכב שקונים.
טיפ קטן למחפשים חיווט צבעוני - כבל פנדל.
רב גידי גמיש לפי איזה קוטר שתרצי ולפי כמות הגידים. כמדומני עד 7 צבעים...
אייל - אתייחס לסוגיית הצבעים בהחלט.
יגאל - 'ניקוי מתקינים' בדרך כלל לא נוגע בבעיות האמיתיות אלא רק בשוליים, זאת בניגוד לרושם שאולי עשוי להיווצר ממילוי קרטון בחוטי זבל. הבעיות אינן מסתתרות בחוטים המנותקים שהיו בעבר דיבורית\קודנית\חוט מקורי שנשרף ובמקומו יצרו מעקף\וכן הלאה. הבעיות מסתתרות דווקא בחוטי הקומבינה המחוברים בשני קצותיהם.
חוצמזה לא אצל כולם ינשרו כל כך הרבה חוטים יתומים כמו אצלך - אני יכול לומר לך שראיתי רתמות, למשל רתמת הקבינה אצלי, שהיתה כל כך מקומבנת וזוועתית מכל פינה עם ימבה חוטים וממסרים תלויים להם באוויר עד שאף אחד לא היה מסוגל למצוא את הידיים והרגליים - אבל כמעט לא היו חוטים יתומים...
אני דווקא שם את הדגש על ניתוח מלא לרתמה. זה פותר בעיות עכשוויות ומונע בעיות עתידיות, אלא אם החשמל שלך במצב מצויין ואינו מצריך נגיעה.
אין לי יותר מדי להוסיף על המומחים כאן, רק כטכנאי מחשבים ורשתות תקשורת אני יודע לומר לך:
סיבים אופטיים מעבירי אך ורק מידע ולא מתח (אנו רגילים שמידע עובר כמתח, כאן הוא עובר כקרן אור בקצב משתנה לפי המידע).
אני לא מאמין שאת הקומבינות הרגילות שאנחנו רגילים לראות במערכות חשמל יהיה ניתן לעשות במערכת מבוססת סיבים אופטיים.
כאשר אנחנו מטפלים בשכבה הפיזית הנמוכה ביותר, למה משנה לנו מה עובר בקו - זרם או קרן אור?
קצרים ונתקים, לחיצות רשלניות של טרמינלים ומעקפים - כל אלה ייעלמו? ואם כן, כיצד יתקינו מערכות נלוות שלא הגיעו מקוריות עם הרכב?
מה שאני כן יכול לראות פה זה שיפור משמעותי בהיבט הבטיחותי - אם אני מבין נכון, סיב חצי-קרוע לא יוביל להתחממות שבעקבותיה נזקים מקלים עד טוטל לוס.
נשמח לשמוע עוד
הסיבים האופטיים לא יחליפו את כל חוטי החשמל ברכב, ממש לא.
הסיבה לשימוש בסיבים אופטיים היא מהירות העברת מידע וכמות קטנה של שגיאות העברה.
הבעיה ברכב היא רעשים חשמלים שנוצרים ברכב נוסע.
יש הרבה מתחים לפעמים גבוהים מאוד (מי אמר חשמל סטטי) שרצים ברכב.
כתוצאה מכך משתמשים בקצב העברת מידע מאוד איטי ופרוטוקולים מאובטחים היטב.
בעבר זה היה מספיק טוב מאחר ולא היו מערכות ממוחשבות חזקות ומהירות ברכב.
היום מדברים כבר על מכוניות אוטונומיות flay by wire ועוד מערכות מתוחכמות.
קצב איטי פשוט לא אפשרי במערכות כל כך משוכללות ומורכבות.
לכן רוצים לעבור לסיבים אופטיים שיוכלו להעביר מידע בצורה בטוחה ובקצב גבוה מאוד, ולמרחקים ארוכים (עשרות מטרים).
כתוצאה מהקצב הגבוה יהיה אפשר להעביר סיב אחד במקום 20 ויותר חוטים שתופסים מקום משקל וגם צורכים הספק.
הרכב יחולק לאזורים אזורים (בקרים) שכל אחד אחראי לסביבה הלוקלית שלו. סיבים יחברו בינהם לבין המחשב המרכזי והוא ישלוט בכל הרכב כיחידה.
כל בקר מקומי יתחבר אל אזורי השליטה שלו באמצעות חוטים רגלים (לחישנים, מזרקים , מנוע הגה , ברקס וכו).
דווקה צורת עבודה כזו תהיה הרבה יותר פשוטה לפתרון תקלות. המחשב המרכזי יוכל לאתר בקלות את האזור הבעיתי, ואז הבקר הלוקלי יוכל לזהות מה הבעיה ובאיזה חוט ספציפי. כן יש גם טכנולוגיה כזו הנקראת PTDR של חברה ישראלית. היא מאפשרת זיהוי נתקים בזמן אמת של חוטים במערכת.
לסבר את האוזן,
בפיג'ו 206 (שהוא רכב תקציב לכל דבר) כבר משנת 2003 יש סיבים אופטים.
אני מניח שבצורה פשוטה מצומצמת אבל עדיין...
הדבר לא מנע מהנבלה לייצר תקלות חשמל כמו כל פז'ו לפניה....;)
אתה מתכוון ל"מולטיפלקס"?... אז בסיטרואן C5 זה קיים כבר מ-2001.
קשה לי לשכוח את ההשקה הגרנדיוזית שלה בספרד, עם אנשי סיטרואן שהשוויצו איך זה חסך כ-8 ק"מ של חיווט לעומת הקסנטיה....
אבל בסיטרואן כמו סיטרואן, לא יכלו להימנע מכל תקלות החשמל הידועות שהפכו את האוטו הנפלא הזה (כשהיה חדשו תקין) לעונש אמיתי לבעליו.
היום יש כאלה בלי סוף נטושות - וזה אומר הכל.