לשימוש כמצבר לצרכנים בלבד (מקרר, תאורת מחנה, משאבת מים וטעינת מכשירים שונים), מה עדיף?
מצבר עופרת רגיל 68 א״ש, או מצבר פריקה עמוקה 50א״ש?
צפי שימוש, כפעם בחודש, 2 לילות כל פעם וטעינה במשך היום בנסיעה.
Printable View
לשימוש כמצבר לצרכנים בלבד (מקרר, תאורת מחנה, משאבת מים וטעינת מכשירים שונים), מה עדיף?
מצבר עופרת רגיל 68 א״ש, או מצבר פריקה עמוקה 50א״ש?
צפי שימוש, כפעם בחודש, 2 לילות כל פעם וטעינה במשך היום בנסיעה.
מחיר לחלק בחודשי אחריות... בשקלול מדיניות מוניטין נותן האחריות
לדעתי הנוסחה הנכונה בכל רכישת מצבר למעט אם השימוש מחייב סוג מסויים.
מהמעט נסיון שהיה לי מצבר פריקה עולה כפול לפחות ובעל אחריות קצרה יחסית.
הסיבה למיטב הבנתי שהרשתות בתאים פריכות יותר.
אני עשיתי נסיון כמצבר ראשי שמשמש גם צרכנים פלוס הגנת פריקה של 11.8 וולט.
המצבר מת אחרי כ 15 חודשים אם אני לא טועה ועלה כפול. אגב היה מצבר AC Delco
אין שיקול קנייה.
שניהם אצלי.
המצבר פריקה הוא AGM
אפשר לפרוק מצבר פריקה עמוקה עד, בערך, 80% מהקיבול ומצבר רגיל עד כ60% מהקיבול, כך שמהבחינה הזאת שניהם שווים.
אם אתה מתכוון לחבר את המצבר במקביל למצבר הרכב לשם טעינה (איזולטור הוא חיבור מקבילי) אז עדיף ששני המצברים יהיו זהים.
בכל מקרה פריקה עמוקה של מצבר עופרת חומצה או agm מקצרתמאוד אתאורך החיים שלו.
נראה לי שבמקרה שלך עדיף מצבר רגיל ולא פריקה עמוקה למרות שההבדל לא מאוד גדול.
במצברי פריקהעמוקה יש סוג שמתאים ל ups וסוג שמתאים לצרכנים,ההבדל ביניהם הוא מספר מחזורי הטעינה. איזה מצבר יש לך?
Sent from my I960 using Tapatalk
יש לי כבר כעת מערכת מצברים כפולה ברכב.
אני מנסה להבין האם יש יתרון בהחלפת מצבר העופרת הרגיל בהזדמנות הזו שהתגלגלה לי ליד.
חייב לציין שבקריאה הלא מעטה שעשיתי בנושא,בשום מקום לא נרשם שחייבים מצברים זהים במערכות כאלו, בהם המצברים מחוברים במקביל.
זו השיטה הכי נפוצה ברכבי טיולים וקרוואנים להתקין מצבר הנעה ומצבר שהייה שונים.
המצבר פריקה הספציפי מיועד לרכבים עם צרכני משנה בעמידה ללא מנוע, יאכטות וקרוואנים.
מה המינוח על המצבר שמתאר את מחזורי הפריקה?
במקרה כזה למה לא לבצע טעינה למצבר השני רק כשהרכב מונע (לא חיבור מקבילי)
ושימוש או ע"י מפסק בורר או מעגלים מופרדים
במקרה דנן אין שום צורך להקפיד על זהות במצברים
בועז
מצבר פריקה עמוקה פחות מתאים להתנעה. אם הרכב בעל מצבר יחיד, הייתי הולך על עופרת.
חיבור במקביל או ע"י איזולטור זה הרע במיעוטו ולכן זאת השיטה הנפוצה.
הסיבה שהמצברים צריכים להיות זהים היא זירמי טעינה שונים בין מצברים, אלגוריטם הטעינה של מצבר מתבסס על הזרמת זרם ובדיקת המתח, כאשר המצברים שונים גם המתח שונה ולכן לא תגיע לטעינה אופטימלית - בעיה זניחה ברוב המיקרים.
כאשר המצברים מסוג שונה ההבדלים מתחילים להיות יותר גדולים וכאן אתה יכול להגיע למצב של מצבר שלא נטען עד הסוף או קיצור חיי אחד המצברים שנטען בזרם גבוה מידי, בדרכ גם זה לא ממש סוף העולם.
הבעיה מתחילה כשמחברים מפסק או איזולטור, כאן מגיע מצב שלאחר ההנעה אתה מחבר את מצבר הצרכנים, שיכול להיות כמעט ריק, למצבר כמעט טעון לגמרי שנמצא בזמן טעינה, החיבור יוצר פיק של זרם ממצבר הרכב והאלטרנטור אל המצבר הלא טעון והפיק הזה גורם לנזק.
השיטה הנכונה היא להפריד בין שני המעגלים ולהשתמש בשני אלטרנטורים, זה מסובך ויקר ולכן הרוב מעדיפים לספוג את נזקי השימוש באיזולטור שמתבטא בקיצור חיי המצבר.
Sent from my LG-D855 using Tapatalk
תודה על ההסבר, השכלתי.
יש לי חברים שנוסעים כך שנים, עם תוחלת מצברים רגילה, ואף ארוכה עקב הפרדת רשויות.
אז נראה לי שסוגיית קיצור חיי המצברים,אם בכלל מורגשת, היא סבילה בהחלט.
ואם אני חוזר לשאלה המקורית, מה אתם הייתם עושים?..
איזה מצבר הייתם משתמשים כמצבר צרכנים, בהתחשב בנתוני המצברים שיש על הפרק (זה מה שיש, לא יהיה אחר).
?
הסידור האופטימלי לדעתי הוא מצבר התנעה להתנעה, ומצבר פריקה עמוקה לצרכני לילה. המערכות מופרדות וטעינת מצבר ה"בית" (ככה קוראים לזה בקרוואנים) מתבצעת ע"י מטען dc-dc.
בשביל הפרופורציה, מצבר עופרת מדבקה 68 א״ש החזיק מקרר 45ל׳ של קינן בטמפ 0 במשך 23 שעות.
המקרר חובר לרכב כבר קר, עם 2 אריזות בשר קפואות בתוכו. מוצרי חלב ובקבוקי שתייה.
3 שעות נסיעה ואז עמידה של 23 שעות עד להנעה מחודשת.
מקרר בארגז הטנדר מתחת לברזנט.
מתח מצבר עמד על 11.4 בערך.
השאלה לגבי המצבר פריקה מגיעה רק כי הזדמן לי אחד שעדיין לא ברור מצבו.
דורון,
אם אני מבין מה אתה מתכוון לעשות, אתה בדרך "למסיבה" לא קטנה, כולל זיקוקים ופיצוצים....
אם אתה מחבר קבוע שני מצברים לא זהים, זה לא נורא. אחרי הכל, גם אם אתה קונה שני מצברים שאתה חושב שהם שהם זהים, אין לך שום בטחון שהם באמת זהים באופן מוחלט (תמיד יכול להיות שהם לא מאותה סידרה , איכות....).
אבל עדיין, כל עוד הם מחוברים קבוע במקביל, הם מתרוקנים ונטענים ביחד.
הבקר של האלטרנטור דואג להגן על המצברים מפני זרמי טעינה מוגזמים.
ברגע שאתה לוקח מצבר של 50 א"ש ומנתק אותו ממצבר אחר (80- 100 א"ש), מרוקן אותו, ואז מחבר אותו בחזרה למצבר "הגדול", אתה יכול לקבל זרמים גדולים מאוד ללא שום בקרה והגבלה (בהנחה שמחובר בחיבור קבוע ואיכותי).
הזרמים האלו יגרמו לקיצור חיי המצברים והכבלים, במקרה הטוב, או אפילו לחימום ופיצוץ של המצברים, אתה ממש לא רוצה להיות שם.
הדרך הנכונה (כמו שכבר כתבו לך), היא להשתמש במטען DC to DC .
במקרה של בעיה במצבר הראשי של הרכב, ניתן לחבר כבלים רגילים של התנעה בין המצבר המשני לראשי ולהניע.
אפשרות אחרת ,למתג את האלטרנטור בין שני המצברים, להטעין אחד, אח"כ את השני, ולחבר את שניהם רק שהם כבר טעונים (אבל זה נראה לי בלבול מח לעומת האפשרות הראשונה).
לגבי מי שתוהה, שחיבור מצבר ריק למלא זו בעצם הפעולה שאנחנו עושים בזמן הטענה עם כבלים -
חיבור שני מצברים בתוך הרכב מתבצע עם כבלים קצרים, עבים ונעלי כבל, זה חיבור איכותי שמסוגל להזרים הרבה יותר זרם.
כבלי התנעה לעומת זאת, גם ארוכים וגם עם קרוקדילים (ולא נעלי כבל), השילוב הזה מבטיח מספיק התנגדות, שתגן בפני זרמים חזקים מדי.
http://www.ebay.com/itm/DC-to-DC-Bat...lVJRs~&vxp=mtr
עזוב ניחושים.
מה שיש כרגע זה battery isolator שמאפשר הפרדה בין המצברים כשהרכב כבוי, וטעינה נפרדת כשהמנוע עובד.
מערכת מסחרית סטנדרטית שמיועדת בדיוק בשביל זה.
אני לא מבין בזה בשביל לנסות לאלתר, אז הלכתי על מוצר מוכן ומוכח, עם תיעוד רב להתקנה, ונסיון שימוש.
אז לא ברור לי מאיפה תחזיות האימה, בשום מקום לא נתקלתי בסיפור כזה בהתייחס למוצר.
קיבלתי המלצות מבוססות נסיון, שבשביל טיול פעם בחודש, בו במקרה הרע, המצבר ״בית״ יהיה בשימוש רק בלילה בשביל המקרר, וקצת תאורה ומים, מצבר עופרת זול יעשה את העבודה די והותר בלי הוצאה גבוהה על מצבר פריקה מהודר.
במקרה, יצא לנו להיות במקום אחד למשך יממה, והחלטתי לבדוק את עד כמה יכול המצבר הרגיל לתמוך במקרר.
ואכן זה עבד.
יש לי שעון טעינה ברכב, הוא הציג מספרים רגילים ולא הראה התנהגות שונה.
מצד שני, זה ממש לא הולך להיות תהליך קבוע.
בגלל שיש הזדמנות למצבר פריקה, רציתי להבין אם יש ייתרון יחסי למרות אמפר נמוך יותר.
זה המוצר:
http://m.ebay.com/itm/PAC-200-200-Am...405?nav=SEARCH
להבנתי משהו סטנדרטי ונפוץ למדי.
לפי תאור המוצר, הוא לא מאפשר נפילת מתח בין המצבר החזק לחלש.
תודה על העידכון :)
מהתיאור הראשוני נראה לי שאתה מחבר סתם מקבילי :-(
זה אכן אמור למנוע זרימה בין המצברים, והטעינה , של שניהם, תהיה תמיד רק מהאלטרנטור (כלומר תחת בקרה).
אבל...
המספרים של א"ש מתארים את גודל המצבר, אבל מה שחסר זה המספרים של זרמי הטעינה המומלצים של המצברים. בד"כ ישנו קשר בין גודל המצבר (א"ש) לזרם הטעינה שלו ולסוג (מצברי AGM בד"כ יש זרמי טעינה גדולים יותר).
תשכח רגע משני מצברים, מה קורה עם מחברים מצבר אחד של 50א"ש לאלטרנטור של רכב שתוכנן לעבוד עם מצבר של 100א"ש?
להערכתי (אני לא שולט בעובדות, אבל חושש שזה המצב), האלטרנטור הזה יכול לגרום לנזק למצבר (בגלל טעינה חזקה מדי).
אם זה המקרה, יכול להיות שזה גם מה שיקרה לך עם המוצר הזה ומצבר 50א"ש (למרות שכאמור, ל AGM בד"כ יש זרמי טעינה חזקים יותר).
אם זה עובד אז למה לשנות?
יש לך מערכת שעושה את העבודה, למה אתה רוצה לשנות אותה?
במקומך לא הייתי משנה כלום, עובד אז אל תיגע.
Sent from my I960 using Tapatalk
אצלי מחובר כבר שנתיים-
פריקה עמוקה לצרכנים + בורר מצברים
אם תרצה יש לי למכירה מע' טעינה חכמה ל2 מצברים , אלא שמעולם לא התקנתי אותה כי זה עובד מצויין גם ככה..
דורון,
אני חוזר לשירשור הזה (אחרי הזיגזג לשירשור שלי על מצבר).
אני רוצה להיות בטוח שהבנתי מה אתה עושה.
יש לך רכב שבמקור היה לו מצבר אחד, ולעניין הרכב אתה לא משנה כלום!
אתה הוספת מצבר נוסף (מחובר דרך איסולטור), שכל היעוד שלו, זה הציודים הנלווים (מקרר, תאורה....), אבל זו מערכת נפרדת לחלוטין.
אני מניח שאם חס וחלילה הרכב לא מניע (בגלל בעיית מצבר) את היכול להשתמש בכבל התנעה רגיל מהמצבר המשני לראשי.
ביום יום, המצבר המשני לא משתתף בעומס של הראשי (כמו התנעה).
אני צודק בהבנה?
אלא אם אני מפספס משהו בהבנת שלב ההנעה (ששניהם מתחברים), אז אתה מדויק.
ד״א, להיילקס עד שנת 95, היו במקור 2 מצברים.
אצלי (97) היה רק את המקום שחיכה למצבר השני..
מניח שחנן יוכל לפרט איך זה עובד במקור.
"תשכח רגע משני מצברים, מה קורה עם מחברים מצבר אחד של 50א"ש לאלטרנטור של רכב שתוכנן לעבוד עם מצבר של 100א"ש?"
עד היום חשבתי שהתשובה לשאלה הזו היא -כלום, זה שאלטרנטור יודע לספק 150 א"ש לא אומר שמצבר של 55 א"ש יצרוך יותר ממה שדרוש לו. מי מאשש או מפריך?