שאלה לגבי טנדר סאניאנג מוסו

אני מתעניין ברכישה של טנדר מוסו.
כמובן 4x4.
תיבת הילוכים ידנית.

עשיתי חיפוש בפורום וגם מחוץ לפורום ואפשר לומר שבגדול הבנתי את היתרונות והחסרונות של הרכב.
ברור לי שזה לא יהיה כמו היילקס מודל 97 עם סרן קדמי חי.

מה שבעיקר כרגע מטריד אותי זה זמינות של חלפים.
עושה רושם שהרכב די נדיר בארץ, עד כמה זה עלול להוות בעיה?

כי מצד שני הבנתי שהרכב חולק מכלולים מסויימים עם רכבים אחרים נוספים.

שאלה נוספת. האם אפשר באופן חוקי לעבור כמו בהיילקס לצמיגים בקוטר 31".

אם כבר מוסו אז באמת דגמי הטורבו וידני, אבל לא מסתובבים כבר הרבה כאלו, אפשרות אחרת היא להסב את האוטומט לידני. (שזה דורש קצת השקעה ומאמץ). כרגע ראיתי שיש אחד ידני שמפורסם ביד 2.

חלפים למנוע זמינים במחירים משתנים, בעיקר בזכות התאימות למרצדס.
חלקי פלסטיק וכו' חלקם יש בארץ וחלק אפשר להזמין מחו"ל, בעיקר מקוריאה ורוסיה שבהם השוק גדול.
בעיות עיקריות בחלפים - הגיר האוטומט (שאצלך לא רלוונטי) וחוסר ידע לגבי הרכב, מומלץ למצוא עוד לפני הקניה מוסך שמכיר את הרכב ושתוכל לטפל בו.
פתרון שעזר לי הוא לקנות רכב זהה שירד מהכביש ולהשתמש בחלקים שלו לפירוק, חוסך זמן וכסף - בעיקר בתחום ה"ברזלים" והמכניקה, פחות בתחום הפלסטיקים.
המידה הכי גדולה חוקית לפי הידוע לי 255/70/15 (29 אינץ')


(גילוי נאות - בימים אלו אני מוכר מוסו אוטומט וחלקים למוסו)

האפשרות של רכישת רכב זהה שירד מהכביש מבחינתי היא לא רעה בכלל.
לצערי אני צופה בעיות בתחום "שלום בית..." כלומר התנגדות מצד בת הזוג, שגם ככה לא מתלהבת מכל הסיפור.

שאלה נוספת - מרווח הגחון של הרכב רק 20 ס"מ.
מה האפשרויות מבחינת הגבהה של הרכב ושיפורים למיניהם.

לגבי מוסך. אני אשמח להמלצה על מוסך טוב שמכיר את הרכב.

רד מזה. היא הנורת אזהרה שלך, ובמקרים האלה הן בד"כ מסוגלות לראות את הסיטואציה מבחוץ ולקבל את ההחלטה ההגיונית הנכונה.
כשהאוטו יתחיל לדרוש תשומת לב וכסף מצב ה"שלום בית" יחמיר.
אם היה מדובר באיזה רכב שהוא חלום ילדות עוד מילא, אבל גם אז, אם זה נגד רצון הבוס, זה לא יאריך ימים.

סה"כ מדובר ברכב פשוט ודי אמין. למעט הגיר האוטומטי בדגמים הלא-מוקדמים, אין לרכב "מחלות" או תקלות חוזרות ו/או יקרות.
אם האקזמפלר המדובר מטופל פחות או יותר לפי הספר, לא צפויות הוצאות לא סבירות.
אם הרכב נסע הרבה (מעל 200-250 אלף ק"מ) שים לב למכלולי היגוי, מיסבי גלגלים, אלטרנטור, מערכת קירור, שילוב חשמלי ל 4x4, לוקרים פניאומטיים. אפשר להגביה את הרכב בצורה מתונה ולא ביוקר, ניתן להשיג נעילות דיפרנציאל מכל הסוגים לשני הסרנים.
לדעתי אחלה אופציה לרכב טיולים.
גם האישה תשנא אותו פחות, בזכות היותו נוח יותר משאר טנדרי העבודה, שבמקרה הטוב, נוחות הנסיעה בהם היא "בלתי נסבלת".

אני שמעתי על "רגישות" באיזור הסרן האחורי.
האם ידוע לך משהו בנושא?

לגבי הגבהה, ראיתי שמדובר על מרווח גחון של 20 ס"מ במקור, ברור שזה לא מספיק טוב.
מה הוא אופן ההגבהה המומלץ ?

דבר נוסף, מיגונים למיניהם, יש היצע סביר בארץ או שצריך "להתאמץ" לקמבן או לייבא ?

ולגבי הנוחות, לאשה יש רכב משלה...
העניין הוא יותר ביקורת על בזבוז כסף כביכול.

אופיר שלום
בכללי מוסו טנדר - כן.

הזהות בין הטנדר למוסו הרגיל כמעט מלאה.
ברמת ביצועי השטח, הטנדר סובל מזווית נטישה בעייתית. בעלי יוזמה ונחישות כבר קיצרו את הארגז ופתרו את הבעיה. ניתן לעשות את זה חוקי כל עוד מקצרים ארגז ולא נוגעים בשילדה עצמה.

חלפים - למעט רכיבי מנוע שמתאימים ממרצדס 300D / 240D אין חלקים חליפיים. התוצאה היא שחלפים רבים יש מקורי בחברה בלבד. המחירים של החלפים המקוריים לא זולים, אבל גם לא יקרים יותר מחלפים של כ"ר אחרים. לדוגמה, פנסי חזית מקוריים מהיבואן, שעלי להחליף בקרוב, 824 ש"ח לפני מע"מ. בסוף כ- 1000 ש"ח לפנס. זה המחיר של פנסים גם בכ"ר אחרים.
תפוחי הגה ופרונט מצאתי חליפי ב- 50 עד 70 ש"ח לאחד.

העובדה שהרכב פשוט, וכל מכונאי בעל ידע בסיסי יכול לטפל בומקלה מאוד ומפחיתה הוצאות. אין צורך לשלם את עלות הזיכיון של מוסך היבואן ואין עלויות גבוהות של רכיבים מתקדמים. חבר שנאלץ לשפץ ראש מנוע בספורטאג' עם מנוע מסילה משותפת ומערכות מחשוב שמנהלות אל המנוע והגיר, השאיר במוסך 17,000 ש"ח לפני מעמ. במוסו הפשוט זה יעלה לדעתי רבע מהמחיר.
עוד יתרון בפשטות הרכב היא היכולת של בעל רכב עם ידע בסיסי לבצע בעצמו חלק ניכר מהטיפולים והתיקונים.

כמו לכל רכב יש לו "מחלות" כרוניות:
רכב שעובד קשה בשטח - מסרק ההגה אינו עומד בתלאות השטח ודורש שיפוצים מידי פעם.
מנוע חשמלי להעברת הטרנספר בין H ל- L - רגיש למים. החלפתו יקרה. אגב, גיליתי שהמנוע של הטנדר הסיני גרייט-וול זהה ועולה באינטרנט 100$. בחברה בארץ מעל 2000 ש"ח.
אלטרנטור רגיש למים. בעבר החלפתי פעמיים את סט הפחמים בהפרש של 4 חודשים. עלות 23 ש"ח לסט. חייב לציין שמזה 3 שנים אין תקלה חוזרת.
הסרן האחורי - הקוריאנים התקינו מגביל החלקה שעובד כ 50000 ק"מ ואז נופח את נשמתו (תלוי כמה שטח אתה עושה). בגלל המכלול הזה צריך לשים שמן גיר אוטומטי בסרן. לדעתי השמן הזה לא מתאים למיסבים הרגילים שמורכבים בכל סרן "דנה-ספייסר". התוצאה היא מותם בטרם עת של מכלולי הסרן, מיסבים ומחזירי שמן. הפיתרון המומלץ, החלפת הקייס לקייס פתוח + נעילה אוטומטית, או נעילה שבאה כבר עם קייס (דטרוייט, ARB וכיו"ב). לאחר ההחלפה ממלאים שמן 80-90 של גיר רגיל ומחליפים שמן כל 30,000 ק"מ או פחות, בהתאם לאהבתך למעברי מיים עמוקים. סרן משודרג עם נעילה אוטומטית יעלה כ 4000 ש"ח כולל העבודה ויחזיק מאות אלפי ק"מ.
גיר אוטומטי - גיר אוסטרלי עם בעיית חלפים. אני החלפתי לגיר רגיל.

ביחס לטנדרים אחרים - כלי מפנק יותר ונוח יותר מרוב הטנדרים. מחד יש לו קפיצי סליל אחוריים שמקנים נוחות הרבה יותר טובה מקפיצי העלים של שאר הטנדרים, מאידך קפיצים סליליים מסגירים את העובדה שתצורת הטנדר במוסו, אינה באמת מתאימה למשאות כבדים.

מעבר לכל אלו, ולבטח שכחתי עוד מידע שצברתי מניסיוני, מדובר ברכב שהוא פלטפורמה מצויינת לשיפורים זולים ויעילים. כלי מסיבי שלאחר שיפורים הופך לחיית שטח מעוררת התפעלות.

בהצלחה,
ערן CJ

ערן,

קודם כל תודה - ניכר שהשקעת בתשובה שלך ורשמת די הרבה.

לגבי הטרנספר -
דבר ראשון שעולה בראש זה -
למה לא לעבור לידית ידנית "רגילה" ולוותר על משהו חשמלי שעושה יוצר נזק מתועלת...

עוד שאלה שלא מצאתי לה תשובות טובות ברשת,
איך הכי כדאי להגביה את הרכב, כי 20 ס"מ זה לא מרווח גחון מספק.

הגבהה במוסו זה קל למדי.
2 קפיצים של קינג מתאימים להגבהה מאחור - בולט-און.
מתיחת מוטות פיטול קדמיים, אבל לא יותר מידי.
8 גלילי אוקולון קוטר 55 מ"מ, באורך 50 מ"מ + ברגים ארוכים ועבודת כפיים, יגביהו יפה את הגוף מהשילדה.
אח"כ יש לבצע מספר הארכות קלות לצינורות הבלמים, מילוי הדלק, כניסות ויציאות מהרדיאטור וצינור הטורבו לאינטרקולר.
אם אני עשיתי הכל לבד, אז כל אחד עם יכולת טכנית טובה יכול.

בעניין הטרנספר - כפי שהעלית, התחבטתי בעניין הרבה. חבר עם קורנדו הראה לי איך בנה ידית ידנית וניסיתי בעצמי לבנות גם כן. הבעיה היא שבקורנדו מיקום ידית בלם החניה (הנדברקס) שונה מהמוסו. המעבר מרצפת המוסו אל הטרנספר דורש 2 פרקים של 45 מעלות ואחד של 90 מעלות במעבר. בניתי 2 מודלים של העברה ידנית, שניהם כשלו. עברתי להעברה באמצעות מנוע מברגה 12V, שאטמתי יחד עם יחס העברה 1:2 שבניתי מגלג"ש ושרשרת של אופניים. עבד אבל... כעבור כמחצית הדקה ההילוך היה משתחרר. מסוכן מאוד באמצע מעלה קשוח! נתתי לבן ללחוץ על הכפתור כל 5 שניות כדי למנוע שחרור. למדתי עוד קצת מטעויותי, וקיבלתי את עצתו של מהנדס הרכב דוד נמרי, להשתמש מפרק גלג"ש בשיטה חלזונית. בניתי מודל רביעי והפעם השתמשתי במנוע חלון של מיצובישי ישן. היתרונות: המנוע מפעיל גלג"ש חלזוני בתמסורת 90 מעלות לכן לא זז ממקומו ולא מאפשר שחרור של ההילוך. בנוסף מנוע חלון מפסיק לעבוד לבד כשחש התנגדות קצה מהלך. בניתי גם מחוג שמראה לי את מיקום המערכת וכך אני יודע באיזה הילוך הטרנספר נמצא. עובד באמינות מלאה כבר שנתיים.

אם תזדקק למיגון, יש לי קיט אספיר מלא עם כל התושבות, למכירה.

ערן CJ