בג'יפולוג יודעים הכל- כולל ידע רפואי (שבר בכף הרגל)

שלום לכולם

-ובמיוחד למומחים של כף הרגל.

לצערי הרב לפני שבוע נפלתי ושברתי את כף הרגל הימנית. על הנסיבות, כאבי התופת והדיכאון אין מה להרחיב.

האבחנה היא שיש לי שבר תוך מפרקי בבסיס עצם המסרק הראשונה. זה לאחר ביצוע CT. אם צריך, יש לי כמובן את כל הניירת עם ההסבר הארוך.

אתמול היתי בתל השומר לניתוח ה CT וכאן כמובן העסק הופך מורכב- רופא אחד אמר שיש לנתח. רופא שני אמר "לא לגעת".

אחרי דיון הגיע ראש המחלקה שבאמת היה על הכיפאק-ונתן את האפשרויות -

1. חודש וחצי בגבס. הרגל תחלים, כנראה שכבר לא ארוץ מרתון.כשאהיה מבוגר זה יכאב.

2. עוד חודש ניתוח.שיתכן שלא יצליח. ואז חודשיים החלמה. כנראה שלא ארוץ מרתון. כשאהיה מבוגר זה יכאב.

בחרתי באופציה 1.

כעת יש לי עוד 5 שבועות גבס ואז אלוהים גדול. אולי גבס הליכה, אולי פיזיותרפיה. המצב בכללי מאוד לא טוב, לא מבחינה מנטאלית ובטח שלא מבחינה פיזית.

האם למישהו יש איזו עצה קונסטרוקטיבית? העסק הזה מחלים בסופו של דבר ואני סתם מודאג? איזה טיפול מומלץ שישפר איכות חיים?

וכמובן-אם יש כאן מומחים לכף הרגל, או רופאים שמכירים כאלה, תבורכו.

ברור לך שאם רופאים שראו את זה העלו כמה דיעות, אתה לא תקבל תשובה מערימת קופים חובבי ברזלים שכמונו נכון?
ובכל זאת, בתור אופנוען עם שבר מורכב בשלושה מסרקים בכף הרגל יש לי כמה תובנות:
אצלי נבחרה הגישה השמרנית (ללא ניתוח) למרות תזוזה בכמה צירים של שלושת המסרקים. מה שמפריע היום הוא דווקא בעיות שפחות התייחסו אליהן בזמנו בגלל מורכבות השבר, והן נושא הרצועות שרירים וגידים (מה נקרא, רקמות רכות). כנראה שהיתה גם מתיחה או קרע בחלק מהנ"ל + קיבוע לתקופה ארוכה בפוזיציה מסוימת (כנראה לא אופטימלית).
יש להקפיד על קיבוע בזווית נכונה שנראית קצת לא טבעית (כף הרגל לא ישרה בדיוק). ולהתעקש שיבדקו שאין נזק נסתר לרקמות.
לא להתפשר על גבס אלא לקנות איירקאסט משוכלל (זה מהפלסטיק עם הכריות ניפוח) מקל על החיים מאוד ומאפשר הגיינה. אם שמת גבס סביר להניח שהרגל תסבול מבצקות לעתים עד כדי זרימת דם לא טובה (בגלל הלחץ כנגד הגבס בו היא כלואה) וגרימת כאבים ואי נוחות. וכמובן זרימת דם לא טובה מעכבת את ההחלמה.
כמו כן בצילומי המעקב נראה לעתים כאילו שהעצמות לא מתאחות. מסתבר שבהתחלה יש איחוי לא גרמי (עדיין לא עצם קשה), שנראה בצילום (לעין הלא מומחית, זאת שקיבלה את תעודת הMD באיזו מכללה בסלובניה) כאילו שאין איחוי, ולהרבה חששות מיותרים. שווה לוודא שהאורטופד שמטפל בך בהמשך הוא לא סתם נגר.
כמובן, הרבה מנוחה, בלי לעשן, ותזונה עשירה בסידן שיודע גם להספג בגוף (סביבה שומנית).
אחרי כמה שנים, אני כמעט לא מרגיש את הרגל. יש הגבל מסוימת בתנועת האצבעות המלווה בכאב בפוזיציה מסוימת. למשל, טיפוס קירות בו הבוהן מכופפת כלפי מעלה וצריכה לדחוף, אבל זה אני והתחביבים (לשעבר) שלי. כמו כן, לעתים, בעונות מעבר מרגישים את זה (כמו הזקנים שיודעים מתי ירד גשם).
אין לי בעיה לרוץ, כל עוד שזה בתחום הסביר (לא ניסיתי לרוץ מעל 5-6 ק"מ כי זה נראה לי מטופש, בשביל זה יש ג'יפ. גם הקילומטרים הנ"ל בדיעבד נראים לי מיותרים. אני מעדיף למות בגיל 60 מהתקף לב מאשר בגיל שמונים מנפילה במקלחת.
עריכה,
תתארגן על איזה נטפליקס א משהו, כי אני ביליתי שלושה חודשים מול ערוץ הכנסת....
החלמה מהירה (-;

ההסטוריה שלי עם עקב היא סדיקת הפטיש, אבל לא אוכל לתרום ידע בנושא זה.

אני ממליץ לך לדבר עם שלמה מרבאום, עו"ד שיידע לטפל בך בעניין אחר שקשור לפגיעה,
חפש אותו כאן בשם Kooke.

החלמה מהירה!

Sent from my LG-H930 using Tapatalk

תודה. השבר היה לפני שבוע- ואת הגבס החלפתי בגבס קל ורחיץ אתמול. על איירקאסט אין מה לדבר לעת עתה.

הבעיה העיקרית היא למען האמת הדיכאון והכאב

פעם פגע בי רכב כשרכבתי על אופנוע. הפגיעה היתה ממוקדת בכף הרגל, שחטפה את הפגוש שלו מצד אחד ואת הגיר של האופנוע מהצד השני.
כתוצאה מזה, או אולי בגלל שהאופנוע נפל עלי, ריסקתי את הקרסול באזור הפטישון. כמה שברים, כמה רצועות קרועות, תזוזה לא טובה של השברים. הרופא בבית החולים קשר לי את הרגל ואמר לי: אם תצליח למשוך - לא ננתח אותך.
משכתי עד שראיתי כוכבים, בצילום ראו שזה לא עזר.
אחרי יום שלם בלי אוכל ורק אופטלגין, הורידו אותי לניתוח. בחדר הניתוח פגשתי את אותו רופא מהבוקר. שאלתי אותו: דוקטור, אתה לא עייף מדי? אתה פה מהבוקר?
מאתמול בערב, הוא ענה לי. וגם הסביר שבמשמרת השניה עוד מרגישים עייפות, בשלישית כבר לא מרגישים כלום.
עם התשובה המרגיעה הזו נכנסתי לניתוח, שם הכניסו לי שני ברגים ולא מספיק חומר הרדמה.
הייתי בגבס 6 שבועות, ואח"כ גבס הליכה כלשהו.
הכאבים היו איומים, לא יכולתי לעשות שום דבר (מה כבר אפשר לעשות כשאתה עם קביים? הידיים שלך תפוסות). גם אם כבר הכנתי לעצמי כוס קפה, נזקקתי לפתרונות יצירתיים כדי לשנע אותה אל הספה.
כשהורידו לי את הגבס, הרגל היתה גרומה, חיוורת ורזה. ניסיתי ללכת ונפלתי. הרגל לא הצליחה להחזיק אותי. המשכתי ללכת עם הקביים, עשיתי פיזיותרפיה, ולאט לאט התחלתי ללכת עקום.
אגב בתקופה הזו הכרתי את מי שלימים תהיה גרושתי הראשונה, ואז הסתבר שבכל זאת יש משהו שאני יכול לעשות עם גבס...
מפה לשם, פיזיותרפיה, הרבה מדרגות וחזרה הדרגתית לפעילות מלאה. אחרי 3 חודשים כבר הלכתי רגיל.
אחרי שנה כבר יכולתי לעשות כמעט הכל.
כיום אני 15 שנה אחרי, נשארה לי הגבלה קטנה בכיפוף הקרסול כלפי מעלה ומטה, לא מפריע לי כל עוד אני לא רוקד בלט.
עדיין כואב פה ושם, במיוחד יום לפני שיורד גשם (זה דווקא פיצ׳ר מגניב).
תרגיש טוב תומר. לגוף יש יכולת מופלאה לתקן את עצמו. תישן טוב, תאכל טוב, תקרא ספרים.
ותהיה בריא.
דש למרבאום.

תודה למגיבים שהפנו אליי.

לפןתח השירשור, איני רופא אך מניסיוני בטיפולי בעניינם של נפגעי גוף רק יכול לחזק את שאמרו קודמיי. שברים בעצם המסרק הם יחסית מהשברים שניתן להחלים מהם כמעט וולא מגבלה גופנית. חשוב מאד להקפיד על פיזיוטרפיה נכונה ושיקום נכון של הרגל.

לגבי מיצוי הזכויות לפיצוי כספי מהגורמים השונים אתה בהחלט מוזמן ליצור קשר מייד אחרי החג ( כרגע בחו״ל עד אחרי החג).

רפואה שלמה.

תודה לכולם.

האמת המרה היא שזה פשוט מדכא. אני שמח לקבל כאן תובנות מחברים, אבל תכלס ......זה יותר בקטע של לשמוע שאני לא הראשון בתולדות המין האנושי ששבר כף רגל... (מה שאגב היה יכול להיות מגניב)

אמר כאן איש חכם ממני שלהכין כוס קפה זה אתגר. וזה נכון- אני משתמש בכיסא משרדי עם גלגלים כדי להתנייד ממקום למקום בבית, אז אני עושה הכל בגובה חגורה. להתקלח זה אתגר ולחרבן זה גם לא להיט,בטח לא הקטע של לקפץ לשירותים כמו ארנבת.

תכלס זה קרה לי פחות או יותר בזמן הכי לא טוב בעולם- לאשתי יש מבחנים לסיום התואר עוד חודש והיא צריכה שקט מהבנות, לי יש טסט עוד חודש- ובנוסף לכל אני מאוד מקפיד להיות אבא מעורב, כלומר אני לוקח את הבנות שלי כל יום לבי"ס וכו- ועכשיו לך תעשה את זה כל יום- חצי קילומטר על קביים כי אשתי באמת לא יכולה לסייע כי היא באוניברסיטה.

על לנהוג אין בכלל מה לדבר, אני דואג פעם בשבוע שאשתי תזיז את הג'יפ בחניה כדי שלא יחשבו שהוא נטוש.

בקיצור-חודש וחצי של חרא ואחר כך "נחיה ונראה".

תומר, אמנם לא כף רגל אבל אני שברתי עצם מסרק לפני 4 חודשים בכף יד הדומיננטית שלי.
במיון ישרו את העסק אמרו עוד שבוע ביקורת. בא עוד שבוע לביקורת אצל המומחה המקומי שמריץ ניתוחים כמו פיצוחים, לא נתקלתי במישהו שנכנס אליו ויצא בלי זימון לניתוח. כשנכנסתי אליו והוא התבונן בצילום "צריך לנתח". אמרתי לא ככ מהר, אני רוצה לבדוק, התשובה שלו היתה אוקיי, גש לביקורת עוד שבוע במרפאה שלך ובזה 30 השניות בדיקת מומחה נגמרו.
ממנו במשך החודש הקרוב כאשר היד בגבס עברתי עוד 2 אורטופודים ו2 רופאים מנתחי כף יד כאשר אורטופד אחד אומר "חייב לנתח", מומחה אחד אומר אפשר לנתח אפשר לא לנתח ומסביר את ההשלכות (שורה תחתונה ב2 הסיטואציות אין לדעת מה תהיה התוצאה רק שעם ניתוח זה ישב "ישר"), אורטופד שני אומר אל תנתח עלולים להרוס לך את היד - אמרתי אבל אני לא רוצה הגבלה, ענה לא יהיו לך ואם יהיו תעשה פיזיוטרפיה וזה יהיה בסדר. ומומחה כף יד שני אומר ידידי אתה לא מנתח בשום אופן זה חוסר אחריות לנתח במצב כזה, כל זה כאמור כשהיד שלי בגבס ואני בלחץ כי בנתים העצם מחלימה.
בסופו של דבר המומחה האחרון חיזק את ההרגשה הראשונית שלי לא לנתח והיה הנחרץ ביותר בדעתו מכל השאר וכך היה.
היום אחרי 4 חודשים ממתי שזה קרה פרט לעניין האסטטי (בליטה קטנה בגב כף היד, לא פחות גרוע מצלקת ניתוחית בעיניי) אין לי שום הגבלה עם היד ושום כאבים.
זה אמנם לא ממש משיק לבעיה שלך וכל בעיה היא אינדיבידואלית, אבל שתהיה קצת יותר רגוע הדרך השמרנית בחלק לא קטן מהמקרים עובדת ונכון להיום רוב הרופאים שאינם קבלני ניתוחים ואינם מאבחנים עם אינטרס כלשהו מעדיפים לנקוט בשיטה השמרנית.
החלטת על מה שהחלטת, תהיה שלם עם זה ותקווה לטוב. אל תזיז בשום אופן את הרגל עצמה בהיבט של להפעיל אותה פנימית - גידים רצועות וכו, הכאב הוא לא האישיו, התזוזה של העצמות כן.
תשמור על הרגל מקובעת, נתק אותה מהמוח ואל תתעסק איתה, אם יש רופאים שאמרו לא לנתח, כנראה שזאת אופציה. אם היית חייב ניתוח, לא היית שומע את האופציה הזאת לכן יש סיכוי לא רע שתחלים החלמה טובה.
תהיה שלם עם מה שהחלטת ורגוע, מה שלא יעבוד טוב בסוף יעבוד טוב עם פיזיו, לגביי אוכל עניין הסידן הוא דיי מיתוס, תכניס הרבה דגים (ופירות ים אם אתה אוהב) לתפריט, והרבה ירקות ירוקים. באלו יש מרכיבים בוני רקמות עדינות כמו פוטסיום ועוד, תגגל את הנושא, אני אישית החלמתי משבר אחר בגוף בחצי מהזמן ששיערו שיקח בגלל שלקחתי את ההחלמה הזו כפרוייקט בהיבט התזונתי.

תרגיש טוב, ויהיה בסדר.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי KOOKE

חשוב מאד להקפיד על פיזיוטרפיה נכונה ושיקום נכון של הרגל..

---

++
אמנם שבר במפרק כף יד, אבל בדיעבד הפיזיותרפיה (או היעדרה..), מאד חשובה לתפקוד העתידי, גם אם התרגילים נראים קטנים ופשוטים.

לא כף רגל אבל ניסיון עם שבר מורכב בכף יד בתאונת אופניים (ריסוק שורש כף יד, שבר בשורש היד השנייה ועוד כמה צלעות). אחרי קיבוע ראשוני במיון הלכתי להתייעצות עם כירורגית כף יד מומחית שהמליצה על ניתוח. ללא ניתוח לטענתה הייתי נשאר עם הגבלה בתנועה, מה שלא התאים לי כי אני פעיל מאוד (אופניים ואימוני כושר). הקשבתי לה ועשיתי ניתוח, ואחר כך הרבה פיזיותרפיה בלי לוותר, ואחרי שנתיים שוב ניתוח כי הברזלים התחילו להפריע ורציתי להוציא אותם.
שורה תחתונה היום אני עושה הכל ללא הגבלה וללא כאבים ושמח מאוד שהלכתי איתה. לדעתי לא צריך לפחד מניתוח על ידי כירורג מומחה לפציעה שלך.

זה עוד מוקדם בשבילך אבל כשיגיע הרגע אל תוותר לעצמך על פיזיותרפיה. זה יהיה קשה וזה יכאב מאוד וזה יהיה ארוך ומתיש, וגם אחרי שתסיים כמה שבועות של פיזיו שמגיעים לך, תמשיך לעבוד בבית ולאתגר את עצמך, זה הכי עוזר.
הייתה לי תקופה ארוכה מאוד שלא יכולתי להגיע לכיפוף של 90 מעלות בשורש כף היד, היום אני עושה את חופשי

Sent from my Redmi Note 4 using Tapatalk

תודה לכולם.

מטבע הדברים- זו סיטואציה רעה מאוד. קשה מאוד לדעת מה יהיה.

- - - Updated - - -

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי six 4 life

תכניס הרבה דגים (ופירות ים אם אתה אוהב) לתפריט, והרבה ירקות ירוקים. באלו יש מרכיבים בוני רקמות עדינות כמו פוטסיום ועוד, תגגל את הנושא, אני אישית החלמתי משבר אחר בגוף בחצי מהזמן ששיערו שיקח בגלל שלקחתי את ההחלמה הזו כפרוייקט בהיבט התזונתי.

תרגיש טוב, ויהיה בסדר.

---

תודה. זה בהחלט מאוד מעניין אך לא מצאתי מידע על הנושא- יתכן שבגלל שלא ידעתי מה לחפש

יהיה טוב...
אם זה מנחם אותך, עדיף שבר בכף רגל ולא פריצת דיסק חמורה... (מנסיון)
לגבי התיסכול, מנסיון הוא מחולק ל2
1. חוסר העצמאות
2. השעמום המייאש
לגבי 1, תזכור שזה זמני. משפחה וחברים מפצים על זה
2. תמצא תחביב ספה שישעשע אותך, אצלי זה היה vod.
עם כל הבאסה זה זמני

Sent from my SM-G950F using Tapatalk

שלחתי לך ה"פ

שכחתי והזכירו כאן פיזיותרפיה.
אחד הדברים היותר חשובים בהחלמה.
לא לחפף.
בנוסך,
מכוני הפיזיותרפיה של הקופת חולים הם לא תמיד משהו. אם אתה מרגיש שזה לא זה, אל תהסס לפנות לפיזיותרפיסט פרטי מומלץ. תתקזז עם הביטוח אחרי זה.

אני הייתי במצב שלך - תאונת דרכים -> שבר פתוח בקרסול שמאל -> ניתוח -> 14 יום בבית חולים + חשש לנמק וכריתה של הכף רגל וכו' וכו'.

ההבדל הוא שזה קרה לי בגיל 17, מצד אחד הגוף היה בשיאו - התאמנתי לקראת הצבא, הייתי צעיר וחזק יחסית.
מצד שני - החברים שלי היו גם בני 17 -> היו זורקים לי את הקביים למזרקה של התיכון, לענפים על עצים וכו'...יצא לי לקפץ הרבה ברחובות העיר.

החודשים הקרובים עומדים להיות קשים. חוסר אונים וחוסר יכולת לעשות דברים בסיסיים זה מתסכל.

אני זוכר כשבפעם הראשונה שניסיתי ללכת אחרי 3 חודשים עם גבס נפלתי וגיליתי ש"שכחתי" איך ללכת.
פיזיותרפיה ותמיכה של המשפחה והסובבים זה מה שעושה את ההבדל לדעתי.

כמובן שכשזה קורה זה בתקופה הכי לא טובה (גם לי זה דחה את המיונים לצבא, רישיון נהיגה, הרס לי את החלום להיות טייס וכו'...)
אבל אני בטוח שתעברו את זה.

ואם יש משהו שאפשר לעזור - אז אני לא גר רחוק ממך. ותמיד אשמח לעזור לג'יפאי נכה לעתיד (כמוני)...

1. תקבע פיזיוטרפיה עכשיו. יתן לך תרגילים לשמור על שאר הגוף, ויתחיל להכיר אותך לפני החלק היותר רציני. לא ללכת לפיזיוטרפיה קבוצתית. בכל קופה יש אפשרות לאחד על אחד ולמכון פרטי. ובמקרים מסוימים עד הבית.

2. ד"ר ערן תמיר מומחה כף רגל. מקצועי מאד. ישר מאד. הצטערתי שלא שמעתי עליו בתחילת העסק האחרון או יותר טוב בעסק הקודם....

3. אל תהיה מסכן טמבל, תהיה מסכן חכם - לך לאיזה עמותה ותקח כסא גלגלים אמיתי. אם אתה צריך עוד אמצעים - תקח. חודש וחצי נכה זה שטויות.

4. אף אחד לא יודע מה יהיה סוף. הגוף שלנו הרבה יותר מורכב ממה שהרופאים מוכנים להודות.

5. לרופאים בתל השומר יש נטיה לכתוב הוראות ומרשמים מעורפלים , באחת הפעמים עברתי 4 חנויות אורטופדיה עד שהבינו מה אני צריך.

רפואה שלמה.

1. וואו. איזה זין.
2. תתעודד ותסתכל רחוק ולא קרוב. בפרספקטיבה של שנה מהיום, זה יהיה רק חלום רע.
3. קשה לומר מה נכון מבחינה רפואית, וחוץ מגולש אחד כאן שאני מכיר, אפח'ד כאן לא רופא. אישית, אם אחד אומר לא לנתח ואחד אומר כן - בוחר בזה של ה "לא".

סיפור קטן - עת השתחררתי מהצבא עבדתי בחברת דיגיטל בהרצליה. הייתי נוסע לשם באופניים. יום אחד עפתי מהם וריסקתי את עצם הבריח יחד עם עוד כמה תופעות נלוות. רופא המיון "דחוף לנתח ולהכניס פלטינות". והכינו אותי לניתוח. במהלך ההכנות הגיע אבא שלי "אף אחד לא מנתח!". אבא שלי היה מהנדס לא רופא. קורא למנהל המחלקה "תסביר לי". בקיצור, הוחלט ש "לא מנתחים, מחכים 24 שעות ואז בודקים". לא נותחתי. היה זין של כמה חודשים וזה עבר. לפעמים כואב, לפעמים מזכיר מאוד שכל הצד עבר טראומה רצינית. אחרי שנה זה היה זיכרון רחוק.

זה יעבור תומר, תתעודד. אם אתה לא מחובר לכבלים - תתחבר ל YES ( בשום אופן לא הוט), תתנתק עוד חודשיים.

תתעודד.

לא YES , פרטנר TV מקבלים יוזר לנטפליקס מתנה לחצי שנה, בזמן שאתה מחלים תסיים את כל הסדרות השוות.

אני כל כך שמח שמעולם לא נשברו לי רגליים/ידיים ואין לי שום נסיון בזוועות האלה...
ולכן גם אין לי עצות לתת לך חוץ מאיחולי החלמה מהירה ורפואה שלמה במינימום כאבים.

מה אני כן יכול לעשות?... לצייר לך על הגבס אם תרצה....:rolleyes:

תרגיש טוב.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

.

מה אני כן יכול לעשות?... לצייר לך על הגבס אם תרצה....:rolleyes:

תרגיש טוב.

---

ציור של דרור על הגבס זה משהו ששווה לשבור בשבילו משהו...

החלמה מהירה!


Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX
4Z7BOZ