הפסקת אוכל שלא ב'חניון יום'

חברים טיילו בפסח.
עץ יפה = הפסקה לארוחת בוקר.
באמצע מגיע פקח ומודיע להם שיש להם מזל שהם 100 מטר מגבול שמורה, מחוץ לשמורה כמובן, ואם היו בשמורה היו מקבלים דוח על הפסקה שלא בחניון יום.
מישהו שמע על זה? מכיר את זה? קיבל על זה דו"ח? שוחח על זה עם פקח?

בכל השנה וחצי שאני מטייל בשטח מעולם לא שמעתי על דוח בגין הפסקה שלא בחניון יום, ויתרה מכך בלא מעט פעמים עצר לידי פקח וישב לכוס קפה / כריך / שקשוקה - ולא אמר על זה מילה.

חשוב לציין שלא דובר על השארת לכלוך בשטח, שכן לא מדובר באנשים שמשאירים אחריהם אשפה, וכמובן שהארוחה רק החלה.

תקנה ישנה שרק עכשיו אוכפים? תקנה חדשה?
כוס קפה זה בסדר אבל ארוחת בוקר לא?
סתם פקח שהחליט להגדיל את האגו?

תיאורטית גם מי שמטייל רגלי לא כל שכן ברכב, אסור לו לחנות אלא בחניון יום.
תיאורטית - כי זה כלל שאי אפשר לעמוד בו. ולא רק בגלל שבכל שמורות הטבע אני מכיר חניוני יום בודדים שמסומנים במפות.
זה לא מקרה יחיד. אני מכיר מי שקיבל בפועל דוח כזה כאשר כלי הרכב אפילו לא ירדו מהשביל, רק המטיילים והצידה.
לדעתי דוח כזה אם ניתן הוא מקרה מובהק של שיקול דעת לקוי שחייב להתברר מחוץ לשמורה.

אסף.

אז הנה משהו שלמדנו אתמול מפקח שבא אלינו בטוב ובמקום הפחדות הסביר לנו משהו מהותי.
אין בעייה לשבת מתחת לעץ, הבעייה היא הרכבים.
אז בשמורה אסור לרדת מהשבילים, אבל מחוץ לשמורה מותר. בלי קשר לגבול השמורה, מסתבר שעצי השיטה סובלים ומתים בגלל הידוק האדמה מעל השורשים שלהם, ולכן ביקש הפקח בנועם שלא נחנה את הרכבים מתחת לעץ. מובן, מכובד ומקובל.

כמה להתרחק מהעץ ? בכל עץ זה אחרת, לגבי עצי השיטה מספיק להתרחק אל מחוץ לתחום הכיסוי של הענפים

אז אנחנו למדנו, ועכשיו גם אתם יודעים ואני מקווה שתכבדו את עצי השיטה אפילו אם המזגן יעבוד קצת יותר קשה אחר-כך ...

ובכלל מומלץ לא להחנות מתחת לשיטים. זה עושה פנצ׳רים.

אסף.

סוגיית מניעת הידוק האדמה ע״י רכבים מתחת לעץ ומעל בית השורשים מוצדקת ונכונה.

מה שכן,
היה בעבר פקח קיצוני באזור הפארם/ כרכום שגירש מטיילים שישבו מתחת לעץ בלי רכבים בטענת ״זה לא חניון״.
אולי זה אותו אחד ואולי קיצוני אחר ואולי לא הבינו מה הסיבה האמיתית לבקשה (הידוק האדמה?).

אנחנו פתחנו צילייה ומחצלות כעשרים מטר ליד השביל, לארוחת צהריים, כשהרכבים חונים עם שני גלגלים על הקוליס ושניים בשוליים כדי לא לחסום מעבר.
כל זה בשמורה.

פקח שהגיע אמר שלום ונתן שקיות זבל והלך.

במפגש גיפולוג שאלנו את מרק לגבי העניין והוא אמר שהוא לא רואה סיבה לבעיה כזו של לשבת רגלית מתחת לעץ אם הרכב לא ירד מהשביל.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי נדב42

אז הנה משהו שלמדנו אתמול מפקח שבא אלינו בטוב ובמקום הפחדות הסביר לנו משהו מהותי.
אין בעייה לשבת מתחת לעץ, הבעייה היא הרכבים.
אז בשמורה אסור לרדת מהשבילים, אבל מחוץ לשמורה מותר. בלי קשר לגבול השמורה, מסתבר שעצי השיטה סובלים ומתים בגלל הידוק האדמה מעל השורשים שלהם, ולכן ביקש הפקח בנועם שלא נחנה את הרכבים מתחת לעץ. מובן, מכובד ומקובל.

כמה להתרחק מהעץ ? בכל עץ זה אחרת, לגבי עצי השיטה מספיק להתרחק אל מחוץ לתחום הכיסוי של הענפים

אז אנחנו למדנו, ועכשיו גם אתם יודעים ואני מקווה שתכבדו את עצי השיטה אפילו אם המזגן יעבוד קצת יותר קשה אחר-כך ...

---

תמיד טוב לכבד את עצי השיטה אבל בין זה לבין "הידוק הקרקע" שגורם לתמותה של שיטים קצת היסחפות...נו באמת.
בשיטה הסוככנית יש שורש מרכזי שהולך לאורך הערוץ לפעמים עשרות מטרים, קח שלצאת מתחום הענפים ברור שלא ישפיע.
בשיטה הסלילנית השורשים יורדים עמוק מאד לאדמה ולא סביר שיש השפעה למשקל הרכב בעומקים האלה.

קוליסים שמסיתים את נתיב המים בערוצונים קטנים הורגים שיטים, ירידה במפלס מי התהום הורגת שיטים (סלילניות) ,ירידה בכמות המשקעים ב40 שנה האחרונות הורגת שיטים.
שיטפונות שעוקרים שיטים גורמים לתמותה .
ואם יש למישהו להציג מחקר מסודר שסותר את זה אשמח לראות ולומר שטעיתי.

בין הרבה פקחים מצויינים לצערנו יש גם כמה פחות "מוצלחים" שמדברים שטויות ויעדיפו שבכלל לא נטייל בטבע(הדרך הכי טובה לשמור עליו) או שתעצור לארוחת צהריים מתחת לעץ\לידו \או 2000 מטר ממנו.

דרך אגב ע"פ החוק כנראה הצדק איתו, לרובם יש היגיון בריא ...

קראתי באיזה מקום שמשקל הרכבים ממוטט מחילות של נברנים שסביב שורשי השיטים, זה למה מבקשים לא לחנות מתחתיהם.

הפקח טען שאלו מסקנות של מחקר ספציפי שבוצע לגבי השיטים בנגב, ובפרט בחניונים. לא ביקשנו ממנו אסמכתא, אלא הזמנו אותו לכוס תה ונהננו מחברתו ומהידע (או הסיפורים) שפיזר מסביב :)

לפי זה יצאתי עבריין מועד,העץ בנחל זעף,העץ בנחל כרכום,העצים ממערב להר קרן ,
אפשר להמשיך ולהמשיך,מישהו הגדיל ראש על כלום.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי נדב42

הפקח טען שאלו מסקנות של מחקר ספציפי שבוצע לגבי השיטים בנגב, ובפרט בחניונים. לא ביקשנו ממנו אסמכתא, אלא הזמנו אותו לכוס תה ונהננו מחברתו ומהידע (או הסיפורים) שפיזר מסביב :)

---

הפקח הזה גם טען שהמכשיר בדיקה עלה מליון דולר.... [emoji6]
ואת כל הסיפור הזה הוא סיפר בזמן שהאוטו שלו חונה 30 מטר מאיתנו תחת עץ שיטה שכן.

לא כל סיפור של פקח הייתי קונה כלשונו אבל אנחנו מכבדים פקחים והוא באמת פקח נחמד אז הקשבנו לו




Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX
4Z7BOZ

מליון ואלף דולר, אם כבר מדייקים ...

אלף דולר עלי

הלקח החשוב מכל הסיפור הוא שבשמורת הפארן הפקח לא אוהב מכוניות זרות קרוב לעצי שיטה אז אל תרגיזו אותו.
כל פקח והשגעונות שלו


Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX
4Z7BOZ

הראל,
התשובה קצת יותר מורכבת.
אני לא חושב שאני חשוד באהדת יתר לפקחים שממציאים תיאוריות שטח לא אחוזות במציאות, אבל יש משהו בדבריו.

התשובה הפשוטה ביותר והמצומצמת ביותר שאני מצליח לנסח היא ש"הידוק שיטתי של הקרקע מעל שטח בית השורשים של עץ בסביבה קרקעית/רג/חמדה, בייחוד אחרי הגשם הראשון, יכולה להביא להפחתה של כ-20% בכמות המים המחלחלת לקרקע בשטח המושפע.

כל זה לא רלוונטי בעליל לעצים שצומחים מתוך האלוביום/תשתית נחל, כי שם אין הידוק של החלוקים, ומקדם החילחול לא נפגע, גם אם תיסע עליו כל יום.

זו התשובה הקצרה..

הארוכה מורכבת קצת יותר ולוקחת בחשבון את סוג הקרקע, מועד הדחיסה, עוצמת הדחיסה, חזרתיות, משרע הגשמים/נגר באזור הרלוונטי, עוצמת הגשם, אחוז החרסיות (ואיזה סוג מקומי יש..), תכולת הנקבוביות המקומית (מחילות המכרסמים נמצאות בעומק מעל 30ס"מ לטובת יציבות תרמלית, אז אתם לא משפיעים עליהן), עובי פרופיל A ביחס לפרופיל B, ומה העובי של שני אלו מעל אופק C, מה המיקרו-טופוגרפיה בסמיכות לעץ על פני השטח, טופוגרפיה תת-קרקעית שיכולה להיות שונה לגמרי ממה שרואים בפני השטח, אחוז הסלעים הצפים ביחס לחצי שקועים, אחוז ההצללה על השטח מתחת לעץ המשפיע על פוטנציאל האידוי היומי, ובטח שכחתי משהו כי זה בשליפה בסוף היום.

לי אישית זה לקח כמעט שנתיים מעשיות עם המון שעות ספריה ו-60K דולר להבין.. (מאיפה המספר המצוץ של מליון? בטח כמו כל מכרז ממשלתי מישהו דפק עליהם את הקופה של החיים שלו או שהיינו יכולים למכור את התוצאות בחתיכת רווח).

בשורה התחתונה,
עדיף לא לחנות מתחת לעצים שצומחים בקרקע בכלל, ובטח-ובטח במדבר בו 20% הפחתה בכמויות המים הזעומות שהעץ מקבל יכולות להיות כף המאזניים ברצף שנים שחונות.
ובכלל, מה הרעיון לחנות מתחת לעץ?
האוטו חונה בצד, ואנשים יושבים מתחת לעץ.

לדעתי כל זה לא רלוונטי לתשתית אלוביאלית של חלוקי נחל בערוץ, בו צומחות חלק ניכר מעצי השיטה כי שם היתרוןם היחסי של חלחול המים לעומק ואיבוד קטן יחסית לאורך השנה ביחס לחלחול נמוך ואיבוד גבוה בשטחים הגובהים מעל לערוצים.

או כמו שברט סימפסון אומר: "יש בסיס של אמת בשמועות מארגז החול".
לצורך העניין, הפקח יצא סוג של ברט סימפסון.. הכיון הכללי של האמירה שאמר למי שאמר/מה שהובן מדבריו יש בו גרעין של אמת, אך נראה שההבנה שלו סלקטיבית או לוקה בפרטים שיש בהם הרבה משמעות.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי boaz avrahami

הלקח החשוב מכל הסיפור הוא שבשמורת הפארן הפקח לא אוהב מכוניות זרות קרוב לעצי שיטה אז אל תרגיזו אותו.
כל פקח והשגעונות שלו

---

זה נשמע כמו הרמה להנחתה:
"שרשור שגיונות של פקחים ותחומי המחייה שלהם" או "שרשור הפקחים האנדמיים" :rolleyes:

[QUOTE=ד ו ר ו ן;787543]הראל,
התשובה קצת יותר מורכבת.
אני חושב שאני לא חשוד באהדת יתר לפקחים שממציאים תיאוריות שטח לא אחוזות במציאות, אבל יש משהו בדבריו.

התשובה הפשוטה ביותר והמצומצמת ביותר שאני מצליח לנסח היא ש"הידוק שיטתי של הקרקע מעל שטח בית השורשים של עץ בסביבה קרקעית/רג/חמדה, בייחוד אחרי הגשם הראשון, יכולה להביא להפחתה של כ-20% בכמות המים המחלחלת לקרקע בשטח המושפע.

כל זה לא רלוונטי בעליל לעצים שצומחים מתוך האלוביום/תשתית נחל, כי שם אין הידוק של החלוקים, ומקדם החילחול לא נפגע, גם אם תיסע עליו כל יום.

זו התשובה הקצרה..

הארוכה מורכבת קצת יותר ולוקחת בחשבון את סוג הקרקע, מועד הדחיסה, עוצמת הדחיסה, חזרתיות, משרע הגשמים/נגר באזור הרלוונטי, עוצמת הגשם, אחוז החרסיות (ואיזה סוג מקומי יש..), תכולת הנקבוביות המקומית (מחילות המכרסמים נמצאות בעומק מעל 30ס"מ לטובת יציבות תרמלית, אז אתם לא משפיעים עליהן), עובי פרופיל A ביחס לפרופיל B, ומה העובי של שני אלו מעל אופק C, מה המיקרו-טופוגרפיה בסמיכות לעץ על פני השטח, טופוגרפיה תת-קרקעית שיכולה להיות שונה לגמרי ממה שרואים בפני השטח, אחוז הסלעים הצפים ביחס לחצי שקועים, אחוז ההצללה על השטח מתחת לעץ המשפיע על פוטנציאל האידוי היומי, ובטח שכחתי משהו כי זה בשליפה בסוף היום.


דורון,
ברור שיש השפעה במקומות ספציפיים אבל בטל ב60 לעומת המשתנים האחרים, קמצוץ של אמת בים של קשקושים.
כמות הסחף המשתנה , גובה פני הקרקע המשתנה כתוצאה מהסחף , בעיקר בערוצי זרימה משמעותיים הופך את רוב התאוריה לשולית לחלוטין.

ולא שאני מעודד חנייה תחת שיטים אבל השטויות שאנשי הרשות (שרבים מהם חברים טובים שלי) לפעמים משתמשים בהן כדי להצדיק את עצמם גרמה אפילו לי להגיב פה ( דבר די נדיר לכשעצמו)

הראל,
ע״ע בארט סימפסון..

אולי שמישהו יספר לי היכן יש ״חניון יום ״ דרומה ממצפה רמון ????????

מאחר ואני נאלץ להיות בתנועה כל היום (:

יש כמה לצידי כביש 90 דרומית לצומת הערבה.
שאתה בטח מכיר ;)


Sent from my iPhone using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי גיא

יש כמה לצידי כביש 90 דרומית לצומת הערבה.
שאתה בטח מכיר ;)


Sent from my iPhone using Tapatalk

---

סליחה,,,, שכחתי .

אבל התכוונתי בתוך שטח השיפוט של הרשות !

ואם כבר עלה הנושא בפעם המיליון ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

״5. לא יכניס אדם לתחום השמורה רכב, כמשמעותו בפקודת התעבורה, ולא יחנה אדם רכב, אלא בדרכים ובמגרשי החניה שסומנו לשם כך על ידי הרשות. ״

מי שיראה לי ״דרך״ אחת אשר סומנה על ידי הרשות !!!!!!!!!!!!!(לא שלט -חניון לילה) על פי הכתוב בחוק שמורות הטבע והגנים.

יקבל ממני ארוחת ערב במסעדה על פי בחירתו !!!!