חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
יש לי מנוע 7.5 כ"ס. הסל"ד שלו 2840. הוא מחובר למשאבה שהתפוקה המירבית שלה היא ב3600 סל"ד.
יש לי VFD למנוע ואני רוצה להגדיר לו תדר מקסימלי כזה שהמנוע יסתובב בתאימות מלאה למשאבה.
מאחר וכל השינוי סל"ד נעשה על ידי התדר, אני צריך לדעת איזה תדר לתכנת לו.
איך מחשבים את זה? יש נוסחה כלשהי?
תודה
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
מודה שלא מבין בזה יותר מדי אבל מצאתי את זה, מקווה שיעזור.
https://vibralign.com/other-topics/c...d-motor-speed/
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
https://www.google.co.il/amp/s/www.e...eed-d_456.html
גם זה יכול לכוון אותך די במדיוק. מקסימום אפשר לעשות אינטרפולציה לדיוק מירבי.
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
הסל"ד הוא מאה עשרים פעמים התדירות חלקי מספר הקטבים המגנטיים בסטטור (לפאזה).
טל.
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
למה 120? כי בנוסחה שראיתי, חלק ממערך שיעור בBGU, כתוב 60. מצד שני באינטרנט כתוב 120.
בכל מקרה, יש לי את הנתונים של המנוע ואם אני מציב אותם בנוסחה (באקסל, חס וחלילה שאני אחשב בעצמי) אז זה יוצא כמעט, לא בדיוק.
ככה זה צריך להיות?
עריכה:
אני חושב שהמספר RPM של המנוע לא מדוייק. כתוב 2890 אבל אם אני מציב את המספר הזה בנוסחאות זה לא מסתדר. כנראה שזה בקירוב.
בכל מקרה, אני צריך לשים בVFD מקסימום תדר של 60HZ. ב60 הוא מגיע ל3600 סל"ד.
נראה איך יהיה. יש לי גם טאכומטר ידני כדי למדוד את הסל"ד.
תודה
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
lizard
יש לי מנוע 7.5 כ"ס. הסל"ד שלו 2840. הוא מחובר למשאבה שהתפוקה המירבית שלה היא ב3600 סל"ד.
יש לי VFD למנוע ואני רוצה להגדיר לו תדר מקסימלי כזה שהמנוע יסתובב בתאימות מלאה למשאבה.
מאחר וכל השינוי סל"ד נעשה על ידי התדר, אני צריך לדעת איזה תדר לתכנת לו.
איך מחשבים את זה? יש נוסחה כלשהי?
תודה
רק מסקרנות,
מה הגודל של המשאבה? איזה הספק היא צריכה?
תקח בחשבון, ששינוי סל"ד ישפיע גם על ההספק של המנוע, רק תוודא שאתה מכוסה.
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
המשאבה צריכה חמש וחצי כס ו3600 סלד. בשביל 3000 פי אס איי ו11 גי פי אם
psi, gpm.
משאבה דו שלבית שמיועדת לפרס הידראולי. אני מתכנן לחבר אליה 4 בוכנות ביחד שבחישוב גס יתנו בסביבות 80 טון לחיצה יותר ממספיק לי.
Sent from my SM-G930F using Tapatalk
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
מאה עשרים מתייחס לקטבים, 60 מתייחס לזוגות קטבים. אני מעדיף להשתמש במאה עשרים מכיוון שעל המנועים מציינים את כמות הקטבים.
המספר לא יוצא מדוייק מכיוון שמה שמתקבל בעצם זהו הסל"ד של השדה המגנטי ולא של הציר. ההפרש בין סלד השדה לציר נקרא חליקה. החליקה שווה לסלד השדה מינוס סלד הציר (בסוגריים) לחלק בסלד השדה, על פי רוב זה בתחום של בין שניים לשמונה אחוזים.
טל.
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
לא ממש הבנתי את ההסבר על הקטבים. על המנוע לא רשום כלום אבל בגלל הסלד אני מבין שיש 2 קטבים.
Sent from my SM-G930F using Tapatalk
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
ואם תקבל רק 70 טון לא יספיק לך?
או שהבוכנות יזוזו 19 מ"מ לשניה במקום 20,
זה ישנה הרבה?
לדעתי שימוש במשנה תדר במקרה זה הוא ביזבוז כי הוא ישאר כל הזמן על ערך קבוע, כשהמנוע ב-50 הרץ ממילא עונה על כל דרישותך.
ואם אתה מתעקש, עדיפה תמסורת מכנית כלשהי בין המנוע למשאבה, ולא משנה תדר.
(גיר או רצועות)
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
על תמסורת נכנית חשבתי רק אחרי שרכשתי את הממיר תדר. יש לממיר עוד יתרונות כמו התחלה רכה, הגנה וכדומה.
Sent from my SM-G930F using Tapatalk
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
זוהר לב
ואם תקבל רק 70 טון לא יספיק לך?
או שהבוכנות יזוזו 19 מ"מ לשניה במקום 20,
זה ישנה הרבה?
לדעתי שימוש במשנה תדר במקרה זה הוא ביזבוז כי הוא ישאר כל הזמן על ערך קבוע, כשהמנוע ב-50 הרץ ממילא עונה על כל דרישותך.
ואם אתה מתעקש, עדיפה תמסורת מכנית כלשהי בין המנוע למשאבה, ולא משנה תדר.
(גיר או רצועות)
שתי שאלות נפרדות-
1- למה להתעקש על הביצועים המקסימלים? - לא מכיר את הצרכים ולא את הגרף של המשאבה, אבל אני נוטה לחשוב ששווה לחשוב אם זה נחוץ.
2- אם מתעקשים, מה עדיף פתרון מכני או חשמלי? - לדעתי, ממיר תדר יותר אמין ויותר פשוט מפתרון מכני.
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
lizard
המשאבה צריכה חמש וחצי כס ו3600 סלד. בשביל 3000 פי אס איי ו11 גי פי אם
psi, gpm.
משאבה דו שלבית שמיועדת לפרס הידראולי. אני מתכנן לחבר אליה 4 בוכנות ביחד שבחישוב גס יתנו בסביבות 80 טון לחיצה יותר ממספיק לי.
Sent from my SM-G930F using Tapatalk
אם אתה מדבר על פרס הידראולי ,מה שיותר אמור לעניין אותך הוא הלחץ ולא ספיקת המשאבה.
את הלחץ המקסימלי אתה תקבל גם באלף סל"ד של המנוע ,רק בתנאי אחד שיש לו (למנוע) מספיק מומנט, ולפי הנתונים שסיפקת -יש לו.
ספיקת השמן המקסימלית של המשאבה במקרה הזה (פרס הידראולי ) לא אמורה לעניין אותך כשמדובר בהפרש כלכך זניח מהמקסימום שלה עם המנוע הנ"ל.
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
בגדול אתה טועה. בקטנה אתהצודק כי המנוע מאוד קרוב לנתונים. הלחץ חשוב אבל הספיקה חשובה גם כן. אחרת עד שהסדן/בוכנה יגיע לחומר הוא כבר יתקרר.
Sent from my SM-G930F using Tapatalk
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
lizard
אתה טועה. הלחץ חשוב אבל הספיקה חשובה גם כן. אחרת עד שהסדן/בוכנה יגיע לחומר הוא כבר יתקרר.
Sent from my SM-G930F using Tapatalk
אתה מדבר על הפטיש נפחים שהעלית לפה פעם או על פרס הידראולי ?
אם על פרס הידראולי ,אני לא מבין מה הבעיה.
לפני הירידה חזרה הסדן במרחק קטן מאוד מהחומר ,אני מניח שאת כל הפעולות אתה מבצע ידנית, אז לפי הנתונים שסיפקת הזמן האבוד בטל בשישים.ואני עדיין לא הכנסתי לחישוב את הזמן שגונב הממיר ב"התנעה הרכה"
או שאני לא מבין את התהליך.
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
פרס נפחים הידראולי.
המנוע עובד כל הזמן. אז נגיד שבהתחלה יקח לו כמה שניות יותר להגיע לסלד עבודה, לא קריטי. אבל ברגע שהמנוע עובד בסלד המתאים הוא נשאר לעבטד כך. לא מכבים אותו. זו מערכת הידראולית.
העבודה במהותה, כי זה פרס, אמנם איטית יותר אבל עדיין כמה שיותר גלון לדקה יותר טוב.
אחרת על כל לחיצה תצטרך להחזיר את הפלדה לכבשן.
אני אקשר סרטון אם זה מעניין אתכם.
Sent from my SM-G930F using Tapatalk
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
פרס נפחים הידראולי.
המנוע עובד כל הזמן. אז נגיד שבהתחלה יקח לו כמה שניות יותר להגיע לסלד עבודה, לא קריטי. אבל ברגע שהמנוע עובד בסלד המתאים הוא נשאר לעבוד כך. לא מכבים אותו. זו מערכת הידראולית.
העבודה במהותה, כי זה פרס, אמנם איטית יותר אבל עדיין כמה שיותר גלון לדקה יותר טוב.
אחרת על כל לחיצה תצטרך להחזיר את הפלדה לכבשן.
אני אקשר סרטון אם זה מעניין אתכם.
Sent from my SM-G930F using Tapatalk
Sent from my SM-G930F using Tapatalk
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
https://www.youtube.com/watch?v=YmwE6wMaVTs
בסרטון הזה אתם יכולים לראות איך פרס נפחים (מהסוג שאני רוצה לבנות, יש כל מיני סוגים) פועל וכמה חשוב שהוא יהיה יחסית מהיר.
הפרס בצבע כחול (םרס של 50 טון), הפטיש אוויר (במשקל של סביבות 60 קילו) בצבע אפור ועובד הרבה יותר מהר.
הנפח הוא ליאם הופמן, יצרן הגרזינים מספר אחד בארה"ב. יש רשימת המתנה של כמה חודשים עד שנה לגרזנים שלו. כל גרזן נמכר בכמה מאות דולרים, יש קישורים לקניה באתר שלו.
הבחור בן 22 בערך. נפח במשרה מלאה כבר איזה 6-7 שנים.
הפרס הוא מסוג שהחלק התחתון עולה ויורד. היתרון הוא קומפקטיות. אצלו יש 2 בוכנות, אצלי יהיו 4 אבל הנפח הכללי של הבוכנות מאוד דומה. לצערי בוכנות של 25-50 טון עולות הרבה ויש לי 4 של 3-3.5 אינץ'. במקרה שלי המהלך שלהן הוא 60 ס"מ בערך מה שיאפשר לי הרבה יותר וורסטיליות בכלי עצמו.
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
lizard
על תמסורת נכנית חשבתי רק אחרי שרכשתי את הממיר תדר. יש לממיר עוד יתרונות כמו התחלה רכה, הגנה וכדומה.
Sent from my SM-G930F using Tapatalk
lizard
ראשית, בחירת המנוע מאוד נכונה. גם בעומסים גדולים לא יגיע להספק מלא, וזה טוב.
2.אין צורך בהתחלה רכה במע' כזו. כשאתה מניע, המשאבה עובדת בריקם ואין עליה כלל עומס שמתפתח רק בזמן הלחיצה עצמה.
3.הגנות? לא חסר הגנות מנוע איכותיות וזולות.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
zivo
שתי שאלות נפרדות-
1- למה להתעקש על הביצועים המקסימלים? - לא מכיר את הצרכים ולא את הגרף של המשאבה, אבל אני נוטה לחשוב ששווה לחשוב אם זה נחוץ.
2- אם מתעקשים, מה עדיף פתרון מכני או חשמלי? - לדעתי, ממיר תדר יותר אמין ויותר פשוט מפתרון מכני.
זיו,
לא הוגדר הצורך המדויק ולפי מה שזוכר אני מתמונות שהעלה הבחור, הפרס מיועד לחלקים יחסית קטנים ולכן הוא overkill.
כשאתה משתמש/בונה מכשיר או כלי עבודה הוא צריך להתאים לצרכים, ולא, אתה מאבד את הרגישות. כל נגיעה בשסתום תיתן או כוח גדול מדיי או מהלך מהיר מדיי, ואין לך שליטה טובה במכשיר. זה כמו שתנסה לתקוע מסמר בקיר לתליית תמונה, עם פטיש 5 ק"ג.
עדיפות למשנה תדר: בגדלים האלה הוא מאוד יקר. אם הולך, נעצרה העבודה ולעומתו ממסרה מכנית הבחור יכול לתקן באמצעים שבידו.
ההמלצה המקורית שלי היתה: חיבור ישיר בין המנוע למשאבה בעזרת קופלונג.(וזה לא היה ברור כל כך) וחיבור חשמלי ישיר לרשת.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
lizard
בגדול אתה טועה. בקטנה אתה צודק כי המנוע מאוד קרוב לנתונים. הלחץ חשוב אבל הספיקה חשובה גם כן. אחרת עד שהסדן/בוכנה יגיע לחומר הוא כבר יתקרר.
Sent from my SM-G930F using Tapatalk
אם בחרת להשתמש בשסתום שהצגתי אז בדיון ההוא, אתה עוצר את הבוכנה, בדרכה מעלה, במירווח קרוב מאוד לחומר החדש שאתה עומד להכניס. מהלך הסרק שלך יהיה קצר מאוד והחומר לא יספיק להתקרר.
דבר נוסף. למשאבה שתי דרגות, ז"א שאת מהלכי סרק היא עושה במהירות גבוהה, (יותר ספיקה פחות לחץ)וכשיש עומס הבוכנה מאיטה,
והדרגה השניה האיטית והגיבורה יותר, נכנסת לפעולה.( יותר לחץ פחות ספיקה)
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
talw
אתה מדבר על הפטיש נפחים שהעלית לפה פעם או על פרס הידראולי ?
אם על פרס הידראולי ,אני לא מבין מה הבעיה.
לפני הירידה חזרה הסדן במרחק קטן מאוד מהחומר ,אני מניח שאת כל הפעולות אתה מבצע ידנית, אז לפי הנתונים שסיפקת הזמן האבוד בטל בשישים.ואני עדיין לא הכנסתי לחישוב את הזמן שגונב הממיר ב"התנעה הרכה"
או שאני לא מבין את התהליך.
טל,
כן, זה הדיון ההוא על הגדלת הספק המנוע, בעזרת עליית התדר.
במע. כזו התנעה רכה לא נדרשת, כי המנוע בהתנעה כלל לא מועמס.
וטוב שציינת וחידדת את עניין הלחץ והספיקה, שגם ב-1000 סל"ד ייבנה לחץ מכסימלי על חשבון ספיקה נמוכה יותר,
כי זה תומך במה שאני טוען - לחבר את ציר המנוע והמשאבה ישירות, בלי שום מתווך, עם חיבור ישיר לרשת,
וכל הפשטות הזו, תעלה בהפסדי מהירות זניחים.
תגובה: חישוב תדר מנוע הרץ לקביעת סיבוב לדקה.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
זוהר לב
טל,
כן, זה הדיון ההוא על הגדלת הספק המנוע, בעזרת עליית התדר.
במע. כזו התנעה רכה לא נדרשת, כי המנוע בהתנעה כלל לא מועמס.
וטוב שציינת וחידדת את עניין הלחץ והספיקה, שגם ב-1000 סל"ד ייבנה לחץ מכסימלי על חשבון ספיקה נמוכה יותר,
כי זה תומך במה שאני טוען - לחבר את ציר המנוע והמשאבה ישירות, בלי שום מתווך, עם חיבור ישיר לרשת,
וכל הפשטות הזו, תעלה בהפסדי מהירות זניחים.
לא טענתי שצריך התנעה רכה, מיכה רצה , כאמור ,מיותר לגמרי , גם ההגנות בממיר של צריכת זרם מקסימום מיותרות מהסיבה שעושים זאת הידראולית ע"י פורקי לחץ מתכווננים לבייפאס. הגנות זרם מקסימום למנוע יש בגרושים בארון הפיקוד.
בעניין המהירות של העייסק - נראה לי צרות של מקצוענים ,כמו הילד האמריקאי ההוא ששר סופרן בסרטון של מיכה.