למה לקנות ריינג' רובר 2010 כשאפשר לקנות לנדקרוזר 2008 עם (350,000 ק"מ)בערך באותו מחיר? (או להיפך - תבחרו צד)
Printable View
למה לקנות ריינג' רובר 2010 כשאפשר לקנות לנדקרוזר 2008 עם (350,000 ק"מ)בערך באותו מחיר? (או להיפך - תבחרו צד)
לא קונה לא את זה ולא את ההוא.
הריינג׳ פחות לטעמי, נחשב ליותר יוקרה מל"ק.
שים מול הל"ק את המתחרה הישיר דיסקו 3 שנתון אחרון שיעלה פחות מהל"ק, או דיסקו 4 במחיר שווה לל"ק, תשווה ביניהם, כולל "נסיעת מבחן" לישבן של קונה פוטנציאלי, מעניין מה יהיו התוצאות.
בריינג' לא היתי נוגע מסיבה מאוד פשוטה: יש כאן כנראה כמה אלפי "חברים" שלא ממש נכנסים לפה, אם בכלל, לא מכירים פה אף אחד ונכנסו לג'יפולוג פעם אחת כל חייהם - וזה כדי למכור לנו "ג'יפ ריינג' רובר" עם "מערכת ארמון קרדון מקורית". קטונתי מלומר למישהו מה לעשות, אבל נראה לי שמודעות מכירה צריכות להיות לאנשים עם נגיד מינימום של 20 הודעות. זה לא ממש קשה. את יואב פולס אני מכיר ומניח שלקנות ממנ7ו או מאחיו רכב, זה באמת כמו לקנות ממשפחה. לגבי הג'יפ ריינג' רובר...אה...פחות.
אהה.... אז זאת היתה הכוונה.... אופס...
אז +1 לתומר.
הדבר המדהים הוא שכשהוא היה חדש ב2010 הריינג' רובר עלה פי 3 (!) מלנדקרוזר.
ואחרי עשור לנדקרוזר שווה משמעותית יותר מלנדקרוזר.
בעיתונים הכלכליים קוראים לזה "השמדת ערך".
תומר, לדעתי לא לשם כיוון נמרוד בפוסט הזה ובדיון שהוא רוצה לעורר. אין ויכוח שהפרמטר הראשון בקניית רכב זה "המשפחה" ממנה הגיע הרכב או בלשון קצת יותר "מקצועית" רמת התחזוקה אצל הבעלים הקודם כולל רמת האמינות של הבעלים הקודם.
נמרוד לדעתי מכוון לדיון בשאלה - בהשוואה של באותו כסף אתה קונה ריינג' צעיר יותר, מפואר יותר ועם קילומטראז' נמוך בהרבה מאשר לנדקרוזר אז מה תבחר?
התשובה לשאלה לטעמי תלויה במינון שבין טיולי השטח ורמת העבירות שלהם לבין שימוש והיום יום שמתוכנן לרכב.
אם מדובר ברמה של טיול אחד בחודש בממוצע ברמה של טיול משפחות רגוע אני הייתי בוחר באותו הכסף בריינג' צעיר יותר ועם קילומטראז נמוך בהרבה.
לא אני לא מתחמק מהדיונים האינסופיים על אמינות הלנדרובר מול הטויוטה...לצרכים שפויים שהגדרתי אני אישית הייתי "מסתכן" ברמת אמינות הנמוכה יותר לכאורה של הריינג' בתמורה לפינוק הישבן שלי ושל המשפחה ביום יום.
אני חושב שנמרוד בכלל התכוון לשאול איזה איסולטר ואיזה מצבר צרכנים הייתם מתקינים בכל אחד מהרכבים ולמה...
וואלה דורון.... אני לא שותף לחוויה הזאת בכלל, מטייל איתי חבר כבר זמן מה עם דיסקו 4 צמיגי דורטרק וכלום... נאדה...(חמסה חמסה כן) עושה הכל בלי למצמץ, לאחרונה עשינו מדרגות דרך סיבוב המוות, מרסבא מכל כיוון אפשרי, עלינו מהר ארדון מעלה נח, מעלה חווה, נחש צמא ועוד ועוד...
ולא רק הוא, יש לי עוד כמה חברים עם דיסקו 3.
אחרי שראיתי בעיניים, נפלה החלטה לרכוש גם דיסקו 3/4 ליום יום וטיולי משפחות, את ה 2 משאיר בבית לטיולים אחרים :cool:
אצלנו הם סובלים קשות עם המידות החוקיות והם לא משתוללים.
עד לרמה שלאחד מהם נמאס מהחלפת צמיגים כל טיול שני ומכר.
ובחזרה לשאלת הפתיחה,
תלוי מה אתה מחפש.
אני לגמרי יכול להבין שאלו קהלים שונים שמחפשים משהו אחר ברכב.
לא בטוח שזה בכלל בר-השוואה.
Slowly..
עושה לי דז'ה וו של הדיון על פורשה קאיין/טוארג.
מבין שניהם הייתי בוחר בדאסטר. כמובן.
Sent from my Mi A1 using Tapatalk
נראה לי שנמרוד כיוון לזה (בתמונות), ותומר הבין את הכוונה.
מודה שעד שלא קראתי מה שתומר כתב גם אני לא הבנתי.https://uploads.tapatalk-cdn.com/201...174e47c6e6.jpghttps://uploads.tapatalk-cdn.com/201...01054ea10f.jpg
Sent from my LG-H930 using Tapatalk
ממש לא... כתבתי בדיוק למה התכוונתי.
הלנדקרוזר איבד בערך 1/2 מערכו בעשר שנים.
הריינג' רובר איבד... 5/6 ? משהו כזה.
לאיפה נעלם הכסף? על מה שילמו כמעט מליון שקל בשנת 2010 ??
אם ככה, אז נראה לי שפשוט יש ערך גדול יותר למידת החדישות של הריינג׳רובר, חלק גדול מה"ערך" של הרכב הזה הוא כל מיני מערכות מתוחכמות וחדשניות כמו גם רמקולים של הרמן קרדון. כשהרכב בן עשר כנראה שהרבה מהמערכות האלה חדרו כבר לשוק של מכוניות הרבה יותר זולות וזה קצת מאבד את הקסם.
Sent from my LG-H930 using Tapatalk
מישהו דיבר על מידות לא חוקיות?
מדובר על מידות המקוריות ללא שינויים.
הנוהל במקרה הזה של ג׳נט 18 או 19 הוא הפוך מהורדת אוויר, או שלא מורידים בכלל או שאפילו מוסיפים אוויר, הדיסקו 3/4 גם ככה יושב על 4 כריות ומגהץ הכל באלגנטיות.
לשאלת הפתיחה, אני חוזר-אם אתה משווה תפוח לתפוח, הדיסקו לוקח לדעתי, יותר מאובזר, יותר נוח, מוגבה ומונמך מתי שאתה קובע לו, נעילות מקוריות(יש דגמים גם עם נעילה קידמית) כאשר בל"ק עובד על TC בלבד, צריך סט הגבהה שלרוב מקשיח אותו יותר וניגזר ממנו יותר בלאי במתלים וכו' וכו'.
באותה רמת מחיר בדיסקו אתה מקבל הרבה יותר.
לא קונה את נושא "האמינות", תחזוקה זולה שרק טיפול פעם בשנה וכו' בל"ק כמו הרוב פה מסיבה אחת, אני רואה מקרוב מה קורה אצל גיסי ועוד 2 חברים, רכבים בין 250k -300k יד ראשונה עם היסטוריה מתועדת(אף אחד לא יכול לטעון שנפלו על לימון), בשנה הראשונה הוצאות מעל 20k, אחד מהם החליף מנוע, התיעוד כאן בפורום.
הדיסקו גם לא חף מתקלות, אבל- את הרוב הכולל מוצאים ברשת עוד לפני שחיברת סורק תקלות, הזמנת חלפים מחו"ל מורידה משמעותית את העלויות וכו' וכו'.
גם לנדרובר צריך לקנות בחוכמה, לדעת מה קונים וממי קונים, אם נפלת על לימון נפלת חזק.
פשוט מאוד, מי שרוכש לנדקרוזר חדש הם בדרך כלל סוג אחר של אנשים, בדרך כלל בעלי מקצועות חופשיים שרוצים השקעה טובה לכספם שלא מגיע בקלות, ובעלי דעה שהרכב אמין ויחזיק שנים.
ריינג' זו אופרה אחרת, אנשים עם המון כסף פנוי שלא מעניין אותם מה שווי ההשקעה בעוד שנה שנתיים, הם יחזיקו את הרכב כל עוד שהוא באחריות ויטיסו אותו לטרייד אין במחיר זול תמורת ריינג' יותר חדיש, בשבילם הרכב הוא כמו שעון זהב נחשב או תכשיט יקר, סמל סטטוס, מה שאין בלנדקרוזר.
אם הדרעק הזה היה לפחות אמין ניתן היה לשקול רכישה, אך חלקים יקרים להחריד עם אמינות מפוקפקת זו משאלת מוות לאנשים מהישוב.
Sent from my SNE-LX1 using Tapatalk
תודה על המחמאות המרומזות / מפורשות כאן.
אישית, לא הייתי בוחר בריינג' גם אם היה עולה חצי ממה שמבקשים עליו. אחרי שנים רבות עם לנדרוברים 'טיפשים' אין לי יכולת כלכלית להחזיק לנדרובר 'חכם'.
הלנדקרוזר של אחי, אני רכשתי אותו עבורו, אחרי הרבה חיפושים לאתר רכב שיענה על הדרישות שלי. אחי טחן ק"מ על כבישים מביתו בגליל לעבודתו בקריות, ולהורי אישתו ברמת השרון. טיולים - לרוב היינו עושים ברכב שלי. הק"מ הכי גדול שהרכב שלי עשה היה כשהחלפנו לו משולשים ובוקסות אצל ישראל ממוסך סע-קל, עד שהייתי שבע רצון באופן מושלם. בזמן שהרכב היה בטיפול אחי היה עם הרכב שלי.
המחיר הגבוה שנקבע לו נועד לסנן מחפשי מציאות שלא לומר סוחרים סוג ז'. רוכש רציני ייתקל במוכר רציני וגמישות. (סוף המכירה הסמויה)
לעניין הריינג', יש לי שכן שעכשיו קנה ריינג' חדש היברידי, שהחליף את הריינג' הקודם שלו. אישתו עם דיסקברי 4. הוא לא רואה אפשרות לקנות טויוטה או כל מותג עממי אחר. שכן אחר החליף פאג'רו 2012 יד ראשונה פרטית, שהאכיל אותו מרורים ב...דיסקברי 4. את החלפים הוא מביא ישירות מחו"ל. באחת השיחות איתו נזכרתי בתקופת הלנדרוברים, כשהייתי כותב מיילים לכל מיני ספקים של ח"ח בחו"ל, וההתכתבות עברה לפסים אישיים / חבריים. היום אין לי את זה, ואני לא מתגעגע לתקופה הזו.
הריינג' ודומיו הם למי שיכול לעמוד בהוצאות האחזקה החודשיות, ויותר מזה בעלויות ירידת הערך הגבוהות של המכוניות האלה.
לסופ"ש במדבר אני אקח את הלנדקרוזר שלי ולא את הריינג' של השכן.