מצפונולוג - בגללי סגרו את בלייזר

היה לי מנוי לבלייזר כמה שנים. כמה? אפילו אני לא זוכר. בכל פעם שנכנסתי לשירותים נזכרתי שאני צריך לבטל אותו ובכל פעם זה נשכח. ככה עברו להם כמה שנים ואני קיבלתי עיתון עם כתבות מעניינות מצד אחד (נדב יעקובי בספורט, יוסי אלוף בכלכלה, ניר קיפניס באוכל ואיציק שאשו בכל השאר) ומצד שני חלה הידלדלות מסיבית של רמזי פיטמות במגזין הצבעוני.
במקום רותם סלע במינימום לבוש הגיע ליאור אשכנזי, במקום מישהי ראויה למבט צילמו מיני אוליגרכית מטעם עצמה. ככה הלך לו והידרדר העיתון ואני השקעתי 19 ש"ח כל חודש דמי שיכחה לביטול המנוי.

לפני כשבועיים נזכרתי בשעות הפעילות הסבירות ושלחתי מייל, אחרי יומיים חזרו אלי וביקשתי לבטל. ביטלו.
עכשיו קראתי בפייסבוק שסוגרים את המגזין. כנראה שאני הייתי המנוי האחרון שלהם.

#בגללי סגרו

יהי זכרו ברוך

כמו שאתה שם לב, לא הורגשה כאן אפילו מכה קלה בכנף... וזה בתכל'ס, למה סגרו. כי אין מספיק קוראים.

חבל.

ככה זה שהמטרו סקסואל לובש מכנסים צמודים בלי גרביים, ועוד בפריים טיים על גבי המסך.
גברים עם ביצים חופשיות במכנסיים וגריז על הידיים הפכו למיעוט.
זה פוסט לא פוליטיקאלי קורקט.
הצלחת להוציא אותי מהבידוד.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אייל

היה לי מנוי לבלייזר כמה שנים. כמה? אפילו אני לא זוכר. בכל פעם שנכנסתי לשירותים נזכרתי שאני צריך לבטל אותו ובכל פעם זה נשכח. ככה עברו להם כמה שנים ואני קיבלתי עיתון עם כתבות מעניינות מצד אחד (נדב יעקובי בספורט, יוסי אלוף בכלכלה, ניר קיפניס באוכל ואיציק שאשו בכל השאר) ומצד שני חלה הידלדלות מסיבית של רמזי פיטמות במגזין הצבעוני.
במקום רותם סלע במינימום לבוש הגיע ליאור אשכנזי, במקום מישהי ראויה למבט צילמו מיני אוליגרכית מטעם עצמה. ככה הלך לו והידרדר העיתון ואני השקעתי 19 ש"ח כל חודש דמי שיכחה לביטול המנוי.

לפני כשבועיים נזכרתי בשעות הפעילות הסבירות ושלחתי מייל, אחרי יומיים חזרו אלי וביקשתי לבטל. ביטלו.
עכשיו קראתי בפייסבוק שסוגרים את המגזין. כנראה שאני הייתי המנוי האחרון שלהם.

#בגללי סגרו

יהי זכרו ברוך

---

בדקתי בשבילך. אכן היית המנוי האחרון, ובגללך סגרו. וזה אחרי שנה שלמה שהפיקו מגזין רק בשבילך, המנוי הלפני אחרון נפטר במרץ 2019 ואלמנתו ביטלה את המינוי.

אכן, האחרון....
קובץ מצורף 128277

הדבר היחידי שאני זוכר מבלייזר זה "הבת של השכן" בעידן שלפני אינסטגרם.

נוסטלגיה, נוסטלגיה....
״הבת של השכן״ אכן היה אחד הגדולים.
העיתונות הכתובה היא עולם הולך ונעלם.


Sent from my iPhone using Tapatalk

אייל,
זה אומר שהיתדרדרות התכנים (אם היה לאן להתדרדר..), הייתה כי הם מיפו את תחומי העניין של הקורא הבלעדי שלהם?

לא סגרו, רק הפסיקו להדפיס.

https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...8227ad753c.jpg


Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן

אייל,
זה אומר שהיתדרדרות התכנים (אם היה לאן להתדרדר..), הייתה כי הם מיפו את תחומי העניין של הקורא הבלעדי שלהם?

---

אף אחד לא שאל אותי. אני בטוח לא הייתי מוותר על הבת של השכן או על דוגמנית בצילומים מעוררי השראה. את הבור הזה הם חפרו בעצמם.

אני מקווה בשבילך שהשכן והבת שלו לא קוראים ג׳יפולוג


Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94

זה קצת מטריד, כשמבינים שהוא גר בשכנות להורים שלו...

אסף.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי asafk

זה קצת מטריד, כשמבינים שהוא גר בשכנות להורים שלו...

אסף.

---

הוא גם גר בסוג של יער..
הילבילי אמרנו?

השרשור הזה מתחבר לאחד הדברים האלה שמעולם לא הבנתי בתרבות הישראלית - מיצוב ירחוני לייפסטייל כמשהו יוקרתי ולא כמוצר הצריכה עם רלוונטיות קצובה שהוא באמת.

אי שם בשנות התשעים המאוחרות, כשלא לכל אחד עוד היה אימייל והעיתונות המודפסת חיה ושגשגה, החלטתי בגיל 10-12 שנמאס לי ללכת לספריה כל חודש כדי לרייר על מגזין 'אוטו' והגיע הזמן לבקש מההורים שיעשו לי מנוי. אבל דא עקא, המשהו כמו 12 שקלים לגליון שזה עלה אז, אפילו למנויים, היו הוצאה משמעותית למשפחה שלי שתמיד הייתה במרחק נגיעה מקו העוני. באיזשהו שלב ביקר אותנו חבר של אבי מארה"ב שהכיר את התחביב שלי והביא לי גליון של מוטור-טרנד, אחד המגזינים האמריקנים המובילים בתחום באותה תקופה. ההבדל הראשון שהבחנתי בו מול 'אוטו' זה שהוא היה מודפס על נייר הרבה יותר דק ובפורמט יותר קטן, עלה בערך חצי מחיר והכיל בערך פי שלוש מידע פר גליון... לכן אפילו עם השכלה מתמטית של בי"ס יסודי הבנתי שזה הרבה יותר משתלם ממה שפרומצ'נקו ושות' הציעו, לפחות למי שקרא מתוך עניין ולא לשם רכישת רכב.

בגלל שכבר אז ראיתי הרבה טלוויזיה עם כתוביות ויכולתי לתקשר באנגלית סבירה, הרמתי טלפון למחלקת המנויים של המגזין ושאלתי אם הם שולחים לישראל. וכך הגעתי להיות בעל מנוי למשך השנתיים הבאות, כאשר אפילו עם המשלוח לארץ שילמתי כשמונה שקלים לגליון, עם תוכן הרבה יותר מעניין ושיפור האנגלית בדרך.

בדיעבד, זכור לי שעם השנים ודעיכת המדיה הכתובה היה עולה נושא המחיר בדיונים דומים, וכל פעם העורכים היו כותבים על ההשקעה העצומה שלהם בהפקת מגזין 'על נייר כרומו מבהיק', ביטוי שמשום מה נצרב אצלי בתודעה. האוטואים והבלייזרים למיניהם המשיכו להעלות מחירים עד שהגיעו לעשרים ומשהו שקלים ערב קריסתם. ואני שואל את עצמי, אז כמו היום, מי ביקש מהם להשתמש בנייר העבה והמבריק הזה ולמה זה בכלל היה נחוץ למשהו שהיינו קוראים תוך שבוע-חודש-חודשיים ואז זורקים בבוידעם? מיינד יו, עדיין יש לי את כל הגליונות של מוטור טרנד בלי הכרומו המבהיק, והם במצב מצויין גם עשרים שנה אחרי.

יש איזה דברים שהשתרשו בתרבות הישראלית וסירבו להשתנות גם אם זה עלה להם בקיומם, וזו דוגמה טובה. רצה הגורל ובבגרותי התגלגלתי לעבוד בתחום הדפוס, כך שהיום אני מבין כמה קל היה לעבור לפורמט אחר ולהוזיל את העלות בחצי או יותר. זה גם מה שעשו בזמנו מגזינים כמו טראק ו'רכב' (עוד נושא לדיון - השמות המקוריים בתחום הזה...), אבל זה כבר היה בסוף עידן ולכן גורלם נחרץ בטרם החלו.

אז בלייזר כבר לא יוצא בדפוס... יופי, גם ככה כולם הולכים לשירותים ויושבים על הספה עם הטבלט. אפשר לקרוא אותו שם ולחסוך כמה עצים כרותים בדרך. יש דברים ששווה להתרפק עליהם בנוסטלגיה, לענ"ד זה לא אחד מהם.

נראה לך שהנייר כרומו זה מה שסגר אותם.
נייר זול היה ממשיך להנשים את החולה עוד שנה שנתיים גג. וגם בזה אני לא בטוח.

דריש, שכחת שכמות המינויים שלהם בכלעיר בארהב היא גדולה יותר מכל ישראל.
לא מכיר את המגזין שלך אבל באותה תקופה בוודאי הייתי מנוי על דירט ווילס ודירט ריידרס.
נשמע פורמט דומה.
2/3 מהעיתון היה מודעות קטנות

רוצה לומר- שם הדפיסו כסף ומכרו בזול.
בישראל כנראה היה שיקול כלכלי אחר וכולם קרסו בסוף


Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Derish

. באיזשהו שלב ביקר אותנו חבר של אבי מארה"ב שהכיר את התחביב שלי והביא לי גליון של מוטור-טרנד, אחד המגזינים האמריקנים המובילים בתחום באותה תקופה. ההבדל הראשון שהבחנתי בו מול 'אוטו' זה שהוא היה מודפס על נייר הרבה יותר דק ובפורמט יותר קטן, עלה בערך חצי מחיר והכיל בערך פי שלוש מידע פר גליון... לכן אפילו עם השכלה מתמטית של בי"ס יסודי הבנתי שזה הרבה יותר משתלם ממה שפרומצ'נקו ושות' הציעו, לפחות למי שקרא מתוך עניין ולא לשם רכישת רכב.

בגלל שכבר אז ראיתי הרבה טלוויזיה עם כתוביות ויכולתי לתקשר באנגלית סבירה, הרמתי טלפון למחלקת המנויים של המגזין ושאלתי אם הם שולחים לישראל. וכך הגעתי להיות בעל מנוי למשך השנתיים הבאות, כאשר אפילו עם המשלוח לארץ שילמתי כשמונה שקלים לגליון, עם תוכן הרבה יותר מעניין ושיפור האנגלית בדרך.
.

---

Fourwheeler..
אותו הגיון.
יסלחו לי העיתונים הישראליים,
אני יודע שזו לא תחרות הוגנת, ואני עדיין יותר נהנה לקרוא מביני שטח בעברית שנכתבו על ידי ישראלים, אבל המחיר והגיוון מנצח.

בטח מכיר את האמירה: ״הי, גם לי היה מנוי על פנטהאוז. בשביל הכתבות כמובן.״

לא יודע מי זוכר בכלל....
אבל לפני 20 שנה היו 6-7 מגזיני רכב בעברית*.
נייר כרומו, מבחנים, כתבות, כותבים טובים ומוכשרים שגם מבינים במכוניות. עיתונאי רכב שזה היה מקצועם.
לא כמו היום, שאין בתחום הזה שום פרנסה אז כמעט כל הכותבים עוסקים בזה כתחביב ורוב התחום מוחזק על ידי בלוגרים שחלקם גם מבינים קצת במכוניות וכותבים אחלה, אבל רובם, נו שויין.... בחורים טובים שאוהבים מכוניות ולא יותר מזה.

מכל מגזיני הרכב האלה נשאר רק אחד, שגם הוא לא בדיוק מרוויח והיותר ציניים יגידו (ובצדק) שהוא גם לא עיתונות, אבל נעזוב את זה.




חברים, לפחות בישראל - הפרינט מת.


כן כרומו, לא כרומו.... על נייר זול, היה שורד עוד שנתיים גג.
מגזינים חיים מפירסום ועלויות הפירסום בישראל מטורפות. אז גם המפרסמים חושבים פעמיים ושלוש לפני שמשלמים תועפות כדי לקבל חשיפה במגזין נישה עם מספר דו/תלת ספרתי של קוראים.... אנחנו שוק פיצפון. כמו שהוזכר כאן - בעיירה מנומנמת אחת במיד-ווסט האמריקאי, כנראה יש לפור-ווילר ומוטור-טרנד יותר קוראים ומנויים מאשר במדינת ישראל כולה.


עזבו מגזינים. כמה כאן קוראים עיתון יומי מנייר*?

ובכלל, למה לשלם על עיתון יומי מנייר אם אפשר לקבל אותו בחינם?... תגידו שהחינמון/ביביתון הוא לא בדיוק עיתון? זה נכון. אבל גם המתחרים שלו שעולים כסף, הם שופרות של אג'נדות וגם הם מוכי צנזורה. מי שמאמין למה שכתוב שם - זב"שו.

כמה כאן מנויים על עיתון יומי?..... אני לא אטעה הרבה אבל רוב מנויי העיתונים הם בגיל השלישי שפשוט רגילים לזה וקשה להם לשנות הרגלים, אבל הם מתמעטים באופן אהמממ... טבעי. ועכשיו גם זה קורה בקצב מוגבר...:(

ואם ידיעות אחרונות בנפילה חופשית ומעריב זה בכלל משהו איזוטרי, אז מה יגידו מגזיני רכב? הם נישה. נישה של נישה.




היום צורכים מדיה דרך סמארטפון. לא צריך להשמיד יערות בשביל זה.



*גילוי נאות: הייתי פעם בתוך הפוזיציה. כשעיתונות עוד היתה על נייר ועיתונאי רכב יכל להתפרנס מכתיבה על מכוניות נטו.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי איל מ

נראה לך שהנייר כרומו זה מה שסגר אותם.
נייר זול היה ממשיך להנשים את החולה עוד שנה שנתיים גג. וגם בזה אני לא בטוח.

---

ברור שזה לא מה שסגר אותם, אבל זה מה שהגביל מלכתחילה את הקליינטורה שלהם לכמה מאות (או אולי עשרות) אלפי מנויים במקום מיליון או שניים. אילו הם היו יותר נגישים מלכתחילה ומתומחרים בהתאם לערך האמיתי שהביאו לקוראים, אז היו מייצרים יותר הכנסות שהיו מתורגמות לשכר נאה יותר לכותבים ואולי לקצת פחות טראומה כשהשוק החל לדעוך - כי אותם קוראים פשוט היו עוברים איתם לאינטרנט. ואילו היו מפרסמים משהו מעבר לסיגריות ומכוניות חדשות, ולא על עמוד שלם, גם זה לא היה מזיק לשורה התחתונה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

כמה כאן מנויים על עיתון יומי?

---

לא יודע כמה כאן, אבל אני מנוי על אחד הגדולים באנגליה ונראה שאני לא לבד. רוב העיתונות הרצינית שם עברה למודל של מנוי חודשי תמורת גישה לרוב התוכן, בדומה לעיתון הארץ ודה-מרקר בישראל. וכולם שורדים, וחלקם אפילו חיים לא רע, מה שמוכיח שאפשר להרוויח כשמשקיעים מאמץ בהתאמה למציאות החדשה ולהעדפות המשתנות של הלקוחות, ולא 'סוגרים תצורה' ואז מצפים שהיא תעבוד גם עשרים שנה אחרי.

כל פעם שאני קורא את הטרוניות האלה (לאו דווקא בישראל) על איך שמטו להם את הקרקע מתחת לרגליים ואיך היום כבר אי אפשר להתפרנס מעיתונות נישה כלשהי, יש איזו תחושת 'מגיע לי' מעצבנת באוויר, כאילו שהעיתונאי הוא לא עוד נותן שירות בדיוק כמו סנדלר או טכנאי מכונות כביסה. אז מרחיבים קצת אופקים ומתחילים לכתוב על נושאים אחרים ומאמצים פורמטים חדשים ואולי מוסיפים קצת יוטיוב וקצת אינסטגרם לסיפור, וממשיכים לעבוד. בדיוק כמו שאותו טכנאי מכונות כביסה שרגיל להחליף מיסבים וחגורות צריך ללמוד איך מאבחנים תקלה בלוח בקרה אלקטרוני, כי זה מה שהולך במכונות המודרניות.