נכתב במקור על ידי
דרור ברלי
הג'וניור הקטן שלי בן ה-13 חמוש כבר כמה שנים בכמה כאלה. עוד נסיון כושל להסיח את דעתו ממסכים.
אי שם במחסן הצעצועים המבולגן שעונה לשם "החדר של יונתן", זרוקים רובה סער אוטומטי עתידני למראה, שוטגאן, עוד אחד בסגנון וינצ'סטר של מערבונים, אקדח גדול עם לוק שמזכיר קצת את "נשר המדבר" ועוד אחד קטנטן שנטען מהקנה (מהסוג והגודל שמסליקים בארנק, כזה שמתאים יותר לבנות אלגנטיות).
הנשקים הלא-חשמליים אמינים ותמיד פועלים.
רובה הסער חשמלי, ורוב הזמן מקולקל. נואשתי מלנסות לתקן את זה שוב ושוב ושוב.
את פנטזיות הנשק שלו הוא העביר לבניית רובים וקשתות מכניות מלגו טכני, עם מנגנונים מסובכים שפועלים באמצעות גומיות. כאלה שיורים על אמת (עם עוצמת פגיעה הרבה יותר רצינית מה-NERF. זהירות! זה כואב ויכול להיות גם מסוכן!).
למזלנו, מהרגע שפתחתי לו תחביב חדש - זחלן סלעים 1:10 טרקסס TRX4 - הוא מתעסק בו ומשחק הרבה פחות ברובים.