נכתב במקור על ידי
guyo
מעשה שהיה כך היה
באחד מימי החמישי, פוסט הסגר השלישי, נהג מסוים החליט שלא לתת זכות קדימה ובכך אבד הקלח על מכוניתה של אשתי. במזל, לה ולבתנו שהייתה עמה ברכב- שלום. כל מה שהיה צריך לקרוס, להשבר ולהמעך עשה את המוטל עליו ושתיהן יצאו מבוהלות וללא שריטה.
כבר למחר בשיחת אגב החלטנו שכנראה זה הסימן לעשות שינוי במערך כלי הרכב בבית.
הסוזוקי עברה לידי השמאי, הפוראנר הועמד למכירה (מסתבר שזה רכב שמעניין לא מעט אנשים. מי ידע....) והתחיל ספרינט לאיתור הג'יפ הבא.
מסגרת התקציב עמדה על כ 100 אלף ש''ח, ומתוך הנחה שהפעם הג'יפ ישמש רוב הזמן להסעת הילדים ואת אשתי (משרד, בית, גן, חוגים, בית, חוגים חחוזר חלילה) , הרכב חייב להיות חדיש, כלומר, לא מיושן, לא 2 טסטים בשנה, לא יחסי אהבה שנאה במוסך, על הג'ק, סטנדים בבית. להגיע בבוקר, להגיד שלום לסובב את המפתח וזהו.
בטיחות- מאסט! פחות באזור המערכות האקטיביות, שנינו מעדיפים להחליט בעצמנו להיכן ומתי יסתובב ההגה, תודה.
כריות אויר- כמה שיותר. הסטיקר we don't need airbags, we die like real men יחכה לג'יפ האמיתי הבא. זה עם 2 סרנים חיים, צמיגי 100% שטח, הרבה רעש מהמנוע ועוד מרעין בשין מלבבים.
המועמדים הסופיים היו באופן מאוד צפוי ובנאלי טויוטה לאנד קרוזר 120, פאג'רו BK ופזילה חצי ברצינות לכיוון דיסקו 3.
לאחר בדיקות מעמיקות של לוחות המודעות ובדיקה של כמה מועמדים שהראו שהקשר בין המציאות למודעה מקרי עד הזוי, אלא אם ''רכב במצב תצוגה, מטופל כמו שעון אצל (שם של גורו כלשהו)'' אבל בבדיקה של מדיד השמן יוצא משהו מימי שחור, מים (!!!) ברדיאטור. זה הגיוני?!?! שיהיה לכם לבריאות רבותי.
בסוף, לגמרי במקרה בעמידה בצד לטובת שיחה עם הבנק (בכל זאת צריך לקנות אוטו, לא?) העין שטה על פני לוח המודעות ונמצאה מודעה על פאג'רו דקאר ארוך, לבן, שנת 2012 עם 175 אלף ק''מ, יד 3.
לאחר שיח, חנפנות וכמעט שוחד הוסכם על ידי אשתי לבוא ולבחון את ההצעה לבדוק את האוטו יחד איתי. לא שהיא מתנגדת, אבל בכל זאת, זה לא סוזוקי קרוס אובר. והיא אמרה כן.
במכון הבדיקה (לא להאמין למחירים) לא יצא אף לא ריג'קט.
בבדיקה פרטנית נמצאה התחלת חלודה על מסגרת הסאן רוף ודנט קטן על דלת הנהג שהשאיר אופנוע (צד ג', איזה כיף הביטוח שלו יתקן). המנוע נשמע נעים וגרגרני, אין נזילות, דליפות, הזעות, השפרצות. כל זאת כמובן- בינתיים. לא נמצאו דפיקות בגחון (נמוך כל כך...), פנים הרכש שמור ומפנק (ביחס לפוראנר כמובן). וזהו. הולכים על זה.
נחתם זכרון דברים ובעזרת אל (כל אל, אני לא קנאי) נתחיל את המסע המשותף יחד אל עבר העתיד ביום שני הבא עלינו לטובה. מקווה שאשתי תיתן לי קצת לנהוג.
אז מה קדימה?
קודם כל להפרד יפה מהפוראנר. למרות התקווה שאף אחד לא ירצה בו ואוכל להקפיא רשיונות עד האספנות, יש כבר כמה חבר'ה הרפתקניים שיקטפו את כל מה שהשקתי. לבריאות.
הפאג'רו עצמו בתול מכל שיפור.
רכב נמוך עד מבוכה, בטח לעומת הפוראנר על גובהו המקורי+ 2 (4.5, אל תגלו) אינץ' הגבהה וצמיגי הטרפאדור. שינוי בסגנון הנהיגה- חובה. אופי הטיולים עם זאת, לא ישתנה מהותית, קרי, טיולי עומק למדבר אחת ל... וטיולי יום מתי שמזדמן.
באופן כללי אין כוונה מוצהרת לשבור את האוטו, מצד שני אם צריך לעבור/ לעלות/ לטפס וכו'- עושים מה שצריך.
צמיגים- כעת נועל צמיגים חדשים, יוקוהומה גאולנדר 50/50 על ג'אנט 18 (אוף) אז בינתיים, נישאר איתם.
הבעיה הגדולה היא כאמור- גובה וחשיפת הגחון למפגעי הקרקע. מסקר שוק עולה שזה יעלה לא מעט.
תוספות נוספות שתוכננו לפוראנר יולבשו אחר כבוד למחליפו הצעיר- קאץ' קן שיושב כבר שנתיים בצד, לד בר ואורות צד, חיבור הקומפרסור לשליטה עם כפתור (נחמד שמישהו במיצובישי חשב על בור בילט אין בבגאז' במקום השורה ה 3), כמובן- בניית מערכת מגירות ומגש למקרר, משיכת חשמל לתא המטען, גגון.... ועוד ועוד ככל שהשרשור יספוג.
ועכשיו- כמה שאלות:
1. ההבדל במחיר בין מיגון ראסטה 6 חלקים למיגון ריבאל עומד על בערך 1500 ש''ח. לא מכיר את ריבאל בכלל, האם מומלץ ביחס לאופי הטיולים שהוגדר לעיל? לציין ששני הסטים הם מאלומיניוםצ6 מ''מ.
ההפרש הזה במחיר הוא בדיוק ההבדל בין רכישה של מגני סף ליצור עצמי והפעם אני מעדיף רכישה.
2. המלצת הסדנאות לגבי קפיצי הגבהה- לרכב לא עמוס באופן קבוע היא לקפיצי md ולא hd. משקל קבוע צפוי באוטו- כ 50- 60 ק''ג בבגאז', בטיולים מוכפל. מאיזה משקל באמת כדאי לשקול hd?
3.סט בולמי קוני מול אולדמן- ללא הבדל במחיר ובאחריות, אך אני ללא נסיון עם שניהם (טרופר מלפני 20 שנה עם אולדמן לא נחשב, הייתי צעיר ב 20 שנה ואני גם לא באמת זוכר). אשמח לדעת הקהל.
זהו בינתיים.
אם יש שרשורים קיימים על חלק מהנושאים שפתחתי, אשמח להפניה, תמונות יועלו כשהמפתח ימצא בידי.
גיא
Sent from my SM-G970F using Tapatalk