שרשור חדש והפעם לכבוד בועז ועוד - האם המדינה נלחמת בחקלאים

כתב בועז:
אם יש גידול תירס דרומית לבאר שבע זה באמת חדש לי כן, מגדלים בערבה. גם כיום וגם כשהייתי ילדאבל המוטיב החוזר פה כאילו המדינה מתעמרת בחקלאים הוא זיוף של המציאות אני לא יודע מהיכן הדעה הנחרצת, אבל בהמשך אתן לך כמה דוגמאות.
מדובר עדיין במגזר שזוכה ליתרונות מובהקים ביחס לרוב האוכלוסיה יתרונות? איזה?.
בלי שום קשת מזרחית שאתה העלית.
חזר כאן כמה פעמים על ידי כותבים שונים השטות הזו שהמדינה דופקת את החקלאים בעוד שהאמת היא שפשוט המדינה הפסיקה לפנק אותם כפי שהם התרגלו ועדיין הם הרבה לפני כולם ולאו דווקא בצדקיכול להיות שקנאה שמבוססת על עובדות לא נכונות שמופצות על ידי בעלי אינטרסים יוצאת מהמקלדת שלך? שוב, בהמשך אפרט.
במיוחד לאלו דנטשו את החקלאות.

אני רואה נוער צעיר במסגרת השומר החדש שמגיע עם המון אידיאולוגיה לעבוד בחקלאות בשנת שרות שעולה להורים המון כסף .
אני שואל את עצמי מדוע במקום לבנות במושבים הרחבות קהילתיות לא יפנקו דור צעיר של חקלאים ויתנו להם בית ״סוכנות״ במושבים בהם פוטנציאל פרנסה ויקצו להם את האדמות של החקלאים שזנחו את החקלאות ומחכירים את האדמה וככה יקימו דור חדש של חקלאים?
בדיוק כמו שישו פעם.
זה התפקיד של המדינה בעזרת כספים של הסוכנות וקקל.
לדעתי ההתישבות חוסמת את זה משיקולים לא אידיאולוגיים.

בועז, שוב,
אתה רואה מתחת לפנס את המושבים באזור המרכז ומלין על כל המושבים.
אתה גם ניזון משקרים של בעלי אינטרסים (וכאן מחקתי משפט ארוך בנושאי פוליטקה ומאיזה צד של המפה ואינטרסים פוליטיים וגזעניים הם מגיעים).
כמה עובדות:
1. ישראלים לא מוכנים לעבוד בחקלאות, גם בשכר שהוא מעבר לממוצע במשק ועם פוטנציאל להמון שעות נוספות.
2. משק סוכנותי? מה זה? כבר שנים לא קיים. גם מי שקיבל לפני 50 שנה נדרש לשלם עליו במשך השנים או להוון בהרבה הרבה ש"ח.
3. הרחבות במושבים ה(נקרא להם כך) אמיתיים נדרשות - לטובת תושבים במקצועות תומכי מגורים וחקלאות. במקרים רבים ההרחבה על מגרש גדול מאוד המאפשר הקמת עסק צמוד.
4.עובדים זרים:
המדינה מחייבת מס גולגולת על כל עובד זר. אם הוא ברח - לא מעניין תמצא אותו ותחזיר, אחרת תמשיך לשלם.
המדינה גם מחייבת לשלם לו קרן פנסיה שהוא לעולם לא ימשוך.
עו"ד חיים בתילנד משכנעים כאלו שסיימו לעבוד בארץ לתבוע את החקלאי באלפי שקלים. בתי המשפט של מדינת ישראל לא דורשים מהתובע להתייצב אלא מושכים עוד ועוד ועוד דיונים על מנת להתיש את החקלאי שישלם ודי.
5. חקלאי נדרש לסטנדרטים של איכות ומניעת חומרים ברמה מאוד גבוהה, ואפילו נבדק על כך בביקורות יזומות ופתע. כמובן כל חריגה גוררת קנסות והשמדות. אבל להביא ממדינות אויבות (בהצהרה או במעשים) כמו עזה וטורקיה אפשר בלי כל ביקורת (וביקורות שנעשו הוכיחו שאכן כך).
6. משרד הבטחון קונה לחיילים את הסחורה המיובאת והלא בדוקה.
7. החקלא נדרש להמון אגרות, חיובים, תשלום למועצות גידול הזויות ועוד ואילו את היבוא פוטרים ממכס.
8. כשמחיר העגבניה עולה יוצאים על החקלאים כשבפועל מקבלים פחות מעלות הגידול. פער התווך הוא הרווח הגדול של מספר מועט של חברות שווק. גם מקבלי ההחלטות לא יוצאים כנגדם. למה? כולנו יודעים (ויש מי שייטיב לכתוב ממני בנושא).
9. לא מהעולם שלי אבל, תקנות איכות סביבה דרקוניות הכריחו בעלי משקי חי לסגור את המשקים או להשקיע מליונים בתשתית . בגלל זה נעלמו רוב הרפתות מהמושבים. כמובן שהמדינה לא הציעה להם חלופה או סיוע לעמידה בתקנות. עדיף שיסגרו וילכו לקבל ביטוח לאומי.
10. החקלאים הם עצמאים ולכן כשחולים, יוצאים למילואים, יש איזה אסון טכע וכד', אמנם משלמים ביטוח לאומי אבל לא מקבלים כלום.
להמשיך?

תמשיך, תמשיך.
ספר קצת על מיכסות הייצור.
על מועצות החלב, הביצים, הדגים, הבשר, הלול והשבלול
על טרור הגניבות והפרוטקשן שמועך את החקלאים ושהמדינה מקפידה לא לנקוף אצבע כנגדו.
שהתמונה האמיתית תהיה ממש ברורה.

מה עלות המים לחקלאי?
ביננו , יצוא עגבניה / תפוז / מקשות זה סבסוד נטו של מים למדינות אחרות.

קרן לנזקי טבע, מה מונע מחקלאי לבטח את המשק בצורה פרטית כמו כל בעל עסק?

אדמות, נו באמת, כמה אדמות לא הוונו ומדווחות כחקלאיות למרות שהגידול העקרי הוא שטחי אחסנה?

ההורים שלי זנחו את החקלאות שהייתי ילד, שהתבגרתי ורציתי לחזור למשק, אבא שלי אמר "ה5000 שח שכירות לדונם לעונה זה הרווח הכי גדול שתשיג מחקלאות"...
וואלה, כנרא שהוא צדק, לקח כמה שנים וכל המושב משכיר את השטחים לאותם 2 שנשארו חקלאים

Sent from my SM-G973F using Tapatalk

למה קנאה לא מבוססת?

שנפרק נושא נושא?
בוא נדבר על הקרקעות וזכויות הבניה בתור התחלה. שם נמצא העיוות הגדול ביותר במדינה.

כמה בתים מותר לחקלאי לבנות על נחלה א.
לתת לילדיו או להשכיר ולקבל הכנסה מכך ?

מה הזכויות של חקלאי בהרחבה הקהילתית ביחס לתושב חוץ?
( עבר והווה- חלק מזכויות היתר המנהל קיצץ).

כמה שנים שימשו מבני חקלאות למסחר ותעשיה מתחת לראדר וסיםקו הכנסה פסולה לבעלי משקים?

האם תוכל לתת לי דוגמאות לזכויות כאלו במגזרים אחרים?

לגבי ביטוח לאומי - זה המצב של כל העצמאיים במדינה. החקלאים לא מופלים לטובה או לרעה.

רפתות-
הענף פועל תחת מכסות שגורמות לבעליו לקבל הכנסה די קבועה ופועלת בניגוד לשוק תחרותי בגלל שיקולי משק לשעת חירום. כך גם ענף המטילות.
בשניהם בוצעו רפורמות שעלו כסף מבחינת שיקולים של איכות הסביבה וצער בעלי חיים.
חקלאים רבעם נטשו מאחר ומכירת המכסה סיפקה להם מספיק כסף עד לשארית ימיהם בלי להזדקק לעבוד קשה ובלי השקעה בתשתיות.
במיוחד כשאין דור המשך זה כדאי.

כמו שאר התקנות ששיכות לאיכות הסביבה זה חלק ממגמה עולמית והסכמים שישראל חתומה עליהם.

פערי תיווך בין מחיר לחקלאי למחיר לצרכן-
זו בהחלט שאלה עלומה מבחינתי.
איפה הכוח ההתאגדותי של המגדלים כפי שהיה פעם.
יש פה איזה קץ׳ שאני לא ער אליו.

הלוואות בתנאים מועדפים ומחיקת חובות למגזר-
שנים הנתישבות נהנתה מתעדוף ברור כשישראל הייתה מכוונת יצוא חקלאי.
המגזר קיבל תנאים שדום מגזר לפניו או אחריו לא קיבל.

פועלים-
קשה קצת להתווכח על זה. עובדתית המדינה מאפשרת למגזרים כמו חקלאות ובניה מכסות עובדים זרים. זה שעורכי דין מסוימים מצאו פרצות שדופקות את החקלאים זה עצוב. כנראה משותף גם למגזר הבניה.
מכיר סיפורים של עורכי דין מנוולים שעטשים קופה גם על בעלי מסעדות שאין להם למשל כמות תאי שרותים ביחס למקומות הישיבה.

ארגונים/ מועצות-
בכלל לא ברור על מה אתה מלין.
זה לא ארגון של המגדלים עצמם?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי boaz avrahami

למה קנאה לא מבוססת?

שנפרק נושא נושא?
בוא נדבר על הקרקעות וזכויות הבניה בתור התחלה. שם נמצא העיוות הגדול ביותר במדינה.

כמה בתים מותר לחקלאי לבנות על נחלה א.
לתת לילדיו או להשכיר ולקבל הכנסה מכך ?
אכן בית אחד נוסף. ניתן לבצע "פיצול נחלה" (בתשלום מיסוי כבד) ולבנות בית שלישי. אבל זה יקר יותר מ"מחיר למשתכן וכד'".

מה הזכויות של חקלאי בהרחבה הקהילתית ביחס לתושב חוץ?
( עבר והווה- חלק מזכויות היתר המנהל קיצץ). במושב בו אני גר היום ההבדל היה של 7000$. המנהל לא קיצץ את זה אלא החלטה של המושב כי הכסף הלך לשיפור פני המושב (ואז גם מחיר מגרש עלה פי 2-3 אפילו לבני המושב (אני, לא בן המושב, הספקתי להנות מהמחיר המצחיק בתחילה.
מה שכן, לאור התערבות ה"קשת המזרחית", שביננו היא אחד הגופים הגזעניים ביותר בארץ, נאסר על שווק מגרשים שפותחו ללא וועדת קבלה. יש לציין שהמושב הוקם ע"י גרעין מעורב של יוצאי הונגריה ויוצאי תימן. במושב רוב לעדות המזרח וכולם נפגעו מה"קשת"

כמה שנים שימשו מבני חקלאות למסחר ותעשיה מתחת לראדר וסיםקו הכנסה פסולה לבעלי משקים? שוב - לא בכל המושבים, מושבים ספציפיים באזור מסויים.

האם תוכל לתת לי דוגמאות לזכויות כאלו במגזרים אחרים נו באמת, אתה לא מכיר בעלי מבנים שמשכירים חלק מהמבנה לתעשייה זעירה, מחסנים וכד'? כמה עסקים (בשכירות) יש בחצרות של מבני מגורים בשכונות כאלו ואחרות באורים שונים בארץ??

לגבי ביטוח לאומי - זה המצב של כל העצמאיים במדינה. החקלאים לא מופלים לטובה או לרעה.אכן

רפתות-
הענף פועל תחת מכסות שגורמות לבעליו לקבל הכנסה די קבועה ופועלת בניגוד לשוק תחרותי בגלל שיקולי משק לשעת חירום. כך גם ענף המטילות.
בשניהם בוצעו רפורמות שעלו כסף מבחינת שיקולים של איכות הסביבה וצער בעלי חיים.
חקלאים רבעם נטשו מאחר ומכירת המכסה סיפקה להם מספיק כסף עד לשארית ימיהם בלי להזדקק לעבוד קשה ובלי השקעה בתשתיות.
במיוחד כשאין דור המשך זה כדאי.לא מכיר את המטילות. ברפתות ממש לא כך. אצלי במושב נסגרו רפתות עם דור המשך רק מסיבות רגולטוריות, חובת השקעות במליונים שלעולם לא יוחזרו ולא כתהליך, פרוייקט מתמשך אלא בן רגע. לגוגמה, אחד הרפתנים נדרש לצקת רצפת בטון. כשהחל הגיע ההנחיה לצקת גם בור להפרדת הצרכים. עדין לא סיימו את היציקה הגיעה הנחיה לגג חדש, ללא אסבסט, בגובה מוגדר מראש ובעלות כמעט כמו בניית בית.
פה הוא נשבר ומכר את כל הפרות. נותר מחוסר עבודה למשך כשנה. כשרצה לסגור את מה שהיה פעם רפת לטובת מחסן להשכרה - נאסר עליו כי זו קרקע חקלאית...

כמו שאר התקנות ששיכות לאיכות הסביבה זה חלק ממגמה עולמית והסכמים שישראל חתומה עליהם.אכן, ואני אפילו מצדד בכך, אך צריך לבוא בדרישות לחקלאי הקטן שהן הגיוניות, מדורגות ואם המדינה החליטה ללכת בכוון אז או לסייע (הלוואות, מענקים או סבסוד) או לאפשר פרנסה אחרת

פערי תיווך בין מחיר לחקלאי למחיר לצרכן-
זו בהחלט שאלה עלומה מבחינתי.
איפה הכוח ההתאגדותי של המגדלים כפי שהיה פעם.
יש פה איזה קץ׳ שאני לא ער אליו.פעם היו אגודות שווק לכל מושב. הדבר הזה נפרץ גם לאור התנהלות כלכלית כושלת של הנהלות האגודות וחקלאים מפסידים שחיו על הגב של הרווחיים. כיום יש מעט בעלי כח שאו שתעבוד איתם או שאין לך למי למכור... השוק הסיטונאי - זו כבר פיקציה אחרת.

הלוואות בתנאים מועדפים ומחיקת חובות למגזר-
שנים הנתישבות נהנתה מתעדוף ברור כשישראל הייתה מכוונת יצוא חקלאי.
המגזר קיבל תנאים שדום מגזר לפניו או אחריו לא קיבל. נכון - המגזר הקיבוצי. אם כי יש לא מעט ארגונים הצליחו עם השנים לדאוג לאנשים שלהם - ראה ערך עובי ח.חשמל, מקורות, תעשיות בטחוניות ועוד. פנסיות מוגדלות, תנאים מועדפים, ימי חופש שלא נגמרים וכד'

פועלים-
קשה קצת להתווכח על זה. עובדתית המדינה מאפשרת למגזרים כמו חקלאות ובניה מכסות עובדים זרים. נכון יש מכסות, אבל המדינה גוזרת עליהן קופון שמן מאוד ובנוסף קופה על החקלאי תנאי שכר מועדפים יחסית לישראלים. חקלאים רבים, אגב, מעדיפים להעסיק ישראלים (ולא רק בגלל שנמאס לגמגם בתילנדית או אנגלית) זה שעורכי דין מסוימים מצאו פרצות שדופקות את החקלאים זה עצוב. כנראה משותף גם למגזר הבניה.
מכיר סיפורים של עורכי דין מנוולים שעטשים קופה גם על בעלי מסעדות שאין להם למשל כמות תאי שרותים ביחס למקומות הישיבה.

ארגונים/ מועצות-
בכלל לא ברור על מה אתה מלין.
זה לא ארגון של המגדלים עצמם?ממש לא. אילו ארגונים מטעם החוק. בעבר כנראה היו מטעם ועבור החקלאים להסדרת מכסות, תווי איכות וכד'. כיום גופים ארכאיים חלקם מושחתים שלא נותנים דבר וחצי דבר אך גובים סכומים לא מבוטלים מכוח החוק

---

ראיתי איפושהו ייצוא... גם זה כבר כמעט ולא קיים. מצד אחד לא משלמים לאגרקסקו על הזכות לשלוח את התפוזים לטיול, מצד שני אפיק הכנסה חשוב נמחק (חלקו באשמת אותם חקלאים שהקימו עשרות חברות ייצוא בזכות הפתיחה הרחבה והתחרות בינהן על גב החקלאי. כאן לא רק המדינה אשמה..

אז מותר שלושה בתים ועוד אחד בהרחבה.
וגם את הבתים אפשר לבנות עם יחידת דיור להשכרה.

נכון, עצוב לי על החקלאים מאוד שהמיסוי על פיצוי נחלה כבד.
זה באמת נוגע ללב.

מכיר משפחות שבזכות הטריק הנדלני הזה סגרו חובות עתק ( לא מחקלאות) ועוד בנו בית חדש...

בימים כאלו שכל זוג צעיר ממשכן את נשמתו לכל החיים, מושבניק ממוצע יכול לסדר את כל ילדיו ולדאוג לעצמו להכנסה קבועה לפנסיה. ככה כמו שאתה חושב שיש לכל תושב בעיר, נניח דימונה או ירוחם.

שנמשיך או שעדיף שתמשיך לחשוב שאתה מגזר מקופח בגלל הממשלה?

אגב, לא הזכרתי קודם לכן הכנסות מסולארי שיש לחקלאים יתרון עצום בלי להניד אצבע.

אפשר לעבור לדבר גם על האגודות וההכנסות שהן עושות במרבית הארץ מספסרות בקרקע וגבית מיסים ממי שהתישב בתחום הכפר. כן, אקסטרא מעל הארנונה

הבעייה המרכזית עם מה שמציגים תעשיית הממורמרים, זה שלוקחים חלק קטן מאוד מהקיבוצים והמושבים שבמקרה 'נפלו' על מיקום טוב לפני כ 80-100 שנה ומכלילים אותו על כולם.
אז כן יש כמה (פחות מ 10) קיבוצים שכולם אוהבים להזכיר כל פעם מחדש ,שהנדל"ן שלהם שווה והרבה: שפיים, יקום, גליל ים ועוד כמה, אבל יש עוד כ 200 קיבוצים שהנדלן שלהם שווה לכמעט כלום.
יש כמה עשרות מושבים שהפכו למושבי נדל"ן במרכז ובשרון, אבל יש עוד 400 ששוב כל מה שכתוב פה לא רלוונטי, אף אחד לא משכיר שטחים למחסנים בגליל העליון, או יחידות דיור בפיתחת ניצנה.
כנגד כל מושבניק שקיבל 20-30 דונם, יש מאות ואלפי משפחות עולים משנות החמישים-שישים שקיבלו דירה בדימונה/אשדוד/יד אליהו, אז כן משק בבית ינאי או רשפון שווה אי אלו דירות, אבל כמה מושבים יש כאלו?
אז זה כיף להשתלח במושבניקים/קיבוצניקים שקיבלו מתנות, אבל אם מתנות, אז תיכנסו בכולם, גם במשפחה שקיבלה מגרש של דונם בנתיבות או שדרות, בד"כ הוא שווה יותר מה 30 דונם בערבה או בגליל העליון.
ד"א רוב מוחלט של המושבים הם מה שניקרא מושבי שנות החמישים, או במילים לא מכובסות, מושבי עולים מארצות המזרח, את זה כמובן 'שוכחים' חברי 'הקשת הגזענית', דווקא המושבים היותר נידחים הם לא אלו בד"כ.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי boaz avrahami

אז מותר שלושה בתים ועוד אחד בהרחבה.
וגם את הבתים אפשר לבנות עם יחידת דיור להשכרה.

---

תלוי ישוב.
באזור שאני גר בו לרוב הבתים במשקי העזר אין כרגע זכות בנייה נוספת בשטח.
וגם זכויות ״בהרחבה״ היו ליחידה אחת, ונגמרו ההקצאות למי שלא מימש.

ורוב החקלאים המקוריים כאן קשישים שמנסים למכור כי אחרת אין להם עם מה לשלם לבית-אבות כי מלבד הנכס (שמתומחר מאד גבוה בגלל 40%+ מיסוי שצריך להעביר למנהל), אין להם כלום.
בממוצע, מכירת נכס כזה היא הפנסיה שלהם.
לא מתעשרים מזה, יותר בכיוון של מצליחים להעביר את הזקנה בכבוד.
וזה נכון להרבה אם לא רוב המושבים שאינם בשפיץ של הביקוש בפריפריה הקרובה למרכז.

אז זה די רחוק מסיפורי אלף ליליה ולילה של מושבניקים עשירים שיושבים על סיר השומן ודואגים לכל הילדים שלהם.

אבא שלי הגיע ליישב את הנגב בשנות ה-50, קיבוצניק.
לא היה כלום באזור, היה קלצ’ניקוב מתחת למיטה כי היו מסתננים, והיה הרבה חול וחולירע.

היום בגיל 80 אין לו נכסים, הוא לא עשיר, אמנם חי ברווחה שהמסגרת הקולקטיבית של הקיבוץ מאפשרת לו, אבל זה כלוב זהב כי אי אפשר לממש כלום אם רוצים לעזוב.
אין הרחבה לא כי אי אפשר אלא בגלל אילוצי המנהל, ובכל מקרה זה לא ממש רלוונטי אם אין לך עם מה לבנות.

וזה המודל של רוב הקיבוצים והמושבים.

קשה לנהל אתכם דיון מפני שאתם משתמשים בכינויים שעושים דה לגיטימציה ממי שמעביר עליכם ביקורת וזה נמוך ושיקרי.

עובדתית, גם במושבים בפריפריה הרחוקה מקבלים כמעט במתנה יתרון על נכסים שדוים מליונים בשוק החוםשי.
אתם לא מתכחשים אלא מנסים לגמד את שווי ההטבה וכל מי שעיניו בראשו רואה את השקר.
אתם מגינים על העדר וזה מובן לכולם חוץ מלכם עצמכם.
יש עיוות צורם לטובת מגזר קטן שכבר אפילו לא תורם כמו פעם לביטחון המדינה אלא סתם מגזר עשיר.
אל תתפלאו שזה בדרך להתפוצץ בידי מי שעל חשבונם העיוות.

נעבור ברשותכם לנושא הבא- מרכזי קניות בשטחים של מועצות אזוריות.
ניקח לדוגמא משהו מהאזור של דורון - א.ת. קסטינה.
באמצע האזור תקועה לה עיר ברמה סוציו-אקונומית נמוכה. קריית מלאכי.
העיר הזו מוגבלת בשטחי בניה ותעשיה ( וכידוע אזורי מסחר ותעשיה זה ההכנסה הדשנה של הרשויות).
לצד קריית מלאכי שוכן אזור תעשיה גדול ורב אשר הכנסותיו הולכות באורח פלא למועצה האסורית העשירה באר טוביה.
ושיחנכו שואבי המים מקריית מלאכי.

הדוגמא הזו חוזרת על עצמה בעוד מקומות בארץ בגרסאות כאלו ואחרות אשר המוטיב בהם הוא שהמעטים שולטים ברוב הקרקעות וגוזלים ( אי אפשר לכבס את זה) הכנסות מהרוב.
אחד העיוותים אולי הכי זועקים זה מועצה אזורית תמר.
1500 תושבי המועצה מקבלים הכנסות מהמפעלים ומהמלונות בעוד ערד צופה על זה מרחוק?

שנמשיך או שזה מספיק?
רק תשמרו על סגנון.

נ.ב.
דורון, דיראתי על נחלות אבל גם משקי עזר קיבלו מתנה יפה.
תשאל אותי איך אני יודע... חפש אברהמי ואחרים נגד בית שערים ואחרים.
אני פרצתי את הדרך. כנראה גם לכם