אופטופיק אבל חשוב: האם להיפטר ממשהו כמו אה....אלף דיסקים?

אהלן

אשתי הסבה את תשומת לבי לעובדה שכשעברנו לגור לבית הנוכחי לפני כשלוש שנים וסוף סוף קיבלתי חדר עבודה משלי אז פשוט לקחתי את הבערך אלף דיסקים שלי, סידרתי אותם בארון לפי סדר שרק אני מבין ("מה את לא מבינה? פונץ' זה מהאוזן השלישית מחיפה מהשנה שהיתי במטאליקה בפארק הירקון, ברור שזה אחד ליד השני, זו השנה שבה הבנתי שהחיים שלי רק ידרדרו מכאן, יא אללה איזה מדהים היה בשנות התשעים ולא ידענו בכלל"), ומאז לא נגעתי בהם מעולם. גם ברגע זה אני מתייחס אליהם בחרדת קודש ולא נוגע בהם. חרדת קודש זה כמובן מונח יחסי. הם מעלים אבק. בדומה לי.

מכיוון שאני צובר המון דברים (זבל) אז הגעתי למצב שחדר העבודה שלי עמוס ולמען האמת אם אפטר מהדיסקים אז יהיה הרבה יותר מקום. תכלס לא זכור לי שהכנסתי למכשיר בג'יפ דיסק מעל 4 שנים והכל עובד על ספוטיפיי וכו. ועם זאת- קשה לי לשחרר אותם. כי מבחינתי מדובר לא רק באוסף של דיסקים אלא בסוג של קטלוג מוזיקלי שאני חושש שיאבד לי בעולם הקר של יוטיוב מיוזיק, שאגב לא תמיד מצליחה למצוא לי את TEN בגרסה שאשכרה קניתי בסיאטל בטונה של כסף במהדורת אספנים.

בעבר, בעידן אחר, הושקעה מחשבה רבה בלבחור את 20 הדיסקים שיכנסו לתיק הדיסקים שנכנס לספורטאז' החום הנוראי אם מישהו זוכר את האסלה הנעולה. היום המצב שונה- אני נותן ליוטיוב מיוזיק לבחור ובכך אני בעצם מאבד חלק מן הציביון ומן הכבוד שאני רוחש למוזיקה. אבל לצערי ברור לי שאני לא אסחב עם דיסקים ברכב. יש לי בג'יפ תיק דיסקים- ואני לא חושב שפתחתי אותו כמה שנים.

השאלה היא כזאת: האם יש בעצם נימוקים לשמירה של אוסף הדיסקים? הוא יהיה שווה משהו בעתיד? או פשוט לקטלג אותו באיזה אקסל ולזרוק? והאם יש למי לתרום את זה?

אני המרתי ל mp3 והעברתי לכונן נייד (כולל הקסטה של פוליאנה פרנק הי״ד)

את השירים שאני באמת אוהב יש לי על הכרטיס בטלפון

כל הדיסקים אצל אבא שלי במחסן מנויילנים כגיבוי

Sent from my SM-A530F using Tapatalk

לדאבוני זרקתי אי שם אוסף של תקליטים.
עד היום מצטער שלא שמרתי על חלק…
הייתי כן מנסה להשאיר חלק (100?) ואולי לאפסן בארגז במחסן עוד 100.
את הדיסקים ה״פושטים״ (אלא שמוצאים בקלות בספוטיפאיי) הייתי מעיף.


Sent from my iPhone using Tapatalk

יש נימוק.
אחת לכמה זמן אני נשכב על הריצפה בסלון, הראש בקודקודו של משולש שווה צלעות עם זוג הרמקולים, ושם דיסק.
אין שום אמפישלוש או יוטיוב או ספוטיפיי שמשתווה באיכות הסאונד למוזיקה שמנוגנת מהדיסק דרך רסיבר שעלה המון כסף בשנת 1999 ורמקולים שעלו קצת יותר בערך באותה שנה, בווליום שאפשר לנגן רק מרמקולים בגודל הזה.
אינדי ישראלי משנות ה90 שאין - כי אף אחד לא טרח להעלות - ביוטיוב. רוק אמריקאי של שנות ה 70 או סשן בלוז שמישהו טרח לדגום על דיסק אבל אף אחד לא יטרח לקטלג בספוטיפיי.
או משהו אחר.

בשביל זה יש לי דיסקים. ונגן דיסקים.

חוץ מזה, אם ייפול לי ליד טויוטה לנד קרוזר 300 חדש למבחן - אני מבטיח שאני אצא לדרך עם דיסקים. כלומר אם טויוטה טורחים לצייד רכב שנת 2021 שהוא המילה האחרונה - בנגן דיסקים - מי אני - או אתה - שנחליט שאנחנו נפטרים מדיסקים???

אסף.


Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

יש לי גם איזה 100 או 200, אבל בפיגו החדש אין איפה לתקוע אותם, גם בלפטופ כבר אין CD, גם לא בדוקינג.
אבל יש בפוקוס 2010 של האישה.
תשמור!
איזה חמור הייתי שזרקתי תקליטים של ההורים.


לתרום כמדיה, אני חושב שזה כבר לא מעניין אף אחד, חובבי המוזיקה הרציניים שומרים תקליטים.

אתה יכול לתרום לגני ילדים, הם עושים עם זה הדבקות וסביבונים

תשאיר את זה לבנות שלך, שיהיה להם מזכרת מאבא לזרוק לפח בשבעה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי המשוטט

אני המרתי ל mp3 והעברתי לכונן נייד (כולל הקסטה של פוליאנה פרנק הי״ד)

את השירים שאני באמת אוהב יש לי על הכרטיס בטלפון

כל הדיסקים אצל אבא שלי במחסן מנויילנים כגיבוי

Sent from my SM-A530F using Tapatalk

---

זיוה תעשי יותר מהר, זיוה אני עוד מעט גומר, זיוה השם שלך איום ...
וואלה, זרקת אותי שלושים שנה אחורה.

Sent from my SM-G970F using Tapatalk

ואח"כ בנאפיס (מקווה שלא טעיתי בשם) גם נתנו לאוכל את השם זיוה[emoji1787]

זהירות , פוסט של זקנים..

אם באמת מדובר ב 1,000 דיסקים מצבך בעייתי מבחינת נפח אחסון. לפני 10-12 שנים זרקתי לפח אוסף קלטות :) בערך 300, לקלטות באמת אין ערך כי האיכות מתדרדרת בצורה נוראית, הנוסטלגיה היחידה היתה העטיפות המצוירות ביד של כל הקסטות המוקלטת (דאבל קאסט של פעם חח).
את אוסף הדיסקים , כבר לא זרקתי. למרות שבדיסקו 2 היה דיסק צ׳יינג׳ר מקורי של low alpine, ביום שהוצאתי את ה DVD מהסלון (שהיה מחובר למגבר מרנץ בן יותר מ 40 שנים) ארזתי את הדיסקים בארגז ואחר כבוד למחסן.
1. מאז לא שוחזרה אותה איכות הסאונד בסלון :(
2. לא חושב שהארגז ייצא מהמחסן בעתיד הנראה לעין , אולי כשיהיה בבית חדר מוזיקה

לא יודע אם עזרתי, לפחות שתפתי [emoji6]


Sent from my iPhone using Tapatalk

גם אצלי יש ארון שלעולם לא נפתח ובו בערך 300-400 דיסקים וקלטות ויש גם כמה תקליטים. בעיקר פאנק ומטאל, הרבה מאוד ממנו הוצאות מחתרתיות של הרכבים ישראלים.
וואללה... לא הוצאתי דיסק משם כבר שנים אבל אין לב לזרוק.
תומר תהיה חזק, אתה לא היחיד.

Sent from my Redmi Note 5 using Tapatalk

קח ארגז קרטון קטן, מלא אותו באלה שאתה באמת רוצה וזרוק אותו במחסן.

מזכיר לי - טייפ דק למסירה (הטייפ, לא הרסיבר).
https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...a2369054dd.jpg

Sent from my H3123 using Tapatalk

https://img-9gag-fun.9cache.com/photo/aAbNw7E_460s.jpg

אני מה שמכונה "אודיופיל" - אוהב איכות סאונד ובהחלט אוהב מוזיקה.

לפני כחודש הייתי בדיוק באותה הדילמה - היה לנו אוסף של כ- 750 דיסקים ששכנו בצד המערכת בסלון והעלו אבק. כבר כמה וכמה שנים טובות אין לנו נגן CD ואנו שומעים מוזיקה רק באמצעות שירותי הזרמת מוזיקה.

עשינו שיפוץ בסלון והלבטתי קשות אם להתפטר מאוסף הדיסקים - היה לי קשה לשחרר אבל היי העולם מתקדם, תכלס לא משתמש אז בשביל מה לשמור..

אם בכל זאת לא רוצה לאבד את האוסף או שיש דיסקים נדירים שאינם נמצאים בשירותי הזרמת מוזיקה יש פיתרון יחסית קל - תעשה RIP (העתקת הדיסק למחשב או לכונן אחסון קשיח חיצוני) של הדיסקים שחשובים לך או אפילו של כל האוסף אם איכות הסאונד חשובה לך תעתיק את הדיסקים בפורמט FLAC או WAV (פורמטים שמעבירים המידע במלואו ולא באופן דחוס תוך חיתוך חלק מהצלילים) ולא בפורמט MP3. יש ים תוכנות חינמיות ברשת שמבצעות RIP.

יש תוכנות כמו ROON או PLEX וכו' שיודעות לקטלג ולנהל אוסף הדיסקים ואפילו לשאוב את כל המידע על הדיסק והאומן מהרשת באמצעות תוכנות כאלו תוכל להזרים דרך רשת ה-WIFI הביתית את המוזיקה לרסיבר/ מזרים מדיה תואם או ישירות לרמקולים מוגברים איכותיים כוללים קישוריות WIFI.

מאוסף הדיסקים שעבר למחשב תוכל להוריד לדיסק און קי את מה שאתה רוצה לשמוע ברכב ותוכל לשמוע גם במערכת שיש ברכב גם אם אין לה נגן דיסקים מובנה.

החסרון בפתרון ה- RIP הוא שזה גוזל זמן - יש לזה פתרון - יש מי שנותן שירות RIP תמורת תשלום (לא זול במיוחד) אבל למי שזה חשוב לו והזמן שלו יקר זה שווה.

כיום אספני דיסקים הם זן הולך ונעלם גם בעולם האודיופילי חלק גדול מהם אכן העבירו את אוסף הדיסקים למחשב ייעודי - MUZIK SERVER.

בקיצור שחרר...
אסף

יש כיום שירותי הזרמת מוזיקה שמזרימים מוזיקה באיכותCD לפחות ואף באיכות גבוהה יותר כמו TIDAL או QUBOZ

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי assafy

זיוה תעשי יותר מהר, זיוה אני עוד מעט גומר, זיוה השם שלך איום ...
וואלה, זרקת אותי שלושים שנה אחורה.

Sent from my SM-G970F using Tapatalk

---

יותר
״לחרוש בג׳יפים ,לעבור את הגיבוש ,לעשן נובלס....״

Sent from my SM-A530F using Tapatalk

אנחנו נפטרנו מכל האריזות של הדיסקים, את כל הדיסקים עצמם שמנו באוגדן של כמה מאות. יש לקנות כאלו. במקום לתפוס 3 מדפים זה נכנס לאוגדן גדול אחד. נכון שלאבד את האריזה זה מבאס אבל זה סוג של פשרה.
עכשיו אני חושב מה לעשות עם הDVD שיש לי. גם לוקח יותר מידי מקום. אין לי מכשיר DVD, אפילו לא במחשב.

- - - Updated - - -

משהו כזה

https://www.banggood.com/520-Discs-C...MaAhTaEALw_wcB

אגב - לשורה של 200 דיסקים יש אפקט עיצובי מרשים. כן או לא שומעים אותם. (אם יש מקום)

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

תומר, אתה צריך מחס... חדר עבודה יותר גדול, זה הכל




Sent from my HD1903 using Tapatalk

אחרי שזרקתי / זרקו לי המון תקליטים. וגיליתי שנשארו כמה. והזמנתי פטפון מאיביי .. התחלתי לקנות שוב תקליטים. המניאקים שמוכרים אותם .. בכלל לא זולים.

תקליטורים זה דרעק .. זה לא יתפוס.

אני אנסה לענות טכנולוגית ולא אמוציונאלית (כי התשובה האמוציונאלית תהה כמו כולם : לשמור !!!)
דיסק אופטי (CD) היה מוצר ביניים שהעביר אותנו מהסרט (הקסטה) אל הזיכרון הנדיף (SSD)
כל המדיות האלו הן נדיפות , משמע המידע שבם יעלם בשלב כלשהו (בפאזה של שנים)
ככל שהטכנולוגיה מתקדמת כך המדיה הופכת לרגישה יותר ונדיפה יותר.
הסרט המגנטי מוערך כיום בעמידות ל60 שנים (בתנאי מעבדה), משמע שים שיר בקסטה , כעבור 60 שנה הוא לא יהיה שם.
ה CD מוערך כיום בעמידות ל 50 שנים וה SSD להרבה פחות מכך. (בגלל שהוא גם כותב וגם קורא.
עכשיו עוד תבחין לעולם ה CD , ישנו הבדל תהומי בין CD שטאנץ (קנוי) ו CD צרוב (נכתב במחשב)
אלו שני מוצרים שונים ועמידותם שונה מהותית.
המידע עצמו , ישמר לעד ! כי הוכנס לאחסון ענן (אמזון, ספוטיפי , אפל מיוזיק) ולכן תמיד יהיה זמין.
המוצר עצמו (ה CD) תוך עשור או שניים יהיה מאד קשה למצוא מוצר פיזי שיוכל לקרוא את המדיה.
את זה מכיר כל אחד שבידו סרטי סופר 8 ומחפש מכשיר לקריאתם.
הנושא שונה בתחלית מתקליטי הויניל , שם המידע לא מתנדף לעולם כי הוא מושם פיזית בצורת גבשושיות פלסטיק
וקריאתו תהה כנראה זמינה תמיד כי מ 1885 לא הפסיקו לייצר פטיפונים.


אז אם משכללים את כל הפרמטרים :
1. המידע מה"צלחת" יתנדף בעוד כמה עשורים.
2. היכולת לקרוא את המידע תהפוך קשה עד בלתי אפשרית.
3. המידע קיים ונגיש בשלל פלטפורמות ענן כבר היום.
4. המוצר תופס נפח ומעמלל את ה"צודקת".
5. אין באמת שוני באיכות השמע בין השמעה אינטרנטית אל מול השמעה במדיה דיגיטלית.


המסקנה היא חד משמעית : לזרוק !!!

דיסק זה לא רק המוזיקה שאתה מקבל ממנו, זה גם העטיפה היפה, וכן גם הזיכרונות.
זו הסיבה שתקליטים פתאום הפכו להיות סוג של פופולריים.
וכנראה גם דיסקים יהיו כאלו בעתיד.
מצד שני, בינתים עד שיהיו פולופריים הם מטרד שאם לא שומרים עליו נהרס.
נמרוד לא צחק (כלומר הוא כן אבל בצורה רצינית) על כך שהבנות שלך יזרקו בשבעה את כל האוסף שלך.
לצערי אני חוזה בזה בשנים האחרונות עם ההורים שלי.
הבית שלהם היה מוצף וגדוש בפריטים ורהיטים.
היו חלק מהדברים שהיה שווה להשאיר וחלק שהיה צריך לזרוק.
אבל בעשר חמש עשרה שנה האחרונות הכול נהרס מהזנחה.
כי לברור את הפנינים מהזבל זה היה כמו לחפור בערמה של שחת למציאת סיכה.
ולזה לאף אחד לה היה את הכוח והחשק לעשות (יותר מדי זכרונות)
בסוף היינו צריכים לשלם 10 אלף כדי לפנות מהבית את כל הזבל.

אז תעשה לבנות שלך ולעצמך טובה, תמיין !
מה שאתה חושב שיהיה שווה למישהו בעתיד תקטלג ותמיין ותאחסן בצורה טובה שלא יהרס.
השאר, תמכור תזרוק, רק אל תשאיר אצלך בבית, סתם יחנוק אותך.