בתאוריה ריבוי הילוכים מפצה על מנוע חלש ודל מומנט (שגם מגיע ברצועת סל"ד צרה וגבוה יחסית).
מה דעתכם, בנהיגה יום יומית, יתרון על 4 הילוכים ?
רענן
Printable View
בתאוריה ריבוי הילוכים מפצה על מנוע חלש ודל מומנט (שגם מגיע ברצועת סל"ד צרה וגבוה יחסית).
מה דעתכם, בנהיגה יום יומית, יתרון על 4 הילוכים ?
רענן
מה הכוונה חלשלוש ... ?
מהנסיון האישי שלי, זה פשוט גורם לך לבלות בהילוכים נמוכים כשיש צורך בכוח .. שני / שלישי .. אבל המנועים החלשלושים שהיו לי היו 910 סמ'ק ומעלה .. בעיקר מעל 1300
גיא,
מתכוון לאוטומטי פלנטרי
מנוע חלש זה חרא לא משנה כמה הילוכים מחוברים אליו.
מילא ברכב מסחרי עם הרבה מומנט ומעט הספק. חיים על הטורים וממילא לא ממהרים.
אבל במכונית? זה מעייף. כל היום סלד גבוה רעש וויברציות.
אני מציע לא להתפשר על רכב עם נתון הספק משקל גרוע מ 1:10.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
צודקים !
מעצבן נורא שהמחשב נוטה "להעיף" את תיבת ההילוכים להילוך 6 בזמן קצר (כנראה לטובת החיסכון בדלק)
ואז כל נגיעה בגז מתורגמת לקיק דאון מרעיש עם האצה לא מי יודע מה .
מרגיש כמו נהיגה עם מצערת ON/OFF
לעומת זאת במאזדה 2 הישנה של הגב' יש 4 הילוכים וכל יחידת הכוח זורמת בהאצה נעימה בכל טווחי המהירות.
אני מעדיף את 4 ההילוכים גם כשבמהירויות השיוט הסל"ד גבוה.
אגב,
הרכב המדובר, קיה סטוניק 1.4 גיר פלנטרי 6 הילוכים.
העדפתי את הרכב לעומת המנוע טורבו 1.0 (שחזק יותר) אך משודך לגיר רובוטי
(אני נוסע המון בפקקים ולא מעוניין להתעסק עם התחממות גיר).
תפעול ידני נעשה עם השהיה ארוכה בין מעבר ההילוך מהוזזת הידית,
בנוסף כשההילוך עובר, הוא עובר בצורה אגרסיבית.
שורה סופית,
אסף צודק, צריך להתייחס ליחס הספק משקל
גם חשוב להתייחס לרצועת הסל"ד שבה מופק המומנט
רענן
אני חושב אחרת, ובמיוחד שמדובר על ליסינג מהעבודה, מספר דוגמאות מנסיון אישי
דוגמה1:
קיה סיד 1.6 אטמוספרית שהייתה לי לקיה סיד 1.4 טורבו שהחליפה אותה.
שתיהן רובוטיות עם 6 הילוכים, אולי ה1.4 7 הילוכים
ה1.4 אוכלת את ה1.6 בכל פרמטר ובכל תרחיש
דוגמה2:
אחותי חיפשה לקנות סופר מיני חדשה
השוונו יונדאי i20 1.4 אטמוספרית עצלה 4 הילוכים מול איביזה 1.0 טורבו+רובוטי, פשוט אין מה להשוות, האיביזה נבחרה ומאוד נהנית ממנה, למרות שמדובר על רכישה ולא ליסינג החליטה שההבדל בהנאה שווה את הסיכון עם מנוע קטן טורבו + רובוטי, טפו טפו טפו תכף 3 שנים של הנאה
דוגמה3, אוקטביה 1.2 שהחליפה אוקטביה 1.6, את הרעיון כבר הבנת.
דוגמה4: פוקוס 2021 1.5 שלושה צילנדרים טורבו 180 כס , גיר פלנטרי 8 הילוכים!! רכב מעולה רק חבל שאין מזגן מאחור והגה קצת קליל מדי מול פוקוס1.6 2012, נכון ב2012 נפלתי עם הגיר הרובוטי שהיה כישלון, אבל הי, היה שם מנוע אטמוספרי 1.6…
מסקנה - אין כללים ככ מובהקים, תבדוק כל דגם בפני עצמו
Asaf-a
אסף.א
בלבלתם אותי, מה הכוונה ב"מנוע חלש"?
שלילי, חלקן עגלות, רוב האטמוספריות שציינתי הן עגלות
Asaf-a
אסף.א
רענן,
אני חושב שאתה מנסה לפתח איזה תאוריה כללית (כך נראית הכותרת שלך) על סמך מקרה פרטי של גיר מחורבן (כך נראה התאור שלך).
גירים עם 6+ הילוכים הם כבר מזמן סטנדרט (הברונקו מגיע עם גיר 10 הילוכים אם אני זוכר נכון), ורכב סביר (אני אפילו לא אומר טוב) מסתדר עם זה טוב מאוד.
תאורטית, לא משנה איזה מנוע יש לך, ככל שלגיר יש יותר הילוכים, למנוע צריך להיות יותר קל והרכב צריך להיות יותר חסכוני (והנהג בכלל לא צריך להיות מודע להחלפות, בגלל זה קוראים לזה אוטמטי).
אם זה לא המקרה, זה בג, זה פשוט דגם מחורבן ולא יותר.
אני דווקא התכוונתי למעשי ולא לתאוריה. אבל,
גם לתאורטי צריך להיות איזה שהוא מספר קסם למספר ההילוכים המומלץ.
לדוגמא ולמען הפשטות בוא נתייחס לרכב ידני ונצא מתוך הנחה שלנהג לא אכפת להתעסק אין סוף עם ידית ההילוכים והקלאץ.
אז אם היה רק הילוך 1 , בטוח הרכב היה עצלן וקשה היה לצבור אתו מהירות ולנוע בכביש בתנועה אמתית.
מאידך, אם היום 100 הילוכים ולכל החלפת הילוך יש את זמן ההשהיה (של הנהג עקרונית),
האם היה אפשרי לנוע בתנועה אמתית בכביש ? אני חושב שלא!
ואם חוזרים לאוטומטי,
אזי לדעתי במנוע חלשלוש דווקא 4 הילוכים עדיף מ 6 כדיי שהתיבה לא תהיה עסוקה יותר מידיי בקיקדאון.
ככה זה כשאני משווה בין מאזדה 2 שנת 2008 עם 4 הילוכים מול מאזדה 2 2019 עם 6 הילוכים.
המנוע זהה ואין כמעט הבדלים במשקל.
רענן
יש עוד משתנים כמו משקל ויחסי העברה בכל ההילוכים.
הרבה תיבות מודרניות סובלות מיחסי העברה ארוכים מאוד לטובת ייפוי נתוני צריכת דלק ופליטת מזהמים כדי שיעמדו בתקנים, כמובן רק תיאורטית. בפועל, זה חרטא. יחסי ההעברה כל כך ארוכים עד שרוב התיבות מרובות ההילוכים מתקשות להגיע לשיוט בהילוך הגבוה ולעתים אפילו ב-2-3 ההילוכים הגבוהים.
אני בדקתי את זה - תבדקו את זה גם אתם: בכל רכב עם 8 הילוכים ומעלה, שיוט במהירויות חוקיות מתבצע בהילוכים 6-7. הילוך 7 הוא כבר הילוך יתר והילוכים 8 ומעלה הם הילוכי יתר פראיים וכמעט אינם בשימוש. אפילו עם מנועים חזקים - נגיד בצ'רוקי KL עם מנוע 3.2 ו-271 כ"ס. כוח לא חסר, התאוצות מצויינות, אבל כדי שיעלה להילוכים 8 ו-9 צריך לנסוע 140 קמ"ש לפחות. בכל מהירות שפחות מזה, הוא חוזר להילוך 7.....
מה שמביא אותי למסקנה שאם רוצים נסיעה נעימה, התיבה האידיאלית תהיה בעלת 6 הילוכים לכל היותר. יותר הילוכים מזה - התיבה תהיה עסוקה כל הזמן בהעלאות/הורדות בלי סוף. תהיה לזה משמעות הן בתחושת הנסיעה והן באורך חיי התיבה.
ולעניין הספק מנוע - אסף צודק. יחס הספק למשקל זה עניין בסיסי.
בנהיגה יומיומית רגילה ורגועה, באותה מכונית, מנוע חזק גם לא יצרוך הרבה יותר דלק, אם בכלל, ממנוע חלש יותר.
אני אהיה קיצוני יותר ואוסיף שלטעמי בכלל אין דבר כזה "מנוע חזק מדי". הרבה יותר קל להתרגל למנוע חזק ולתאוצות מפוקקות צוואר בכל ליטוף לא רצוני בדוושה הימנית, מאשר למנוע חלש עם רגל עד הפח ותפילות שיצליח לסיים עקיפה.....
אין ספק שמנוע ליטר-טורבו מודרני של VAG לועס ויורק את ה-1.4 האטמוספרי המעפן של יונדאי בכל השוואת ביצועים.
גם תיבת ה-DSG המתקדמת הרבה יותר ביצועיסטית מגיר פלנטרי 4 הילוכים מיושן.
וזה בנוסף לפלטפורמה של VAG שבכל פרמטר דינמי היא מתקדמת וטובה בפער של שנות אור מהזבל מהמזרח.
אבל אם תעקוב אחרי הפוסטים של "מוסך רון" בפייסבוק (המוסך הכי טוב By-far למכוניות VAG בישראל. מוסך פרטי, לא מרשת צ'מפיון. רון אוחנה, הבעלים ואחד מבעלי המקצוע הטובים ביותר בישראל, מגדיר את המוסך שלו "בית חולים למכוניות VAG") ותראה כמה חוליים ובעיות מובנות יש למנועים החד-פעמיים הללו ולתיבות ההילוכים המסובכות והאיומות האלה, כנראה שתתלהב הרבה פחות.
נכון שהאיביזה מאוד מהנה לנהיגה, אבל אם המטרה היא תחבורה בסיסית במינימום הוצאות, מאוד מומלץ לא להמשיך להחזיק ברכב הזה מעבר לתקופת האחריות, כי זה הולך לעלות הרבה כסף. ראו הוזהרתם.
הפיגו 5008 שלי 1.6 טורבו עם גיר 8 הילוכים משייט בכביש 6 במהירות חוקית בהילוך 8.
הבעייה היסודית לא בגיר ולא במנוע, אלא בבחירת יחס העברה הסופי.
באופן כללי ברור שיותר הילוכים מאפשרים ביצועים יותר טובים - ברכב כביש ובמיוחד ברכב שטח. המשרעת בין הילוך ראשון לאחרון גדולה הרבה יותר. לצערנו חובבי הההגה, ואולי מכאן תחושת האכזבה מהגירים מרובי ההילוכים, היצרנים נוטים למקם את המשרעת לכיוון יחס העברה ארוך-מאד-מאד בהילוך אחרון, כדי לאפשר מהירות שיוט תקנית בטורים מאד נמוכים וככה צריכת דלק מחושבת כמה שיותר טובה. הגיר מתוכנת לדלג כמה שיותר מהר להילוכים הגבוהים, אבל מיד כשיש עומס הוא נאלץ לרדת בחזרה.
לדוגמא, ברכב השטח ה"מודרני" שלי יש יחס של 7.44 בין הילוך ראשון לאחרון, לעומת 3.52 בלבד ב"קלאסי". זה מה שעוד שני הילוכים מאפשרים. אבל היצרן התאים יחסי העברה ארוכים בסרנים שמאפשרים מהירות תיאורטית של 250 קמ"ש (!). ועדיין המודרני עם יחס זחילה טוב יותר מהקלאסי, אבל לא בהרבה.
ריבוי הילוכים עוזר כאשר רצועת הכוח צרה.