ניסיון התנעה לא מוצלח (שיפוץ זחל"ד צבאי)

זחל"ד צהלי שפעם היה עם מנוע בנזין דגם WHIT
המנוע הוא מנוע דיזל GM מנוע 2 פעימות
ושיהיה מענין מנוע 2 פעימות עם שסתומי פליטה
מערכת דלק מיוחדת לכל צלינדר מרסס שהוא גם משאבת הזרקה ( והכל מכני )
קיבלנו את הזחל"מ עם מנוע מפורק חלקים .... פה ושם
הרכבנו וזה ניסיון התנעה ראשון
בבדיקה שעשיתי הבנתי כנראה שגובה נקודת ההזרקה אינו מכוון נכון .
יש מדיד מיוחד ונוהל יצרן שחובה להקפיד עליו
החשש שלי הוא שהמנוע ברגע שיניע יצא משליטה יעלה סל"ד עד לפיצוץ המנוע ( לא ניתן לכבות את המנוע כיבוי רגיל )
לכן רואים את הקרש עץ שאני חוסם את יניקת האויר.
נחזור על סדרת הכיוונים ונעשה נסיון התנעה נוסף .

איציק

https://youtu.be/13t1Z1ahFx4

איציק.
אכן כיוון מוט הקיצוב בגוברנור הוא עדין וקריטי (זכיתי לקחת חלק פעיל בכיוון שגוי שגמר מנוע).
נסו להיעזר בותיקי דיזל הנדסה שנתנו שירות למנועים האלו.

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

כל הכבוד לכם. אלופי העולם.

בברכה,
יוני5

היום זה נוסע

https://youtu.be/h8hd-ZaOM7k

כל הכבוד, בהחלט מעלה זכרונות...
@asafk - לחשוב שאנחנו עוד עשינו תרגילים עם הדברים האלה

ימים קשים....
'נהג החש! '
אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

כל חוליה וכל סחוס בגב שלי מכירים היטב כל גרגר חצץ בצירי הסיור של אזור שגיא ודרומה.

על גבי נבלה כזאת ;)

כיף. זה לא היה.

גם האבק ואדי המפלט.

ממתי צעירים כמוכם נסעו בזחל"ד?.... כבר בתקופתי הם היו בגרוטאות.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

ממתי צעירים כמוכם נסעו בזחל"ד?.... כבר בתקופתי הם היו בגרוטאות.

---

שבוע רק"מ בטירונות עתודה 91 הייתה כ"כ מושקע שכנראה פתחו לכבודנו ימ"חים והביאו מילואמיקנים שינהגו בכלי הזה.
האמת שברגע הראשון שראיתי את הסרטון עבר לי בראש שזה כלי שכנראה פרץ את הדרך לירושלים, לקח לי כמה שניות להבין שאני עוד ניסיתי לישון באחד כזה נוסע. כמה שניות אח"כ הבנתי שכל זה קרה לפני יותר משלושים שנים ומה זה אומר על בן כמה אני כיום, אז הכנתי לעצמי כוס תה בשביל להירגע.

אני כמעט משוכנע שביליתי על אחד כזה כמה ימים בקורס חובשים בסוף שנות ה90. לבוש ירכית עם דרגות סמלת - נודבנו כפצועים בקורס פרמדיקים בבה״ד 10..


Sent from my iPhone using Tapatalk

היו יחידות בצה"ל שעד תחילת שנות ה-2000 עוד נהנו מהם

כשהייתי משק קנים בבאלי׳ש כל המרגמות שלנו היו מותקנות על זחלד׳ים כאלו.

בסדיר. 93-94

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Juv

זה כלי שכנראה פרץ את הדרך לירושלים

---

אלה כלים שהכריעו קרבות במלחמת השחרור!
ילד.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי PW

אלה כלים שהכריעו קרבות במלחמת השחרור!
ילד.

---

במלחמת השחרור הם כבר היו ותיקים.
4 שנים קודם לכן הם ירדו מהנחתות בנורמנדי
כבר אז הם היו מלכודות מוות

באופן לא מובן זה היה הרכב שטח של הסמל שלנו בטירונות.

כל הצוות סמל ״נהנה״ ממנו בשבוע שטח

שיבטה 95

Sent from my SM-A530F using Tapatalk

יש שמועה שאומרת שהכינוי "גפרורים" הגיע מהזחל"דים האלה. כי הם היו קופסאות גפרורים...

חברים
כלי מצויין.
כן, גם לשטח.
המון כח ביחס למה שהיה בשנות השמונים, רכות מצויינת הושגה מעצם זה שמאחור היה זחל שפו רגיל לקמטי שטח וסלעים, הגה כח שהיה בחלקםתרם לנוחות הנסיעה.
ביליתי אי אלו שעות בנהיגת כלים כאלו, בשטח ועל הכביש - תענוג.
באמת.
בין ריאו לזחל"ד, מבחינת נוחות בשטח - אני מעדיף זחל"ד.
בין זחל"ד לנגמ"ש, במהירויות כביש (אבל בשטח) - אני מעדיף זחל"ד (בגלל ההיגוי).

בשנים מאוחרות ירד השימוש בהם, וגם הנהגים למדו ששילוב רברס ללא קלאץ מפוצץ את הממסרת ומשאיר אותם מחוסרי עבודה למשך כמה ימים.
אז התחילה הבעייה האמיתית.

נמצאו בחלק מהיחידות הסדירות , במלאי מוגבל עד אמצע שנות התשעים, ובימ"חים עוד הרבה שנים אחר כך.
לא, לשבטה או ליחידות בט"ש אני לא קורא יחידות סדירות.

ה-M3 half-track הוא הסבה לתצורת זחלי-למחצה של רכב הסיור 4X4 המשוריין-קל WHITE M3 Scout car ממלחמת העולם השניה, אבל ללא הגג והצריחון. כך שהנהג והנוסעים היו חשופים לפגיעת חימוש תלול מסלול וגם "שריון" הדפנות של הדבר הזה לא בדיוק הגן ממשהו זולת רסיסים או נק"ל מטווח לא קרוב מדי.

לפני שהוסבו בצה"ל למנועי ה-V6 דיזל שתי פעימות של נגמ"ש M113 (זה ה"זחל"ד" - זחל דיזל) הם היו סתם "זחל"מ" (זחלי-למחצה) עם מנועי ווייט או אינטרנשיונל שישה צילינדר בטור לוגמי בנזין, וללא הגה כוח... ההגה שלהם דרש מהנהג המון כוח עם איזה מיליון סיבובים בין הנעילות....

אבל זה היה כלי ורסטילי מאוד ששימש בעשרות דיגומים שונים והוא נסע לא רע. כל עוד הקפידו לגרז את המזקו"מ שלו.... לפני מלחמת יום הכיפורים החלו להחליפו בנגמ"ש M113, ועדיין היו רבים מאוד ממנו בצה"ל והוא כיכב בכל מלחמות ישראל עד וכולל שלום הגליל.

"סע בן-צור, סע!"

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי shmil

חברים
כלי מצויין.
כן, גם לשטח.
המון כח ביחס למה שהיה בשנות השמונים, רכות מצויינת הושגה מעצם זה שמאחור היה זחל שפו רגיל לקמטי שטח וסלעים, הגה כח שהיה בחלקםתרם לנוחות הנסיעה.
ביליתי אי אלו שעות בנהיגת כלים כאלו, בשטח ועל הכביש - תענוג.
באמת.
בין ריאו לזחל"ד, מבחינת נוחות בשטח - אני מעדיף זחל"ד.
בין זחל"ד לנגמ"ש, במהירויות כביש (אבל בשטח) - אני מעדיף זחל"ד (בגלל ההיגוי).

בשנים מאוחרות ירד השימוש בהם, וגם הנהגים למדו ששילוב רברס ללא קלאץ מפוצץ את הממסרת ומשאיר אותם מחוסרי עבודה למשך כמה ימים.
אז התחילה הבעייה האמיתית.

נמצאו בחלק מהיחידות הסדירות , במלאי מוגבל עד אמצע שנות התשעים, ובימ"חים עוד הרבה שנים אחר כך.
לא, לשבטה או ליחידות בט"ש אני לא קורא יחידות סדירות.

---

נוחות ? …..
כוח ?….

ריח המצמדים השרופים תקוע לי באף עד היום …

וגם הויברציות …

גם אני זוכר נוחות מדהימה בשטח, נהנתי מאד מהשיוט שלו בשבילי הבקעה.
אבל הכלים שעליהם התאמנו היו עתיקים אבל במצב חדש, אולי זה חלק מהעניין