בקעת אבו טריפה - ממעלה נוח לשדה בוקר

אהלן, מאיזה כיוון יותר נכון / יפה / כיף לעשות את המסלול, מנוח לשדה בוקר או הפוך?

Sent from my iPhone using Tapatalk

בעיני לא משנה הרבה. יותר חשובה הנוחות של נקודת ההתחלה והסיום.
לרדת את מעלה נוח יש יתרון מסויים של התצפית על הנוף אך מניסיון אם אתה מגיע לקראת חשיכה, פקח הרט"ג אורב למטה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי assafy

בעיני לא משנה הרבה. יותר חשובה הנוחות של נקודת ההתחלה והסיום.
לרדת את מעלה נוח יש יתרון מסויים של התצפית על הנוף אך מניסיון אם אתה מגיע לקראת חשיכה, פקח הרט"ג אורב למטה.

---

+1
אנחנו התעכבנו על המסלול (משפחות) ויצאנו מהשטח עם חושך ראשון, למרות שהתחלנו בבוקר ישר מחניון הרועה בו ישנו. בדרך ממעלה נוח לכביש ארב לנו פקח, ופינק אותנו באזהרה על תנאי.

׳•׳�׳*׳™ ׳”׳§׳˜׳•׳� ׳�׳•׳�׳¨:
׳‘׳”׳™׳*׳×׳� ׳©׳×׳™ ׳�׳₪׳©׳¨׳•׳™׳•׳× ׳”׳“׳•׳�׳•׳× ׳‘׳›׳� (׳¨"׳� ׳™׳¨׳™׳“׳” ׳“׳¨׳•׳�׳” ׳‘׳�׳¢׳�׳” ׳*׳•׳— ׳©׳•׳•׳” ׳�׳”׳�׳›׳” ׳�׳˜׳™׳₪׳•׳¡ ׳”׳�׳¢׳�׳” ׳•׳¢׳¨׳™׳›׳× ׳�׳×׳*׳—׳×׳� ׳�׳×׳¦׳₪׳™׳× ׳�׳™׳•׳—׳“׳× ׳�׳—׳¨׳™ ׳”׳’׳¢׳×׳� ׳�׳�׳¢׳�׳”) - ׳�׳¢׳•׳�׳� ׳”׳¢׳“׳£ ׳�׳× ׳–׳• ׳©׳‘׳” ׳�׳•׳‘ ׳”׳×׳*׳•׳¢׳” ׳‘׳” ׳”׳•׳� ׳�׳“׳¨׳•׳� ׳�׳¦׳₪׳•׳�.
׳�׳™׳™ ׳˜׳• ׳�׳™׳�
׳‘׳›׳‘׳•׳“
PW

לעלות את נח ולצאת בשדה בוקר.
אם לא אכלת בוקר לפני היציאה, אז ארוחת בוקר בראש מעלה נח זו אפשרות טובה.
אני מחלק את המסלול ל3 -
1- עד אחרי מעלה נח ( המדרגה שאחרי במעלה).
2- כל הקטע של אבו טריפה עד הירידה לנחל חווה
3- הצין עד שדה בוקר

לדעתי, הצין הכי פחות מענין והקטע השני (אבו טריפה) הכי "קשוח" ( זו נסיעה די ארוכה, וחלקה די מונוטונית לנוסעים, ולפעמים קצת מטלטלת)
ולכן לדעתי נכון להתחיל במכתש , ולהשאיר את הנסיעה המנהלית של הצין לסוף היום.

דרך אגב, אם אתה ישן קרוב לתחילת המסלול, ומתחיל בשעה סבירה (ל פני 9), הייתי שוקל להוסיף את עין אום-צאלח, זה מקום מיוחד.
אבל, אז צריך לקחת בחשבון שהסיום יהיה גבולי מבחינת האור (ועוד סיבה למה עדיף לסיים בצין).

תודה למגיבים.

אנחנו בכל מקרה נוותר על הציר הירוק לעין אום צלאח, למיטב ידיעתי המקום לא מזמין כרגע. נקווה שהחורף מצבו ישתפר.
ריאלי לסיים את המסלול תוך 6 שעות?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי RBRB

תודה למגיבים.

אנחנו בכל מקרה נוותר על הציר הירוק לעין אום צלאח, למיטב ידיעתי המקום לא מזמין כרגע. נקווה שהחורף מצבו ישתפר.
ריאלי לסיים את המסלול תוך 6 שעות?

---

לא מכיר את הסגנון טיול שלכם, ולא את הרגלי האוכל, אבל,

זה מסלול של בערך 60 ק"מ (תלוי איפה בדיוק מתחילים לספור), ולכן זה בהחלט אפשרי ב 6 שעות.
במפגש ג'יפולוג של הקיץ האחרון , יצאנו בשבת בבוקר מהחניון ברמת נפחה בסביבות 8 בבוקר , נסענו על הציר השחור מזרחה , ואח"כ דרומה על ציר הנפט, ואז עוד איזה 2 ק"מ על האדום עד למעלה נח, משם את המסלול שלך.
בסביבות 15:00 אכלנו גלידה בשדה בוקר.
זה כלל ארוחה ארוכה במעלה נח, ואח"כ נסיעה די רציפה עד שדה בוקר.

לא יודע מי ספר 60 ק"מ ומאיפה....

מתחנת הדלק בשדה בוקר כולל עין עקב ועין אום צלאח ועד היציאה מחניון בארות לכביש 40, היה הרבה יותר מ-80 ק"מ..... שיירה ארוכה שהתעכבה מאוד בגלל נהג אחד איטי, נכנסנו חזק לחושך. מאוד-מאוד לא נעים לרדת בראש שיירה של 13 כלים לפרסת טרף + לטפס מפרסת טרף לראש מעלה נוח + לרדת את מעלה נוח, בחושך מצרים.... למזלנו, נגמר בשלום וגם לא ארב לנו אף פקח. אל תבנה על זה.


בטיול נוסף בשני סוזוקים זריזים בלי להתבחבש בבעיות עבירות, בלי עין עקב ובלי עין אום צלאח, עם שתי עצירות לא ארוכות לקפה וללעוס משהו, ולא ירדנו את נוח אלא משכנו מראש המעלה מערבה על ציר מצוק המכתש עד מצפה רמון, הספידומטר ספר 76 ק"מ בדיוק ועשינו את זה ב-7 שעות בערך.

6 שעות?........... אפשרי, בלי סטיות מהציר הראשי לעין אום צלאח ועין עקב וכו' - אבל עדיף שתשכח מזה. אלא אם אתם ברכב בודד, אוכלים תו"כ תנועה ולא מתעכבים. ואז נשאלת השאלה - מה הכיף בזה? נוסעים לטיול, לא למרדף אחרי השמש.

אחד המסלולים הלדעתי יותר סתמיים בדרום למעט הקטע של המכתש.

הפקח אוהב להמתין בסוף הירידה של נח בשעות בין הערביים ולדוג את כל מי שפיספס בזמנים

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

לא יודע מי ספר 60 ק"מ ומאיפה....

מתחנת הדלק בשדה בוקר כולל עין עקב ועין אום צלאח ועד היציאה מחניון בארות לכביש 40, היה הרבה יותר מ-80 ק"מ..... שיירה ארוכה שהתעכבה מאוד בגלל נהג אחד איטי, נכנסנו חזק לחושך. מאוד-מאוד לא נעים לרדת בראש שיירה של 13 כלים לפרסת טרף + לטפס מפרסת טרף לראש מעלה נוח + לרדת את מעלה נוח, בחושך מצרים.... למזלנו, נגמר בשלום וגם לא ארב לנו אף פקח. אל תבנה על זה.


בטיול נוסף בשני סוזוקים זריזים בלי להתבחבש בבעיות עבירות, בלי עין עקב ובלי עין אום צלאח, עם שתי עצירות לא ארוכות לקפה וללעוס משהו, ולא ירדנו את נוח אלא משכנו מראש המעלה מערבה על ציר מצוק המכתש עד מצפה רמון, הספידומטר ספר 76 ק"מ בדיוק ועשינו את זה ב-7 שעות בערך.

6 שעות?........... אפשרי, בלי סטיות מהציר הראשי לעין אום צלאח ועין עקב וכו' - אבל עדיף שתשכח מזה. אלא אם אתם ברכב בודד, אוכלים תו"כ תנועה ולא מתעכבים. ואז נשאלת השאלה - מה הכיף בזה? נוסעים לטיול, לא למרדף אחרי השמש.

---

מצטער, הגזמתי......
זה 59.8 ק"מ

https://off-road.io/track/6088032401227776

ולהיות רציני -

דרור,
שים לב שהדגשתי את הכיוון. זה אומר שבסוף היום יש 20 ק"מ על דרכים טובות ( בצין, מהמפעלים לשדה בוקר). אז גם אם לא טסים שם 80, ורק 40, אז פתאום הציר נהפך ל 40 ק"מ ב חמש וחצי שעות (וזה כבר קצב ממוצע של 7.3 קמ"ש לעומת הממוצע 10 קמ"ש של 60 קמ ה6 שעות).

לקבוצה שפויה (לא גדולה, ולא נהגים מתחילים) זה סיבוב סביר.

דרך אגב,
אני פחות אוהב את הקטע של נחל חווה מהפעלים לעבר הכניסה לזרחן ומתחת לגשר של הרכבת, אני מעדיף את הסמ"ש הכחול (נחל צינים) וסמ"ש שחור עד לצין. לדעתי זה ציר יותר מעניין (יותר טבע, ופחות מפעלים). ההבדל במרחק אפסי, אבל זה ציר יותר איטי.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי zivo

מצטער, הגזמתי......
זה 59.8 ק"מ

---

רק למען ההגינות - דרור התייחס למסלול שממשיך דרך מעלה נח, חניון בארות ועד לכביש 40 - זו תוספת של קצת מעל ל-20 ק"מ למסלול שאתה דיברת עליו, כך שאין כאן סתירה במספרים לפחות.

המרחקים הם עניין סמנטי, אבל הכל לוקח זמן.
בגלל שאני מוביל קבוצה ואחראי עליה עד לסיום הטיול, כלומר כולם על הכביש במצב נסיעה תקין - אני מודד מסלולים מנקודת ההתחלה שהיא תמיד על כביש (בד"כ בתחנת דלק) ועד לנקודת סיום, שהיא מחוץ לשטח. תמיד על כביש.

במקרה הזה - אם אני מתחיל בתחנת הדלק של שדה בוקר, אני נכנס לשטח אחרי קילומטר וחצי בערך ואני בשטח עד שאני עולה שוב על כביש - כלומר על כביש 40 במכתש, או בכיכר במצפה רמון היכן שציר המצוק מסתיים (זו אופציה פחות מומלצת, למרות נופי המכתש המדהימים - זה פשוט שביל מזעזע. אין בו שום אתגרים, רק טילטולים. וצריך לנסוע בו בג'ימני כדי להבין כמה השביל הזה משובש ומטלטל).

"לסיים" בתחתית מעלה נוח או בבקעת צין אחרי נחל חווה או אפילו בחניון בארות - זה בסדר גמור, אבל עוד לא באמת סיימת. נשארו לך עוד כמה קילומטרים עד היציאה מהשטח.


לגבי המסלול הזה - כמו בכל מסלול, יש גם בו קטעים סתמיים/משעממים/לא מעניינים (כל אחד והעניין שלו). אבל יש בו גם קטעים רבים שהם מאוד מעניינים ואפילו מאתגרים - הן נופית והן מבחינת נהיגה (ברכב סטנדרטי). הייחוד שלו, זה שהוא באמת "אמצע שום-מקום". תחושת בידוד, ניתוק וריחוק ושקט שרק המדבר יודע לספק.
מבחינתי, אם אני לבד או בשניים-שלושה רכבים בלבד, גם בצומת של דרב-א-סולטן ליד השילוט המדברי המפורסם (שמישהי פעם הצטלמה עליו בעירום ועשתה המון רעש בג'יפטריפ, למי שזוכר) זה מקום להרים ציליה ולהעביר חצי שעה של סתלבט מדברי על בירה קרה.

הלו הלו,
המישהי הזאת היתה פעם חברה שלי.

This thread is worthless without pics

סהרה נור

זיו,
להגדיר ״סיום״ למסלול בנקודה שרירותית שגם נמצאת בתוך שמורה זה גם להציב מכשלה בפני מי שלא מכיר את המסלול.
במסלול כזה צריך להשאיר זמן פציעות ליציאה מהשמורה לפני החושך.
והחישוב שלך בפוטנציאל להשאיר אותם בתוך השמורה ולקבל דו״ח.
לכן החישוב מרחק צריך להיות לכל הפחות מגבולות השמורה שמאפשר הגעה לכביש.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי איל מ

הלו הלו,
המישהי הזאת היתה פעם חברה שלי.

---

יש עוד כמה וכמה שיכולים להגיד את זה. חלקם גם כאן......:rolleyes:
היא עשתה הסטוריה על השלט הזה.

בלי קשר, אני אוהב את המסלול הזה.

מחקתי את החלק הראשון בתגובה. בוא נשמור על תרבות ולא נכתוב על אנשים מאחורי גבם. אבל אני אספר לך, שמי שהכניס אותה לתחום הג'יפאות לראשונה, היתה הלאדה ניבה שלי (בלי הגה כוח, וזה כשלעצמו יפה).