קישור לכתבה "גיאולוגית" מעניינת (שבילי קורדרוי)

בטיול גמדים האחרון- נטבע מושג חדש בקרב החברה: "שביל ירוק"- שפירושו דרך מחורצת לרוחב שמרעידה את האוטו עד שבא לך לעזוב אותו בשטח וללכת ברגל/להתאבד/להצטער שלא קנית רחפת/ להצטרף אל דאג וטוני ממנהרת הזמן וכו'. (השם ניתן בשל נסיעה מייאשת שכזו בשביל שסימונו היה ירוק).

בהפסקה הראשונה אחרי שהגענו לקרקע מוצקה (בעצם השניה- בראשונה עוד רעדנו עצמונית)- ניסינו לשנס את כל כוחנו האינטלקטואלי (לא הרבה) להבין למה זה נוצר. החל ממחשבות על כלי רכב עם זחל, דרך מחשבות על כיווני רוח ומים, החלפת מזוזות וחילול שבת ע"י הג'יפאים ומה לא...

אז הנה התשובה
http://www.notes.co.il/benbasat/17540.asp

להבא, תורידו ל"א ל10-12 PSI ותלחצו על הגז מכל הלב. אתם תרעדו הרבה פחות.

בדיוק בגלל ה"תלחצו על הגז" הבמפים האלו גדלים.
יצא לי להתקל בתופעה לא מעט על דרכי טישטוש בכל מיני מקומות - וראיתי לאורך זמן, שהגלים נוצרים או מתחזקים במקומות בהם כלי הרכב מאיצים, או נוסעים במהירות גבוהה, כמובן תליו בסוג הקרקע.
הדרך הטובה ביותר לטעמי היא לעבור את הקטעים הללו בנסיעה איטית, אתה בטיול לאן אתה ממהר, כך יגרם פחות נזק גם לדרך, גם לרכב שיספוג הלמים בתדרים נמוכים יותר, גם לנוסעים ברכב וגם לאלו שיסעו שם אחרייך.

הופעת ה"הדורים" קורית גם בדרכי כוכר כבושות. היא קשורה לתדר העצמי של מערכת המתלים. תדר שבו המתלה (בעיקר הבולם), במקום לשכך או לרסן את תנודות הקפיץ, מסתנכרן איתן והאנרגיה המועברת למערכת המתלים מתנועת הרכב מגבירה את התנודות במקום להקטין אותן (מה שנקרא הדהוד, זו הסיבה שנאמר שחיילים במצעד צריכים להפסיק לצעוד באחידות בעוברם על גשר כדי למנוע מצב שתדר הצעידה יסתנכרן עם התדר העצמי של הגשר ויכניס אותו לרעידות שיגרמו להתפרקותו.). התוצאה היא שהנסיעה מחזקת את הבאמפים כי תנועת המתלה מסונכרנת עם פני השטח, וגם מפרקת את האוטו כי המשככים אינם מרסנים את תנודות הקפיצים אלא מגבירים אותם, או שהם ננעלים נעילה הידראולית, השמן בתוכם אינו מספיק לעבור בקצב הנדרש בחרירים, הבולם ננעל וכל הרעידות עוברות ישירות למרכב. הפתרון הוא לשנות את מהירות הנסיעה לאט או מהר יותר ולשבור את הסנכרון. הורדת האויר מוסיפה שיכוך נוסף, מקלה על הבולמים ויכולה לשנות את התדר העצמי של המתלה.

התשובה של ארז מדויקת. תופעת ה"קורדרוי" אינה גיאולוגית - היא מכאנית טהורה, וזו אחת הדוגמאות הטובות ביותר לתופעת תדר התהודה. זה מזכיר לי שרשור ישן בן עשרות אם לא מאות תגובות מלפני כמה שנים, שבו נשאלה אותה שאלה והיו שם הסברים לא פחות ממדהימים. כשאני ועוד מישהו כתבנו את התשובה, כולל סימוכין של מאמרים מהרשת (כי, כאמור התופעה נחקרה לפני עשרות שנים), הרוב הצהוב העדיף להמשיך עם סיפורי חייזרים והתעלם מההסבר הפשוט והברור מאליו.


הגלים נוצרים על ידי הרכבים שנוסעים עליהם, והם מספרים סיפור - הם מספרים בדיוק מה המהירות הממוצעת של כל הג'יפים שאי פעם נסעו על השביל הנדון. המהירות המדויקת שבה השיניים שלך ממש יוצאות מהגולגולת.

יש אוסטרלי שבדק את הנושא בצורה רצינית כבר ב62'.

הרצת "מדמה מתלה" על משטחים בדרגת אחידות שונה-חומר מלוכד\מהודק וכו', לחצי אויר שונים וגודל גלגל שונה.

המסקנות ת'כלס הן שהכל נגרם בגלל הרכב,לא הקרקע.
יש קרקעות שיותר רגישות אבל בלי רכבים זה אל קורה.

הגורמים ההרסניים ביותר לדרכים הם שילוב של רכב 2WD שלא מסוגל להעביר ביעילות את הכוח למשטח לא אחיד כמו דרכי עפר,לחץ אויר גבוה,מהירות גבוהה יחסית ותעבורה גבוהה.

לחילופין רכבים רבי-מינוע (4WD וצפונה)לחץ אויר נמוך ומהירות נמוכה כמעט שלא יצרו את התופעה.

קחו לדוג' את הדרך לחאן שיירות,רוב מי שנוסע שם אלו פרייבטים והדרך מחורבנת להפליא.

עוד סיבה טובה להוריד אויר בשטח ולנסוע רגוע.

כשאני חושב על זה, יש מקום שאפשר לראות שזה תוצאה של רכבים - חול ים. רכב שנוסע קדימה ומחליק הרבה גורם בדיוק לכאלו סימנים, רק שבחול ים מספיק רכב אחד בשביל לקבל כאלו.

ידעתי שאסור לי לתת עצות נהיגה... :grin:

התשובה היא אכן פשוטה אבל איך מוברים ההדורים לכל רוחב הדרך? גם בשבילים צרים בהם רכב לא יכול לעבור באמצע?

אם ההסבר לזה הוא בריחה של רכב מההדורים ורצון לשים את הגלגלים במקום אחר איך יכול להיות שהם מסתנכרנים אחד עם השני (שההדורים בעצם הולכים לרוחב כל השביל)?

ההסבר התולה את ה"אשם" ברכבים מענין, אבל אינו מסוגל להסביר מקומות רבים בהם נצפית התופעה שלא על הדרך.

ציר המערכת באיזור הערבה הצפונית משופע בהדורים, אך הם נמשכים מטרים רבים מימין ומשמאל לציר - לכך התיאוריה לא נותנת תשובה. גם מים אינם תשובה, מכיוון שדרכים המיושרות בתחילת הקיץ "חוזרות לסורן" בלי שירדה אף טיפה אחת של גשם.

יוני5

תאורית הרכבים אינה נכונה !

בכל אשם מכופף הבננות !

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי יוני5

ההסבר התולה את ה"אשם" ברכבים מענין, אבל אינו מסוגל להסביר מקומות רבים בהם נצפית התופעה שלא על הדרך.

ציר המערכת באיזור הערבה הצפונית משופע בהדורים, אך הם נמשכים מטרים רבים מימין ומשמאל לציר - לכך התיאוריה לא נותנת תשובה. גם מים אינם תשובה, מכיוון שדרכים המיושרות בתחילת הקיץ "חוזרות לסורן" בלי שירדה אף טיפה אחת של גשם.

יוני5

---

יוני,
משיחה עם מי שמנסה לפתור את הבעיה בצורה מקצועית בציר הזה אני יכול להגיד לך שלפחות חלק מהמשתמשים נוסעים על כל המרחב בלחץ אויר מטורף לכל הדעות עם רכבים ללא מטען.

כל מי שמנסה לברוח הצידה מרחיב את הבעיה.
כולכם מכירים את המעבר לכל רוחב הדרך בנסיון למצוא חתיכת דרך בלי ה"הדורים".

האוסטרלי שבדק את העניין ניטרל השפעות חיצוניות וקיבל בדיוק את ה"הדורים" בנתיבים בהם הגלגלים עברו.
לפי מה שהם אומרים באוסטרליה זאת מכה רצינית, דרכים של מאות ק"מ עם החרא הזה.

מים אף פעם לא היו פתרון לגבי מי שבא להסתכל על הבעיה בעיניים של "קרקע ומים".

דוקא הסינכרון מתאים לגורמים לבעיה-התדר שהמתלה פועל בו.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אייל

התשובה היא אכן פשוטה אבל איך מוברים ההדורים לכל רוחב הדרך? גם בשבילים צרים בהם רכב לא יכול לעבור באמצע?

אם ההסבר לזה הוא בריחה של רכב מההדורים ורצון לשים את הגלגלים במקום אחר איך יכול להיות שהם מסתנכרנים אחד עם השני (שההדורים בעצם הולכים לרוחב כל השביל)?

---

זה אכן ההסבר. והעסק מסונכרן, כי זה אותו שביל, הוא מורחב בהדרגתיות. תשים לב איך אתה נוסע על שביל כזה - אתה כל הזמן חותך מצד לצד, מנסה למצוא את האזורים עם ההדורים שהכי פחות מפותחים, לפחות עם גלגל אחד, ועל ידי הפעולה הזאת אתה מרחיב את השביל ומעמיק את ההדורים, הופך אותם ליותר ויותר אחידים.

אם הייתי חותך לגמרי, הולך הצידה ופותח שביל חדש ונפרד, שכלי רכב נוסעים או בשביל א' או בשביל ב' בלי לחתוך כל הזמן מאחד לשני, אז ההדורים לא היו באותה פאזה.

זה אומר שלכל הרכבים יש אותה תהודה במתלים (+- קצת) ושכולם מתחילים אותה מאותה נקודה (שוב, +- קצת שלדעתי יהיה בדיוק חצי משרעת של ההדורים לכל היותר), אחרת הגלים היו אמורים לבטל אחד את השני.

לא?

אם הבנתי נכון את הרעיון אז תדר עבודת מתלים של רכבים כולם איפושהו בתחום שנחשב "נוח" או קביל לבני אדם ולכן +\- ההדורים קרובים מאד במימדים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אלון_ק

זה אומר שלכל הרכבים יש אותה תהודה במתלים (+- קצת) ושכולם מתחילים אותה מאותה נקודה (שוב, +- קצת שלדעתי יהיה בדיוק חצי משרעת של ההדורים לכל היותר), אחרת הגלים היו אמורים לבטל אחד את השני.

לא?

---

לא אלון, זה לא מה שזה אומר. התופעה לא נגרמת על ידי רכב אחד, היא נגרמת בגלל שההדורים מאלצים את הרכב הבא שעובר עליהם להכנס לאותו תדר, וזה שהוא נכנס לתדר מגביר את ההדורים. זה אפקט שיוצר ומגביר את עצמו, זה מה שיפה כאן.

רוב מי שנוסע על ההדורים משתתף במשחק, אם אתה נוסע הרבה יותר מהר אז אתה באמת לא נכנס לתהודה, ולכאורה יוצר הדורים ברכב אחר, אבל תזכור שמה שיש בשטח זה תוצאה של מעבר של אלפי כלי רכב, זה ממוצע. זה מלמד על הרכב הממוצע ועל המהירות הממוצעת שנוסעים על השביל הזה, והאפקט של היוצאים מן הכלל (אופנועים וטרקטורונים קלים מאד, משאיות כבדות מאד) נמרח והולך לאיבוד. אני מוכן לנחש ניחוש מלומד שבשביל שמוביל למחצבה, אתה תמצא שההדורים הם בעלי משרעת ואורך שונים מאשר דרך נופית שמשמשת בעיקר רכב קל, כי ממוצע כלי הרכב והמהירויות שונה.

סתם לידע כללי : מישהו יודע להגיד מהו תדר התהודה הטיפוסי של מערכת מתלים ברכב?
כמובן שהתדר קשור לסוג הרכב, סוג מערכת המתלים, לחץ אוויר בצמיגים וכו' אבל בכל זאת, יש למישהו הערכה נבונה? או נתון טכני?
נראה לי שזו בעיה די מורכבת עם הרבה מאד משתנים בשביל להכניס לCOSMOS

נסה את ANSIS, יותר טוב לאנליזות.

אם זכרוני איננו מטעני (ואם הוא כן, מישהו יתקן אותי) תחום התהודה הנחשב נח הוא 1-1.5 HZ.

מבלי להכנס לעומקם של ההסברים המלומדים לעיל (פשוט איני יודע די כדי לעשות זאת) מניסיוני האישי וכפי שציינו קודמיי - הפיתרון הוא לא לנסוע במהירות הממוצעת כלאמר לא להכנס לתדר (רזוננס) של ההדורים.

בתכלס ברוב המקרים המהירות האסורה או המהירות הממוצעת שגורמת לכניסה לתדר היא 40 קמ"ש עד 50 קמ"ש. אם מגבירים את המהירות לכ- 70 קמ"ש או מורידים מהירות לכ- 20- 30 קמ"ש נמנעים מהחוויה מפרקת העצמות של הנסיעה על ההדורים.

שלמה

אז עכשיו שוב נשאלת השאלה האם כדאי להאיץ או להאיט? בשניהם אתה יוצר מהתדר ומשטח את ההדורים כפי יכולתך, אבל מה מהם עדיף למשתמש/רכבו?