בתאונה אתמול באשור שאר ישוב התהפכה (כנראה) סופה במה שנראה כמו שביל רחב ונוח.
הרוגה אחת ומספר פצועות קל
האם משהו מכיר, יודע מה קרה שם?
https://www.ynet.co.il/news/article/sksunkgu5#autoplay
Printable View
בתאונה אתמול באשור שאר ישוב התהפכה (כנראה) סופה במה שנראה כמו שביל רחב ונוח.
הרוגה אחת ומספר פצועות קל
האם משהו מכיר, יודע מה קרה שם?
https://www.ynet.co.il/news/article/sksunkgu5#autoplay
רק רואה שמדובר בדיפנדר.
Sent from my SM-G781B using Tapatalk
אכן דיפנדר.
לא יודע מה קרה שם אבל על פניו נראה שמדובר בתאונה במהירות לא גבוהה ואיבוד שליטה כך שהרכב התהפך הצידה.
להערכתי ולהשערתי, התוצאה הקטלנית היא בגלל שככל הנראה המנוחה לא הייתה חגורה כפי שנהוג בטיולי ג'יפים מודרכים ברכבים כמו הדיפנדר - הרבה נוסעים/ מטיילים ישובים מאחור ואולי גם בספסלי אורך.
זו תזכורת חשובה לכולנו על חשיבות חגירת חגורות הבטיחות גם בשטח!!! כן זה לא נוח, כן החגורה ננעלת לפעמים בגלל טלטלות השטח, כן זה פוגע ברוח החופשית של טיול בשטח אבל זה יכול להציל חיים בעיקר ברכב שטח פתוח!!!
בכל הדרכה / טיול, אנחנו מחייבים את מודרכים / מטיילים, לחגור.
לצערי, נתקל לא אחת, במטיילים המושיבים ילדים על ברכיהם, נוסעים העומדים תוך כדאי נסיעה עם חצי גוף מחוץ לחלון בגג הרכב, ועוד אי אלו ווריציות של הפקרות (כן, זו המילה המתאימה).
בתאונה בשטח, חגורת בטיחות היא בהרבה מקרים, ההבדל בין להחזיר קיטבג לבין לצאת עם חבלות קלות…
Sent from my iPhone using Tapatalk
דיפנדר 110 פתוח של אחת מחברות טיולי הג'יפים.
הם לא עושים אתגרי עבירות. רוב הנסיעה שלהם מתבצעת בשבילים פשוטים בתכלית אבל זו לא תאונה ראשונה, גם לא אחרונה.
בתכל'ס, בטיולים האלה אף אחד לא חוגר בשטח.
בעיקר לא המדריך/נהג. כי עוצרים הרבה, כי עולים ויורדים הרבה מהרכב, כי צפוף, כי ספסלי אורך, אז מי חוגר בכלל?....
הרכבים האלה נוסעים כשהם עמוסים עד קצה גבול יכולתם - 8-9-10 אנשים בדיפנדר. 8 אנשים בסופה. רוב המשקל הזה מאחור. איך אפשר לשלוט ברכב כזה בכלל?.... כל התהפכות פשוטה על הצד תסתיים בהתגלגלות החוצה מהרכב, ברוב המקרים הקורבן עף/ה מהרכב ונמחץ על ידו. אבל "אנחנו נוסעים לאט, מה כבר יכול לקרות".
לא טוב. לא טוב.
בסוף הרשויות יגיבו.
וכרגיל, זו תהיה תגובת יתר קולקטיבית.
[QUOTE=דרור ברלי;991822]דיפנדר 110 פתוח של אחת מחברות טיולי הג'יפים.
מכיר את החברה הזאת ???
ראשית, תנחומיי לכל המעורבים ולמשפחת ההרוגה.
לעניין עצמו, ונעזוב את החוק בצד, אני מבין שזה סקסי לדבר על הנסיבות הספציפיות ועכשיו גם על כל מי שנוסע בצורה לא חוקית בשטח, על כל הוואריאציות שהוזכרו כאן, ועדיין מדובר בסיכון שהוא אפסי ביחס להרבה התנהגויות בנאליות אחרות. בניהול סיכונים מדברים על אימפקט ועל סיכוי להתרחשות והמכפלה ביניהם.
אז האימפקט גבוה אין ויכוח. עד כדי מוות. אבל הסיכוי לאירוע מסוכן בשטח נמוך מאוד. תוצאת המכפלה נמוכה. רואים את זה בסטטיסטיקה השנתית.
על הבנאלי: אימפקט גבוה, סיכוי גבוה וסיכון גבוה לא מדברים. זה לא סקסי מספיק. דוגמאות על קצה המזלג: רכיבה יומיומית על קטנוע לעבודה, השמנת יתר או עישון. כל אלה הורגים בשום פרופורציה להתנהלות כזו או אחרת בנסיעת שטח ברכב 4x4.
מציע להסתכל על הדברים בעיניים פקוחות, בלי היסטריה. באסה. עצוב. צריך להמשיך להיות מחושבים, ומאוזנים. כל אחד ונקודת האיזון הפרטית שלו בין סיכון לסיכוי והנאה מנסיעת שטח.
בראייה הפרטית שלי: אני רואה משפחה נוסעת בנחל ערוד במהירות של 5-20 קמ"ש וכולם חגורים, עצוב לי עליהם. לא כיף. אני מהמר שהילדים לא ישושו להמשיך לטייל עם ההורים האלה עד בגרותם. באותה מידה אני חושב שהחבר שעולה את הזיק או מטייס בנקרות המזרחי לא חגור, טועה.
לגבי מדריך או נהג בשכר, אני מסכים עם כל מי שמכריח את המשתתפים לנהוג לפי כל חוק. יש לו אחריות עליהם ונכון שינהג כך.
חנן, נכון שכל אחד יעשה את חישוב הסיכון/ סיכוי לעצמו אבל לצערי יותר מדי פעמים ראיתי רכבי שטח גם במהירות אפס בשל חוסר תשומת לב רגעית גם בתוואי שטח מאד נוח נשכבים על הצד...במקרה כזה הסיכון לנזק גופני משמעותי הוא עצום למי שאינו חגור ובעיקר ברכב פתוח.
חייבים להבהיר ולהבין עניין זה ומכאן שכל אחד יעשה עם זה מה שהוא רוצה.
אישית כנראה שעם הגיל הפנמתי את זה...ברנגלר יש ציפצוף התראה טורדני כשלא חוגרים את החגורה. בעבר הרחוק (ברנגלר הקודם) פשוט הייתי מכניס אבזם החגורה לתפס שלה (כדי לבטל הציפצוף) ונוסע לא חגור בשטח...כיום תמיד חגור
לא מבין את הקישור של "כיף" ללנסוע ללא חגורה. מעולם זה לא הפריע לי ויש לי אף הרגשה של חוסר בעת נסיעה ללא חגורה.
+1000
חנן אני ממש לא שמרן בניהול סיכונים, בכל זאת אופנוע שטח וכאלה.
עדיין כולם בשטח חגורים, נקודה.
אצלי האסימון נפל בירידה לבקעת הורקניה כשחתיכת שביל בוצי נשברה לי מתחת לגלגל והגעתי למצב שהדיסקברי 1 תלוי על בלימה מעל וואדי תלול, עם שני הילדים שלי ואחת של חברים יושבים באוטו לא חגורים. נסעתי אולי 10 קמ"ש בירידה הזו כשזה קרה.
חבר עם לנדקרוזר עמוס במשפחה שלו ושל אישתו כולל מבוגרים איבד ריכוז לשניה בעליה מאלמוג למצוק ההעתקים ומצא את עצמו הפוך על הגג בקוליס עצום לצד הדרך. לא חסרות דוגמאות.
מי שעושה ניהול סיכונים ובוחר לא לחגור...ניחה. גם לנהוג בסופה 94 או היילקס 97 זה לא הכי בטוח בעולם.
הבעיה שלי היא עם אלו שבטוחים שכלום לא יכול לקרות ב30 קמ"ש. אלו שלא מבינים שהם כן לוקחים סיכון, בדרך כלל התגובה שלהם תהייה נגד הרכב, התחביב או אלף דברים אחרים לפני ההשלמה עם זה שהם לקחו סיכון ונפלו בסטיסטיקה.
אני לא מתעסק בסוג הזה של טיולים. אני מוביל קבוצות שמגיעות ברכבים שלהן. לא מעלה נוסעים בשכר לרכב שלי (אני לא "מדברי").
לא מכיר את החברה הספציפית. יש עשרות רבות של חברות כאלה, בעיקר בצפון ובאילת.
הכלים מתוחזקים סביר מאוד, אבל גם מאוד ישנים. בעיקר סופות. קצת דיפנדרים, קצת סיקסים ארוכים ישנים ממש.
רוב הכלים האלה פתוחים. אחרת החוויה של "טיול ג'יפים" לא קיימת בעצם.
כולם עם ספסלי אורך - כדי לדחוס כמה שיותר אנשים לרכב. המקסימום שרשיון הרכב מתיר.
בסופות הארוכות זה 1+7. בדיפנדר 110 עם 4 דלתות זה 1+8. יש גם דיפנדרים 110 סגורים, בעיקר בטיולי מדבר בנגב. יש גם כמה שעובדים עם טויוטות 75 סגורות. גם זה רכב ישן אבל די גדול ויותר "משאית" באופי ובמבנה ושם כנראה אפשר לדחוס ולצופף עוד קצת בשר אנושי.... אבל הוא סגור ופחות נפוץ.
כמובן שכל מי שמתעסק בתחום הזה הוא "מדברי" ברשיון. יש להם ביטוח. הם לא משחקים בזה.
אופי הטיול: בד"כ יוצאים לסיבוב סטנדרטי של שעתיים-שלוש. לפעמים יותר. הנהג הוא גם המדריך.
אין לי מושג מה רמת הידע שלהם כמדריכים וכנהגי שטח. מהיכרות-חפיף עם כמה מהם, חלקם מדריכים/מורי דרך מוסמכים.
ראוי לציין - אין "עבירות קשה" או בכלל "עבירות" בטיולים האלה. לכאורה אין סיכונים והם נוסעים די לאט ורק על שבילים מסודרים. לכאורה, לא אמור לקרות להם שום דבר דרמטי.
אישית אני יודע שהרוב - נהגים ומטיילים, לא טורחים לחגור. ואל תצפו שבסופה ודיפנדר בני 25-30 יהיה זמזם שמצפצף כשאתם לא חוגרים... בטיול כזה יש הרבה עצירות, עולים ויורדים מהרכב, מסובבים את הגוף כדי לראות דברים, זה ממש לא נוח ולא נעים לנסוע חגור על ספסלי האורך, במיוחד כשמדובר בחגורות בטן, שיעילות בערך כמו כוסות רוח.
אין לי מושג מה קרה בטיול המדובר. אנחנו לא יכולים להצביע בהתכתבות על הגורם לתאונה ואני חושב שאנחנו גם לא רוצים, לא יכולים או אפילו יש לנו זכות לשפוט אף אחד, במיוחד בשעת אסון כזה. זו גם החוכמה הכי קטנה להיות חכם וצודק בדיעבד.
תנחומיי למשפחת ההרוגה.
איחולי החלמה מהירה לפצוע/ות.
באחת התמונות מכסה המנוע נמצא בדיוק באמצע הדרך.
אני מאמין שהוא עשה גילגול וחצי.
במקור בדיפנדר, הצירים של מכסה המנוע "פתוחים" - אתה יכול להסיר אותו בזמן עבודה על הרכב.
כך שבהתהפכות, הוא עף ממקומו לבד.
והנה כולם נזעקים לציין כמה הם צדיקים ואיך הילדים שלהם תמיד חגורים.
מאמין לכם לגמרי ועדיין - קבלו את זה כעובדה: רבים מאוד לא חוגרים בכלל.
זה עדיין לא מוכיח שבמקרה הספציפי מישהו שם חגר או לא חגר. הכל ספקולציות שלנו.