Printable View
קובץ מצורף 140288
*** את התגובה הנ"ל אין לקחת ברצינות והיא הומאז' למחנות כדוגמת רק ביבי/לא ביבי/מקרר לרכב/טויוטה.ף, המתבצרים בעמדתם עם/בלי קשר לנושא הדיון. :-)
נ.ב. ובמאמר מוסגר,
אחרי הטיול שבתמונה, קראתי קצת חומר אודות אלות אטלנטיות (לא יודע אם רלוונטי גם לאשל שבתמונה), לפיו, התקרבות עם הרכב עד מתחת לעץ יוצרת הידוק של הקרקע שפוגע ביכולת של מערכת השורשים הקרובה לפני הקרקע לקבל מים. ולכן, מאז אני משתדל להמנע מלחנות תחת עצים במדבר. גם במחיר של רכב רותח בסוף העצירה (בשביל זה ה' המציא מזגן).
כן, זה אמיתי בהתייחס לגשם שנופל על העץ עצמו בעיקר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי איל מ
העץ ממתן את האנרגיה המכנית של הגשם, ומאפשר חלחול טוב יותר מתחת לעלווה.
נבדק בשלל מחקרים כולל הח״מ, דרך מדידת כמות הנגר ממצע לס מהודק קלות ביחס ל״קרום טבעי״.
כמה משפיע?
כמעט 20% יותר מים, וזה המון באזור כזה.
אבל.. זה נכון בעיקר אחרי גשם ראשון כשהאדמה לחה והידוק עי משקל מייצר קרום מכני.
בקיץ, אתה שובר את הקרום העליון, כמו תיחוח למעשה, ובעצם משפר את נקודת הפתיחה לגשם הראשון.
נמדד מובהק בחלקות ביקורת מופרות ביחס לאלו שעברו הרטבה והידוק.
בשביל להיות נחמדים לעץ, אל תחנו מתחתיו בחורף גם אם נראה לכם שהאדמה יבשה.
החידור אכן נפגע מהידוק, אבל אם העצים האלה היו צריכים להסתמך על משקעים בשטח העלווה שלהם, הם לא היו קיימים.
לכן כמות החידור מתחתם או השינוי בה, זניחה מבחינת העץ (אני מדבר על עצים בוגרים).
לגבי האשלים כדוגמה, יש כאלה עם שורשים באורך עשרות מטרים ואולי אף יותר, גם לעומק וגם צמיחה לטרלית (אופקית). ליד הנילוס במרחק מאות מטרים ממנו גדלים אשלים ללא מקור מים ידוע, הם שולחים שורשים רחוק מאד לכיוון הנילוס ולעומק.
עוד דוגמה, בדיונות ניצנים ישנם פיקוסים עם שורשים בעומק 30 מטרים (אפילו נאספו דוגמאות שלהם בקידוחים שנעשו בכלל למטרות מחקר הידרולוגי באזור). העצים האלה אינם תלויים בגשם באופן ישיר, אלא במי התהום. למעשה השורשים הקולטים שלהם נמצאים ממש באזור מפלס מי התהום והם נהנים ממים חופשיים כל השנה..
זאת גם כנראה הסיבה לתמותה גדולה של עצי שיטה בערוצי הערבה: ירידת מפלס מי התהום, ואיתה תכולת הרטיבות גם בשכבות השורשים העמוקים מאד).
יש עוד דוגמאות מאלפות אבל לא נחרב את השרשור ;)
באופן כללי בעצי מדבר, ובמיוחד במדבר קיצון, ההסתמכות היא על מי גשמים ושיטפונות היא בעיקר במובן של מילוי האוגר הפנימי בקרקע ופחות באופן ישיר מהגשם.
מהידוק קרקע באזור צמחייה תמיד כדאי להימנע גם מסיבות אחרות למשל אוורור הקרקע, פגיעה בהתפתחות חומר אורגני יציב, ועוד..
חיבור הדוגמאות האלו יחד זה סוג של מעשה סדום בקרקע.. כל אחד מייצג סביבה שונה וסיבות שונות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ehudzeelim
לס שונה מחול ששונה מאלוביום בערוצים.
גם הכימיה שונה והיא משפיעה.
בקצרה,
החלחול המקומי מתחת לעץ מזין את תכולת המים בעומק בית השורשים לעומק של כמה מטרים טובים והעץ יודע לנצל את זה טוב.
זו לא השערה זו מדידה. זו גם הסיבה שהשקיה בטפטוף במטעי עצים עובדת.
ובשביל לסייע לחלחול, עדיף במדבר בעיקר לא לחנות מתחת לעץ בעיקר בחורף.
עצים במדבר לא מגיעים למי תהום.
הם צומחים בנישות אקולוגיות שנותנות להם יתרון יחסי.
מיקרו טופוגרפיה בתת-קרקע שמחזיקה מים שחלחלו ונעצרו למשל (ע״ע תמילה, כמו בורות עודד).
אם תרצה, אפשר לפתוח שרשור נפרד.
Sent from my iPhone using Tapatalk Pro
דורון. הבנאדם הטריל אותך.
אבל אני שמח שנפלת בפח. למדנו משהו.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
מטאפורה מעניינת..[emoji1]ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
אבל לעצם העניין, רק לתקן כמה אי דיוקים במה שכתבת,
1. מי תהום הם מים שנמצאים מתחת לפני הקרקע, כולל המיקרוטופוגרפיה שהזכרת. גם במדבר, עצים קולטים מי תהום.
2. במדבר בהגדרה עובי המשקעים הוא 200 מ"מ (שהם 20 ס"מ) ומטה, ועומק אליו מגיעים מים אלה הוא לא יותר מ-50 ס"מ במצב רווי. מעבר לעומק זה המים נמצאים במצב לא רווי ותכולתם בקרקע הולכת ויורדת ואיתה המוליכות ההידראולית כך שלמעשה כמעט ואינם נעים בקרקע והחל מתכולת רטיבות מסוימת הם אינם זמינים לקליטת צמחים (פונקציית המוליכות ההידראולית כתלות בתכולת רטיבות בתווך נקבובי דועכת אקספוננציאלית). כמובן שבאזורים כמו הערבה שם ממוצע המשקעים הוא 30 מ"מ בערך, העומק המקסימלי אליו מגיעים מי הגשם הזמינים לקליטת צמחים נמוך מ-50 ס"מ. וגם זה בהגזמה, מכיוון שה-30 מ"מ האלה מגיעים במספר ארועי גשם ולא בארוע בודד, ובכל מקרה המוליכות ההידראולית של הקרקע אינה מאפשר קליטה של מעבר למילימטרים בודדים והם הופכים לנגר עילי. זאת גם הסיבה שאקוויפרים באזורי מדבר בהרבה מקרים הם מאגרים שאינם מתחדשים, פשוט אין מספיק משקעים על מנת להחזיר את מה שנשאב מהם. החקלאות המושקית תורמת את חלקה ובאופן כללי יותר מזהמת את המאגרים האלה מאשר משמרת אותם, בעיקר כשמקור ההשקיה הוא האקוויפרים האלה עצמם. בנוסף, אם תחשב את כמות המים שתיאורטית מגיעה לקרקע תחת שטח העץ, תגלה שהיא לא יכולה להספיק להישרדותו גם בתנאים הרבה פחות קיצוניים מתנאים מדבריים. למשל, עץ בקוטר 10 מטר, שטח הקרקע תחתיו כ-80 מ"ר, בהנחה של נקבוביות 0.5 (הלכתי על קרקע עם אוגר גבוה יחסית) בשכבה של 3 מטר עומק ניתן להכיל 120 מ"ק ברוויה. בפועל זמינים לעץ הרבה הרבה פחות. הצריכה של עץ כזה בתנאי מישור החוף או השפלה גבוהה בהרבה מהמצאי בשכבה זו. שלא לדבר על תנאי מדבר שם הדרישה האטמוספרית כפולה ובערבה אף יותר מכפולה (כ-3300 מ"מ שנתי, או במילים אחרות אם נמלא בריכה המפלס בה יירד ב-3.3 מטר כל שנה) הדרישה הפוטנציאלית של הצמחייה היא בערך 70% מעובי מים זה. הם כמובן מסתדרים עם פחות בתנאי עקה אליה הם הורגלו אבולוציונית אבל גם להם יש גבול.
3. הדבר האחרון נוגע לטפטוף, שאינו רלוונטי כלל, מכיוון שמטרתו ליצור בדיוק את התנאים ההפוכים לאלה הקיימים במדבר, כלומר השקיה רציפה ואיטית בספיקה שהעץ מסוגל לקלוט משכבות הקרקע העליונות. כל מבנה מערכת השורשים שונה לחלוטין בעץ שגדל בתנאי בעל או תנאים טבעיים במדבר לעומת עץ זהה שגדל בהשקיה בטפטוף.
Sent from my SM-J710F using Tapatalk
אני מתנצל על הטיית השרשור.
אשמח אם יפוצל.
אהוד,
אני לא יודע מאיפה להתחיל.. אבל אתה לא בכיוןן.
וזה באמת לדיון נפרד.
אני לא יודע עד כמה זה מעניין את חברי הפורום, אבל אתה בהחלט מוזמן לפתוח דיון בנושא, אני בטוח אהנה [emoji16]
ורק בשביל לסגור את הפינה, אני לא מכיר עצים שנפגעו/מתו כתוצאה מכך שרכבים חנו תחתם. לא בקיץ ולא בחורף. לעצים במדבר יש סוגיות הרבה יותר דחופות לפתור, את חלקן הזכרתי לעיל.
Sent from my SM-J710F using Tapatalk