Printable View
שלום
אני מנסה להבין כיצד מתפלגים המאמצים בעלים ובעיקר במאיה ובעיקר במרכז הקפיץ.
1) האם המאמץ במרכז הקפיץ הוא אפס כתוצאה מהכפיפה? (האם נקד' החישוב לריתום היא באזור בורג ה U)
2) האם המאמץ במרכז נובע רק ממתיחה כיוון שהעניים של המאיה מתרחקות ולנדנדה מעבירה רכיב כח אופקי?
3) מה היה קורה אם כל העלים היו חתוכים במרכזם? (דרך אגב זמן רב נסעתי עם עלה אמצעי שבור במרכזו ולא הורגשה כל בעיה)
4) כמו 3 אולם לאחר החיתוך הם ירותכו במרכזם.
5) האם ניתן לרתך פלדה של קפיץ עלה שעברה חיסום?
תודה רבה
עודד
1. המאמץ ממש במרכז העלים, באזור שבין הריתומים של היובולטים, הוא אכן אפס לצורך העניין, אבל הוא גדול מאד מייד משני צידי היובולטים. נהוג לפשט את הבעייה ולהתייחס לסרן ככוח מרוכז במרכז העלה ואז המאמץ המקסימלי הוא שם, כשבפועל הכוח הזה מפוזר על ידי הפלטה והיובולטים ויש תבנית מאמצים קצת יותר מורכבת, אבל כן, מומנט הכפיפה הגדול ביותר הוא באזור שסביב החיבור לסרן.
זה שמומנט הכפיפה, שהוא הכוח, גדול ביותר במרכז חבילת העלים לא אומר שהמאמצים הם הכי גדולים שם, כל הרעיון של דרוג העלים הוא לפזר את המאמצים, אם הדירוג נעשה נכון אז המאמצים מפולגים לאורך כל המאיה וחבילת העלים, אם כי כמובן לא בצורה מושלמת.
2. לא, המאמץ העיקרי הוא כפיפה. מה שהשאקל עושה, זה מנטרל את הכוחות שבכיוון אופקי ומעביר רק אנכיים - זה כמו סמך "סקטים" - ככה קראנו לזה כשאני למדתי.
3. אם הם היו חתוכים במרכז, לא היה קפיץ עלה... לפחות במודל האידיאלי. במציאות, הפלטות והיובולטים היו מחזיקים את המבנה ביחד, אבל לא בצורה מאד טובה. זה שנסעת עם עלה אחד שבור במרכז לא אומר הרבה, יש הרבה יתירות ומקדמי ביטחון בנויים לתוך קפיץ עלה.
4 + 5 אפשר לרתך, הריתוך יהיה חלש יותר מהסביבה שלו ויהווה ריכוז מאמצים קטלני. רעיון רע ביותר. נכון שאם זה יהיה במרכז בדיוק בין היובולטים אז מה שכתבתי ב4 תופס... השאלה היא אם אתה מדבר על תיקוני חירום או על תיקון רציני?
1. לא, אם העומס על הקפיץ היה פועל בדיוק במרכז והריתומים היו זההים משני הצדדים אז לא היו מאמצים במרכז. אבל ברכב הקפיץ רתום בצד אחד לשלדה ובצד השני לנדנדה ולכן יש מאמצים במרכז.
2. גם לא.
3. הקפיץ היה מתפרק לגמריי, הU בולטים לא היו מחזיקים את הקפיץ.
4. אי אפשר לרתך את הקפיצים בלי טיפול טרמי לכל הקפיץ אחרי הריתוך וגם אז הקפיצים לא יחזרו למצבם הראשוני. הריתוך גורם לאובדם הגמישות של הקפיץ והוא ישבר ליד הריתוך.
תודה רבה על התשובות, נמרוד
"אפשר לרתך, הריתוך יהיה חלש יותר מהסביבה שלו ויהווה ריכוז מאמצים קטלני. רעיון רע ביותר. נכון שאם זה יהיה במרכז בדיוק בין היובולטים אז מה שכתבתי ב4 תופס... השאלה היא אם אתה מדבר על תיקוני חירום או על תיקון רציני?"
הכוונה בגדול היא להבין האם ניתן לקחת קפיץ של CJ לקצרו במרכז ולתרך ועדיין לקבל קפיץ טוב כיוון שבמרכז המאמץ נמוך. סתם רעיון פרוע שעלה לי בראש.
היי עודד אני זורק עוד רעיון: למה לא לקצר בסוף הקפיץ ולעשות "עין" על ידי חימום וגילגול המתכת? ככה תפגע פחות בתכונות הקפיץ לעומת הרעיון הפרוע שלך :wink: כמובן שזה מצריך גם קדיחת חור מירכוז חדש. האם מקדיחת חור מירכוז חשבת להמנע?ציטוט:
נכתב במקור על ידי עודדוש
דני
הייציטוט:
נכתב במקור על ידי danip
חשבתי על הדרך הזו אולם כיוון שחימום וכיפוף עין חדשה דורש טיפול טרמי וחיסום מחדש זה לא כדאי ורק המתלם הוא בעל יכולת לבצע זאת.
תודה רבה
עודד
מבחינת מה שאפשר לעשות בתנאים ביתיים פחות או יותר, אז אפשר לחתוך עלה, ואפשר לקדוח חור מירכוז חדש. הפלדה קשה, אז הרבה סבלנות וקירור על המקדח. זה אומר שאתה יכול להכין עלים קצרים יותר, אבל לא עלה ראשי (מאיה) את כיפוף העין תשאיר לבעל מקצוע.
שלום.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
הפתרון הנכון לאחר ריתוך הוא קודם כל להשתמש באלקטרודה בעלת תכונות של גמישות
כגון Z3 או לחילופין באלקטרודות אחזקה Z 2000או של מגנה שמיוצגת ע" א.ח.אחזקה.
ובכל ריתוך כזה מומלץ לבצע שיחרור מאמצים בהרעדה.
אברי נוב
אברי, קפיצים לא מרתכים, בוודאי לא במרכז שלהם שעובד הכי קשה.
לי דווקא יש הסתייגות מזה, נמרוד. אני לא רואה סיבה למה לא לרתך WRAP בקונטרה מאיה. זה ממילא עובד רק אם המאיה נשברת ולכל הפחות יאפשר יציאה בטוחה מהשטח בלי 5 שעות של אילתורים מעפנים. המאמצים בקצה לא רלוונטים בכלל אם בוחרים קונטרה ארוכה מעט מהמאיה ולכן לא תהיה פגיעה בהתנהגות הקפיץ. הסיכוי לכשל גבוה אמנם מקונטרה שמגיעה כך, אבל אם ממילא אין לך אז זו תוספת ברוכה.