סיפורי תקיעות וחילוצים - הלהיטים הגדולים שלי

דווקא עכשיו שהמורל בינוני- נמוך אני רואה לנכון לפרסם את סיפורי התקיעות החילוצים והחוויות המשמעותיות מהתחביב מהשנים האחרונות.
אלו חוויות שלי ממקור ראשון עם מגוון אנשים שאני מטייל איתם, ואני פשוט בוחר לפרסם אותם, אם יש לכם סיפורים טובים, אתם מוזמנים לצרף.

תזכרו שההיבט הטכני (מה היה אמור להעשות, מה היה בטיחותי יותר או מה היה נכון יותר) הוא לא העניין.. פשוט תתייחסו לזה כסיפור. יש איזשהו סדר כרונולוגי שלא מבוסס על תאריכים.. כל כמה זמן אוסיף עוד סיפור או שניים, ויש די והותר.. רובם כבר כתובים.

לטובת הכסתח"ת אני מצטט את הדיסקליימר של האתר "יש להתייחס לכל הכתוב והמפורסם בג'יפולוג כסיפורי בדיות בלבד."

so here goes nothing

התמונה של חנן הזכירה לי גם..
שנת 99 DR350 אני רוכב בשביל קצת בוצי פתאום בופ, נוחת לי הגלגל הקדמי בבור או ביצה , כל הפרונט שוקע בתוך הבוץ האופנוע נעצר כשהכנף הקדמית הגיעה לקרקע ממש נשתל בקרקע, אני כמובן עפתי קדימה מעל הכידון, נחתתי בבוץ.
היה צריך להביא טרקטור לגרור את האופנוע אחורה כי הוא ממש נתפס בבוץ בואקום.

Sent from my SM-N986B using Tapatalk

פרק 1 - רדיאטורים:

אופיר והרדיאטור 1 :

השנה החלטנו להקדים את עונת טיולי הלילה שבדרך כלל מתרחשת בקיץ. מרץ 21, בכל זאת לא ירד גשם כבר שבועיים, היער יבש, היה חם בימים האחרונים, והדודא לטפס מגרדת עוד מהגשם הראשון בתחילת הסתיו. איכשהו, בכל זאת מרץ, נפלנו על לילה קפוא..

אנחנו נפגשים בסונול הנשיא, בפניה לתרום. המטרה להיכנס ליער, לטפס על כמה סלעים ולחזור הביתה. סונול הנשיא היא נקודה שתחזור על עצמה הרבה בסיפורים האלו.. שכן היער הסמוך טומן בתוכו אינסוף שבילי אש, מעלות ומדרגות סלע שקוראות לכל חובבי העבירות בארץ, וכל חמישי בלילה בעיקר בחודשי הקיץ תראו בתחנת הדלק הזו את אותם הפרצופים, ממש כמו מועדון גרושים- גרושות.. אנשים משועממים שהולכים לטפס על סלעים באמצע הלילה במטרה לשחרר קיטור ולהנות קצת עם החבר'ה.. ועל הדרך לצבור חוויות.

לעסק רבותי לעסק – מגיעים אני עם הסיקס האדום, ניר עם הJK, אופיר עם הסיקס הלבן, ודני משאיר את הג'ימני בבית ומצטרף אלי לסיקס. הקורבן להערב – מעלה הרטוב.. אלה שהקורבנות האמיתיים היו אנחנו.

אני מתחיל לטפס, עובר את הקטע הראשון יחסית בקלות, הרבה זיגזגים ותמרונים, ומתמקם באמצע המעלה במקום שטוח יחסית לחכות לשאר. אופיר מתחיל וקצת מסתבך.. ניסיון, שתיים.. לא הולך, מתמקמים מחדש לקו אחר, טיפה יותר נחישות והיידה הסיקס למעלה.

כעבור כ-5 שניות, רעש חריג מכיוון הסיקס הלבן, מים פורצים לכל עבר, עננת אדים ממכסה המנוע.. הרדיאטור פגש את הונטילטור, כנראה בגלל כמה ברגים רופפים שנמאס להם לעבוד.. המנוע כובה מיידית וימים אמרו כי אין נזק.. אבל באותו רגע, הסיקס תקוע באמצע המעלה בלי יכולת להניע.

בשלב ראשוני, עיגנו את הרכב עם הכננת לעץ תומך ועצרנו לחשיבה. כננת אגב, יכולה לעבוד גם כשהרכב אינו מונע, אם אין ברירה, גם על חשבון חיי מצבר. המצב הוא כזה – על להעלות אותו אין מה לדבר.. יש עוד 150 מטר של מעלה לפנינו, ומספיק תמרונים בשביל להפוך את זה ללא ריאלי. הכיוון ללא ספק אחורה – כ-20 מטרים עד לשביל.. רק מה – אי אפשר לרדת ישר, חייבים לתמרן.

תוכנית הפעולה הייתה כזו - הכננת של אופיר ממשיכה לתמוך ולעגן בירידה, הרכב שלי כשדני יושב בו כנ"ל מבצע עיגון נוסף מלמעלה, ועוזר למשוך למעלה כשצריך לתמרן, הרכב של ניר בשילוב כננת וגלגלת, מושך את התחת של הסיקס לכיוון התמרון הרצוי, ועוזר למשוך למטה.
דני יושב באוטו שלי על הברקס, אופיר בתוך הסיקס מנסה כמיטב יכולתו לסובב את ההגה, אני עם שלט אלחוטי לסיקס האדום ושלט חוטי של הכננת של אופיר מבקר את הירידה עם שליטה ב-2 כננות, וניר מכוון את התחת של הסיקס ומושך למטה כשצריך.
אחריי כל פריסת הציוד, וההתרוצצויות למעלה ולמטה, כבר לא קר לנו...

כשעה וחצי של כיוונים ותמרונים על 15 מטר ולבסוף, בדיוק שהכבל של הכננת שלי החליט שדי לו והתנתק מהתוף (לא נשארו כריכות) הסיקס של אופיר הגיע לשביל בבטחה.

מפה המשכנו בגרירה פשוטה יחסית אל הכביש, וגרר עד הבית... זו אגב, הפעם היחידה בכל הסיפורים שיסופרו, שרכב חזר אצלנו מטיול על גרר.
עד הפעם הבאה.

https://www.youtube.com/shorts/HF-XPu6nnUU

https://www.youtube.com/shorts/iV2c7FWYPCk

https://www.youtube.com/shorts/fdf9iIJAYSA

קובץ מצורף 145259

יוני והרדיאטור בכמריר –

ספטמבר 22 בדיוק לפני סוכות – אנחנו מתכוננים חודשים לטיול הזה, אם זה בהכנות מכאניות של הרכב, הצטיידות בחלקי חילוף וכלי עבודה מיוחדים, לסגור תאריך שמתאים לכולם, והנה.. יצא לפועל.

נפגשנו בליל חמישי בעץ בנחל דימונה, כולם קצת חוששים, הרבה מתרגשים וכבר מתים לצאת לדרך. לכולם זו הייתה פעם ראשונה חוץ מלי.. חמור צועד בראש לא? היינו 5 רכבים – 3 סיקסים, אני אופיר וסער, ניר עם הJK, אופל עם הג'ימני, 2 דניאלים, ופסטר (עמית) – הפאסנג'רים הג'יפלסים הנצחיים.

יום שישי מתחיל בקצב טוב. המסלול זורם ואנחנו נותנים קצב.. ואפילו יש מקום לאופטמיות שנסיים את המסלול היום.. ואז.
אי שם באמצע המסלול, על מדרגה לא קשה כלכך, בטח יחסית לכל מה שעברנו עד כה, אני קצת מסתבך.. קצת ימינה, קצת שמאלה, איגוף וטיפוס חריף עם גלגל שמאלי קדמי, ואני שומע רעשים לא נעימים מתא המנוע.. מכבה מיד, יוצא ורואה את כל המים של הרדיאטור על הריצפה...

זה קרה שוב – הוונטה פגשה את הרדיאטור, מחלה ידועה בסיקסים, כנראה בגלל ההצלבה הקיצונית. כהרגלנו עוצרים לחשוב.. החילוץ מפה בלי להניע (בגרירה) הוא לא בגדר אופציה – יש עוד כמה קילומטרים טובים של מכשולים מהצבעוניים שיש בכל מטר נסיעה, אין אפשרות לברוח מהמסלול באמצע, אין קליטה.. מה שיש לך בשטח – זה מה שיש לך.

התחלנו בפירוק הרדיאטור והערכת נזק.. מהתמונות תראו שהוונטה עשתה סיבוב יפה (תרתי משמע) והרדיאטור בגדר מסננת.. עשינו את הכי טוב שיכלנו לעשות – לקחנו כל טיפת אפוקסי שביידינו, והתחלנו לסתום איפה שראינו נזק.

עוד משהו שעשינו – מפני שרוב הנזק היה בחלק התחתון של הרדיאטור, הרכבנו אותו הפוך – כשהפקק כלפי מטה ושפתח הריקון הופך לפתח המילוי, כדי להחזיק יותר מים. מלאי אמביציה ואופטימיות, חיכינו שיתייבש האפוקסי בשמש והרכבנו.

מתחילים למלא מים.. (מעכשיו כל טיפת מים בטיול של הקבוצה נחסכה – אין יותר לשטוף כלים, אין לשטוף פנים, רק לשתות ולמלא את הרדיאטור). בלי לחץ במערכת יש נזילה כמובן, אבל אפשר להניע.. לעצור כל 10 דקות ולמלא מחדש.. וכך היה..

הכלים התקפלו, התחלתי נסיעה ראשון בעודי רץ קדימה משאר הקבוצה.. עוצר כל כמה דקות להוסיף איזה ליטר.. וכך שרד האוטו את המסלול עד סופו, בדיעבד – ללא נזקים לטווח ארוך (אטם ראש הוחלף אבל היה תקין לחלוטין, לא היו תסמינים).

מפה לשם, עצרנו לישון לפני המדרגה הכפולה, כשלמחרת יש את הרבע האחרון והכי עבה של המסלול.. יצאנו אחרה"צ מהמסלול בביטחה כשכולם בנסיעה, לאחר מאבק ארוך ועיקש שיסופר בהמשך... בואו נגיד שהרדיאטור לא היה הנזק הכי קטסטרפולי שספגנו, וגרם לנו לשרוף את רוב היום.. כל זאת ועוד בהמשך.

השעה 17:00 ביום שבת.. יצאנו לכביש. הנזילה מחמירה, אבל יש עוד מים.. אנחנו מתחילים את נסיעת הכביש למרכז, עוצרים כל 5 ק"מ לבדוק מה המצב. אחריי שפנינו שמאלה בצומת תל ערד אני רואה את מחוג המים צונח (מדיד מכאני) מה שאומר בפשטות – אין מים במערכת.. השעה כבר 19, אני מחליט שדי.. אין טעם לשרוף מנוע על פארש.

התחלנו טלפונים ובירורים בקבוצות, ולאחר כחצי שעה מצאנו רדיאטור בעומר שאמור להיות מספיק בשביל להחזיר אותנו הביתה.. שלחנו את ניר עם הJK להביא לנו את הרדיאטור, בעודנו מטגנים סטייקים על מחבת בצידי הכביש כמו אנשים אבודים אבל איכשהו, עדיין מחייכים.
ב-20 הגיעו הרדיאטור.. הרכבנו אותו צ'יק צ'ק, מילאנו מים ונסענו הביתה.. עד הפעם הבאה.


קובץ מצורף 145266קובץ מצורף 145263קובץ מצורף 145260קובץ מצורף 145264קובץ מצורף 145261קובץ מצורף 145265קובץ מצורף 145262

- - - Updated - - -

אופיר והרדיאטור 2-

אוגוסט 23, עוד חמישי ממוצע, הפעם רק אני ואופיר עם 2 הסיקסים ולידור אישתי כפאסנג'רית. כהרגלנו הולכים לחפש צרות, אל מגרש המשחקים הקבוע בתרום. החלטנו שלא משתגעים הפעם, עושים מעלה אחד קצר שכבר עשינו כמה פעמים, קפה והביתה (זה תמיד מתחיל רגוע).

הקורבן להערב – המעלה שעולה לראש הר תנופה, בעמוד ענן מופיע כ-"מעלה עינוך". אל תשאלו אותי מי בוחר את השמות הללו.. לעיתים הבנאדם או הקבוצה שפרצו את המעלה, לעיתים על שם משהו שמישהו שבר שם (מעלה הציריה, מעלה דרייבשאפט), לפעמים סתם שם רנדומלי (מעלה זלדה, מעלה האומללים, מעלה אנפורנה וכו'), לפעמים שם עם תיאור של פרט סביבתי (מעלה הסברס, המעלה הנסתר) ורק ממש לפעמים, השם מתאר אזור גיאוגרפי, כמו שאנחנו מכירים מהנגב.. אני אנסה לתת את התיאור הגיאוגרפי כמיטב יכולתי, אבל לפעמים אין ברירה אלא להיצמד לשם שישראל ישראלי החליט כשהוא סימן אותו בעמוד ענן או ב-OFFROAD.. זו הברנג'ה וכנראה אין הרבה מה לעשות חוץ מלהשלים עם זה.

המעלה שלנו - מעלה עם 2 מקטעים, הראשון יחסית פשוט השני קצת יותר מורכב, קרוב יחסית לשביל גישה, לא מהכי קשים שיש אבל בהחלט לא מהפשוטים.. לנו זה אמור להיות קליל יחסית.

כשאנחנו מגיעים לתחתית המעלה אנחנו רואים קבוצה בתוך המעלה כאשר יש רכב תקוע באמצע.. חיש מהר התמקמנו, משיכה קטנה בכננת ושיחררנו אותו לדרכו. הקבוצה יצאה מהמעלה לשביל החלק בסוף הקטע הראשון והשאירה לנו שביל פנוי.

אופיר עולה ראשון.. הקטע הראשון עובר בקלילות כמצופה ואופיר מתחיל את הקטע השני. מפה לשם הוא נכנס למצב לא הכי נעים והתמרון נהיה קצת בעייתי, ולמרות שהוא היה יכול לתמרן משם עם קצת מאמץ, החלטנו לפרוס כבל לעץ הקרוב במקום לשבור את הראש.

תוך כדי שהרכב סטטי ואני מחבר את הכבל לעץ – פיצוץ גדול ומרהיב מעיף (שוב..) את כל המים מהרדיאטור, ואנחנו נשארים עם 1.8 טון משקולת באמצע מעלה. הרכב כובה מיד, הכננת חוברה לעץ והרכב מעוגן, אפשר לרדת לבצע בקרת נזקים. קצת חשוך אז לא ראינו ממש מאיפה פרצו כל המים (החשד הראשוני היה צינור שהתנתק).

בכל מקרה.. אנחנו 2 אנשים שיכולים לתפעל, אנחנו שמים את חיל הפרשים בסטנד בי – ניר דני ופסטר, שבמקרה היו שלושתם באותו מקום. אחרי רגיעון קצר, אנחנו מנסים למצוא את מקור פריצת המים בשביל להבין אם יש פה אפשרות תיקון או שחייבים להחליף רדיאטור.. אחריי כמה דקות אנחנו מוצאים פריצה בדוד העליון – פשוט קרע בפלסטיק באורך כ-20 ס"מ עם רווח שאופקסי פשוט לא יכול לסגור.. חייבים להחליף רדיאטור.

העברנו את הדיווח לחיל הפרשים.. הם יצאו לדרך כבר לפני עשר דקות.. מפה לשם, אנחנו שוב צריכים רדיאטור.. השעה 00:30 בליל חמישי.. אני שולח הודעה באחת מקבוצות הוואטספ, ומקווה לטוב. לא עברו חמש דקות ואני מקבל הודעה מבחור שגר בנעלה, שיש לו רדיאטור ואנחנו מוזמנים לבוא לקחת. הפלא ופלא.. אורן, חבר ג'יפאי שנוסע בפראדו וגר כחמש דקות מנעלה, עונה לנו ומסכים לעשות ג'סטה והלקפיץ לנו אותו באמצע הלילה לשטח (בתחום הזה, חייב שיהיו חברים טובים, שמוכנים לצאת באמצע הלילה להוציא אותך ממעלה טיחו כלשהו..).

אז הרדיאטור החלופי בדרך, חיל הפרשים אוטוטו מגיע, בינתיים אני ואופיר מתמקמים עם כננות לשיפור עמדה, להעמיד את הרכב בפוזיציה נוחה להחלפה. בינתיים חיל הפרשים מגיע.. לעזור הם לא ממש עזרו, אבל לפחות סיפקו מורל, קפה, ועזרו לנו לשנע כלים ורצעות (גם חברים כאלו צריך).

אניי ואופיר מפרקים את הרדיאטור באמצע הסבך בחושך.. ממש תענוגות ליל חמישי.. כחמש דקות לפני סוף הפירוק מגיע אורן עם הרדיאטור החלופי ומתקבל במחיאות כפיים. ההרכבה החוזרת לוקחת כ-40 דקות (השעה כבר 3 בלילה) אבל סוף סוף, הסיקס מניע.. מקפלים ציודים ומתחילים תנועה בשביל בחזרה למטה אל סונול הנשיא.

אחריי כ-3 דקות אופיר עוצר שוב בצד.. משהו לא מסתדר בהגה.. ואכן, אבחנה זריזה מגלה חור סיכה שמשפריץ שמן הגה מאחד הצינורות לכל עבר.. הפעם החלטנו שמגיעים לתחנת הדלק ועושים את התיקון באור במגרש אספלט ולא על העפר. רוב הדרך היא בירידה, לכן מיקמנו את ניר כרכב בולם, אותי כמושך, ואת אורן כנווט שאסור לו לטעות, שכן טעויות ניווט ביער עלולות לעלות בתמרונים בעיתיים כשיש רכב נגרר.

לאחר כ-20 דקות אנחנו בתחנת הדלק.. התיקון של הנזילה התחיל קודם כל בפירוק הצינור. אורן המתנדב האמיץ שם אצבע בפתח היציאה של השמן על מנת לא לשפוך שמן לכל עבר ולא לאבד שמן באופן כללי. בינתיים.. השעה כבר 4 בבוקר, כל הזחלנים כבר נסעו הביתה, האור בתחנת הדלק נכבה, ורק אנחנו אנשים אבודים מתקנים צינור הגה נוזל.. הצינור נעטף ברסקיו טיפ שמצליח לעצור את הנזילה, מורכב בחזרה, ממלאים שמן הגה, אוויר בצמיגים, וסוף סוף, בחמש בבוקר אנחנו מתחילים לחזור הביתה.

אנחנו מגיעים הביתה באור ראשון, שבורים אך מרוצים מסיבה כלשהי.. מחכים לפעם הבאה.

קובץ מצורף 145267

חילוץ שכנראה בחיים לא אשכח :)
אי שם באמצע שנות ה 90 הייתי קצין חימוש בחטיבה הדרומית ...
שישי אחהצ, אני בתורנות אחרי שבוע גשום במיוחד, מודיעים לי שהגששים שקעו עם הסופה הממוגנת שלהם בנחל ליד כיסופים.
יוצאים לשטח עם הסופה הממוגנת שלי, לחלץ...
מגיעים לשטח ורואים:
1. סופת גששים שקועה בנחל.
2. סופה של אחד המ"פים שניסה לחלץ אותה, שקועה גם היא.
3. טרקטור קטן שניסה לחלץ, שקוע גם הוא...
בקיצור, מצב דרק.
מנסים למשוך עם רצועות ארוכות, מושכים מכל מיני כיוונים, מנסים, מנסים, כמו הגזר של סבא אליעזר, שום דבר לא זז.
מפה לשם, לגששים יש חבר עם טרקטור "בוץ" בקיבוץ קרוב, קוראים לו לסיוע.
הגיע הבחור, מושך את הטרקטור הקטן, חולץ.
מושך את סופת המ"פ, חולצה...
הגיע תור סופת הגששים, הראשונה ששקעה...
מחברים את הטרקטור, מתחיל למשוך, הסופה מתחילה לזוז.
לאט, אבל יש תנועה.
מושך , שומעים איזו חריקה, אבל מתעלמים.
ממשיך למשוך ואז פתאום אנחנו רואים שהסופה זזה קדימה, אבל הסרן נשאר מאחור....
כבר לילה, מנסים להעריך נזקים:
בולם שבור, קפיץ נתלש, חוץ מזה נראה שהכל שלם :)
את הלילה הגששים בילו בשטח ליד הסופה, אנחנו הגענו בבוקר עם חלקים וגק עגלה,
מסתבר שהסופה שקעה כי הדיפרנציאל האחורי התיישב על גזע כרות...
הרמנו את הסופה, החלפנו בולם וקפיץ והסופה יצאה בנסיעה מהנחל...

בפרק הבא אספר על נהג מאן מים שניסה לעשות פרסה בשטח וירדמהשביל לדיונה ואיך רוקנו 8 טון מים לדיונה של חאן יונס כדי שהנגמש יצליח לחלץ אותו...

איפה דרור? זוכר את תעלת הג'יפה מתחת לקו עמדות ראשון בואכה מעבר בשדמ ב430?
אחחחחח בחורף טוב נהג לא מיומן הטביע לנו שם טנק, כל התובה בתוך המי ביוב, רואים רק צריח מסתובב מעל המים, 3 טנקים מחוברים בתור להוציא את החרא (דו משמעי) החוצה.

Sent from my SM-N986B using Tapatalk

סיפור בלי יותר מדי פרטים, כי תכל'ס לא ראיתי כלום חוץ מלבן בעיניים, אפילו לא את הרק"מ הנדון.
מרכבה שנתקעה בחורף 91 במוצב צד"ל בריחן. המוצב הצפוני ביותר ברצועת הבטחון.
קראו לנו לבוא לאבטח. עברנו שבועיים בין חדר המגורים לעמדת שמירה בתעלה שעשינו בתוך שלג בעומק שני מטרים וחצי. חוץ מזה לא ראינו כלום. גם לא בעמדה שהיתה מכוסה כולה.
בסוף השלג נמס חלקית, הביאו d9 וריאו חץ לחילוץ, וחזרנו למוצב האם. עיישייה כמדומני.

מכיר משהו דומה בחרמון, אסטרא א חורץ 97 בערך , שכחו לפתוח פתחי ניקוז בגחון (מגח 7) , התובה התמלאה מים, המים קפאו
לא ניתן היה לעשות כלום, חיכו לקיץ עד שהכל יפשיר. אבל הוא עומד קבע בתוך המוצב אז לא צריך היה לשמור עליו במיוחד , פשוט הביאו עוד אחד שיעמוד לידו ויעשה את המשימה (אני הייתי שם חודש בערך עם ה"שני" מידי פעם בדקנו את הגובה)

Sent from my SM-N986B using Tapatalk

מגח שצריך לעלות לחרמון במפלס העליון דרך מעלה גולני זה כבר לא מצחיק ולא קל. הטנק בקושי סוחב ואז אם הם פורסים זחל או אם הולך מנוע וצריך ריאו עם מנוף בשביל להחליף מנוע בכל הקור הזה זו חגיגה מרתקת. לא קינאתי בשריונרים.
לשמחתי החלק שלי היה לצפות מהצד .


Sent from my iPhone using Tapatalk Pro

לנו נתקע מוביל עם טנק עליו בעלייה(שבר סרן אחורי או משהו) , קצת אחרי הפארק, פשוט הורדנו את הטנק גררנו את המוביל הצידה תו"כ כדי מלא רעשים וקרקושים ועלינו על זחלים על הציר מקביל לכביש

Sent from my SM-N986B using Tapatalk

למי שמכיר אני מתאר לעצמי שנחמד להזכר
הצלם אבישון ( אבי מאור ז"ל )
במקום רמת הגולן מסלול הטנקים מאחורי נפח
באמצע החורף ממהרים הביתה לפני שיהיה חושך

https://www.youtube.com/watch?v=DMS8...dOgA91vy5EWHYA

איציק

https://www.youtube.com/watch?v=DMS8...dOgA91vy5EWHYA

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי מוטי ג.

התמונה של חנן הזכירה לי גם..
שנת 99 DR350 אני רוכב בשביל קצת בוצי פתאום בופ, נוחת לי הגלגל הקדמי בבור או ביצה , כל הפרונט שוקע בתוך הבוץ האופנוע נעצר כשהכנף הקדמית הגיעה לקרקע ממש נשתל בקרקע, אני כמובן עפתי קדימה מעל הכידון, נחתתי בבוץ.
היה צריך להביא טרקטור לגרור את האופנוע אחורה כי הוא ממש נתפס בבוץ בואקום.

Sent from my SM-N986B using Tapatalk

---

כמה שנים קודם, אחר צהריים של חורף אני על ה DR בשדות החקלאיים לא רחוק מהבית. רואה תעלת ניקוז עמוקה ורחבה בין השדות, כל הקרקעית שלה בצלים, מאמין שאני עובר ברכיבה. הירידה עוברת חלק, מתכונן לתת גז ולמשוך את הגוף אחורה כמו שלימדו בחוברות של Dirt Rider ופתאום מוצא את עצמי במים עד גובה החזה.

מסתבר שהבצלים צפו על מים די עמוקים. מה שחשבתי שהוא הקרקעית היה למעשה פני המים. האופנוע עכשיו על תקן צוללת.

גורר איכשהו את האופנוע החוצה, בינתיים עובר לא מעט זמן והחשכה יורדת. אין שום מצב להניע את האופנוע. שם בניוטרל והולך איתו, מניח שאגיע הביתה בשעות הקטנות של הלילה. עוברים שני תיכוניסטים על אופנוע דומה ובאים לעזור. אין לאף אחד מאיתנו חבל, אני מודה להם ושולח אותם הביתה אבל הם לא מתייאשים. אחד מהם לובש מין סרבל של טנקיסטים. הוא פושט אותו, קושרים לכידון שלי את המכנסיים והוא איכשהו מחזיק את הצד השני, אני כבר לא זוכר איך. משכו אותי ככה הביתה, בשבילי השדות וגם פה ושם בכבישים שלשמחתנו היו נטולי משטרה.

אחרי היה סיפור להעמיס את האופנוע ולסוע מהצפון לחשמלאי אופנועים שהיה אז בפלורנטין והחליף מחשב הצתה, אבל האופנוע חזר לנסוע ועוד צבר הרפתקאות.

חורף , מיד אחרי מבצע חומת מגן, מילואים ועולים לקו על כביש 60 , אזור כפר אל חאדר
ה ״ מוצב ״ הצופה לכפר נהיה ביצה , שוהים בו טנק ונגמ״ש באותו זמן וסופות שעולות ויורדות בשביל הגישה שבצידו האחד הוא תהום של כמה מטרים
הכל קוליסים וזה הולך ומחמיר , עד שאחת הסופות או הנגמש שוקעים למעלה , כבר לא זוכר, ולא מחלצים עם הטנק כי הוא עובד והוא כוננות או משהו כזה
מביאים טרקטור גלגלי אבל בשביל עלייה למוצב הוא מחליק לתהום ומתגלגל למטה
מביאים טרקטור זחלי על מוביל, איזה D8 או איך שלא קוראים לו, משהו גדול כזה , למוביל אין איפה לפרוק אותו חוץ מאשר על כביש 60 עצמו , מתחת למוצב . חוסמים את הכביש ותוך כדי הירידה מהמוביל הזחלי מחליק ונופל על הכביש , שכוב על הצד פחות או יותר . אבל הי , יש לו כף אז הוא מרים את עצמו וחוזר לנסיעה אחרי שעתיים שהכביש חסום , פקקי ענק.
עולה למעלה שולף את הטרקטור , שולף את הסופה / נגמ״ש.
היה יום מעניין

הסיפורים פה מתחילים לחזור על עצמם .. אני זוכר שדנו בתקיעות רק'ם בדר' לבנון כי איבטחתי איזה שבוע טנק ששקע בשלג מסביב לשרייפא.

אבל הנה משהו חדש.
פעם אהבתי את הקטע של הבוץ .. ולהתקע בו.

https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...4bdcece659.jpg

Sent from my DN2103 using Tapatalk

נזכרתי גיא איך אתה צולל עם הניבה בנחל יפתחאל מתחת לכביש אי שם בלילה חורפי לפני איזה עשרים ומשהו שנים
כן, היית לגמרי בקטע של שחיה בשלוליות


Sent from my iPhone using Tapatalk Pro