ממש לא קשור לג'יפים אבל קשור להנדסה

למהנדסים ששוכנים בפורום -
האם זה אפשרי לבנות אירודיום ? - מנהרת רוח שמעיפה אנשים כלפי מעלה מטר או שתיים ? (מן הסתם כן, כי זה קיים - אבל כמה זה מורכב?)
מה צריכה להיות מהירות הרוח כדי שגוף של אדם יתרומם ?
ומכאן מה צריך להיות אורך הלהבים והספק המנוע ?
כמובן בחישוב גס רק לצורך סקרנות - אם זה פשוט לעשות חישוב כזה...

למיטב זכרוני קראתי פעם שאדם שוכב שנופל מהשמיים מגיע למהירות קבועה, שמאזנת בין הגרר שלו ובין כוח המשיכה, והיא כ180 קמ"ש. גם אם זה לא הנתון המדויק, זה נתון שאפשר לקבל ממנו סדר גודל.


לגבי ההספק: בלי לקחת בחשבון את ההפסדים, אז מדובר על הפעלה של משקל האדם כפול מהירות הרוח, כ180 קמ"ש. לא ככה?

75 ק"ג כפול מהירות של כ50 מטר בשנייה, זה חמישים כוח סוס. הייתי מתחיל מהמספר הזה, מקטין אותו בגלל שבאירודיום גם נהוג ללבוש חליפה שמגדילה את שטח הפנים שלך, מגדיל אותו בהרבה בגלל ההפסדים שבמתקן (תלוי, כמובן, גם בכמה שקוטר האירודיום יותר גדול מהאדם) , ומקבל איזה סדר גודל. נגיד -100-150-200- כוחות סוס?

או שלא. זה ניחוש מושכל, לא הרבה יותר מזה.

אחלה כל מה שאני צריך עכשיו זה איזה V8 ופלופלור
הבעיה היא מאיפה להשיג את החליפה הזאת...

מבחינת ההספק, לדעתי משמעותית יותר מאותם 100-150 כ"ס... אמנם מהירות הרוח שנדרשים לייצר היא קטנה מאותם 180-200 קמ"ש של נפילה חופשית בזכות החליפה שמגדילה שטח פנים ובהתאם לתנוחה שאתה לוקח. אם המעופף היה בעצמו כלוא בתוך צינור סגור, ההספק הנדרש היה עוד איכשהו בסדר גודל של המינימום המחושב להחזקת אדם באויר, אבל בארודיום המעופף נמצא כבר מעל היציאה של האויר וכמות עצומה של אויר נזרקת לצדדים. החוכמה היא בתכנון המדחס ונחיר יעיל שהוא נמצא בתוכו ככה שיתנו פרופיל מהירות כמה שיותר אחיד ובשטח כמה שיותר גדול, אחרת היציבות שנדרשת מהבנאדם כמעט בלתי אנושית. מי שהתנסה בזה יודע שזה בכל מקרה לא קל, אתה צריך כל השאר לאזן את עצמך ולהשאר במרכז, אתה מאבד ריכוז אתה תוך חלקיק שנייה נזרק הצידה.

ההספק הנדרש תלוי, בין היתר, בדרך הזרמת האוויר. אפשר להשתמש במדחף, שזה בעצם מפוח צירי, האויר זורם לאורך ציר הסיבוב. בעת תכנון מדחף אוירודינמי יעיל נדרשים הגדרת מהירות אויר, הספק וסל"ד עבודה. עלות התכנון והייצור(מניסיון) של פרופלור כזה גבוהים אבל הוא יתן תוצאה אופטימלית מבחינת חלקות הזרימה ,שקט ויעילות. אחריו בתור, מפוח צירי ממש, שזה מין טורבינה, ברמות שונות של איכות, בתוך צינור (duct) ולבסוף, המפוח הרדיאלי או צנטריפוגלי שבו האויר נזרק בניצב לציר הסיבוב. אלו פחות יעילים ורועשים יותר אבל פשוטים יחסית, קטנים ביחס לספיקה שלהם וזולים, הם משמשים,בין השאר, בכל מערכות מזוג האויר בכלי רכב. זרימת האויר סוערת יותר ויש לקחת זאת בחשבון אם רוצים להעיף באויר בנאדם.
שאלה נוספת היא שטח החתך של זרימת האויר באזור הציפה. קל יותר להעיף מישהו בתוך צינור בקוטר של נגיד, 200 ס"מ מאשר מעל פני מגרש כדורסל פתוח.

ובהקשר כללי תסתכלו על זה: http://www.urbanaero.com/flash.html

ארז