Printable View
בעמוד ענן מופיע באופן כללי אתר עתיקות בתי בד וכו'. קראתי קצת מעבר ולא מצאתי הרבה.
מעניין אותי לדעת - ידוע מה היה שמם של הישובים שהיו שם לאורך התקופות? משהו מעניין היסטורית במקום? מה העניין עם כל עצי הזית בשטח?
אסף. https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...1e2e6f8c5c.jpg
אולי זה יעזור לך...
https://files.ybz.org.il/periodicals...ra_166)_LR.pdf
יקירי, הרי לך:
פתיחה
אתר רמלה דרום (מצליח) התגלה בסוף המאה הקודמת. החל משנת 2004 הוא נחפר ונחקר על ידי מספר מוסדות מחקר שערכו בין השאר חפירות הצלה אינטנסיביות עקב תנופת הפיתוח באיזור. חפירות רשות העתיקות נוהלו בהיקף נרחב במיוחד, במסגרתו נפתחו כ-550 ריבועי חפירה. במהלך החפירות זוהו שרידים המייצגים 9 תקופות שונות, משלבים פרה-היסטוריים עד למאה ה-11 לספירה. חלקן התגלו באזור זה לראשונה.
האתר הגיע לשיא התרחבותו ופריחתו במהלך התקופה האסלאמית הקדומה. נחשפו חאן מפואר, שני בתי מרחץ ואזור תעשייה מתוכנן היטב, הכולל מתקנים רבים מטיפוסים מגוונים, בהם כאלה שלא היו מוכרים עד כה. על פי סוגי המתקנים והממצא התקיימו במקום תעשיות קרמיקה, זכוכית ומתכת, עובדו צדפי אם הפנינה ואולי גם נצבעו בדים. באתר התגלה גם בית גתות גדול ליצור יין מטיפוס נדיר ובמצב השתמרות מצוין, שהועתק בשלמותו למיקום חליפי. נתגלו גם בורות ובארות מים, כולל באר אנטיליה, מערכת מסועפת של תעלות ועשרות בורות ספיגה. כל אלה ללא ספק שימשו גם בתהליכי היצור.
הממצא הקטן העשיר והמגוון כולל מטמוני כסף וזהב ומטבעות רבים נוספים, מכלול גדול של כלי זכוכית (בין השלמים והמיצגים ביותר של התקופה האסלאמית הקדומה בארץ), כלי חרס מקומיים ומיובאים, רבים מהם תמימים, כלי מתכת שהשתמרו היטב, כלי אבן מסוגים שונים, כלי עצם ועצמות רבות של בעלי חיים שהיוו פן חשוב בכלכלת האתר.
התרומה המרשימה ביותר של החפירה הינה העדות הארכיאולוגית ברורה וחד משמעית, ראשונה מסוגה באזור רמלה, על רעש האדמה שפקד את העיר בשנת 749 לסה"נ. הרעש הותיר באתר ראיות מוחשיות ומשכנעות ממספר קטגוריות שזוהו הן בכלים ארכיאולוגיים והן בחוות דעת מקצועיות ממומחים חיצוניים.
עונות 2005-2006
בחודשים יולי-אוגוסט 2005 ובחודשים יוני-יולי 2006 נערכו החפירות בחלקו המזרחי של האתר בשטח ששימש במקורו וברובו בסיס צבאי עד לעשורים האחרונים. ביולי 2007 נערכו החפירות בשטח ששימש בעבר את כביש הגישה למושב מצליח לאחר פירוקו. סך הכול נחפרו כ-150 ריבועים. במסגרת החפירות נחשפו באתר מספר תקופות יישוב שונות. שתי השכבות הקדומות באתר, מיוחסות לתקופת הברונזה התיכונה ב-1 ולתקופה החשמונאית, והינן בבחינת חידוש לארכיאולוגיה של האזור; אתר הברונזה התיכונה ב-1 לבטח היה קשור למערך הדרכים שחיברו את אשקלון עם אפק (המרכזים המדיניים הבולטים בדרום הארץ משך התקופה), בדומה לאתרים אחרים באזור דוגמת תל מקנה, גזר ואשדוד. האתר החשמונאי היה ככל הנראה כפרי באופיו, ויושב ביהודים במחצית השנייה של המאה השנייה לפנה"ס כחלק מאסטרטגיה מדינית חשמונאית ליצור 'רצף טריטוריאלי יהודי' באזור של מודיעין ולוד, החוצץ למעשה בין ערי שפלת החוף (פלשת) הנוכריות ליישוב היהודי ביהודה ובשפלתה. יישוב יהודי זה המשיך להתקיים ככל הנראה גם בתקופה הרומית הקדומה שכן 'ממצא יהודי' (כלי אבן ומטבעות למשל) מתקופה זו נחשף בחפירות. מהתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית הקדומה נחשפה פינתו של מסד גזית (כ – 2.5 מ' X 1.5 מ' גודלה) אך תפקידו אינו ברור. לפיכך אופיו של האתר במאות ה-3 וה-4 לסה"נ נותר עלום. במאה ה-6 או ה-7 לסה"נ הוקם באתר ישוב כפרי, אשר כלל מבני מגורים ומתקני מלאכה ותעשייה שונים (כבשני חרס וזכוכית, גתות ובתי בד למשל) שהוקמו ברובם בשולי הישוב. ישוב זה היה כפוף מבחינה מנהלית לעיר הגדולה באזור – לוד (דיוספוליס / גיאורגיופוליס). את נטישתו ניתן לייחס להקמת העיר רמלה (בשנת 715 לסה"נ, לערך) ולדעיכתה ההדרגתית של לוד או לרעידת האדמה שפקדה את האזור בשנת 749 לסה"נ. למן אמצע המאה ה-8 ובמאות ה-9 וה-10 לסה"נ התקיים באתר רובע תעשייתי נרחב שכלל מגוון רב של בורות מים, צינורות ותעלות שהובילו מים, בריכות מטיפוסים שונים, ומשטחי עבודה של אבן ובעיקר טיט שלצידם אף קמרונות בנויים ששימשו בורות ספיגה. מן המקורות ההיסטוריים של התקופה המוסלמית הקדומה ומהחפירות הרבות שהתקיימו בעיר רמלה עולה כי כלכלתה של העיר הייתה מגוונת. בעיר התקיימו מלאכות ממלאכות שונות, וביניהן כאלו שהצריכו שימוש רב במים. הרובע שנחשף בחפירות משמש עדות ברורה לכך, והחוקרים משוכנעים שרוב המתקנים באתר שימשו שלבים שונים בעיבוד צמח הפשתן (Linum usitatissimum L.) לכדי הפקתו לסיבים שיועדו לטוויה. מקורות היסטוריים בני התקופה המציינים גידול פשתן ברמלה, שדות אדמת הסחף (האלוביום) המצויים מדרום וממזרח לאתר, קיומו של מפלס מים שעוּן בעומק של כ-3 מ' מתחת לפני השטח הסמוך לאתר כיום, והעובדה שגידולי פשתן היו נהוגים באזור עד לראשית שנות ה-60 של המאה הקודמת ושגידולי כותנה נהוגים באזור גם כיום, יש בהם מלחזק סברה זו. הקמת המכלול מתוארכת כאמור לשלהי התקופה האומיית או ראשית התקופה העבאסית. ממצא מועט יחסית המתוארך בוודאות לתקופה הפאטימית (סוף המאה ה-10 והמאה ה-11) מצביע על כך שלפחות חלקים מן המכלול המשיכו להתקיים גם בתקופה זו (אך יתכן ששימשו תעשייה אחרת), אולי עד לחורבן רמלה ברעידות האדמה של שנת 1033 או 1068 לסה"נ. עם זאת, רוב רובו של הממצא מצביע על כך שהפעילות העיקרית באתר התקיימה עד המאה ה-10. הסבר לכך ניתן למצוא באחד המקורות ההיסטוריים, הגיאוגרף אבן ט'אפר, שעל פיו כאמור בימיו הח'ליף הפאטימי אל-עזיז (996-975 לסה"נ), יוסדו מטוויות לאריג הפשתן במצרים, וכפועל יוצא יש להניח שענף תעשייתי זה דעך או אף ננטש ברמלה. נוכחותם השלטת של נרות מהטיפוס המכונה שומרוני מאוחר לצד העדרם היחסי ממכלולים אחרים ברמלה של התקופה, ואזכורים היסטוריים לקיומם של שומרונים ברמלה ועיסוקם בסחר בפשתן יש בהם מלחזק את הסברה שהפעילות התעשייתית באתר החפירה נעשתה בידי שומרונים. באתר החפירה התקיים ככל הנראה פער ישובי בין המאה הי"א ועד למאה הי"ג או הי"ד. מהתקופות הממלוכית והעות'מנית התגלו ממצאים מועטים ביותר ואילו השרידים שנחשפו על פני השטח שייכים לדורות האחרונים.
עונה 2007
בחודשים יוני-אוגוסט 2007 נערכה חפירת הצלה ברמלה דרום, על תוואי כביש הכניסה למצליח. תוואי הכביש, שבו נערכו תחילה פעולות חישוף ובדיקות מקדימות, נחפר בשני אזורים: צפוני ודרומי. השטח מאופיין באדמת חמרה קשה עם סימני שטיפה של קרבונטים ותחמוצות ברזל, המקנות לה צבע אדום בוהק, ככל הנראה תוצאה של אגם עונתי או מגע רצוף עם מים. עבודות בתוואי הכביש פגעו בשרידי השלב המאוחר באתר ובשטח נותרו בורות ספיגה. נחפרו 28 ריבועים, שבהם הוסרה תחילה שכבת בטון של הכביש מתקופת המנדט הבריטי.
השלב הקדום (המאות הז'-הח' לסה"נ)
נחשף אזור תעשייה נרחב, הכולל כבשני יוצר רבים שמהם שרד על פי רוב רק תא הבערה. הובחנו שני טיפוסים עיקריים הנבדלים במיתארם: עגול (2.2-2.0 מ' קוטר) עם עמוד מרכזי התומך ברצפת הכלים (איור 2) וסגלגל. לכבשנים מגוון גדלים (5.0-3.5 מ'), חלקם בנוי מעל בור חצוב בקרקע ומדופן בחומר, אחרים בנויים לבנים שרופות על מסד אבן. באחד מבתי היוצר התחום בקיר אבן נחשפו שישה כבשנים מעוגלים, לא כולם נחשפו במלואם (5 מ' קוטר התחתון), הבנויים על גבי הריסות קודמיהם. נראה כי בית היוצר תפקד למשך זמן ארוך, שבמהלכו נבנו כבשנים חדשים על גבי הקודמים שיצאו מכלל שימוש. מתאי הבערה של הכבשנים שרדו דופנות חומר צרוף וקשה (15-10 ס"מ רוחב). הובחנו שכבות פסולת מניקוי הכבשנים שנערמו סביב כל כבשן. שכבות פסולת אלו נמצאו לעתים על גבי כבשן הרוס שיצא מכלל שימוש. במקום אחד הובחנה תעלת יסוד של קירות אחד הכבשנים, החודרת אל תוך שכבת הפסולת של כבשן קודם.
במכלול הכבשנים זוהו שישה שלבים, המתוארכים על פי כלי החרס, בעיקר שפות של סירי בישול, לפרק הזמן שבין שלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית (המאות הז'-הח' לסה"נ). בפסולת כלי החרס, המאפיינת בתי יוצר הובחנו גם כלים מעוותים ופגועים.
בקרבת שניים מכבשני האזור הדרומי נמצאו כמה מטבעות וחרסים רבים, בעיקר סירי בישול, המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת. נמצאו גם חרסים מהתקופות הפרסית (כלי חרס אטיים) וההלניסטית (ידיות רודיות) ללא הקשר סטרטיגרפי.
השלב המאוחר (המאות הח'-הט' לסה"נ)
בחתכים הובחנה הרבדת חולות שהעידה על נטישת האתר לפרק זמן שלאחריו הוקמו מתקנים רבועים ומלבניים, מטויחים בטיח לבן–אפור; ייתכן כי שימשו ברכות לתעשיית פשתן. בחלק מהמתקנים נמצאו סימני צבע וייתכן כי שימשו לצביעת בדים. בכמה מהמתקנים הובחנו שלבי הקטנה ובחלקם נמצאו שקערוריות בפינת הרצפה.
בחלקו הדרומי של השטח נחשפו קירות אבן התוחמים חדרים ונמצאו קטעים רבים של רצפות, חלקם בזיקה למתקנים המטויחים. במקומות אחרים הובחנו קירות מאוחרים החודרים לשלבים קדומים וחותכים מתקנים, כך למשל זוהתה תעלת יסוד של קיר החותך דופן לבני בוץ של כבשן מהשלב הקדום ובמקום אחר בוטל כבשן בסדרת רצפות מהתקופה העבאסית החותמות אותו. על הרצפות נמצאו טבונים ומתקני אבן לטחינת גרעינים, חלקם פריטים ארכיטקטוניים בשימוש משני.
בחלק המרכזי של השטח נחשפו בורות ספיגה מטיפוס המוכר היטב באזור רמלה. מתארם רבוע או מלבני, דופנותיהם עשויות אבנים קטנות וחלקם נמצא מקורה בקמרון אבן. מבורות הספיגה ומבורות אשפה שנמצאו לצדם עלתה כמות מרשימה של ממצא, הכולל כלים שלמים, מטבעות, כלי ברונזה ובקבוקוני זכוכית תמימים. הממצא תוארך בכללותו לתקופה העבאסית. ראוי לציין כי חוץ מבורות הספיגה והאשפה לא נמצאו בשטח שרידים המאוחרים למאות הח'-הט' לסה"נ, אך ייתכן ששכבות אלו הוסרו עם סלילת הכביש המנדטורי.
ממצא כלי החרס עשיר ומגוון, כפי שעולה מחפירות קודמות ברמלה ובסביבתה, וכולל סירי בישול רבים, האופייניים לשלב המעבר שבין התקופות הביזנטית והאומיית, מחבתות, מכסים וקנקנים. נמצאו כלים תמימים רבים: קערות, ספלים, כלי אנטיליה, פכים, פכיות ונרות, שבהם בלט נר נושא עיטור מגן דוד ואחר עם זיגוג ירוק. כן נמצא נר רומי שעינו הסתומה מעידה על תהליך ייצור כושל. ממצא הזכוכית עשיר אף הוא וכולל כמה בקבוקי בושם תמימים. נמצאו 39 מטבעות ממגוון תקופות, כנים, כלי ברונזה למילוי נרות שמן האופייניים לשלב המעבר, משקולות ברונזה, דלי ברונזה זעיר עם ידית, כלי איפור ומסמרים רבים. נאספו עצמות בעלי חיים רבים, המעידים על הרגלי התזונה ומצב התברואה של תושבי המקום. נמצאו גם פריטים ארכיטקטוניים רבים, הכוללים כותרות, עמודים, אבני משקולת של בית בד ולוחות שיש, רובם משולבים בבנייה משנית ומקורם ככל הנראה מאתרים קדומים שנשדדו עוד בימי קדם. הממצא הזעיר כלל חרוזי פאיינס, קרניאול ולפיס-לאזולי, שתי צלמיות זואומורפיות עשויות חרס, שברי ספל מדידה מאבן (מתקופת הבית השני), ידית עצם מגולפת, משקולות פלך מעצם מגולפת ומעוטרת ודוגמה נדירה של רפאות קדומה של כלי חרס מזוגג, ככל הנראה קערה, שחלקיה חוברו ברצועות ברונזה.
מתוצאות החפירה ומחפירות קודמות עולה כי באתר מיוצגות שתי תקופות עיקריות. הקדומה, משלב המעבר שבין התקופות הביזנטית והאומיית, ובה עשרות כבשני בתי יוצר שהתמחו, ככל הנראה, בייצור ארבעה טיפוסים של סירי בישול. לאחר פער יישובי קצר הוקמה בתקופה העבאסית תעשייה אחרת, ייתכן לעיבוד פשתן, הכוללת בריכות מטויחות רבות העוברות שלבי צמצום והקטנה. האתר ניטש קרוב לוודאי במהלך המאות הח' או הט' לסה"נ. הממצא העשיר וחפצי היוקרה שנמצאו מעידים על פעילות מסחר ותעשייה ורמת חיים גבוהה.
עונה 2010
בחודש פברואר 2010 נערכה חפירת בדיקה בתחום האתר ממערב לכביש 4304 לקראת הקמת מחלף. בחפירות הקודמות שנערכו באתר לאורך תוואי כביש 431 הוגדרו 11 שכבות עיקריות המתוארכות למן הזמנים הפרהיסטוריים ועד לתקופה הממלוכית וימי המנדט הבריטי. הגילוי העיקרי היה אזור תעשייה נרחב מהתקופה האסלאמית הקדומה שכלל מתקנים תעשייתיים מטויחים רבים, בתי יוצר, בורות מים ובורות ספיגה, וכן מתקנים חקלאיים שבהם צינורות ובריכות להשקיה.
לאחר חישוף בכלי מכני עד השרידים הקדומים (2 מ' עומק) נפתחו שלושה שטחי חפירה (C–A; איור 2). בשטח A שבצפון נפתחו שלושה ריבועים (A5 ,A2 ו-A7), בשטח B שבדרום נפתחו שני ריבועים (B1 ו-B6) ובשטח C שבין שני השטחים נפתח חצי ריבוע. נחשפו צינורות חרס, מפלסי חיים ושרידי מתקן המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה, וכן קבר חפור באדמה.
בשני ריבועים נחשפה מערכת השקיה המורכבת מצינורות חרס שכיוונם צפון–דרום, המדופנים מחוץ בחומר מליטה אפור הכולל אבנים קטנות ושברי חרסים. בין שני הריבועים נחשפו המשכי הצינורות המתחברים לבור סינון. הבור עשוי מכלי חרס המדופן מחוץ בחומר מליטה אפור הכולל אבנים קטנות.
בריבוע נוסף נחשף מפלס חיים שכלל אבני גוויל קטנות. מתחת לחלקו הצפוני של המפלס התגלה סיר בישול שלם המתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה.
בריבוע נוסף נתגלה קבר חפור באדמה שבו נמצא פרט אחד במצב השתמרות בינוני. הפרט נמצא במנח האנטומי המקורי המעיד על קבורה ראשונית, שוכב פרקדן על גבו, הידיים מונחות על האגן והרגליים משוכלות. הראש, שלא שרד, פנה למערב והרגליים למזרח. לא נמצאו מאפיינים המאפשרים להעריך את גיל הפרט בדיוק, אך בשל האיחוי של קצות העצמות (האפיפיזות) ניתן להעריך שזהו בוגר, שהיה בן יותר מ-15 שנים. על פי האורך האנכי של ראש עצם הזרוע מין הפרט הוא זכר.
בריבוע נוסף בדרום-מערב האתר התגלו עצמות בעלי חיים שבהם ראש של סוס או חמור ושברי כלי חרס, ומתחת להם נחשפה אדמת חמרה סטרילית.
שברי כלי החרס שנמצאו מתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה (המאה הט' לסה"נ) ובהם קערות שחלקן מזוגגות, קדרות, קנקן, פכים, נרות וזרבובית. מכלולים קרמיים דומים נתגלו בחפירות הקודמות באתר.
מצפון, ממזרח ומדרום לשטח החפירה נחשפו קטעים מאמת המים הממלכתית מן התקופה האסלאמית הקדומה הנמשכת מגזר לרמלה. סביר להניח שמערכת ההשקיה שנחשפה בחפירה ומתוארכת לתקופה זו מתחברת בצפון למתקן חלוקה, ולא הישר לאמה הממלכתית. השרידים שנחשפו בחפירה מחזקים את זיהוי האזור כשולי השטח החקלאי שליד אזור התעשייה הנרחב שנחשף בחפירות הקודמות.
אתה מאגר בלתי נדלה של ידע !ציטוט:
נכתב במקור על ידי PW
המתנתי לתשובה שלך