מה השלב הבא?

אז אחרי שהעדשת ניקון 18-200 (המצויינת) כבר תקופה מתקשה לפקס בקצה הזום,
ואחרי מפגש מהיר שלה עם הרצפה, כשמנענעים אותה יש רעש של משהו משוחרר, והזום לא חוזר לקצה הרחב אלא אם משחקים עם טבעת הפוקוס. אמנם היא עדיין מגיבה ומצלמת, אבל נראה לי שהגיע הזמן.
הגוף עצמו D7000 גם כבר לא חדש, והעדשות הנוספות הן לא משהו ששווה לרוץ לספר לחברה...

אז השאלה שלי היא מה הלאה?

אני מאוד אוהב את האחיזה ביד של ה-DSLR,
מאוד נח לי טווח צילום של 18-200 בקרופ או 28-300
לא משתגע על להסתובב עם עוד עדשות, לרוב התנאים ממש לא אופטימליים להחלפה.

תודה,

עירא

הי עירא.
אין היום סיבה טובה להמשיך עם dslr. משקל עודף ומרחק חיישן/עדשה גדול.
תחליט אם אתה נשאר עם קרופ או עובר ל full frame.
לסוני יש את סדרת ה a7r . הייתי הולך מה a7r3 ואילך.
בקרופ יש להם את סדרת ה ***6. כדאי ללכת על מצלמה עם מייצב אופטי.
יש כמובן גם לקנון וניקון גם חיישן בגודל מלא וגם קרופ.
לפוגי יש קרופ ומצלמות עם חיישנים גדולים מעבר לגודל מלא.
יש גם את ה micro four thirds. היתרון הגדול הוא הגודל של העדשות. ( הקוטן - יותר קטנות)
אוסיף ואומר, שהסיבה העיקרית לקנות מצלמה הוא שימוש בעדשות סופר טלה ולאפקטים מיוחדים.
כמעט לכל יתר השימושים, הסלולרים של היום באיכות מצויינת.
הייתי הולך על יד 2.
לביא

אני חושב שבמציאות הדיגיטלית של היום באנלוגיה לשוק הפילם של לפני כך וכך שנים - חיישן פול פריים זה כמו מדיום פורמט ו aps-c או מיקרו 4/3 זה כמו 35 מ''מ.
החיישנים ה'קטנים' - יש בהם יתרונות רבים ואני כבר לא מסתכל עליהם כ'קרופ' - כלומר מוצר חלקי - כי כל המערכת כבר בנויה סביב גודל החיישן הזה.
גם העניין של מראה שהיה פתרון מצויין לבעיה - הוכיח את עצמו במשך עשורים רבים - הופך לא רלוונטי עם הטכנולוגיה.

אני מודה שאני צריך עוד כמה אלפי תמונות כדי להרגיש שהמצלמה ה'חדשה' היא ההמשך של היד כמו שהניקון מרגישה לי ואני גם בתחושה שאם מחר אני הולך לצלם ספורט מוטורי אני אתלבט אם לקחת את הניקון וה 80-200 2.8 או את המצלמה ה'חדשה' שעוד צריכה להוכיח את עצמה.
אבל לכל דבר אחר אני לא מרגיש פשרה. ובתמורה הקיט יותר קל וקטן.

ההתלבטות שלי בקניית מצלמה חדשה היתה קשה יותר כי יש לי אוסף של עדשות ניקון משובחות באמת. ובכל זאת החלטתי לעבור למשהו אחר ולהתחיל מהתחלה במקום לקנות z6 למשל עם מתאם לעדשות F - כדי לחסוך משקל ולחזור ליהנות מהצילום עצמו. לך אין אוסף עדשות - אז ההתלבטות קלה יותר.

אני גם מבין שיש עניין של סגנון. תמונות 'אמנותיות' או 'נקיות'. זה בהחלט פקטור בבחירה.

אסף.

השנקל שלי (פאק יצא מגילה. סליחה.)

1. עקב הנהירה ההמונית למירורלס, אפשר לאסוף פלאשים ועדשות מאוד איכותיות לקרופ וגם פול פריים במידה מסויימת במחירים נוחים יותר.
ברור שאני לא לוקח הכל איתי כל הזמן. אני לא צלם חתונות. לכל צורך אני בורר 1,2 עדשות מתוך 6 - לתיק בגודל סביר (לעומת התרמיל של כולן).
נשארתי עם קרופ כי לא היה לי צורך בזוית הרחבה יותר בפול פריים, לציפורים מזדמנות בטיול קרופ ייתרון, ולא היה לי כוח להחליף עוד 3 עדשות מהאוסף בכבדות ויקרות יותר.

2. המירורלס מעצבן אותי. תהרוג אותי, אני אוהב להסתכל דרך הפריזמה והמסך הקטן זה לא אותו דבר. (יש לו יתרונות משלו כמו חשיפה מדוייקת)
אבל אם לא ניסית, תבדוק קודם איך זה מרגיש בעין.
זה גם קצת דק ביד בגריפ ויש לי ידיים גדולות.

3. 99% מהתמונות יהיו בטלפון. טלפון מנצח מירורלס בנוקאוט בזמינות ומשקל.. אז אם אני כבר "נסחב", מה זה משנה עם מה.

אני בנעליך:
ה18-200 היא פשרה אופטית גדולה. וכבדה. ואיטית. ותר עליה.
אתה באמת כל הזמן קופץ בין 18 ל200? בתכנון נכון, 70% מהחלפות העדשה שלך יקרו -לפני- שתצטרך אם תצפה את הסיטואציה.
אם אתה משתמש בזום רק בתאורה טובה, קח dx טלה (70-300 אהובה עלי)
זום לחוג של הילד לתמונות קריטיות? 70-200 2.8 VR
החלפות בשטח מאובק - השד לא כזה נורא.

לטווח הקצר 18-140 / 18-110 / 16-85 / 17-55. ותר על האחרונה אם אתה לא חייב. איכותית אבל כבדה וזה קצת באסה.
לפי צרכי התאורה שלך / כמה מוכן לסחוב / איזה אופי תמונות אתה מחפש.
אני על 18-110 50 אחוז מהזמן. חסרת אופי אבל ורסטילית, פוקוס מהיר, לא כבדה, חדה.

פריים 35 1.8.
אם אתה על קרופ, אתה חייב כזו בתיק, היא כל כך זולה וכל כך כיפית.
יפתח לך עולם של פריימים. 35 הכי שימושית, אפשר לטייל גם רק איתה. קלה.. וטונות של אופי.
פריים באורכים אחרים (לקרופ) הן מאוד דדיקייטד למטרה. זאת אולר שוויצרי.

לגבי גוף - יכול להחליף, יכול שלא. חסר לך הנקיון iso בלילה? עוד רזולוציה להדפסות?
אם לא - אין סיבה להחליף חוץ משדרוגיטיס. אבל יש גם שם מציאות ביד 2 כי כאמור - ריפלקס זו ספינה שוקעת בעולם.