מה הולך פה?
איפה המהנדס האחראי?!
באיזה לוח זמנים מדובר? (מעוגל לשנה הקרובה)
בין הפותרים נכונה יוגרל ממלוכי
קובץ מצורף 149324
Printable View
מה הולך פה?
איפה המהנדס האחראי?!
באיזה לוח זמנים מדובר? (מעוגל לשנה הקרובה)
בין הפותרים נכונה יוגרל ממלוכי
קובץ מצורף 149324
יש הרבה כאלה איך נדע?
בנחל עמוד תחתון, ממש ביציאה לבקעת גינוסר ליד מערת אמירה, יש כזה שנקרא בפי המקומיים "גשר רומי", רק ששם בנוסף לסמ"ש כחול יש גם סמ"ש של שביל ישראל. אז אני מניח שלא.
יש בעד הלום שיפוץ עם בטון של גשר עתיק, אבל אני די בטוח שזה לא זה, ושהוא לא ממלוכי.
אני חושב שהוא כן ממלוכי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי אומי5
גשר עד הלום הוא בהחלט גשר ממלוכי ואם אני זוכר נכון עבר שיקום מחדש שכלל הריסת הבטון ובנייה מחדש בשיטות העתיקות.
אסף.
יקיריי:
הממלוכי הוא בונוס
לא באירוע הנוכחי
המהנדס הוא ככל הנראה הר מייסנר. את המיקום המדויק אני לא מצליח לדקור עדיין.
חנות קירה אולי?
Sent from my iPhone using Tapatalk
הגשר ליד תחנת הרכבת דיר סנייד?
ולשאר הפרטים:
המהנדס הוא קולונל הולמס, שהיה בין השאר הצ'יף אינג'יניר של הרכבת המנדטורית (שאלה מכשילה כי את קו הרכבת בנו התורכים, אבל את הגשר הוסיפו הבריטים אחרי השתלטו על האזור).
השנה 1920 (פלוס מינוס).
נכתב במקור על ידי ehudzeelim
יקירי:
על יד דיר סונייד יש שני גשרים. למי מהם כיוונת? הצפוני או הדרומי? זה על נחל עובד או זה על נחל שקמה?
ולעניין 'המהנדס' - הייתי אכן צריך לכתוב 'המהנדסים' - והיו יותר משניים...ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
יש לנו כמובן פיצוח. יפה. הרחבות והשלמות בערב.
הגשר על נחל שקמה,
אולי אתה מכוון למהנדס ששיפץ את הגשר אחרי 48,,,
נמתין לערב..
נעשה בהזדמנות זו סדר במרחב..
מדובר כאמור בגשר הרכבת על נחל שקמה.
לא זה הקרוי בטעות כך ושרידיו (המרשימים יש לומר) נמצאים בכלל על נחל פורה
וגם לא זה החרב לחלוטין ששימש אכן לחציית המסילה הטורקית את ערוצו הרחב של נחל שקמה כאן על יד באר שקמה,
אלא זה החוצה את נחל שקמה בנקודה המתבקשת - בכניסה הראשית לרצועת עזה בואכה בית חנון.
המבנה הטופוגרפי של מישור החוף מכתיב כאן את העניינים.
שלושת רכסי הכורכר הנמתחים לאורך מישור החוף יוצרים ביניהם שני עמקים, הקרויים 'אבוסים', ומבנה זה הכתיב מקדמת דנא את נתיב הכניסה לעזה רבתי.
הדרך הקדומה, הגשר הממלוכי, מסילת הרכבת הטורקית, הכביש המנדטורי שהפך לכביש מס' 4 - כולם משתמשים באבוס המזרחי כדי להיכנס לעזה מצפון לדרום.
נחל שקמה הוא אחד משני הנחלים היחידים שמצליחים להבקיע את דרכם דרך שלושת רכסי הכורכר - ולהגיע לים. (השני הוא נחל הבשור - ואדי ע'זה כמובן).
בנקודת החצייה של מסילת הרכבת את ערוץ נחל שקמה - ניצב לו הגשר הזה. שכמובן נבנה ע"י הר מייסנר פחה לבקשת גנרל פון קרס בזמן המלחמה העולמית הראשונה, בשנת 1917.
כאשר מתכננים מלחמות בתחילת המאה הקודמת – יש לתכנן בקפידה כמובן את המאמץ הלוגיסטי. 'הצבא צועד על קיבתו', ולוגיסטיקה צבאית בתקופה ההיא משמעה: רכבת. מסילת ברזל. אמרת 'מלחמה' – אמרת 'רכבת'.
הטורקים הופכים את הרכבת החיג'אזית (האזרחית במקור, שתכליתה לאפשר עלייה לרגל למכה לכל מוסלמי באימפריה) - למסילה צבאית. מחברים את וואדי סראר (שורק) אל מסעודייה, שכם, וג'נין מצפון - ודרומה לכיוון עזה: דיר סונייד ובית חנון ברצועה.
הטורקים מתכננים למשוך את המסילה הראשית, זו העוברת בשולי באר שבע (בשדה תימן של היום שהיה מחלף תספוקת טורקי ענק), דרך עוג'ה אל חפיר - קציימה - דרך מרכז סיני עד גדות תעלת סואץ. הטורקים בוחרים בדרך זו - כי האנגלים שולטים בים. כך הם נמנעים מחיכוך אפשרי לו היו בוחרים בדרך הים.
האנגלים לעומתם, מניחים את מסילת הרכבת מקנטרה – לאורך החוף - בואכה עזה. הם כאמור, עם ספינות הצי האנגלי הגיבור – שולטים בים, ויכולים לסייע ולאבטח משם את הפרוייקט.
המסילה והגשר נבנים כאמור בשנת 1917. הטורקים ממשיכים דרומה ומגיעים לבית חנון, וגם מניחים מסילה נוספת המתפצלת דרומית לנחל שקמה מזרחה לכיוון הוג'ה, כפר גדול שעל ידו יש מרכז לוגיסטי / גרמני גדול. (נמצא על יד הקברים של לילי ואריאל שרון, בואכה דורות).
דא עקא – הטורקים, למרות שניצחו בתחילה בשני 'קרבות עזה' – מפסידים ב'קרב עזה השלישי', (נופלים ומולכים שולל בתרגיל הונאה אנגלי מרהיב שפעם נעסוק בו – וכמובן בעזרת עלילות גבורה מבית היוצר של האנז"ק) - וכך עוברת המסילה, הגשר וכל המערכת הטורקית – לידי האנגלים.
לימים, הרכבת המנדטורית האנגלית עושה שימוש נרחב וכללי בכל המתקנים שהשאירו להם הטורקים. לא להתלהב: צריך לזכור שהמתכנן הוא גרמני. הר מייסנר פחה. מבית המדרש להנדסת רכבות בדרזדן. האנגלים מקיימים מערכת רכבות לתפארת: 'רכבת לילה לקהיר'? – כמעט. אבל נסיעה מתל אביב לקנטרה – בהחלט כן.
האנגלים משפצים את הגשר לראשונה בתקופת המנדט. צורת הבניה דומה מאד למקור הטורקי. אחר כך, כשפורצת מדינת ישראל, עוברת כלל מערכת הרכבות המנדטורית להיות 'רכבת ישראל'.
יש עדויות בלתי ברורות על כך שהגשר פוצץ ע"י צה"ל בזמן מלחמת העצמאות. גם אם כן וגם אם לא, ברור שהגשר שופץ לאחר מכן ע"י בניית קשתות בטון במקום המבנה הטורקי המקורי על ידי מהנדסי רכבת ישראל.
נאמר עוד כי התחנה הסמוכה לגשר שינתה את שמה מ'תחנת דיר סונייד' ל – 'תחנת יד מרדכי' בתחילת שנות החמישים. הרכבת פעלה עוד עד תחילת שנות השמונים, הסיעה נוסעים וסחורות, עד שבשנת 1972 פסקה לחלוטין וננטשה.
מי שמתמקד בפרטים, ישים לב לשלושת השלבים הללו בעמוד המצולם: הבסיס הטורקי, התיקון האנגלי וההשלמה הישראלית. הגשר הממלוכי נמצא כ – 200 מ' ממערב לגשר, ועוד מעט מערבה נמצא כביש מס' 4. כולם יחד לכיוון דרום עוברים באבוס המזרחי בואכה בית חנון.
לילה טוב
תודה רבה p
Sent from my SM-S921B using Tapatalk
תודה על הנגשת ההיסטוריה,
אגב קראתי פרט טכני מעניין: כשהבריטים הקימו את רשת המסילות שלהם על בסיס תוואי הרשת התורכית, הם הרחיבו את המסילות התורכיות הצרות לרוחב תקני. אבל באזור הזה הם עשו משהו גאוני: את הפסים הרחבים הם התקינו לצד המסילה הצרה כך שהמסילה הצרה נשארה "בתוך" המסילה הרחבה. באופן זה הם יכלו להשתמש בקרונות התורכים שנפלו שלל, אשר נגררו על המסילה הצרה, על ידי רכבת אנגלית רחבה. כלומר רכבת מעורבת עם קרונות רחבים וצרים, ניצול גאוני של המשאבים.
זה המקום היחיד שידוע שבו הם עשו את השימוש הזה בפסים התורכים והאנגליים במקביל.
יקירי:ציטוט:
נכתב במקור על ידי ehudzeelim
המסילה הטורקית שבנה מייסנר הייתה 'מסילה צרה' - ברוחב 1.05 מ'.
כל רואיה הגדירו אותה כ'פלא הנדסי': מייסנר היה אכן גאון בתכנון וביצוע של מסילות ברזל וחיבר לגאונות ההנדסית גם הבנה טופוגרפית יוצאת דופן, דמיון וגם הבנה לא מעטה בנפש האדם. חלקים גדולים מהמסילה החיג'אזית העוברים בערב הסעודית נבנו בהוראתו הישירה אמנם, אך ללא יכולת נוכחותו בשטח בפועל כפי שנהג בדרך כלל, בגלל היותו נוצרי ולא מוסלמי ואיסור כניסתו לאזורים מסוימים. כך נבנתה המסילה על ידי עוזריו ב'שלט רחוק' אבל באיכות הגרמנית והדיוק שכה אפיינו את עבודתו.
אבל בחירתו ברוחב של 1.05 מ' הייתה בעייתית להמשך.. האגדה מספרת כי שגיאה בייצור 6000 היח' הראשונות של אדני הרכבת חרצה וקבעה את רוחב המסילה בהמשך.. אבל מי אנו שנלין על מייסנר.
המסילה האנגלית הייתה 'מסילה רחבה' / תיקנית - 1.435 מ'.
כידוע, יש יותר מדרך אחת לפתור בעיה הנדסית...
אכן היו קטעי מסילה שהונח בהם פס שלישי, נוסף. ברוחב תקני. כך ניתן היה להמשיך להשתמש בציוד גרמני / טורקי בעל סרנים צרים.
אבל היה גם פתרון נוסף. מתבקש, של הוספת גלגל שלישי לסרן. כך ניתן היה להשתמש באותו קרון או קטר על מסילה צרה ורחבה גם יחד.
שתי השיטות שימשו את האנגלים עד השלמת הרחבת המסילות לרוחב תקני.
בכבוד
PW
לפני כעשור+ מצאנו באזור שבטה מספר אדני רכבת, עץ רקוב וקטע מסילה מתכתי שהוחבאו בוואדי סמוך לתוואי.
ידעו לטפל בעץ בתקופות האלו.