:o ערכתי סריקה /ערכתי חיפוש קראתי ובדקתי
רבים טוענים כי הצילנדרים מצופים בחומר שאם חוטים אותו המנוע "הולך" מהר
לעומת זאת רוב המכונאים טוענים להד"ם וזה מה שמתבצע בפועל
קדימה חברים מורה נבוכים
Printable View
:o ערכתי סריקה /ערכתי חיפוש קראתי ובדקתי
רבים טוענים כי הצילנדרים מצופים בחומר שאם חוטים אותו המנוע "הולך" מהר
לעומת זאת רוב המכונאים טוענים להד"ם וזה מה שמתבצע בפועל
קדימה חברים מורה נבוכים
אני אישית שמעתי על החשיבות של הציפוי לא אערער ולא אשבח, זהו נושא שלא מוכר לי וקראתי עליו רק מעל דפי האינטרנט.
אני אישית לא קונה את זה.
בלוק מנוע סופה במידת סטנדרט, שהיה בשימוש עד שהגיע למצב בלאי והפסיק לעבוד-
תזרוק לפח- או תחרוט למידת בוכנה יותר גדולה ותעשה לו אוברול?
מה שיוצא מההנחה שאם חורטים את בלוק ה242 ובכך ציפוי המגן יורד -
משמע מנוע הסופה הוא מנוע חד פעמי.
אני בטוח שלא לזה קרייזלר התכוונו כשהם תיכננו ויצקו את בלוק ה242.
ועוד דבר
בארה"ב, אצל בוני המנועים שנחשבים לחוד החנית בתחום, אחרי חריטת בלוק מנוע 242 למידה יותר גדולה- הם מצפים את הצילינדרים באותו ציפוי מגן? ככל הידוע לי- לא, ולא שמעתי או קראתי על כך בשום אתר כזה או אחר, כולל האתרים של סדנאות שיפוצי המנוע עצמם. אם כן, זה מאוד מאוד חדש לי.
מה שכן נראה לי יותר הגיוני, הוא שהבלוק יוצא מהמפעל עם ציפוי המגן על מנת להגן עליו כמה שיותר בשנות השימוש הראשונות שלו- אשר בהן הבלוק עצמו, היציקה, החומר, והצילינדרים- רגישים הכי הרבה.
בברכה.
האמת שכך תיארתי לעצמי, רק חיפשתי אישוש לכך ,
ובאותו הנושא עוד פיצוח של "סטיגמה"
החלפת בוכנות /טלטלים וקרנק של סיקס להעלאת הספק
גם כאן שמענו הרבה אגדות מצד אחד ו........... סיפורי נפלאות מצד שני
אשמח לשמוע ממקורות שיודעים יותר ממני
(טוב זו לא בעיה כזו גדולה:mrgreen: )
הנושא הזה נורא פשוט...
מי שעדין לא נהג על כזה- ספקן
מי שאין לו אומץ לבנות כזה- שולל, עם ים תירוצים של חוסר אמינות וכו'
מי שבנה כזה ברמה ירודה- נתפס בתירוץ שזה בגלל שזה מנוע מוגדל, ואין קשר לרמת העבודה.
אלו שנוהגים עליהם ובנו נכון- מרוצים.
מנסיוני... זה לא משהו שאפשר להעביר במילים.
לגביי מספרים בפועל של הספק המנועים האלו וכו', בדיבורים רצים המספרים בין 230 עד ל300 ומשהו על המשופרים באמת.
אני אישית בכל אופן רוצה מספרים על הנייר, ובעוד 7,000 ק"מ... אסרוק ואעלה לכאן בדיקת דיינו של מנוע כזה.
;-)
אני רוצה הסבר מה זה בנו נכון ומה זה לאאאאאאאאאאאאא נכוןציטוט:
נכתב במקור על ידי six 4 life
1. חריטות מנוע וקראנק-
תחרוט אצל חרט לא מוצלח שעושה מחירי זנות ולא יודע לעבוד- והמנוע ילך מהר מאוד.
חריטת המנוע והקראנק היא אחד הדברים הכי חשובים, אם לא הכי חשוב, כשבונים מנוע חדש.
תחרוט את המנוע והקראנק אצל חרט בעל נסיון בתחום ובמיוחד עם המנועים האלו, ואתה במצב טוב.
2. לא לחסוך בקטנות (וזה רק לדעתי).
אם אתה כבר משקיע בחריטות ובמנוע חדש, אל תחסוך בדברים חשובים כמו:
משאבת שמן,גם אם הקודמת במצב מצויין. משאבת מים- כנ"ל. ח-ד-ש ומקורי בלבד.
רינגים, מיסבי קראנק וטלטלים- כמובן שרק חדש ורצוי מחברה ידועה.
מרימים הידראולים- כנ"ל. חדשים בלבד.
בקיצור, הנקודה היא שלא תחסוך בדברים הקטנים כי זה יחזור אליך בסופו של דבר.
3. הרכבה נכונה.
יש סדר מסויים להרכיב את החלקים, יש חלקים שצריך לשמן לפני הרכבה, יש דרך מסויימת להרכיב את הרינגים על הבוכנות, יש שיטה מסויימת להרכיב את הבוכנות על הטלטלים, יש את עניין המומנטים-
יש הרבה דברים שצריך לשים לב אליהם.
תקפיד על הדברים האלו, ואני מאמין שתצא עם מנוע מצויין ואמין. הן אם זה רגיל, או מוגדל.
לא מאמין בתחליפי ם מכניים
או מקורי או משופר
מה לגבי יצירת חום??
למייטב הבנתי נוצר חום גבוה במיוחד
מהנסיון שלי ושל מכריי שנוסעים עם מנועים כאלו, החום שאליו הם מגיעים בעבודה מאומצת ביותר, לא עובר את הסטנדרט (180-190 פרנהייט מקסימום), עם רדיאטור 2 שורות.
אם אתה רוצה להיות שקט- רדיאטור 3 שורות הוא תמיד תוספת מבורכת- כמובן עם מי קירור איכותיים.
ואם להיות פשוט- הם לא מתחממים יותר ממנוע סטנדרטי. בכל טווחי העבודה.
לא מדובר על שום ציפוי קסם.
כל בלוק מנוע עובר טיפול תרמי באזור הצילינדרים כדי להקטין את השחיקה ולהגדיל את החוזק זה הכל.
כל חברה מגדירה כמה ניתן לעשות OVERBORE משום שהטיפול התרמי חודר לנגיד...5 מילמטר פנימה ומעל זה הוא כבר לא משפיע.
יש גם שיקולים של עובי הדופן הנשארת.
לכן לא ניתן לחרוט מנוע מעבר למוגדר בספר הרכב כמקסימום, בדרך כלל יש 6 מידות.
אם מחליטים על שיפוץ בזמן ולא מאוחר מידי, והנזק מלכתחילה לא גדול ניתן לקפוץ בדרגה אחת, אם הנזק גדול אפשר לקפוץ גם ב2/3/4/5 דרגות.
SIX 4 LIFE הזכיר את רוב התנאים לשיפוץ נכון אבל דבר לא פחות חשוב הוא המדידות ( נעשה ע"י בית המלאכה בדר"כ אבל לא תמיד ), גם כאשר עושים רק חצי אובראול , החשיבות נשארת אותו דבר!
חוץ מזה אונינג נכון הוא חשוב מאוד וחשוב לעבוד לפי ההוראות, זה לא משהו אוניברסלי.
הטיפול התרמי המדובר הוא יצירת לחץ מאוד גבוה בתוך הצילינדר שיוצר מאמצי לחיצה.
דבר שמגדיל את ההתנגדות ללחץ שנוצר בעת עבודת המנוע.
כמה דברים מניסיוני, שכולל שלושה מנועים שהעברתי את התהליך:
לא חורטים מנוע של סופה לפי הוראות יצרן.
כדי להתאים מנוע סופה לקרנק וטלטלים של סיקס אין צורך בחריטה מכיוון שהקדח זהה.
מנוע שמוציא יותר הספק מוציא יותר חום. לא בתחום הקריטי אם כי בעמידה ביום חם בסל"ד סרק המנוע יגיע ל-105 מעלות.
רואים?ציטוט:
נכתב במקור על ידי LAREDO
יש חילוקי דעות בעניין, אין איזה מקור מוסמך שיאשר זאת?
אז למה יצרן החלפים הרשמי של יצרן הרכב (MOPAR) מוכר פיסטונים אובר-סייז?ציטוט:
נכתב במקור על ידי LAREDO
אין אפשר לדחוף אותם לתוך המנוע בלי לחרוט את הקדח?
את המנוע של הסופה כבר שנים שלא ראיתי מה יש לו בפנים .( כנראה שזה בוכנות בכל זאת ) :smile:
אבל אני נפגש עם בוכנות ומנועים אחרים טוב טוב לעומק !!
מבלי לנקוב בשמות יצרני המנועים ( וזה לא רק יצרן שוודי ידוע ;-) )
נכתב במפורש שאין לבצע חריטה \ ליטוש למיכלול המנוע בלוק וגל ארכובה !
בספר החלקים כמובן שיש מיסבי טלטל ומיסבי גל ארכובה כחלק חילוף
בוכנות למנועים יש כמה שאתה רוצה מקורי וחליפי \ וחליפי של יצרן המקורי כל מה שאתה רק חושב הכל יש
מנסיון מר של כמה ששיפצו מנועים השיפוץ " מחזיק " כ 10.000 ק"מ +- ואז המנוע מתחיל לאכול שמן
ובכמויות גדולות .
************
וההסבר הוא פשוט .
חלקי המנוע עוברים ציפוי עם חומר מקשה הגורם למשטח החיצוני להיות מאד מאד קשה .
בזמן הרכבת המנוע כל נקודת עבודה נמדדת בפני עצמה .
כל צלינדר יש לו מידה שלו ( מידה אישית ספציפית )
כל ארוכבה של גל ארכובה יש לה את המידה שלה .
וכולם מוגדרות במידת הסטנדרט של המנוע .
על בלוק המנוע מוטבעות בנקודה ידוע מראש אותיות לפי ABCDE
על גל הארכובה מוטבעות אותיות במקום ידוע מראש לפי ABCDE
כאשר כל אות מסמנת את תת המידה המאפשרת למרכיב המנוע ( בבית החרושת )
או למשפץ המנוע במוסך לשייך את המיסב המדויק ואת הבוכנה לקדח הצלינדר .
בדרך כלל סימני העזר הנוספים הם נקודות צבע על צד המיסבים
ואז שוב לפי ספר הרכב ( ספר המכונאים המקורי לא היינס ...:-( ) המכונאי יודע שמיסב
במידת הסטנדרט שיש לו קוד צבע אדום הוא במידת +0.05
או בוכנה במידת סטנדרט שיש לה קוד XXXX היא במידת סטנדרט +0.100
כך מתאימים את המיסבים ואת הבוכנות גם בבית החרושת
וכך המכונאי לאחר מדידה מדויקת יודע איזה חלקים יש לשייך לכל נקודת עבודה .
( כל צלינדר כל טלטל )
התוצאה המתקבלת היא מנועים בעלי דיוק מדהים ואורך חיים של מאות אלפי ק"מ
כל עוד המנוע לא עובר התחממות או איזה בלאי קיצוני מחוסר שמן
מניעת החלפת שמן \ שימוש בשמן לא מתאים .... ועוד שטויות למינהם שהם אלה שמחסלים את המנוע .
ניתן לפרק מנועים אלה להחליף בוכנות ומיסבים נקודית לפי הצורך ולהמשיך להשתמש במנוע
בדיוק אבל בדיוק כמו לאחר שיפוץ מנוע מסורתי בו המנוע עובר חריטה .
*************
יצרני חלקי החילוף יודעים זאת היטב אבל הם מוכרים חלקים .
חלק מהמוסכים יודעים זאת היטב ולכן הם לא משפצים מנוע .
חלק אחר חושב שהוא יודע יותר טוב ומשפץ .....
ואז מגיע השרשור
אפשר לשפץ או אי אפשר לשפץ ?
*************
יש טריקים שונים כמו הלבשת שרוולים ( סליבים )
ציפוי גל ארכובה בכרום ( זה יקר מאד )
*************
זה הסיפור על רגל אחת כפי שאני מכיר אותו מהשטח
*************
איציק
ציטוט:
אני אישית שמעתי על החשיבות של הציפוי לא אערער ולא אשבח, זהו נושא שלא מוכר לי וקראתי עליו רק מעל דפי האינטרנט.
ציטוט:
אני אישית לא קונה את זה.
ציטוט:
אני בטוח שלא לזה קרייזלר התכוונו כשהם תיכננו ויצקו את בלוק ה242.
בהתחלה אתה כותב שאתה לא מכיר את הנושא. יפה. וגם הגון. מכאן והלאה אתה כותב מאות מילים על כך ששיפוץ הוא אפשרי וטוב, וכל זה בלי שידוע לך הנושא הבסיסי: האם מנוע הסופה מצופה ולא ניתן לשיפוץ ע"פ הוראות יצרן, או שהוא לא.
אתה בכלל מודע לזה שיש מנועים שמצופים, למשל, בניקסיל (מקובל, למשל, באופנועים) , ולא ניתנים לחריטה בכלל? וגם לא מסופקות להם בוכנות אוברסייז?
יש לך נסיון עם מנוע חרוט שעבר 300K ק"מ ?
מסתבר, ע"פ אמיר, שהמנוע לא ניתן לשיפוץ ע"פ היצרן. יש לך מידע אחר? אנחנו רוצים לשמוע.השערות וניחושים שמבוססים על תחושות בטן? לא מעניינים.
רונן , טיפול תרמי כשמו הוא טיפול בחום והרפיה.
להגיד לך אם הוא מבוצע בוואקום או בלחץ אני לא יודע להגיד כי אני לא בטוח אבל אני מתאר לעצמי שכן.
עוד אחד:
http://www.jeepolog.com/forums/showt...E5%E1%F8%E5%EC
ועוד אחד:
http://www.jeepolog.com/forums/showt...E5%E1%F8%E5%EC
מאיר, לפי אחד השרשורים שהבאתי, אתה כבר היית בסרט הזה לפני שנה וחצי, לא?
לפני הכל הבהרה- למדתי את הנושא, אבל לא יותר מדי לעומק, בעקבות מקרים של כשלים של מנועים אחרי אוברול. לכן אני אתייחס למה שאני יודע ולא למה שלא.
קודם כל- בצילינדרים של ה4 ליטר יש ציפוי. לא יודע מה החומר, אבל הוא שם. באופן מפורש אני יכול לומר שראיתי מנועים שכשלו אחרי 6000 ק"מ (כשלו= לחץ שמן לא תקין, קומפרסיה נמוכה וכו') עד 30 אלף ק"מ, ובדיקה הראתה במפורש שהאוברול לא בוצע לפי הוראות היצרן= בוצעה חריטה בצילינדרים שהורידה את הציפוי.
מה שבפועל הרבה עושים- חריטה של הבלוק כחלק מהשיפוץ- אם מישהו יכול להראות שמנוע שעבר חריטה (ל.060 אפילו ) מחזיק מעמד 200 אלף ק"מ- אני מבקש לראות. מעניין אותי ללמוד לעומק את העניין. אולי יש דרך נכונה לעשות זאת.
יש לי אי שם במחסן את הספר המקורי של קרייזלר (עוד מאז שהיתה לי סופה)- אני אעיין בו בימים הקרובים ונראה מה...
אסף.
מבחנתי הדיון הולך ונהיה מענייןציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk