מה למעשה תפקיד וחוזק הקפיץ במכסה?
ומה צריכה להיות עוצמתו לפתיחה? לעודפים.
Printable View
מה למעשה תפקיד וחוזק הקפיץ במכסה?
ומה צריכה להיות עוצמתו לפתיחה? לעודפים.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי RONI
הקפיץ במכסה מווסת את הלחץ במערכת הקירור - הדבר חשוב במיוחד במערכת קירור סגורה - אך יש לו חשיבות גם במערכת פתוחה (ב-CJ-3A ישנה מערכת קירור פתוחה).
בלי הקפיץ, מערכת הקירור שלך מאווררת - פתוחה לאטמוספירה. זה אומר שהמים בתוכה ירתכו ב100 מעלות צלזיוס בדיוק. המכסה אוטם את המערכת, והקפיץ מווסת את הלחץ - עד לחץ מסויים, הוא סוגר את המערכת. בלחץ גבוה, המים רותכים מאוחר יותר - בדיוק כמו בסיר לחץ. פקק רדיאטור אופיני מחזיק לחץ של בערך אטמוספירה, וזה קונה לנוזל הקירור עוד 5-6 מעלות לפני הרתיכה. זה חשוב. אפשר לסוע בלי קפיץ, הי, אפשר גם לסוע בלי פקק, אבל בזהירות, המנוע ירתח מוקדם יותר.
בCJ שלך המערכת נקראת פתוחה אבל זה לא אומר שהיא בלחץ אטמוספירי! היא עדיין נועדה לעבוד בלחץ של בערך אטמוספירה אחת, ובשביל זה הפקק המיוחד.
תוספת קטנה לדברי נמרוד: ככבל שהרכב חדש יותר, כך עולה הסיכוי שלחץ העבודה במערכת הצינון יהיה גבוה יותר מאטמוספרה. לדוגמא: ברוב המכוניות היפניות החדישות הלחץ הוא 1.1 באר. לעומת זאת בדגמים ישנים יותר מדובר ב-0.9 באר, הפרש של עוד כמה מעלות צלזיוס לטמפ' הרתיחה, אבל עליה ביעילות מערכת הצינון. בנוסף, לרוב מערכת הצינון מלאה בנול צינון יעודי שרותה בתנאי העבודה השוררים במערכת בטמפרטורה קרובה ל-120 מעלות צלזיוס, כך שפוחת הסיכוי לבועות אדים במערכת והצינון, שוב, מתייעל משמעותית.
אמנם שרשור ישן, אבל מקפיץ אותו כתוצאה מדיון עם חבר על הנושא:
הלחץ האטמוספירי בגובה פני הים הוא בקירוב 1 באר. (למעשה: 1.013 באר = 1 אטמ').
אם כך, מציין בדיוק המידה שרשומה על פקק הרדיאטור??
הרי לא ייתכן שהמידה היא 0.9 באר/אטמ' שכן אז הלחץ שהפקק מחזיק יהיה נמוך מלחץ האוויר בגובה פני הים ואז הלחץ ברדיאטור יהיה שלילי (תת לחץ).
אם כן, האם המידה מציינת את היחס בין הלחץ האטמ' (בנקודה נתונה ע"פ כדה"א) לבין הלחץ שבו קפיץ הרדיאטור ייפתח?
זה נראה לי הכי סביר מפני שמצד אחד של הקפיץ יש את הלחץ שמפעיל הנוזל ברדיאטור ומצידו השני הלחץ שמפעילה האטמוספרה. באופן תאורטי, אם היינו מכניסים את הרכב לתא לחץ הלחץ שהיה נבנה ברדיאטור על לפתיחת הקפיץ היה גבוה יותר ממה שהיה נבנה בלחץ אטמ' סטנדרטי אבל עדיין כנראה היה נשמר היחס בין שתי המערכות?
האם אני מבין נכון?
אני מפספס משהו?
האם הלחץ המסומן הוא ב- BAR או ב- ATM?
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%...99%D7%A8%D7%99
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%97%D7%A5
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%...9%D7%93%D7%94)
זה נתון לחץ מעל הלחץ האטמוספרי, בדיוק כמו נתון גדישה במנועי טורבו.
הנתון נקוב ביחידות BAR
הלחץ הוא יחסי ולא מוחלט.
למעשה מדובר בשסתום אשר לו שטח (השטח הפנימי של ה"צוואר" של פתח המילוי) וכוח (הנגזר מקבוע הקפיץ). מכאן מתקבל לחץ.
אסף.
תודה חברים!
חיזקתם את אשר חשבתי וטענתי.
(זיו- תקרא ותפנים...! אם אסף אמר הוא יודע) ;)
אז אני אבלבל אותך עם רמז קל.
במידה ומערכת הקירור היתה סגורה ללא צינורות מגומי,אלא קשיחה מאד ולא ״נלחצת״ האם חברך היה טועה ,עם שינוי לחץ אטמוספרי ?
ראשית כנראה שחברי היה טועה בכל מקרה מכיוון שאני תמיד צודק. (סתם..). אם אני הבנתי אותו נכון הוא טען את מה שנכתב בהודעות שמעלי בשרשור- כרי, הלחץ האבסולוטי במערכת הוא הלחץ שרשום על הפקק (=פחות מהלחץ האטמוספרי בגובה פני הים). מכיוון שלא ייתכן שהמערכת תעבוד בתת לחץ (וגם אם ייתכן זה הרי לא המצב), אז הוא טועה.
לגבי השאלה שלך- עליה בלחץ האטמוספרי תגרום בכל מקרה לעליה בלחץ של המערכת כי מצידו השני של השסתום (הקפיץ) נמצאת האטמוספרה. ומכיוון שנתון השסתום (לפי אסף ו"מוטוריקה") הוא נתון יחסי בין שני צידיו של השסתום אז עליה בלחץ האטמוספרי תעלה את הלחץ ברדיאטור. (בדיוק כמו בדוגמה שהבאתי על תא לחץ בהודעה המקורית שלי).
אבל הרמז שלך לגבי תפקידם של הצינורות הגמישים מעניין... אגב, כשהחלפתי לפני מספר ימים צינורות ראיתי שכתוב עליהם ערכים של 10 ו- 20 BAR. הרבה יותר ממה שרשום על הפקק, וכנראה גם הרבה יותר ממה שיכול להיווצר במערכת במצב תאורטי (אם מתייחסים לנתון היחסי שהמספר על הפקק מייצג).
אם נקצין את נושא ה"רמז" שלך למשל למקרה של בלון (כזה של ילדים), הרי אז הלחץ בבלון מושפע ישירות מהלחץ הסביבתי, למרות שמדובר לכאורה במערכת סגורה ללא כל שסתום/ווסת. אם הלחץ בסביבה יעלה, גם הלחץ בבלון יעלה ולהיפך. מה שיישמר זה כנראה היחס הראשוני, שקשור כנראה בתכונות החומר ממנו הוא עשוי ובנפח שלו.
דבר אחד בטוח- בכל הדוגמאות יש מפל לחץ בין המערכת לבין הסביבה. וכמו כל מפל, ברגע שיש מעבר חופשי של חומר בין שני צידי המפל מקבלים עבודה (אנרגיה קינטית=תנועה). ולכן בדיוק כמו בבלון, מי שפותח פקק של רדיאטור הנמצא בלחץ עבודה, סביר שיחטוף מפל של מים רותחים לפנים...
ואם אני עדיין מפספס משהו אז בדחילק ממכם, תאירו את עיני לפני שזה יעלה לי בהרבה קפה ושערות על החזה! (הבדיחה לא מיועדת למי שלא מבין אותה)
טוב.
אז אני החבר. נעים מאד.
יונתן- כמו כל צינור או אביזר לחץ אחר (שהרי הפקק הוא פורק לחץ די פשוט בסה"כ) יש לו נתון מסויים של לחץ בו הוא אמור לעמוד- ומעבר לכך הוא פורק אל מחוץ למערכת הקירור.הנתון הוא נתון מעבר ללחץ האטמוספרי- והוא הלחץ עבודה של המערכת.
אם המערכת הייתה קשיחה לחלוטין השסתום היה פורק הרבה יותר מהר - צנרת גומי מתרחבת מעט בחום וגם די גמישה , מה שמאפשר לנוזל להתרחב ולייצר יותר לחץ "על חשבון" הצנרת ומאפשר ללחץ לעלות לאט יותר.
לעניות דעתי...
והוא שאמרתי בתחילתו של כל הטררם הזה. לא ייתכן שהלחץ במערכת הוא 0.9 באר, או 1.1. שזה בקרוב הלחץ שיש באוויר מחוץ לרדיאטור.ציטוט:
נכתב במקור על ידי זיף
יותר בכיוון של 1.9, או 2.1.
לעניות דעתי...
לגבי ההסבר שלך על הצינורות הגמישים אתה כנראה צודק (אבל זה לא היה נושא הדיון שלנו). בכל מקרה אני לא יודע עד כמה זה תורם ליעילות המערכת. במידה והכל היה קשיח אז היו עוברים יותר מים למיכל העודפים- היה צריך מיכל גדול יותר, אבל המערכת הייתה להבנתי עובדת עדיין בצורה יעילה.
אני מניח שהשיקולים לצינורות גמישים נובעים בעיקר מצורכי תכנון של חלקי מערכת שיש ביניהם תנועה וויברציות. הרי לא הגיוני לחבר את הרדיאטור למנוע באופן קשיח... לתכנן מיכל עודפים גדול יותר זו לא באמת בעייה. אולי חוץ מבסמוראי...
אז הצלחתי לבלבל לכם את השכל,השסתום אכן פורק בהפרש לחצים כמו שנאמר.השאלה שלי היתה תאורטית,בהנחה שלפקק הרדיאטור אין שסתום נוסף.....
כל העניין הוא שמערכת סגורה צריכה להשוות לחצים (אטמוספריים ,או אם תרצו תאי לחץ) בתוך המערכת ומחוצה לה ,לפני השסתום ואחריו, בכדי שהוא יפתח בערך הנקוב עליו.
במידה ואנו נעלה בלחץ אטמ׳ והמערכת היתה קשיחה ,הלחץ בתוכה היה קטן מהלחץ שמחוץ לשסתום ,ומכאן שהיינו צריכים יותר לחץ מיים בכדי לפתוח אותו בפעם הראשונה...
במצב שיש לנו מערכת סגורה עם אפשרות לחיצה חיצונית והשוואת לחצים עם צנרת גומי (בדיוק כמו הבלון שתארת יונתן ) השסתום ייפתח בערך הנקוב עליו.