קירור שמן בסמוראי

עוד פרוייקט שאני מתכנן בקרוב
לאחר שקניתי סט שעונים לרכב (כמובן מקצועיים ומדוייקים)
היונית של לחץ השמן הוחלף ובמקומו הגיע יונית עם שעון לחץ שמן חשמלי
כאשר אני מניע והמנוע קר הלחץ 40 על סיבובי סרק וכאשר השמן מתחמם יורד הלחץ עד 10
ואז חשבתי לעצמי שכאשר אנו נוסעים בדיונות או מנסים לטפס על סלעים או כל דבר אחר שדורש פמפום
או לחיצות לסירוגין על הגז פוגע במנוע לכן אם נשמור על השמן קר הלחץ יהיה 40 קבוע ו80 לערך בנסיעה כך אנו נשמור על המנוע נאריך את חייו ונגדיל את טווח הטיפולים מיכוון שהשמן ישמר את תכונותיו בקיצור אין לי כח לזבל את השכל והדבר מומלץ מאוד
חשבתי על מתאם במקום הפילטר שמן שיוצאים ממנו שני צינורות לרדיאטור שמן קטן כך השמן מתקרר
ואופציה שניה היא מע' קירור שמן של אפלאוז אנו מחברים מתאם במקום הפילטר אך מיים זורמים בתוך המתאם ומגיעים ישר לרדיאטור שלנו?
ולשאלתי:
איזה מהאופציות טובה יותר לקירור השמן? במידה והראשונה היכן ניתן לשים רדיאטור נוסף? לא לשכוח קירור ע"י מיים ע"י אופציה שניה עלול להעלות לי את חום המיים אל תשכחו שאני עם רדיאטור רגיל ומנוע גדול אך היתרון שעלי להעביר רק שני צינורות
מה דעתכם?

קומבינה יש לי בשבילך קולר של אפלאוז לניסיון .. בוא תיקח תרכיב ותגיד לנו מה קורה עם הלחץ..

אני מכרתי את העגלה שלי ולא הספקתי לנסות..

לא צריך מתאם זה יושב בול רק צריך לפצל 2 צינורות בקוטר של צינורות חימום סעפת ולהעבירם לצד של הפילטר שמן.. וכמו כן להוריד טרמוסטט כדי שמים קרים יותר יעבדו על השמן

ותבוא להגיד לי שלום לפני שאני טס ינעלםם

יש בשוק מוצרים סטנדרטיים- של אפלאוז, לדוגמה, ואחרים. אל תמציא את הגלגל.
כל עוד רדיאטור השמן יהיה נפרד וכמובן- מקורר אויר- אין סיבה לדאגה. אם אתה משתמש בנוזל הקירור לקירור השמן- שוב- תדאג לרדיאטור נפרד. אחרת יש לך עוד נקודת כשל שעלולה לגרום לחימום המנוע.

רוצה דוגמה למערכת שעובדת טוב? תסתכל בסופה.

אסף.

קומבינה , התיאוריה שלך לא נכונה והמדידות שלך שגויות.

KD2 , למרות שאני מסכים חלקית עם מה שכתבת, צורת הביקורת הזו לוקה מאוד בחסר, אם היא לא מגיעה ביחד עם פירוט רציני.

קדימה, פרט בבקשה, או שהתגובה שלי ושלך נמחקות.

אין לי כוח לפרט עכשיו כמו בדיונים הקודמים על זה.
אבל בכלליות שמן קר הוא לא שמן טוב ושמן חם מידי הוא לא שמן טוב.
יש צמיגות שמסביבה צריך להיות כדי לעמוד על לחץ מסויים ויותר חשוב על זרימה מסויימת שהיא המפתח.
מדוד את הלחץ ב סרק , 2500 ו4000 .
איזה שמן ?

אילו מכוניות סטנדרטיות יש להן אמצעי קירור לשמן מנוע ?
אני מכיר קירור לשמן גיר אבל לא מנוע

קורולה ידנית

חלק מדגמי ההיילקס

פג'ו 306 דיזל.

סופה

פורד F350

99% מהמשאיות על הכביש

רנו קנגו

פורד מונדאו

ועוד...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי kd2

אין לי כוח לפרט עכשיו כמו בדיונים הקודמים על זה.

---

אז קח ת'זמן, אף אחד לא ירה בך אם לא תתן תשובה מלאה עכשיו. אנחנו מאוד נודה לך אם כן תשלים את הפרטים הקטנים מתישהו, אותי לכל הפחות זה מעניין.

תודה!

ידוע לי שלסופה יש קירור שמן אך לדעתי יש לרכב רדיאטור שמן בנוסף ממש לא זכור לי בכל אופן המתאם של סופה לא יכול לעזור לי
ידוע לי שלאפלאוז יש קירור שמן ע"י מיים והמתאם מתאים בול לרכב שלנו לא אוכל לתת פרטים כי אני בעצמי עוד לא התנסיתי בזה אבל התיכנון להוביל את שני הצינורות של החימום בתוך הרכב לכיוון המתאם
שוב אני לא בטוח מה בדיוק אעשה עד לרגע הביצוע
אני לא יודע במה טעיתי אל תשכחו שאני כאן לשתף ולהתייעף איתכם אם אתם חושבים שאני טועה ספרו למה שאבין ואם אתם מכירים עוד דרך או רעיון גם בשביל זה אני כאן

נ.ב
כאשר המיים שלנו על 90 מעלות זה עדיין לא אומר לנו את חום המנוע שכמובן הרבה יותר גבוהה
דמיינו לעצמכם מה חום השמן
אני לא מחפש לנסוע עם שמן קר ידוע שזה לא בריא למנוע אבל לשמור על טמפ' נמוכה ויעילה
כמובן שאוסיף שעון חום שמן כך אוכל ללמוד יותר מן הדבר

הלחץ בסרק מגיע ל40 בהנעה כאשר המנוע קר או נח לפחות 40 דקות
כאשר המנוע מפעולה מחיל שעון הלחץ לרדת ל20 ושמתי לב שעם הזמן בתקובה של חודש לערך
השמן מאבד מיכולתו והלחץ מגיע ל10 שם המחוג נעצר
עכשיו תעשו עצירה קטנה ותחשבו 10 פיאסאי ממש סכנה למוע בייחוד בדיונות שם אנו מתאמצים מאוד
ובמצב כזה אני מצליח לדמיין את הקרנק שלי בוכה וצועק כי לא מחליק לו מספיק
אז מה רע בלקרר מעט את השמן למה זה יכול להזיק הרי אני לא נוסע עם שמן קפוא
רק דואג לו לוויסות החום ומאריך את חייו ואת חיי המנוע

גם Tdi300 בעל קירור לשמן המנוע.

יודע מה, שחף? אולי עלית על משהו... בTDI300 הצינורות יוצאים מהבית של היוניט לחץ שמן- אולי החיבור שלו סטנדרטי??

אסף.

מה אני לא מבין מה בקשר לטידיאי 300
נראה לי מעניין כשמישהו עולה על משהו
אלה אם הוא עלה על מוקש וגם זה מעניין לפעמים

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי asafk

יודע מה, שחף? אולי עלית על משהו... בTDI300 הצינורות יוצאים מהבית של היוניט לחץ שמן- אולי החיבור שלו סטנדרטי??

אסף.

---

כן, אבל זה בית גם ליוניט, גם לצינורות וגם לפילטר. לדעתי הוא מותאם ספציפית לבלוק הזה ולא יהיה אפשר לעשות בו שימוש שונה - אלא אם אני מפספס את הנקודה שלך.

אלון , היום או בימים הקרובים יפורסם מאמר שלי באחד האתרים שמסביר את זה יפה.
בינתיים אני יגיב לנושא הספציפי , 10 PSI בסרק במנוע חם זה דווקא טוב.
הלוואי על כולנו כזה לחץ בהנחה שהשמן הוא נגיד עד 10W40 או נמוך ולא 20W50.
במצב שהשמן הוא 20W50 זה לא טוב.
יש לך אינדיקציה לחום השמן?
לגבי ההבחנה שלך שהשמן מאבד לחץ , היא נכונה מאוד שמן מינראלי נכנס למנוע בצמיגות המוצהרת >
בתקופה ההתחלתית של השימוש צמיגותו עולה > לאחר מכן היא צונחת באופן דרסטי מתחת להצהרת היצרן.
אבל רק בשמן מינרלי, בסינטטי יש תנודות אבל קטנות מאוד והוא שומר על צמיגותו.

לא הזכרת איזה שמן שזה חשוב מאוד.
תמדוד ב1500 ו 3000.
אם אתה יכול תמדוד מתי הלחץ נשאר קבוע.
מה מהירות הסרק ( מקודם התייחסתי ל900 מתוך הנחה שזאת המהירות )?

סליחה אבל אני קולט קצת לאט אבל שזה נכנס זה נכנס
אז בוא נתחיל מהתחלה:
אתה טוען ש 10w40 טוב יותר משום שהוא שומר על צמיגותו?
אם זה נכון מהוא שמן חצי סינטטי כך אנו גם מקבלים אפקט של מינרלי וגם סינטטי?
מה בקשר לטידיאי 300 נראה לי אדיר שיש לי יציאה לפילטר צנרת ויונית חום שמן גם אם זה לא מתאים למנוע שלי אין שום בעיה לחרוט לו הברגה ולהתאים אותו אז אנה תרחיב בנושא
עכשיו אני מבקש שתסביר מהתחלה ואל תחסוך כמה שתסביר לאט וטוב ככה נבין מהר
ואני בטוח שיש עוד המון שלא הבינו מה הולך כאן

בקצרה...

שמן המנוע הוא מוצר מתוחכם מאוד, מהונדס לתת תוצאות אופטימליות בשמירה על חלקי המנוע לאורך זמן, לעמוד בתקני איכות הסביבה, ולתת לבעל הרכב מרווחי טיפולים גדולים ככל האפשר.

נתחיל בצמיגות. זה המספר שרובנו מכירים כשמדברים על שמן מנוע. ורובנו גם יודעים שכדאי להשתמש בשמן רב- דרגתי, בעל צמיגות משתנה.

למה שמן רב דרגתי?
לכל שמן יש צמיגות. ההגדרה של צמיגות היא "התנגדות לזרימה". אם השמן צמיג, הוא יישאר במקום בו השארנו אותו. כשהמנוע מותנע, יש שמן סביב החלקים הנעים במנוע. השמן הזה, שנשאר שם מההפעלה האחרונה של המנוע, משמן אותו עם ההתנעה, ועד שהמנוע מתחמם (זהו "שימון הידרוסטטי"). כשהשמן מתחיל להתחמם, הוא נהיה דליל יותר ומשאבת השמן מתחילה להזרים אותו ברחבי המנוע (וזה נקרא "שימון הידרודינמי"). הבעיה בשמן חד דרגתי היא בשלב בו המנוע קר. מחד, השמן שלפני רגע היה צמוד למקומו התחמם, מאבד את הצמיגות שלו, ונוזל כלפי מטה. השמן באגן השמן, מאידך, עדיין לא התחמם, ומשאבת השמן לא מצליחה להזרים אותו למנוע. ברגעים אלו, המנוע נשאר חסר שימון.
שמן רב דרגתי פותר את הבעיה. עם התחממות השמן צמיגותו אמנם יורדת, אבל באופן מתון. השמן שנמצא מחוץ לאגן מתחמם, אבל נשאר צמיגי מספיק ומשמן את המנוע עד להתחממותו.

בניגוד לדעה הרווחת, אין שום קשר בין טמפרטורת הסביבה לטמפרטורת העבודה של המנוע, ולכן הצד ה"גבוה" של סימון צמיגות השמן לא צריך להיות גבוה במיוחד בגלל שאנחנו חיים במדינה חמה. מספר הצמיגות ה"גבוה" קשור רק לטמפ' העבודה של המנוע- ונקבע לפיה. הבעיה מתחילה כשהמנוע עובד בטמפ' גבוה יותר ממה שהוא אמור להיות בה- אפילו לזמנים קצרים. אז השמן מתחיל להישרף, וזה רע.
מספר הצמיגות ה"נמוך" דווקא כן קשור לטמפרטורת הסביבה. שמן שמתחיל ב5W מתאים לעבודה באקלים קר יותר משמן שמתחיל ב15W. האות W מסמנת שהשמן, כשהוא קר, מתאים לעבודה בתנאי סביבה חורפיים.
למזלנו, לא צריך לדעת את כל זה בשביל להחליט באיזו צמיגות שמן לבחור. בספר הנהג כתוב בדיוק באיזו צמיגות שמן לבחור. אם נתחכם ונמלא שמן 20-50 במנוע שהיצרן מגדיר אותו כמתאים ל10W-30 המנוע צריך להתאמץ יותר בכל סיבוב כדי להזיז אותו ממקום למקום בתוך המנוע, והמשמעות היא מנוע שמייצר יותר חום, וצורך יותר דלק... פחות יעיל.

סינטטי, מינרלי או אולי חצי סינטטי?
שמן מינרלי מורכב משמן טבעי שעובר זיקוק עד שהוא מגיע לצמיגות מסויימת. זהו שמן בסיס, והוא קיים במספר רמות. לשמן הבסיס מתווספת בבית החרושת "חבילת תוספים", שנותנת לו את הצמיגות הרצויה, ומכילה חומרים שתפקידם לנקות את המנוע, לאטום, לשפר את עמידות השמן ועוד. התוצר הסופי מכיל עד 25% תוספים, ובנוסף, קיימות שאריות מהשמן הטבעי- כמו זרחן וגפרית. חבילת התוספים נפגעת עם הזמן- כיוון שהחומרים בה רגישים לגזירה (שהוא המאמץ העיקרי בו השמן עובד)- ויעילות השמן יורדת. אם זה לא מספיק, החומרים דוגמת זרחן וגופרית מגיבים עם תוצרי פעולת המנוע (פיח, דלק לא שרוף), ויוצרים בוצה הפוגעת ביעילות השמן. במצב זה יש להחליף את השמן.
השמן הסינטטי, לעומת זאת, לא מכיל שאריות, ומכיל שיעור קטן משמעותית של תוספים- כ10% בלבד. לכן, יש כמות קטנה יותר של תוספים שייפגעו בזמן השימוש בשמן, ואין את החומרים שיגרמו להיווצרות בוצה. בגלל זה הוא חי לאורך זמן רב יותר. גם שמן סינטטי צריך להחליף- בעיקר בגלל חדירת מזהמים- כגון אבק וחלקיקים שאינם נלכדים במסנן, והגרוע מכל- דלק לא שרוף שחודר לשמן.
מהסיבות הללו, היתרון הגדול ביותר של שמן סינטטי הוא אורך החיים הגדול שלו, יחסית לשמן מינרלי. למרות זאת, חשוב לזכור שהנחיית יצרן על החלפת שמן כל 30 אלף ק"מ, גם אם מתייחסת לשמן סינטטי ואתם אכן משתמשים בשמן כזה, מתייחסת, על פי רוב, לנסיעות ארוכות בכביש מהיר עם מנוע חם, ללא אוויר מאובק, וללא האצות ועצירות תכופות. או, במילים אחרות, נסיעות בכבישי מערב אירופה. למרבה הצער, משטר העבודה של המכוניות שלנו הוא נסיעות קצרות, באוויר מאובק, בהן המנוע לא מתחמם מספיק, עם האצות תכופות, הגורמות להיווצרות כמויות גדולות של פיח במנוע, ולחדירה של הרבה דלק לשמן. כאן צריך לקרוא את האותיות הקטנות בהנחיות היצרן, המדברות על "תנאים קשים". כן, גם לשמן קשה לחיות בארץ הקודש.
שמן "חצי סינטטי" הוא שמן בסיס מינרלי באיכות טובה, אליו מוסיפים כ5% שמן סינטטי (ואל תתפסו אותי על האחוז- ההרכב המדוייק משתנה מיצרן ליצרן). התוצאה חיובית בעיקרה- בתוצר הסופי כמות קטנה יותר של "חבילת תוספים", ולכן אורך החיים של השמן מתארך במעט (אבל בתנאים קשים- זה באמת רק מעט)

עוד דבר לגבי "אורך החיים" של השמן- השלב הטרמינלי שבו השמן "מת" הוא השלב שבו השמן כבר מלא בדלק לא שרוף. הוא נראה טוב, שקוף כזה- אבל הדלק שיש בו מזיק לתכונות השימון של השמן. וזה נכון גם למינרלי וגם לסינטטי. הצמיגות האמיתית של הנוזל שעשוי מהשמן המקורי+חבילת התוספים שכבר פגועה+ דלק לא שרוף+בוצה היא דבר שאי אפשר למדוד בכלל. אבל אפשר לדעת שהשמן הזה צריך להיות מחוץ למנוע.

הסיבה הכי טובה לקירור השמן היא למנוע ממנו את השלב של "כמעט רתיחה" שבו קורים כמה דברים שליליים- התוספים מתחילים להתפרק, השמן הופך לדליל מדי, ובמעברי השמן מתחילים להצטבר חלקיקים של מזהמים שמתפרקים החוצה מהשמן. שלב מייד אחרי כן הוא שמן שרוף. לא מרגישים מייד, אבל הסימפטום הכי ברור הוא "מנוע אוכל שמן". הוא לא אוכל אותו. רק שורף אותו למוציא את מה שנשאר מהאגזוז.


(זה היה קצר, לא? )

אסף.