איך לערגל קפיצים

שלום
רציתי לשאול
אם יש איזשהיא דרך לבצע עירגול עלים ביתי
אם יש כזה דבר
הכוונה שלי לעשות את זה איכשהוא במינימום הוצאות
(בטח אחד הגאונים פה חשב על זה )

תודה רבה רבה
רותם.

http://jeepolog.com/206.html

מאוד, מאוד לא מומלץ. מסוכן, לא מדוייק, לא שווה את זה.

גם אם יש לך בבית מערגלת תעשייתית?

תלוי במכונה. אם היא משהו דומה למה שיש בכתבה, אני הייתי נמנע. הסכנה של קפיץ שנשבר ומתעופף בכיוון חיי המשפחה שלך לא שווה את זה.

אם אתה מוצא דרך לאבטח את עצמך מעל לכל ספק זה אולי שווה נסיון. אני ניסיתי את השיטה הזו מזמן (אפילו עם אותה מכופפת של אייל), התעופף לו קפיץ אחד בזמן הערגול (למרבה המזל, לא עלי) ועשה חור של ממש בחומת האבנים של החניה שלי. חור באבן.
אם בנוסף לאבטחה מלאה המכונה גם מאפשרת לך מדידה מדוייקת של השינוי המתבצע, אז זה בטוח שווה נסיון.

פלדה מחוסמת - דהיינו עלים לא מעגלים במעגלת אלא ע"י מכבש הנותן מכות מדויקות או לחילופין כדרך "האדם הקדמון" בפטיש

תקשיב לאיתי ולא בגלל שהוא היה ספונסר שלי אלא כי זו העבודה שלו וכי הוא פשוט צודק
אני ניסיתי בעצתו של אלון את שיטת הפרס / מכופפת צינורות
זה נותן יופי של פוזה מגביה את האוטו וכו........................ בדיוק לחודש ימים :cry:
אחרי זה הרכב חוזר למצבו המקורי או פחות מזה
רוצה לחסוך ?
יש רק דרך אחת שבאמת תחסוך לטווח הרחוק והיא החלפת המאיה (קפיץ ראשי) או קפיצים נוספים ועירגול
אין ארוחות חינם ואני אתן דוגמה
עירגול מחליש את הקפיץ וככזה מעלה את סיכויי השבירה של המאיה וכשזו נשברת הסרן זז ובדרך מעקם את הבולם ואז כבר הנזק יותר גדול מסתם קפיץ שבור
רוב הקפיצים של הסמוראי כבר עברו עירגול אחד או שתיים מה שלא מייטיב עימם
תחשוב קדימה אחרת החסכון יהיה בעוכריך - מנסיון שלי :mrgreen:

מישהו רוצה להסביר לי למה דווקא במכות ולא פשוט בהעמסה איטית (ערגול)? אני לא מצליח להבין למה המעוות השיורי יהיה אחר בשני המקרים.

אני אסביר לך בשפה פשוטה
כשחברה שלך מלטפת לך את הפנים ברכות אז הפנים שלך מקבלות תכונות מסויימות וכשהיא מכניסה לך באותם הפנים אגרוף אז הפנים מקבלות תכונות אחרות (צבע שונה למשל , חום , זרימת דם שונה וכו'..)
כנ"ל עם הפרודות של החומר ממנו עשוי הקפיץ
תראה את הסרט קיל ביל איך אטורה הנזו מייצר את החרבות ותבין :twisted:

קצב עיבור גבוה יותר דווקא מסכן אותך יותר בשבר, סושי. קח שתי חתיכות זהות של פלסטלינה (תעשה מהן צינור עגול, תמתח אחת לאט ותמדוד את האורך של שני החלקים הקרועים. קח את החתיכה השניה ותמתח אותה הכי מהר שאתה יכול, אתה כבר תראה בעין כמה שהיא יותר קצרה. זו דוגמא קלאסית לקצב עיבור והסיבה למה אגרוף בפנים כואב... :-D

זו בדיוק הסיבה שאני שואל למה דווקא כך צריך לטפל בקפיצים לטענת איתי, יש כאן משהו שאני לא יודע. או שנחכה עד שאני אסיים את הקורס בחומרים ואדע או שמישהו יתן הסבר עכשיו וכולנו נדע.

עיבור ומעוות הם אותו דבר למי שלא לומד אצל בן ציון (שבעצמו משתמש בשני המושגים חופשי, יחד עם דפורמציה ועוד איזה שני מושגים ביידיש שאף אחד לא ממש בטוח מה הם). שניהם מתארים את השינוי באחוזים במידת החומר על ציר נתון (במקרה של הדוגמא לעיל, ציר המשיכה של הפלסטלינה. במקרה של הקפיץ, על ציר שאנכי לקו דמיוני בין שתי עיני הקפיץ. אפשר לבחור צירים אחרים).

אלון,
בקצב עיבור נמוך נוצר תהליך שנקרא "זיקון עיבורים", מה שקורה שכל הנקעים בחומר נעים בהתאם למאמץ המופעל עליהם. המעוות אמנם גדל אך החוזק של החומר לא משתנה (מודול יאנג). כמובן שכל זה בתחום מסויים.
בקצב עיבור גבוה, מכות פטיש למשל, מוכנסים לחומר מאמצים שיורים ויוצרים נקעים נוספים, כל הנ"ל מחזק את החומר (מעלה את מודול יאנג שלו).
בגדול, כמה שיש יותר נקעים, החומר חזק יותר.

בדוגמה שלך עם הפלסטלינה, כשאתה מותח לאט אתה נותן זמן לחלקיקי הפלסטלינה להסתובב ולזרום עד שהעומס שנוצר בצוואר מספיק גבוה שהוא קורע את החומר. זה תהליך דומה לתנועת הנקעים.

רונן

אוקי, את התופעה אני מכיר. הבעיה שלי עם זה היא שהוסבר לנו שהשינוי במודול יאנג כתוצאה מכך הוא תמיד זניח, לא משהו ששווה להתייחס אליו. באופן כללי השינויים שניתן לבצע במודול יאנג של מתכות נתונות, כפי שהוסבר לנו, נע תמיד בתחום קטן מאוד והוא כמעט תמיד זניח לגמרי.

אני מבין שזו הדוגמא היוצאת מן הכלל?

אלון,
אתה צודק, הבעיה היא בניסוח שלי - השיפוע של מודול יאנג אכן דומה עד כדי זהה ברוב הפלדות.
השוני הוא בנק' הכניעה של החומר.

נק' כניעה גבוהה יותר - אתה לא חורג מהתחום האלסטי.

יש לי תחושה שיש פה עוד אלמנט שמשפיע על ההתנהגות של הקפיץ, כשמכניסים למתכת מאמצים בצורה מסויימת, זה עוזר להקטין את המאמצים המתפתחים כתוצאה מהעבודה. זה גם מקטין את הסיכוי לשבר התעייפות.
רונן

עוד נסיון להסביר את הנושא, שהוא קשה להסברה ולהבנה גם עבורי -

המכות מקשות את פני השטח. דומה לטיפול שנעשה לקפיצים במפעל שנקרא שוט-פינינג Shot Pining שבו "מפגיזים" את החומר בכדוריות פלדה. רק כאן זה ידני ודורש מיומנות. פני השטח המוקשים מונעים הווצרות סדקים וזה מה שחשוב בקפיץ שעובד מחזורית.

אם עושים את העבודה עם מכבש הידראולי כזה או אחר, צריך לאחר מכן להעביר את הפלדה תהליכים תרמיים כאלו ואחרים, ונדמה לי שזה אכן מה שעושים במתלם.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי סוזי המשתוללת

תראה את הסרט קיל ביל איך אטורה הנזו מייצר את החרבות ותבין :twisted:

---

אז אני מבין שלייצר חרב לסמוראי וקפיץ לסמוראי זה די דומה....???

ומעבר לכך- ערגול, אם הוא לא שווה בדיוק בכל העלים, יוצר מאמצים לא שווים בעלים. הסיבה שיש כמה עלים, מדורגים, היא על מנת לדמות קפיץ אחד שבו המאמצים "זורמים". כשיש הפרעה לזריה- ריכוז מאמצים- נשברים עלים. בגלל זה ערגול ביתי לא מחזיק אף פעם לאורך זמן, ובגלל זה לא טוב להחליף רק עלה אחד.
מה שאני מנסה לומר- גם אם נדמה לך שלקנות 2 או 4 קפיצים חדשים, או לערגל במפעל זה יקר לך מדי- בטווח הלא מאוד ארוך- זה ישתלם לך.

אסף.

תודה.