ניתוק וחיבור מהיר לדריישאפט קידמי

החלטתי שבמקום לוקרים קידמיים שלא ניתן לעשות אצלי - להפריד ברוב הנסיעות בין הדיפרנציאל לדרייש' כך שהוא לא יסתובב במהירויות גבוהות בדרך לשטח ובחזרה ממנו ויגרור אחריו את תיבת ההיפוך שבניתי ובסך הכל יצרוך דלק ,יוסיף רעשים, יוסיף רעידות ויפחית מהירות. את החיבור בינהם אעשה מיד בירידה לשטח ואנתק כשאצא ממנו כך שכל המערכת תעבוד רק בזמן אמיתי ובמהירויות נמוכות. היות וכיום החיבור נעשה כרגיל עם שתי טבעות ו-6 ברגים זה סיפור רציני לנתק ולחבר .אני חושב על רעיון לחיבור וניתוק מהיר ולא מוצא פתרון. יש לדעתי שיטה שבוודאי פשוטה וסטנדרטית במכונות חקלאיות ושלי לא ידועה.למישהו בפורום יש נסיון או עצה איך עושים את זה?????????????????????

חיים, האם שיטת החיבור היא כמו בג'יפים?
http://www.jeepolog.com/images/ujoint_check.jpg

אכן קיים במכונות חקלאיות חיבור קרדני מהיר עבור כלים הרתומים בדר"כ ע"ג הטרקטור.
החיבור הוא חיבור מהיר ללא שימוש בשום כלי אלא בזוג ידיים ,
מהטרקטור יוצא ציר הנקרא PTO ואליו מתחבר הקרדן הטלסקופי שהוא למעשה מפרק בדיוק כמו מה שאנחנו מכירים מהג'יפ אבל עם עוד תוספת קטנה של שרוול שעולה על הPTO .

כלומר ציר (דיבשאפט) קרדן עם צלב כמו בג'יפ ושרוול שמתלבש על הPTO.

האבטחה שזה לא ישלף היא קפיצית ע"י שני פינים שנכנסים למגרעת הקיימת על הPTO.

כנס לכל מאגר כלים באיזה קיבוץ או מושב ותראה את זה על כלים שעומדים שם.

הרעיון נראה ישים למדי אבל פשוט מדי אחרת איך זה שמישהו לא חשב על זה עד היום ,
והשאלה מה מתפספס כאן?

בכל מקרה בהצלחה!
שחר

חיובי - הקרדנים רגילים כמו בכל ג'יפ וכמו בצילום.נראה לי שאם נמצא לזה פתרון טוב הרבה ג'יפאים יוסיפו לקרדן הקדמי חיבור מהיר שיחובר רק בכניסה לשטח וינותק ביציאה ממנו .זה חסכון גדול בדלק ובבלאי .

אוקי.
זה משהו שאפשר לממש בכל מיני דרכים, הבעיות הן כאלו בגדול...
1. מה שלא תשים שם, אתה תאבד מהאורך של הדרייבשפט, והמשמעות הישירה היא שתגדיל את זויות העבודה של הצלבים. זה לא בעייה בכלי חקלאי שמתוכנן מראש, בג'יפ מוגבה זה משהו שצריך להלקח בחשבון. ברכב שלך אם אני לא טועה כבר הורדת מהאורך של הדרישפט לטובת תיבת ההיפוך... שים לב טוב טוב שאתה לא מתקרב למגבלות העבודה של הצלבים.
2. רעידות - כל סוג של חיבור צריך להיות סימטרי ומאוזן וצריך להבחן בפועל מבחינת המודים החדשים של רעידות שהוא עלול להכניס. אני חושב שדרישפט של ג'יפ מסתובב בטווח מהירויות, עומסים, וזויות גדול יותר מPTO של טרקטור, ולכן הבעיות בתחום הויברציה שאתה עלול להכניס, וההשפעה שלהם על מיסבי הפיניון והרטנספר, צריכות להבחן לעומק. מנסיון אישי - רעידה חדשה וחזקה למדי שנכנסה לי למערכת כתוצאה מעיקום גשר הגיר וחיכוך בדרישפט, גמרה לי את מיסב הפיניון הקדמי תוך כמה שעות!
3. הסיבה שלא חשבו על זה עד היום, שחר, היא כמובן שיש פתרון פשוט וידידותי למשתמש - לוקרים בטבורים. לפרק את הדרישפט, בשלג, בבוץ, אפילו שזה חיבור ניתוק מהיר... ממש לא לעניין. אפילו את הטבורים הידניים היצרנים מחליפים במערכות אוטומטיות כדי לחסוך לנהג את הירידה מהרכב. לחיים - אני חושב שייצור או התאמה של נועלי טבורים ידניים לסרן שלך יהיה יותר פרקטי ונכון מאשר לפרק דרישפט. תחשוב גם סכיוון של משהו פשוט, כמו לפרק את הכפות שמחברות את הטבור לצירייה (אני מניח שזה כמו בכל סרן צף אחר שאני מכיר), כולה כמה ברגים, ולייצר מכסים אטומים פשוטים שפשוט יחסו את הציריות וימנעו כניסת לכלוך.

ציטוט:

---

כמו לפרק את הכפות שמחברות את הטבור לצירייה (אני מניח שזה כמו בכל סרן צף אחר שאני מכיר),

---

נמרוד, מה גורם לך להניח שמדובר בציריה שמסתובבת בתוך ספיינדל שנושא עליו את הטבור, ולא במבנה דמוי סופה ששם הציריה היא המבנה של הטבור ולא ניתן להפריד אותה ממנו?

רפיון-שכל (זמני אני מקווה).
:)

תתפלא ,אבל החלום הרטוב שלי זה להוסיף לוקרים - אבל לא ניתן לעשות זאת על סרנים של גלנדוואגן לדעת שני מקצוענים שראו את הטבור ותושבת הגלגל.

נמרוד ,

אכן כתבתי

ציטוט:

---

הרעיון נראה ישים למדי אבל פשוט מדי אחרת איך זה שמישהו לא חשב על זה עד היום ,
והשאלה מה מתפספס כאן?

---

כבר אמרו לי שהציניות שלי לפעמיים מסוכנת!!!


שחר

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי שחר 9

נמרוד ,

אכן כתבתי

ציטוט:

---

הרעיון נראה ישים למדי אבל פשוט מדי אחרת איך זה שמישהו לא חשב על זה עד היום ,
והשאלה מה מתפספס כאן?

---

כבר אמרו לי שהציניות שלי לפעמיים מסוכנת!!!


שחר

---

שמע שחר, אמנם אתה נוסע על הנאבות שלי לשעבר, אבל אנחנו לא מכירים כל כך טוב אז נתתי לך להנות מהספק... מעכשיו אתה נכנס לקטגורית ציניקן-מניאק-בכיר (יחד עם ארז, דרגה מתחת לניר_ל) :twisted:

נמרוד ,

מבטיח להצדיק את התואר ולערער את מעמדו של ניר.
:D :D :D

נמרוד, אפרופו רפיון שכל, רעידות לא כלכך יהיו כאשר רובן באות לידי ביטוי בכביש מהיר...ובמקרה זה - הדרייבשאפט מנותק...ככה שנקודה 2 שציינת אינה רלוונטית...בדיוק כמו נקודה 3 עבור רכבים ללא אפליקציה קדמית ללוקרים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אריק2

נמרוד, אפרופו רפיון שכל, רעידות לא כלכך יהיו כאשר רובן באות לידי ביטוי בכביש מהיר...ובמקרה זה - הדרייבשאפט מנותק...ככה שנקודה 2 שציינת אינה רלוונטית...בדיוק כמו נקודה 3 עבור רכבים ללא אפליקציה קדמית ללוקרים.

---

לא נכון. מה שכתבתי לגבי הויברציה שגמרה לי את הסרן הקדמי תוך כמה שעות - התרחש בשטח.

נמרוד, אני לא מאמין שויברציות גמרו לך את הסרן בשטח. לא מאמין.
ייתכן שזה נגרם בגלל מנוף שנוצר עקב מגע אגרסיבי עם הגיר, או משהו בסגנון, לא מויברציות.

אני קורא לזה ויברציות, אתה יכול לקרוא לזה מכות עם מנוף גדול - בקצב של סיבוב הדריבשפט. ויברציות עם אמפליטודה גדולה. זה היה אכזרי.

נמרוד, יש הבדל אדיר בין נזק מויברציות ובין נזק ממכות, במיוחד בהקשר של הדיון הזה:

אם מויברציות במהירות שטח לא יכול להיגרם נזק, אז זה עונה למה שחיים רצה לדעת, ואם נזק יכול להיגרם רק ממכה, אז ויברציות כתוצאה ממפרק זה או אחר שלא לגמרי מיושר, לא מענינות.

הלילה הכנתי את השרטוטים של החלק שכרגיל איני יודע לסרוק אותם לשם הצגתם,אבל בשבוע הקרוב אצלם הרבה דברים והבן שלי יעביר כמה עשרות תמונות שאני רוצה מזמן להעבירן. החרט טוען שמאוד קשה ויקר לבצע חריצי אורך מעל 100 מ'מ בעוד אני זקוק לפחות ל-200 מ'מ. אין לי כל-כך חשק לקלקל את הקרדנים האורגינלי עבור החיבור המהיר כך שאני זקוק עכשו לזכר באורך מצטבר של 300 מ'מ ונקבה באורך רצוי ש 250 מ'מ . הקוטר צריך להיות כ-30 עד 40 מ'מ. איפה אני יכול לשים יד על חלק כזה?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי חנן א.

נמרוד, יש הבדל אדיר בין נזק מויברציות ובין נזק ממכות, במיוחד בהקשר של הדיון הזה:

אם מויברציות במהירות שטח לא יכול להיגרם נזק, אז זה עונה למה שחיים רצה לדעת, ואם נזק יכול להיגרם רק ממכה, אז ויברציות כתוצאה ממפרק זה או אחר שלא לגמרי מיושר, לא מענינות.

---

מכה זה משהו חד פעמי - הלם. מכות שבאות ברצף בקצב קבוע - זה ויברציות. ויברציות משמעותיות שיכנסו למערכת גם אם הם לא עונות להגדרה של "מכות" יקצרו בוודאות שת החיים של מיסבי הפיניון והטרנספר, שלא לדבר על הצלבים. המקרה הפרטי שלי הוא דוגמא קיצונית של ויברציות חזקות (או "מכות" בתדר קבוע אם תרצה) שגרמו לנזק מורגש תוך שעות ספורות של נסיעה. כל ויברציה משמעותית תקצר את החיים של המיסבים והצלבים, אני חושב שזה ברור מאליו אחרת למה אנחנו בכלל דואגים שהמערכות האלו יהיו מאוזנות? נכון שכל תופעה דינמית הופכת להיות חשובה במהירות גבוהה, אבל לא נראה לי שחיים רוצה לבנות מנגנון שהוא צריך לפרק ולהרכיב כל פעם שהוא על שביל "קצת מהיר". בוא נגיד שלא ריאלי לפרק ולהרכיב דרישפט יותר מפעם בטיול, ככה שאין מה להשוות את זה אפילו ללוקרים ידניים.

חיים, יש לי ראיון בשבילך, לא יודע עד כמה יישים, אבל בכ"ז: הרי, בכל מיקרה הוספתה כבר תיבת הפיכת כיוון, נכון? למה, באופן תאורטי, לא להוסיף בתוך התיבה (כמובן, דרוש תכנון מחדש של כל המיכלול) מין מנגנון של "הקלאץ" עם ידית בתוך האוטו? וככה תוכל לנתק/לחבר את הסרן הקידמי מבלי לצאת מהטוטו בכלל! כמובן, אני מתאר לעצמי, שזה יהיה יקר באופן מחריד, ליבנות דבר כזה, כך שזה בעיקר ראיון, אבל נראה לי ראיון לא רע, נכון? :wink:

הרעיון שלך אפשרי טכנית למרות שהוא מחוץ ליידע שלי אך אתה מתעלם מגורם חשוב שכבר עכשו מדאיג אותי. ואני מתכוון לגודל התיבה. שני הגג'ש עם מעט מרווחים לתכולת שמן ביחד הם באורך של 200 מ'מ - וכול האורך הזה יושב מתחת לטרנספר - מה שמוריד את גובה הדרייבשאפט - כמעט לגובה הדיפ' - וזה מגביל מאוד את הנהיגה בשטח טכני כדי לא לפגוע בתיבה או בדרי'. הכנסת מכלולים נוספים תגדיל את התיבה ותכביד אותה - והכל יושב על הלאגר של הטרנספר. זו מערכת די מורכבת של שיקולים במיוחד לחובב . אבל תודה על הרעיון.