הרבה זמן לא שאלתי שאלה
אני מאמין שהשאלה לא רלוונטית רק לסמוראי
אם התרמוסטט נפתח ב82
מה בעצם טמפרטורת העבודה האופטימלית של המנוע??
Printable View
הרבה זמן לא שאלתי שאלה
אני מאמין שהשאלה לא רלוונטית רק לסמוראי
אם התרמוסטט נפתח ב82
מה בעצם טמפרטורת העבודה האופטימלית של המנוע??
לפי ספר הרכב לדגמים עד שנת 96 , 92-94 מעלות צלסיוס
אני מאמין שזה לא משתנה
תודה גילי ומברוק על הדיפנדר
אם כך אז למה הוא נפתח ב82?ציטוט:
נכתב במקור על ידי gily2k
יש מצב שאני לא מבין את פעולת הטרמוסטט , אבל אם הוא נפתח אז הוא מאפשר סירקולציה של מים ואז המנוע אמור להתקרר.
אם 92-94 זה האופטימלי, ב82 הוא יתחיל לקרר את המנוע... לא ?
לפי מה שהבנתי ש93-94 מעלות
זוהי טמפרטורה כאשר הרכב עומד במקום.
בנסיעה הטמפרטורה יורדת
אמיר.. הטרמוסטט נפתח ב 82 מעלות ומתחיל סירקולציה, זה נכון.
אבל הוא לא גורם לכך שהטמפרטורה תרד מיידית...כך שהמים עומדים על טמפרטורה מעט גבוהה יותר...
הוא נפתח ב82 כי האינטרס שלך ושל המנוע להגיע כמה שיותר מהר לטמפ' עבודה (המנוע לא אוהב כשקר לו)ציטוט:
נכתב במקור על ידי GodsFather
מתחיל להפתח ב-82 לא אומר שהוא פתוח לגמרי
סגור עד - 82 לא אומר שהוא סגור הרמטי ללא מעבר מים
לאחר שבוע של בדיקות - הסבר על השאלה
לאחד החברים שלי עם דיסקוברי - כמעט והלך ראש מנוע
הוא הרכיב גשש חום בראש המנוע
לאחר מכן התארגנו כמה חברים אחרים ורכשו גם גששים כאלו
אני הצטרפתי אליהם
ושמתי גם מד חום כזה
דבר די נחמד - יש לו אפשרות לחבר זמזם ולקבוע טמפרטורה שבו הוא יצפצף.
זה התאים לי -כי אני לא משתמש ברכב במשך השבוע - (אישתי נוהגת עליו)
תמונות בהמשך
לאחר שבוע נסיעה
בעמידה - מגיע ל92-90
עם מזגן בשעות החמות מגיע גם ל95
בנסיעה נע בין 84 ל90
למה עם מזגן הוא מתחמם? זה לא אמור להפעיל את הסירקולציה שאמורה לקרר?ציטוט:
נכתב במקור על ידי yossivarman
אצלי ברגע שאני מפעיל מזגן נדלקת גם אחת הוונטות (שתיהן אצלי חשמליות, אחת עם יוניט והשניה מחוברת אליה ואל המזגן כך שהשניה נדלקת או עם זה או עם זה).
איך זה אצלך ?
האם 95 זה בסדר ?
יש לי את המאוורר הרגיל (פאן קלאצ') - לא עובד קבוע - רק מעל חום מסוים
ומאוורר של SPAL לפני הרדיאטור של המזגן - שגם הוא עובד רק שצריך
חשבתי בלי שום קשר להוסיף אולי עוד מאוורר SPAL לידו כדי לעזור בקירור המזגן
(אם עומדים בפקק - המזגן מקרר פחות טוב )
מה יש אצלכם ???
הגשש חום יושב באיזה חור עם הברגה בראש של המנוע - די קרוב למשאבת מים
הטמפרטורה הכי גבוה שנמדדה על ידי (אני רואה את האוטו רק בסופי שבוע ובחניה :) )
היא 95
אופס
כתבתי את ההודעה במחשב של חבר
ההודעה למעלה זה אני
יש סיכוי לראות תמונות?
מאיפה קנית? כמה הנזק?
300 שקל
תמונות בקרוב
יוסי,
יא קמצן - תשתף את כולם במידע חיוני זה, ותפסיק להשמיץ את הדיסקו - לא רתח ולא בטיח!!!
לעניננו,
אתה צריך בקר עם תצוגה ויציאה להפעלת הזמזם, רגש, וזמזם.
ניתן למצוא אצל ספקי ציוד בקרה לקירור תעשייתי, לדוג' "מנורז" שהוזכרו כאן בעבר.
כל מה שנתקלתי בשוק הוא מחברות איטלקיות, בכל אופן, אני ועוד שבעה חברים (כולל יוסי שאחרי ההשמצות על הדיסקו נשקול מחדש את עניין החברות) קנינו את הבקר XR20C של חברת dixell + רגש ptc, אצל היבואן בי-ם יחס מעולה ומחיר ללא תחרות!
http://www.dixell.co.il/contact_us.php (לדבר עם משה)
לאחר מספר חודשים שהם מותקנים לא היתה שום בעיה איתם והם עובדים בצורה מאוד מדויקת(אפשר להגדיר תצוגה אחרי הנקודה), לעומת המד הטמפ' המקורי שעולה לנקודת מסוימת ולא זז מילימטר מעלה או מטה.
בנוסף, הבדיקה מתבצעת באמצעות רגש שצמוד לראש המנוע ולא מאבד מיעילותו גם כאשר יש איבוד מים.
גילוי נאות:
אין לי שום קשר עסקי\חברי כלשהוא עם היבואן הנ"ל,
פשוט אחד שרוצה להקדים תרופה למכה או זמזום לפני הבישול
ענבר
ציטוט:
נכתב במקור על ידי GodsFather
הטרמוסטט לא "קובע" את טמפרטורת המנוע.
הטמפרטורה נקבעת מעצמה. יש מאזן של חום. הספק החום העודף שמייצר המנוע מול הספק החום שהרדיאטור מעביר לסביבה. זו משוואה שמתאזנת על ערך מסויים, הערך הזה אמור להיות 92-94 אם אתם אומרים שזה מה שכתוב בספר. מערכת הקירור בנוייה ככה שכשהמנוע עובד על מקסימום הספק לאורך זמן, היא תהיה מסוגלת לפלוט לסביבה מספיק חום כך שהטמפרטורה לא תעבור את טמפרטורת הרתיחה של המים (זה הגבול האמיתי). הבעייה היא שבמצבים אחרים שבהם טמפרטורת הסביבה נמוכה מאד (חורף, במדינות אחרות), או בזמן שהמנוע עדיין קר, מאזן החום יתייצב על טמפרטורה נמוכה משמעותית מאותם 95-100 מעלות רצויים, ואז נפגעת הנצילות של המנוע.
בשביל זה דחפו את הטרמוסטט, רכיב שמשנה את מערכת הקירור - הוא משנה את כמות המים שעוברת דרך הרדיאטור מ100% לכמעט כלום. כשהוא פתוח לגמרי (ב82 מעלות לצורך העניין) אז הוא כבר לא משחק, ומאזן החום של המנוע והסביבה קובע מה תהיה טמפרטורת העבודה. כשהוא סגור לגמרי, הרדיאטור לא משתתף, ומאזן החום נקבע במערכת קירור מקוצרת שלא מסוגלת להעביר הרבה חום לסביבה.
לא בדיוק... הגבול הוא לפני טמפ' הרתיחה. כשמרתיחים מים בפינג'אן, קצת לפני שהם רותחים- מה קורה? יש בועות קטנות על דפנות הסיר. זו תופעה של קוויטציה, ולמעשה, כיוון שיש בידוד (כן, כן, הבועות הן בידוד) בין הנוזל למיכל, העברת החום לא טובה. ברגע זה מערכת הקירור כבר לא מתפקדת. יותר גרוע מזה- בטמפ' הזו נוזל הקירור מתחיל לעשות שמות במערכת- אני מדבר על השקעת אבנית, בעיקר. רגע רגע... זה עוד לא הכל... בזמן הקוויטציה מתחילה להתפתח קורוזיה... בקיצור- זה הגבול העליון. אבל שימו לב לעוד דבר- מים לא רותחים ב100 מעלות. מים, כשהם בלחץ (כמו במערכת קירור של רוב כלי הרכב חוץ מסיקס וחיפושית, פחות או יותר) רותחים בטמפ' גבוהה יותר. ואם למים מוסיפים אתילן גליקול (אנטיפריז), טמפ' הרתיחה עולה עוד יותר. ככה שנוזל קירור איכותי במערכת קירור תקינה, רותח באזור ה115-120 מעלות. הקוויטציה מתרחשת בערת ב105 עד 110. לכן, מנועים רבים עובדים בטמפ' עבודה של כ100 מעלות (95 עד 105).ציטוט:
לא תעבור את טמפרטורת הרתיחה של המים
ועוד דבר- המונח של טמפ' עבודה של המנוע הוא למעשה טמפ' נוזל הקירור. זוהי אינדיקציה סבירה לטמפ' של החלק החיצוני של בלוק המנוע וחלקים נרחבים מהראש. טמפ' העבודה של המתכת, גבוהה בהרבה, הנוזל רק מקרר את המתכת. לכן, מדידה נכונה ואמיתית היא טמפ' ראש מנוע, או CHT כמקובל בכלי טיס או במכוניות מירוץ. בכל מקרה, אם רוצים לדעת מה באמת קורה בתוך המנוע, מבחינת טמפ'- יש למדוד טמפ' ראש, טמפ' נוזל קירור, טמפ' שמן וטמפ' גזי פליטה. וגם אז מנועים בתנאי עומס קיצוניים יכולים להתחמם (כי אין שום דרך קלה לדעת מה הטמפ' בחלקו הפנימי של המנוע, ובמעברי המים והשמן שם)
(אבל אנחנו קצת גולשים, לא??.... )
אסף.
איך מאייתים קוויטציה באנגלית? התופעה מסקרנת אותי, אני רוצה לחפש באינטרנט אבל בלי אנגלית אי אפשר.
היי
נסה CAVITATION ותהנה.
היי
יש אפשרות לחיפוש תחת קויטציה, בעברית.
ראה גם את הלינק המצ"ב. פשוט מרתק.
http://www.fresh.co.il/dcforum/Army/9295.html
אלון, קויטציה מלשון cavity, חלל. זה שם כללי לתופעה של הווצרות חללים (או כיסים, או בועות) של גז בתוך נוזל כשהוא רותח. כשיש לך מים עומדים שמקור החום שלהם הוא השמש, פני השטח הם שמגיעים לטמפרטורת רתיחה ומתאדים בתהליך איטי, ובגלל שהשטח נעלם אז אין בועות ואתה לא רואה את תהליך ההתאדות. בפינג'ן מקור החום הוא למטה ולכן נוצרות בועות שצריכות לעלות למעלה, רואים את הרתיחה בעין.
במונח קויטציה בדרך כלל מתכוונים למצב שבו בועות גז מופיעות במקום בלתי צפוי לכאורה, על פני משאבות ומדחפים. כל סוגי המשאבות בסופו של דבר עובדות על עקרון של יצירת לחץ נמוך בצד אחד שלהן, אם הלחץ נמוך מדי ביחס לטמפרטורה אז הנוזל רותח נקודתית ונוצרות בועות. זה קורה במהירות גבוהות מאד. דרך אחרת להסתכל על זה היא שאתה מכניס יותר מדי אנרגיה, והחיכוך מחמם את הנוזל נקודתית מעבר לטמפרטורת הרתיחה שלו - היינו הך.