ריתוך עם מצברים-קוטביות וסוג אלקטרודות?

קניתי חמישה מטר כבל ריתוך, ארבע נעלי מצבר וארבע סופיות. הכוונה לאפשר חיבור שני מצברים לצורך ריתוך בשטח.
לא המצאתי את זה. זה קיים ברשת וניתן לקנות קיט כזה.
השאלות:
יש חשיבות לאיזה קוטב תחובר האלקטרודה ולאיזה השאסי?
יש לי בבית אלק' רגילות. Z-11 של זיקה, הן טובות לריתוך DC ?

חנן אל תשכח לנתק את המצבר לפני הריתוך :) :) :)

וקצת ברצינות , ראיתי פעם מישהו עושה את זה לא יודע להגיד עם איזה אלקטרודה אבל היא הייתה מאד דקה בעובי.

נראה לי שמה שצריך לבדוק זה את יכולת יצור האמפראז' שאתה מקבל כי לדעתי הוא זה שיקבע את טמפרטורת הקצה שבעצם תהפוך את האלקטרודה לריתוך טוב.

נושא מענין שווה בדיקה ,עדכן בהתפתחויות.

שחר

מוזר לי שאתה שואל את זה.......אבל

חשבתי על זה קצת, והרי מצת עושה משהו מאד דומה לאלקטרודה - היינו - קשת חשמלית, רק ששם היא עם הרבה V וכמעט 0 A , אבל לדעתי העקרון דומה.

לכן - כמו שהפלאג מקבל חשמל - אם אני לא טועה אז הוא מקבל + וה - שלו זה ההברגה למנוע, אז ככה גם ריתוך - אלקטרודה ל +.

עושה שכל?

לא.
הפלאג לא יכול לעשות משהו אחר כי הגוף שלו מחובר לגוף של המנוע, והמנוע, מה לעשות, מחובר ברוב הרכבים למינוס. יש אגב רכבים שהשאסי הוא דווקא חיובי. בכל מקרה, בקשר למתח שילדת הרכב אני לא חושב שיש סיבה טובה, סתם מישהו פעם החליט שזה יהיה ככה וזה נוח לכולם להשתמש ברכיבים חשמליים סטנדרטיים שהגוף שלהם שלילי.
בכל מקרה, גם לרתכות יש אפשרות לשנות את הקוטביות שלהן על פי האפליקציה (ואם היצרן סיפק אפשרות כזו אז כנראה שיש סיבות טובות לכאן ולכאן). אני רק לא יודע אם האפליקציה האופיינית שלי (ריתוכי חירום בשטח של חלקי פלדה) שלי רוצה שאסי שלילי או חיובי.

שאלה אחרת ולא פחות חשובה
מה קובע יותר המתח או הזרם
אם המתח אז חיבור טורי של שני מצברים יספק 24 וולט ואילו חיבור מקבילי יספק "רק" 12 וולט אבל אמפרז' רציני יותר
אז מה יותר טוב?

החיבור הוא בוודאי טורי, גם על פי כתבות ברשת וגם על פי ההיגיון:
לא מדובר על אמפראז' גבוה מאוד, כזה שבו מתח המצבר יורד בצורה דרסטית אלא באמפראז' של עשרות אמפרים, לא מאות. לכן חיבור שני מצברים בטור יתן מתח גבוה בהרבה, כמעט פי שתיים, מאשר חיבור מקבילי.

OK, מצאתי תשובות לכל השאלות שלי בנושא הזה:
http://www.4x4wire.com/isuzu/minutemods/welder

ועוד דף מפורום עם דיון ענייני על הנושא:
http://www.4x4wire.com/lists/isuzu/2...ads.html#00124

חנן, לא הבנתי איזה משהו אחר הפלאג עושה, ע"פ הבנתי הוא עושה אותו הדבר.

אם אני טועה. תגיד לי.

עודד, שוב, היסטורית, גוף המנוע מחובר למינוס ולכן גם גוף הפלאג מחובר למינוס. זה אילוץ שהמהנדס צריך לחיות איתו גם אם הוא חושב שזה לא נכון ולכן הפלאג הוא לא דוגמא שניתן ללמוד ממנה משהו.
הפלאג גם עושה משהו שונה לגמרי וזה ליצור קשת חשמלית. הוא לא נמס בזמן הפעולה שלו. אלקטרודה והגוף שהיא מרתכת כן נמסים והופכים לנוזל ולפעמים לגז ואז אולי, נכנס עניין של יינון למשוואה. ואולי אני מדבר שטויות, אבל ברור לי שלא ניתן ללמוד מפלאג על ריתוך.
כמו-כן, עובדה שרתכות DC מאפשרות לשנות קוטביות ויש אלקטרודות שמיועדות למינוס ואלקטרודות שמיועדות לפלוס אז יש לכיוון משמעות.

רתכת אלקטרודות לא עושה קשת חשמלית? ARC WELDER???
:?

כן, והיא ממיסה את האלקטרודה ואת החומר שהיא מרתכת.
וואיי, אני מתבטא היום גרוע כנראה...

חנן, אם עדיין לא מצאת תשובות מלאות, אני אשלח לך פירוט קצר של זיהוי אלקטרודות עפ"י קודים. Z11 היא אלקטרודה 6013, שתי הספרות הראשונות מלמדות על חוזק קריעה (60,000 PSIׂ ), הספרה השלישית על פוזיצית הריתוך (במקרה זה כל הפוזיציות), הספרה האחרונה על סוג וכיוון הזרם, סוג הציפוי ותכונותיו (במקרה זה - זרם חילופין, חדירה בינונית, קשת קצרה, רסס נמוך).
מה שאתה צריך, זה זרם ישר עם אלקטרודה על קוטב שלילי (טעון בדיקה נוספת)
כגון 6010. הבדלי הקוטביות משנים את עומק החדירה למתכת האם. אם אני זוכר נכון, קוטב שלילי נותן חדירה עמוקה יותר.

תיקון - קוטביות הפוכה, כאשר האלקטרודה על קוטב חיובי נותנת חדירה עמוקה יותר. כאשר האלקטרודה על קוטב שלילי (קוטביות ישירה) החדירה רדודה יותר ושיקוע החומר מהיר יותר - מה שמתאים יותר לריתוך פח.
אלקטרודה 6010 היא כאמור אלקטרודה המיועדת במיוחד לזרם ישר קוטביות הפוכה. אלקטרודה 6011 היא זהה ומיועדת גם לזרם חילופין, אלקטרודות אלו יתנו חדירה עמוקה אבל יתיזו יותר רסס.
אלקטרודות 6013 כדוגמת Z11 ו Z2100 ,שהן אלקטרודות נפוצות למסגרות כללית, מתאפיינות בפחות רסס וריתוך נקי ויפה יותר, אבל חדירתן למתכת האם רדודה, לכן הריתוך חלש יותר.
לסיכום, נראה לי שהכי מתאים להצטייד במספר אלקטרודות 2-2.5 מ"מ מסוג 6010 או 6011, לדאוג לאחסן אותן במיכל אטום עם חומר סופח לחות ולהחליפן אחת למספר חדשים.

ניר
תענוג
סוף סוף תשובה שניתן ללמוד ממנה והרבה רק לשאלה אחת לא קיבלתי תשובה והיא
מה חשוב יותר מתח גבוהה או זרם גבוה ולמה ?

נדמה לי שמצאתי בעצמי את התשובה
המתח קובע וככל שהוא גבוהה יותר כך ניתן לרתך חומר עבה יותר
האם נכון?

הזרם הוא פונקציה של המתח. ככל שהמתח גבוה יותר גם הזרם גבוה יותר ולהיפך.
ההשערה שלך נכונה מבחינת התוצאה הסופית, אבל במציאות מי שיוצר את החום הגבוה זה זרם האלקטרונים ולא המתח.

סוזי,
אולי תשאל את שפי ותאיר את עיני כל הפורום?
אין הרבה מסגרים בארץ ברמתו.
לרדו

לרדו
א. שפי לא מסגר אלא דוקטור למסגרות
ב. להזכירך יש מדיניות
ג. הוא רק מספר שניים אחרי מספר אחד (י.מלמד) :lol:

סוזי, קיבלתי אמנם 100 בבגרות בחשמל אבל זה היה מזמן ובזה מסתכם הידע שלי.
אם I=V/R אז זרם ומתח עומדים ביחס ישר והזרם הוא ביחס הפוך להתנגדות, ברתכת אתה יכול לשלוט בזרם ולהתאים אותו לעובי האלקטרודה, את עובי האלקטרודה אתה מתאים לעובי החומר שאתה מעוניין לרתך.
כשאתה משתמש במקור מתח כמו מצבר ובהנחה שהאלקטרודה (או סילון הגאזים/קשת) היא צרכן הזרם, ככל שהאלקטרודה שאתה משתמש בה עבה יותר, ההתנגדות קטנה יותר וצריכת הזרם גבוהה יותר - אתה יכול לרתך מתכות יותר עבות אבל תפרוק את המצבר מהר יותר. אם טעיתי, חנן יתקן.

דווקא האלקטרודה היא לא הנגד המשמעותי כאן, אלא האוויר שבתווך אז אני לא חושב שהאלקטרודה משפיעה על הזרם. אבל יש כאן פונקציה שלדעתי שונה מחוק אום פשוט, כי האוויר שבתווך משנה את ההתנגדות שלו בצורה קיצונית מאוד בהתאם לטמפ' שלו. זה סתם דיון מדעי לא מעניין כל-כך, בתכל'ס יותר מתח יתן יותר זרם וזה מה שמעניין.
ניר, אם יצא לך להיות בחנות שמוכרת את האלקטרודות הנכונות אני אשמח אם תארגן לי ק"ג אחד.