תצורות מתלי 4 לינק קדמיים ומנגנוני חיבור

אני רוצה לבסס כמיטב יכולתנו התיאורטית את היתרונות והחסרונות שבסוגי חיבור שונים למתלי 4 לינק. הכוונה הנה לא רק לתצורת המתלה עצמה אלא גם, אולי אף בעיקר, אופן החיבור של הלינקים עצמם לשלדה ולמתלה.
קצת שפה משותפת:
parallel links (הפנהרד לא נספר):
http://www.automotivearticles.com/uploads/4-link1.jpg
cross over:
http://user.chollian.net/~ohck/chass...ges/multi2.gif
Triangulated:
http://popularhotrodding.com/tech/0604phr_susp_18_z.jpg

אני מניח שתצורות המתלה קשורות לאופן החיבור במידה מסויימת; עוד לא ראיתי מישהו בונה cross over עם זרועות כמו של ל"ר, לדוגמא, ואני מניח שזה בגלל שהתצורה הזו מטבעה מבצעת את ההתנגדות לתנועה על ציר הסרן ימינה שמאלה. מצד שני, יתכן שזה שיקול עלויות או בעית חיבור לסרן, או שסתם אף אחד לא רואה צורך.

מכולם, הcross over קוסם לי ביותר. הוא אמנם עשוי להתגלות כבעייתי מבחינת מקום אבל כמבנה הנדסי אני מעדיף אותו מכמה סיבות. העיקרית שבהן היא שהוא בנוי משני משולשים פשוטים שאם הזויות של בסיסי המשולשים קהות יחסית, נדמה שזה מבטל את הצורך בפנהרד. זו אשליה?

נדמה שהמוטות המקבילים יתנו את היציבות הכיוונית הטובה ביותר, מכאן העדיפות שלהם בחלק מרכבי הכביש כמו הקורבטים בזמנם (אם אני זוכר נכון, יכול להיות שאלו לא היו קורבט). הtriangulated נדמה לי כרע משני העולמות בהקשר של מתלה קדמי, שכן הוא דורש מקום מתחת למנוע מחד ואיננו מבטל את הצורך בפנהרד מאידך.

השגות, רעיונות וכד' יתקבלו בברכה.

אני מקווה מאוד שקראת כבר את כל הספרות הקימת בנושא בספרית מכונות ???
אל תמצא את הגלגל מחדש, שפר אותו...

התמונות ששמת של cross-over וtriangulated זה אותו דבר... 4 לינק קלאסי בלי פאנהרד. זה הכי טוב, אבל לא מסתדר יפה מתחת למנוע.

כנראה שממוט פנהרד לא תצליח להמלט. ההתלבטות בין ארבע זרועות כמו בג'יפים לבין 2 זרועות רדיוס משולבות כמו בלנדרובר/ג'ימני/פורד ברונקו ישן/פטרול/לנדקרוזרים/בעצם רוב כלי הרכב עם סרן קדמי חי וקפיצי סליל למעט ג'יפים... לדעתי מה שאורי עושה, התאמה של זרועות רדיוס קיימות זה הכי נכון. תשתמש בזרועות רדיוס נתונות, תכניס אותם למודל שלך ותתפור את השאר סביבם.

הבעייתיות בזרועות כאלו היא שכשמגביהים את האוטו זוית הקסטר גדלה בצורה משמעותית, במקרה שלך זה לא רלוונטי כי אתה לא הולך להגביה רכב קיים - אתה תתכנן את המתלה פעם אחת וזהו.

לא לטעמי, נמרוד. מוטות הרדיוס בצורת מחבט הוקי מגבילות מהלך מתלה, גם אם הן מעניקות יציבות טובה לנסיעת שבילים מהירה. מנגנון החיבור שלהם, חצי הסהר, בעייתי בגלגול. במקרה שלי גם האורך שלהם קצר מדי. לא חבל לא לנצל את הפוטנציאל בבסיס הסרנים הענק?
זה שזה הפתרון הטריוויאלי זה די ברור. מ-ש-ע-מ-ם!

טוב אז בגלל שאתה זה שמתלונן שרמת הפורום יורדת, אני אענה לך בלי הנחות - אתה מקשקש.

במה הם מגבילות את מהלך המתלה? ולמה ה"יציבות על שבילים" טובה ומה זה בכלל ומה זה קשור? ואל תיתן דוגמא של מתלה ספציפי שאתה מכיר, אם זה ג'ימני או לנדרובר. בכל אחד מאילו יש אילוצים ופשרות שלא מחייבות אותך כרגע, בהמשך מן הסתם תגלה שחלקן אולי כן.

זה תצורה טובה. ההבדלים העקרוניים בינה לבין 4 זרועות הוא שכאן יש שליטה פחות טובה על זוית קסטר, לדרישפט זה לא מאד משנה במיוחד אם אתה תשתמש בCV, ואז זה אפילו טוב כי הפיניון תמיד יצביע לאותה נקודה. להיגוי זה משנה - אבל עובדה שלא בהרבה, כי המתלה הסטנדרטי הטוב ביותר, לנדרובר, הוא כזה.

ואם אתה רוצה להכנס להבדלים האמיתיים, לא עקרוניים, אז תצטרך לנתח את המתלה שאתה רוצה לבנות לעומק - לבנות בסוליד.

אגב מי אמר חצי סהר? המאפיין של המתלה הזה הוא שכל זרוע היא משולש - נקודה אחת בשלדה ושתי נקודות בסרן. ברוב המקרים הנקודות נמצאות לפני ואחרי הסרן בגובה נמוך, זה לא מתחייב. הן יכולות להיות מעל הסרן, מעל ומתחת, כל אפשרות אחרת... רוצה דוגמא של משהו שונה? תבדוק איך נראה מתלה של פורד ברונקו דור ראשון.

הוא בבניה, העיכוב הוא פירוק הבודי. קצת קשה לי למדל מתלה בלי שלדה...

ציטוט:

---

במה הם מגבילות את מהלך המתלה? ולמה ה"יציבות על שבילים" טובה ומה זה בכלל ומה זה קשור?

---

הגלגול של הסרן מוגבל, בנוסף על שאר הגורמים, מתנועת הגומיות. כתוצאה יכולת הגלגול פוחתת, היכולת שלך להצליב קטנה. זה לא אומר שהיא קטנה, זה אומר שהיא גדולה פחות. אם הניתוח הזה נכון, אזי המסקנה המתבקשת לגבי נהיגת שבילים היא מיידית וזה קשור כי הרכב לא הולך לנסוע רק בסלעים.
אם הניתוח לא נכון, למה אנחנו לא רואים כאלו מוטות רדיוס ב(כמעט, אני אסייג את עצמי מראש) אף רכב שמהלך מתלה כן חשוב בו (והוא נוסע לאט) כמו רוק-באגיז?

ברוק באגיז יעודיים אין שלדה נתונה, אין מנוע במיקום נתון. הצפרדע של ברוך היא דוגמא קלאסית, שם הוא כן בנה מתלה 4 לינק עם מעט מאד מגבלות כי המנוע מרכזי ואין שלדת קורות שהיא אילוץ.

אני מוצא ששני מוטות בכל צד (במבט על הם מקבילים, במבט צד- לא בהכרח) הם תצורה שגם נותנת זווית משתנה של הסרן (אפשר להתאים אותה לתנועת הדרייבשפט- לא חייבים שהזרועות יהיו באורך שלו, ויותר חשוב- אפשר למנוע את התופעה שבפתיחה זווית הקינגפין מתהפכת), גם מהלך מתלה מאוד גדול, וגם יציבות טובה. הנפח שהתצורה הזו דורשת גדול במעט מתצורת ה"הוקי-סטיק", אבל קטן משמעותית מכל התצורות האחרות בהן יש זרועות מתחת למנוע- ולכן יוצר פחות מגבלות.
בכל תצורה שהיא- ככל שהזרועות ארוכות יותר, יש יותר מהלך ונוחות הנסיעה יותר טובה.
בכל מתנה כזה- כדאי שהזרוע האקוויולנטית לכל הזרועות תהיה במצב מקביל לקרקע כאשר הרכב בגובה עמידה, לטובת נוחות נסיעה.

פנהארד הוא כמובן חובה.

בתמונה, מתלה כזה של רכב כבד (הסלילים לא בהרכבה) באיור עקרוני. המתלה נותן לסרן להגיע ל15 מעלות לכל צד!



אסף.