עוד אחד מהדיונים הרבים שבדרך כלל נסובים סביב כוס בירה או כמה מנות של וויסקי טוב:
אז מה קונים?
מאחר ולא הצבתה תקציב ואני מבין שדיון בין סיקס ישן לבין ג'ימיני (גם אם לא חדש) זה שני קיצונים לא כל כך קרובים אז הנה דעתי על עלות תועלת ברכבים זולים.
סמוראי - הרכב הכי זול, הכי אמין והכי נוח לטיפולים.
נכון הוא קטן, נכון אני אישית לא סובל אותו (מכל מיני סיבות), נכון שאנחנו כבר ילדים גדולים וזה פשוט לא זה אבל עדיין הסמוראי הוא הג'יפ למתחילים הכי טוב.
הוא ג'יפ סוציומת שעובר הכל אבל לא מסוגל לחלץ או לגרור אף אחד אחר.
ככל שתעלה בשנתון ככה תעלה במחיר אבל עדיין הוא ייצא הכי זול לשנתון שלו והאמינות שלו כמעט תמיד תוביל.
ג'ימיני - בחירה שפויה מאד אם אתה יכול להרשות לעצמך.
רכב נוח מאד. נוח בשטח ונוח בעיר.
גימור פנים ברמה גבוהה (יחסית לרכבי שטח אחרים).
בעל יכולת שטח לא רעה בכלל - לא לועס סלעים אבל גם לא מתפרק כל כך בקלות.
הבעיה שלי היא גודל הרכב. הוא עדיין קטן עליי.
וויטארה - לא זול, לא קטן ולא ברור לי למה.
הרכב הזה יכול לעבור סדנת שיפורים לא קטנה הכוללת הגבהות, מיגונים, נעילות ושאר שיפצורים ובניגוד לסמוראי הוא נוח על הכביש (לא פרייבט, אבל רמת הגימור פנים בהחלט עושה את החיים נוחים יותר).
גילוי נאות - התחרתי עם חבר בויטארה 92 אוטומטית בראלי רייד שנעם היימן אירגן ב-2000-02 ואיפלו זכינו פעמיים במקום הראשון מול רכבים חדשים יותר ומשודרגים יותר - אז כנראה שאפשר.
אבל... למה לכל הרוחות הוא שומר ערך כל כך טוב ונשאר יקר גם בשנתונים ישנים???
סאניאנג ושאר פלסטיקים מתנייעים - אין לי כוונה להרחיב את הדיבור עליהם.
היילקס/ויגו/מגנום/האנטר/נברה/ווינר - היילקס - אני משוחד, ויגו - פשוט מכוער, מגנום - יקח אותך לכל מקום אבל לדעתי הוא יקר ופשוט כבד (אני לא בטוח ברמת השיפורים האפשריים), האנטר - נראה לי כרכב בעל פוטנניאל אבל שוב יקר, כנ"ל נברה, ווינר - אף פעם לא עשה לי את זה.
גילוי נאות - יש לי היילקס ולא תשכנעו אותי שיש אופציה עדיפה - אני לא נותן להיגיון ולעובדות להפריע לי בהחלטה הזו :lol:).
סיקס/פייב/ושאר ג'יפים.
זו חתונה קתולית - עד שהמוות (או הבדואי התורן) יפריד ביניכם. לטוב ולרע. חלק יאמרו לרע יותר מלטוב אבל גם כאן אני משוחד. יש לי וויליס 58 ולא משנה מה עבר עלינו יחד, איבוד נדנד בנחל צין, פיצוץ בבלוק מנוע בכניסה לפלמחים, גיר סדוק בדרך לראיון עבודה, נזילות מים בחורף וחום של תנור אפייה בקיץ... תמיד הגעתי ליעד שלי. קצת באיחור, קצת מריח מבנזין, קצת עם כתמים של שמן וגריז על החולצה אבל תמיד מגיע.
לא משנה מה, אין רכב שטח אחר.
הוא דורש חום, אהבה והרבה תשומת לב, הוא לא הכי נוח, הוא לא הכי מהיר, הוא כן הכי יפה, אבל ג'יפ קונים עם הלב ולא עם הראש.
אז מה נשאר...
סופה.
מחיר מול רווח - אין מתחרים.
נוחות - הכל עניין של סידור המתלים ושיפורם, כל אחד ומה שנוח לתחת שלו.
טיפולים - חלקים זולים (יחסית), קהילה גדולה, חמה ותומכת שתשמח לעזור.
שיפורים - כבר ראינו כאן באתר הכל. דיונים ומעשים. אין גבול.
אז אם ככה...
רנגלר - כי הוא רמה אחת מעל הסופה בנוחות.
כי רמת הגימור פנים שלו טובה יותר.
כי יש אין סוף קיטים ואפשרויות שידרוג.
כי הוא חדש יותר (שנתונים, טכנולוגיה, גימור).
כי העלתה את זה בתור אופציה אז זה אומר שאתה יכול להרשות לעצמך.
הדברים שהעלתי כאן טבולים בלא מעט אלכוהול ותאוריות של מה קונים כל עוד לא באמת קונים.
יש לי/היה לי ניסיון עם חלק נכבד מהרכבים, אם שלי ואם של חברים, השאר - מהאתר, מכתבות ומשוטטות באינטרנט.
אני מזכיר - קחו את זה בפרופורציות.
;)
