ביודיזל

לאחר שחבר שלי העלה את הרעיון לייצר ביודיזל ולמלא במקום סולר מכמה סיבות חשובות:
1. אין זהום אויר ומיחזור השמן
2. עלות נמוכה
3. הוא נוסע עם ביודיזל בדיפנדר כבר שלושה חודשים ואין נזקים
4. לא צריך לבצע שום שינוי במנוע, ותמיד יש אפשרות לחזור לסולר ללא שינוי. למעשה ניתן למלא גם
ביודיזל וגם סולר, כך שעם הביודיזל לא זמין ניתן לתדלק בסולר.
5. על מנת ליצור ביודיזל יש להשיג שמן טיגון משומש מכל מיני מקורות ועם אין בנימצא לא נורא (ראה
סעיף 4)
6. אין מס על יצור ביודיזל בבית. זה כייף להרגיש שאתה דופק את המושחתים שעושקים אותנו. אולי זה
הסעיף החשוב ביותר.
החלטתי להיכנס לעניין וללמוד את הנושא. לאחר קריאת חומר החלטתי לממש את העניין בשני רכבי הלנדרובר דיפנדר 300TDI. ייצרנו מתקן זיקוק שמסוגל לייצר 120 ליטר בסבב אחד. מזה חודש ימים אני נוסע על ביודיזל והמסקנות לשלב זה

1. עלות סופית לאחר יצור לליטר נמוכה מאד , בין 80 אגורות לליטר ל 2 שקל לליטר(תלוי בכמה
מוכר אותו בעל המסעדה או הקייטרינג או כל מקור אחר לאחר שהשתמש בו, אין לזה מחיר שוק
ולפעמים זה בחינם כנגד פינוי, אסור ליזרוק שמן למערכת הביוב)
2. ניראה כי הרכב נוסע 20% יותר לליטר
3. בכח המנוע אין הבדל
4. מנוע יותר שקט
5. לא ניראו נזקים עד כה
6. על פי הספרות ביודיזל פוגע בגומי טבעי ואינו פוגע בחומרי אטימה סינטטים, עד כה אין נזילות, לא
מהצנרת ולא ממשאבת הדלק.
7. תהליך הזיקוק פשוט ולא מטריד את זמננו

יש אפשרות לתמונה של מתקן הזיקוק?

ליאור.

תעשה חיפוש היה שרשור לא מזמן בנושא.


כמה שתשמור את העניין יותר בשקט ככה תהנה יותר זמן מחוסר תשומת לב של שלטונות המס, שרשור כמו שכתבת לא יועיל לעוסקים בעניין.

זה בערך כמו לכתוב שלא כדי לכתוב כלום בהקשר לתיקונים כי משרד התחבורה ישים לב ויתחיל לפעול כנגד כל אחד שמתקן את רכבו.
כוחו של הביודיזל הוא לא דווקא מחירו הנמוך אלא בנושא זיהום אויר, ואני רוצה לראות פוליטקאי ורשות מיסים שתיפעל נגד גופים ירוקים וכנגד דעת קהל שנושא זה הוא כלל עולמי ובסדר עדיפות גבוה.
המעניין בביודיזל זה שכל אחד יכול לייצר בפשטות ולהנות רק מיתרונות על הסולר ואסור לנו לראות את
פקדי המס כפונקציה בשיקול בעניין זה. העניין בעיני חשוב מעבר לפקדי המס או כל נושא מישרה, מדובר
קודם כל בנו ,בחיים שלנו ומה אנו משדרים לעתיד, כל השאר זה בונוס ובכלל זה ההרגשה הטובה בנושא
המיסוי.

עד כה ראיתי הרבה דיבורים בנושא, אבל לא פגשתי אף אחד שבאמת מיישם את הביודיזל בשימוש רצוף ואמיתי. הנושא באמת חשוב- יישר כוח!
האם יש לך נתונים מדודים לגבי הספק המנוע (נגיד, עליה מסויימת שאתה עולה באותה המהירות כמו עם סולר רגיל ולא צריך להאט, וכו' ) ??

אסף.

תבהיר קצת לגבי תהליך הזיקוק שאתה מבצע

לאסף
היות ובין היתר אנו יורדים לטיולים מסחריים לים המלח בדרך חזרה אנחנו צריכים לטפס לערד או דימונה
והג'יפ סוחב מצויין ובטח לא פחות טוב מסולר. ביום שישי ביצעתי טיול בחולות עגור וניכנסתי עם 6 מטיילים לתוך דיונות כבדות ולא היתה שום בעיה (הדיונות היו עדיין רטובות קצת). בודאות אני אומר לך שאין שום הבדל.
תהליך הזיקוק - המטרה היא למשוך את הגליצרין מתוך השמן. למעשה ניתן לנסוע על שמן צימחי גם ללא זיקוק, רק עם הזמן הגליצרין יסתום את המרססים. על מנת למשוך את הגלצרין יש להשתמש במטנול.
התהליך -מודדים את חומציות השמן (שמן לא משומש הוא נטרלי, שמטגנים איתו הוא הופך לחומצי)
מכניסים את השמן לתוך דוד חימום
ממלאים בצד מטנול בכמות השווה ל 20 אחוז מכמות השמן וסודה קאוסטית בכמות המתאימה
לאזן את חומציות השמן (צריך לדייק) ולא לגרום לשמן להיות בסיסי, ישנם הבדלים גדולים
בחומציות השמן המשומש. מערבבים ושופכים לתוך דוד החימום. מערבבים כל הזמן את השמן והמטנול עד ל55 מעלות. העירבוב נעשה אצלנו ע"י משאבה חיצונית ששואבת מתחתית הדוד ומכניסה לתוך הדוד מלמעלה, עובר בתוך צינור עם חורים בתוך הדוד ואז מתפזר טוב. העירבוב צריך להיות ללא קצף. התהליך לוקח 45 דקות בערך (תלוי בכמות ומחמם). חשוב להגיע לעירבוב טוב.
נותנים חומר המעורבב לעמוד 12 שעות, במהלך ההמתנה הביו דיזל עולה למעלה והגלצרין יורד למטה.
לאחר 12 שעות (יכולים גם יותר -אין הגבלת זמן) שופכים מתחתית הדודאת הגליצרין עד שמופיע הביו דיזל.
את הביו דיזל מערבבים עם מים (30% מכמות הביו דיזל) ונותנים לזה לעמוד מינימום שעה, הביודיזל
צף על המים עם שארית הליכלוך, מלמטה מרוקנים את המים. על תהליך שטיפת המים אנחנו חוזרים עוד פעמיים להיות בטוחים. לפי הרבה מקומות יש צורך לבצע פעם אחת (הרבה מקומות קונים שמן חדש
ואין בו ליכלוך). אחרי השטיפה יש ביו דיזל מוכן.
למעשה אפשר להעביר את החומר המחומם לתוך חבית ולבצע את כל שאר התהליך לאחר החימום בתוכה ועם מתקן החימום לבצע עוד סבב.
כמות הביודיזל שמקבלים לאחר כל התהליך שווה ל 90 אחוז מכמות השמן בהתחלה. את הגלצרין ניתן
להפוך למוצק ולהשתמש איתו לתבערה וחימום. והחכמים יותר טוענים שניתן לשווק אותו בלא מעט כסף לתעשיית המישחות (לא מכיר את התחום), ושזה חומר מבוקש מאד בתעשיה זו.
את מתקן הזיקוק הישן אין טעם לצלם כי לא יבינו כלום, אנחנו כרגע בשלב סופי של המתקן החדש,מקווה לסיים אותו היום ,המיתקן החדש בנוי לאחר מספר לקחים מהמתקן הקודם. שאסיים אני יעלה אותו בתמונה עם הסברים.

נועם,

האם אפשרי שבפעם הבאה שאני מגיע לאזור שלך, לעבור אצלכם להתרשמות מהמתקן ?
כמובן בתאום מרא וכו' ...

אפשר גם בפרטי אם כן וגם אם לא.

תודה.

שאלה שאולי תשמע טיפשית, אבל לגיטימית:
אין ריח של צ'יפסר/שניצל/דגים מהאגזוז?

ציטוט:

---

בדרך חזרה אנחנו צריכים לטפס לערד או דימונה
והג'יפ סוחב מצויין ובטח לא פחות טוב מסולר. ביום שישי ביצעתי טיול בחולות עגור וניכנסתי עם 6 מטיילים לתוך דיונות כבדות ולא היתה שום בעיה (הדיונות היו עדיין רטובות קצת). בודאות אני אומר לך שאין שום הבדל.

---

אחלה.
נשמח לשמוע עוד עדכונים ותובנות במשך הזמן.

אסף.

יש ריח של שמן אבל רק שעומדים בחוץ והריח חלש מאד - בסך הכל שולי לגמרה

אין שום בעיה לתאם ואני אשמח להראות לכל מי שמעוניין, רק לתאם

הכנת ביודיזל ביתית

שלבי התהליך

1. הכנת השמן – במטרה להגיע לשמן נקי ככל האפשר, הומוגני, וחם (55oc).
2. בדיקת השמן – כמה השמן שרוף? על מנת שנדע כמה כימיקלים נצטרך להוסיף.
3. הכנת מתוקסיד.
4. הוספת המתוקסיד לשמן – על ידי הוספת הכימיקלים וערבוב. בסוף שלב זה מוכן למעשה הביודיזל.
5. שיקוע הביודיזל – הפרדת הביודיזל מהגליצרול.
6. שטיפת הביודיזל – לצורך הבטחת ביודיזל נקי ככל האפשר.

בהמשך מתואר התהליך על כל שלביו. בסוף רשימה חלקית של חנויות בהן אפשר להשיג את החומרים והכלים המצויינים.

שלב 1: הכנת השמן

1. אוספים שמן צמחים או חיות (אבל לא מינרלי!) משומש ממקורות שונים. לדוגמא, אפשר לאסוף ממסעדות, פלאפל, משחטות, מפעלי עיבוד מזון.
2. מערבבים את השמן המשומש מהמקורות השונים ביחד, על ידי הוספתם לחבית אחת. במהלך שפיכת השמן לחבית מסננים את השמן על ידי מסננת רגילה, למנוע כניסת לכלוכים גדולים לחבית.
3. מודדים את כמות השמן בחבית, על מנת שנדע לחשב את כמות החומרים שצריך להוסיף. לצורך זה אפשר להכין מדיד ממוט של מטאטא, ולסמן עליו שנתות של כמות הליטרים. לוודא שיש בחבית מקום לעוד 21% מכמות השמן (מקום למתוקסיד שנוסיף בהמשך).
4. מערבלים את השמן בחבית על מנת להגיע להומוגניות. אפשר לעשות את זה באופן ידני (קשה וארוך), על ידי מנוע ישן של מכונת כביסה, או על ידי משאבת שמן (הכי יעיל, אבל קצת יקר (בערך 800 ש"ח)).

שלב 2: בדיקת השמן

משתמשים בסודה קאוסטיק (NaOH) לשתי מטרות: (1) סתירת חומציות השמן; (2) כקטליזטור לפירוק השמן. על מנת להשיג את המטרה השניה, משתמשים ב-3.5 גרם סודה קאוסטיק לכל 1 ליטר שמן לא-חומצי. על מנת להשיג את המטרה הראשונה, יש לבדוק את כמות הסודה קאוסטיק שנחוצה על מנת להביא את השמן השרוף (חומצי) למצב של pH ניטרלי.

להלן פירוט שלבי הבדיקה של הכמות הנחוצה לסתירת חומציות השמן:

1. מכינים מראש סודה קאוסטיק רפרנס: תמיסת סודה קאוסטיק במים, בריכוז ידוע. לצורך זה לוקחים 1 ליטר מים מזוקקים, ומוסיפים להם 1 גרם סודה קאוסטיק (אפשר לשקול במעבדה בבית ספר או בבית מרקחת). להזהר במגע בסודה קאוסטיק – מסוכנת מאד. להשתמש בכפפות ניילון, משקפיים, נעליים ובגדים ארוכים. כמו כן, סודה קאוסטיק סופחת מים מהאוויר, ולכן צריך לשמור אותה סגורה בקופסה.
2. בנפרד, לוקחים 10 מיליליטר IPA (אלכוהול רפואי; נקרא גם איזו פרופנול, או 2 פרופנול) באמצעות משורה (הדיוק לא חשוב מאד, אבל כן חשובה עקביות). ה-IPA ישמש כממיס לשמן.
3. באמצעות פיפטור או מזרק, לוקחים כמה מיליליטר שמן (בטמפרטורה מעל 30oc), ומטפטפים 1 מיליליטר במדוייק לתוך ה-IPA.
4. באמצעות מזרק מטפטפים 5 טיפות פנול פטלאין לתוך תמיסת ה-IPA והשמן (הדיוק לא חשוב, אבל כן חשובה עקביות). פנול פטלאין הוא אינדיקטור לבסיס – הופך לוורוד בנוכחות בסיס. הוא ישמש אותנו על מנת לדעת מתי הוספה של עוד סודה קאוסטיק לשמן תגרום לו להפוך לבסיסי.
5. לוקחים באמצעות פיפטור 5 מיליליטר סודה קאוסטיק רפרנס, ומתחילים לטפטף טיפות לתמיסת ה-IPA, עד שרואים שינוי צבע לוורוד, למשך 30 שניות. במהלך הטיפטוף אנו עתידים לראות לעתים צבע וורוד, אבל הוא יעלם לאחר כמה שניות אם נערבב. המטרה היא להגיע לוורוד יציב. כשמגיעים לוורוד יציב מסתכלים כמה מיליליטר ירדו מהפיפטור, וזה מעיד לנו כמה סודה קאוסטיק צריך לשים בשמן על מנת לסתור את החומציות שלו.
6. עושים בדיקה שניה, ומוודאים שהסטיה בתוצאות לא גדולה מ-0.1 מליליטר. צריך לצאת בין 0 (לשמן חדש נקי) ל-3.5 מיליליטר (לשמן שרוף מאד).
7. מוסיפים לתוצאה שהתקבלה 3.5 מיליליטר (כמות קבועה שמשמשת לפירוק השמן), ומכפילים את התוצאה ב-1000 כדי להגיע לכמות גרם סודה קאוסטיק לליטר שמן. בסך הכל אמור להתקבל בין 3.5 ל-7 גרם סודה קאוסטיק לליטר שמן.
8. מכפילים בכמות הליטרים של שמן, כדי להגיע לכמות הסודה קאוסטיק (בגרם) למיכל השמן כולו.

שלב 3: הכנת מתוקסיד

1. מחממים את השמן לטמפרטורה של 55oc בשביל להאיץ את התגובות הכימיות בהמשך (לא מחממים יותר גבוה כי המתנול שאיתו נערבב את השמן עוד מעט, מגיע לטמפרטורת רתיחה ב-64oc). לצורך זה אפשר להשתמש בגוף חימום של דוד מים ישן. כמו כן כדאי להוסיף תרמוסטט כדי לא לעבור את הטמפרטורה הרצויה.
2. לוקחים מתנול בכמות של 21% מכמות השמן (1/3 יתאדה במהלך ההכנה, לכן כדאי לעשות מתקן איסוף/עיבוי מלמעלה), ומערבבים אותו עם סודה קאוסטיק בהתאם לכמות שחושבה. ממתינים כמה דקות להתערבבות ולהמסה מלאה (אפשר לנער את המיכל על מנת להאיץ את התהליך). במהלך תהליך ההמסה נפלט חום.
3. בטיחות: להזהר במגע בסודה קאוסטיק – מסוכנת מאד. להשתמש בכפפות ניילון, משקפיים, נעליים ובגדים ארוכים. כמו כן, סודה קאוסטיק סופחת מים מהאוויר, ולכן צריך לשמור אותה סגורה בקופסה.
4. בטיחות: להזהר במגע עם מתנול. חומר רעיל מאד. אפשר להשתמש עם אתנול (שאינו רעיל – זהו אלכוהול מצמחים) במקום מתנול, אבל הוא יקר פי שלוש ממתנול שמופק מנפט/גז טבעי/עץ.

http://ootips.org/living/Biodiesel_files/image001.gif

שלב 4: הוספת המתוקסיד לשמן

1. מוסיפים את המתוקסיד לחבית.
2. מערבבים תוך כדי חימום (לא יותר מ-55oc; אם משתמשים במשאבה לצורך הערבוב אז כדי להרכיב בוסטר על פתח יציאת צינור המשאבה בשביל להאיץ את הערבוב), ומדי פעם מוציאים דגימה. נותנים לדגימה לשקוע, ואז בודקים כמה גליצרול (בצבע כהה יותר משאר הנוזל) יורד למטה. כאשר כמות הגליצרול קבועה בין דגימות, אין טעם לערבב עוד.
3. לפעמים נוצרת הקצפה בחבית. נעלם כעבור זמן.

שלב 5: שיקוע הביודיזל

1. משַקעים במשך 18-24 שעות.
2. מוציאים את הגליצרול (הנוזל הכהה) מלמטה. כדאי להשתמש בחבית שיקוע עם קרקע קונוסית וברז תחתי. אפשרות אחרת היא להשתמש עם משאבה.
3. נותנים עוד 3-4 שבועות לשיקוע; מוציאים עוד פעם את הגליצרול, וזה מוכן. חייבים להוציא את כל הגליצרול; אפשר במחיר של אובדן קצת ביודיזל.
4. אם יש שכבת סבון – שמנו יותר מדי סודה קאוסטיק. סבון אפשר להוציא רק באמצעות שטיפה.

שלב 6: שטיפה

שלב זה לא נחוץ לחימום ביתי, אבל כן נחוץ להפעלת מנוע.

1. מוסיפים מים בערך 20% מנפח השמן, באמצעות צינור לתחתית מיכל הביודיזל, בזרימה עדינה (אחרת נוצרת אמולסיה). המים מתאספים בתחתית, כי הביודיזל צף עליהם.
2. שמים משאבת אויר (כמו באקווריום של דגים) שמוציאה בועות עדינות בתחתית המים. מפעילים לשעתיים לפחות, וממתינים שעה לאחר כיבוי הבועות. (אפשר עם טיימר.) הבועות עולות למעלה, כשהן מצופות בקרום מים. קרום המים סופח לכלוכים מסיסים במים מהביודיזל, ואז כשהבועות מגיעות למעלה ומתנפצות, המים המלוכלכים שוקעים בחזרה לתחתית.
3. מנקזים את המים המלוכלכים (צריכים להיות עכורים). את שכבת האמצע בין המים לביודיזל מנקזים ל"דלי מים אחרונים". כשהאמולסיה תתפרק, יהיה שם ביו דיזל על מים.
4. שטיפה שניה – 30% מים, ובועות למשך 6 שעות. אפשר להשתמש במים המנוקזים לקומפוסט.
5. שטיפה שלישית – 30% מים, ובועות למשך 6 שעות. אפשר להשתמש במים המנוקזים לקומפוסט.
6. שטיפה רביעית – 30% מים, ובועות למשך 12 שעות. המים המנוקזים צריכים לצאת נקיים לגמרי. אפשר להשתמש במים המנוקזים להשקיית ירקות למאכל.

טיפים

• מהגליצרול אפשר להכין סבון. את הגליצרול אפשר לאסוף ולאגור למשך זמן רב. כשגליצרול מופק ברמה מסחרית, מוכרים אותו בשווי פי שלוש מהביודיזל. בין השאר מכינים ממנו גליצרין למאכל על ידי זיקוק.
• בדיקת נקיון ביודיזל – לוקחים ½ ליטר כמות שווה מים וביודיזל ומשקשקים. אם נפרד תוך שעתיים – סימן שנקי.
• אפשרות אחרת – הידרומטר – בודק צפיפות על ידי שיקוע בביודיזל. במים רמת השיקוע היא 1.0, בשמן היא 0.91, ובביודיזל 0.86-0.88. שיטה זו לא בודקת איכות שטיפה, אלא רק את התגובה.
• אפשרות נוספת לבדיקת שטיפה – בעזרת בדיקת pH של מי השטיפה, ולוודא שדומים למי ברז.
• לשיפור השטיפה – אפשר לשים מאוורר מעל מיכלי השטיפה – גורם לאידוי מוגבר של המים.
• בשמן צמחי יש 15% פחות אנרגיה מדיזל מינרלי, אבל בגלל תכולת החמצן הגובהה יש רק הפחתה של 2.5% באנרגיה המופקת בשריפה.
• אם יש אמולסיה – אפשר להפריד על ידי המתנה כמה ימים. בשמש או בחום – תוך כמה שעות. אפשר גם חומצה גופרתית או בשיטות אחרות (לחפש באינטרנט).

תדלוק רכב באמצעות ביודיזל

• אפשר לתדלק מנוע דיזל בתערובת 80% דיזל מינרלי ו-20% ביודיזל, ללא התאמות וללא שינויים.
• אם רוצים לתדלק מנוע דיזל ב-100% ביודיזל אז יש כמה שינויים שצריך לעשות:
  
  • המתנול שבביודיזל תוקף גומי טבעי, כמו בצינור הדלק מטנק הדלק ועד משאבת ההזרקה. בארץ, במכוניות אחרי 1995 זה לא קיים, כי התקן שונה. לכן צריך להחליף את הצינורות בצינור וייטון (בעלות נמוכה; כמה עשרות שקלים).
  • רכב שנסע כמה שנים על דיזל מינרלי צבר משקעים בתא הדלק. ביודיזל ממיס את המשקעים הללו בבת אחת, ואז פילטר הדלק נסתם. לכן צריך לבצע החלפה של הפילטר אחרי המילוי הראשון של ביודיזל (אפשר גם להמיס את לכלוכי הפילטר בביודיזל), עוד פעם אחרי המילוי השלישי, ופעם אחרונה בטיפול 10,000.
  • ביודיזל מוצת קצת יותר לאט מדיזל מינרלי, ולכן נגרמת קצת הפרה באיזון המנוע ("צלצולים"). הפתרון לזה: כיוון הצתה 3 מעלות אחורה.
• לפני תידלוק בביודיזל מומלץ לבצע סינון של הביודיזל בשלושה מסננים: מסננת 50 מיקרון (גלזורות של קרמיקאים) או 80 מיקרון, מסננת של 10 מיקרון, ומסננת של 5 מיקרון.

איפה קונים, וכמה עולה?

• עלויות:
  
  • מתנול – 2-3.25 ש"ח לליטר (כלומר, 40-60 אג' לליטר ביודיזל).
  • סודה קאוסטיק – 10-15 ש"ח לק"ג (כלומר, 7 אג' לליטר ביודיזל). קונים בכמויות גדולות (שק של 20 ק"ג). לשמור במקום יבש וחשוך.
  • חשמל – להפעלת המשאבה והחימום. (2.5 אג' לליטר ביודיזל).
  • מים, פנול פטלאין, ובלאי – (10-20 אג' לליטר ביודיזל).
  • שמן משומש – מקבלים ממסעדות, פלאפל, משחטות. בהרבה מקומות לא משלמים בכלל. פנדנגו, שהיא החברה המרכזית שאוספת שמן משומש (ומוכרת אותו למפעלים לייצור מזון לחיות), משלמת בין 0 ל-130 אג' לליטר שמן משומש. בממוצע אפשר להשיג שמן משומש במחיר 70 אג', אבל בהרבה מקומות אפשר להשיג אותו פשוט בחינם.
  • סך כל העלויות (לא כולל עבודה): 150 אג' לליטר ביודיזל. לשם השוואה, עלות ליטר דיזל מינרלי היא 4.5 ש"ח, ובמגמת עליה (גם בגלל תהליך השוואת הבלו (המס על הדלק) שאמור להסתיים ב-2006, וגם בגלל שמחיר הנפט בעליה).
• את כל הכימיקלים אפשר לקנות בחנויות מתמחות לכימיקלים, כגון:
  
  • שמואל חן כימיקלים, חלוצי התעשיה 99, קרית חיים.
  • גדות.
  • קוקו יצחק, רחוב החשמל 8, תל אביב.
• כלים אפשר לקנות בחנויות מתמחות, כגון:
  
  • משאבת שמן – יש מספר חנויות ברחוב המסגר בתל אביב.
  • כלים נוספים (כמו פיפטות, מזרקים, כוסות ערבוב, הידרומטר) אפשר לקנות בחנויות הכימיקלים הנזכרות לעיל.
  • בירגיטה, בירושלים.
  • צינורות – למתקני הפקת הביודיזל, אפשר לקנות של קיבוץ רשפים (פלסטיק עם מתכת).

נושאים נוספים

• אחסון – ביודיזל אפשר לאחסן לחצי שנה ללא בעיות במיכל סגור עם מינימום אוויר.
  
  • מעל חצי שנה – להוסיף ביוציד 0.02% (חומר שימור).
  • גליצרול – אין בעיה לשמור לתקופות זמן ארוכות.
• 20 דונם של גידול צמחי שמן מספיקים לרכב ממוצע להקיף את כדור הארץ.
• קיים סוג מסויים של אצות שמפיקות 25 גרם שמן למטר מרובע גידולים ליום, שזה בערך פי 10 מגידולים אחרים.
• מקדם אנרגיה בהפקת ביודיזל = 3.31.
  מקדם אנרגיה בהפקת דיזל = 0.81.
• את האיכות של דיזל מתארים באמצעות יחידת המידה "סֶטַאן" (כמו "אוקטן" בבנזין). Cetane.
• התהליך הכימי של הפקת הביודיזל נקרא "טרנס-אסטריפיקציה":
  http://ootips.org/living/Biodiesel_files/image002.gif

איציק,

מהעובדה שאתה מכניס פה אתהתהליך מפורט לגמרי ... ואם אני זוכר נכון פעם שניה כבר ...
אפשר להסיק שאתה בעד ?
(כבר אמרת שהיילקס מנוע מספיק טיפש בשביל לא לשים לב שהוא שותה שמן במקום סולר )

שכן שלי כרגע סיים 260,000 ק"מ על ביודיזל, בלנדקרוזר פראדו שנת 1992(תמונה למטה) .
המנוע מת לפני כחודש.
המנוע לא מת בגלל השימוש בביו דיזל, הוא מת פשוט כי הוא כבר עשה חצי מליון ק"מ (סדק באחת מדפנות הצילינדרים, המנוע עדיין עובד אבל חלש).

אותו הברנש מבשל 2000 ליטר בשבוע (חנויות "פיש אנד צ'יפס" הן מחזה מאוד נפוץ כאן בניו זילנד) ומשתמש בהם לרכבו (פראדו 1992) ולרכב של אישתו (טויוטה קלדינה (קארינה) דיזל).
לדבריו אף אחד משני הרכבים מעולם לא החסיר פעימה.
בשאר הביודיזל הוא משתמש לחימום של שני מלונות שהוא הבעלים שלהם, בקמינים שאמורים לעבוד על סולר. הוא עושה את זה קרוב ל-10 שנים.

ההמלצה בניו זילנד, היא להשתמש ב-20% בלבד של ביו דיזל, מהולים בסולר "אמיתי" מתחנות הדלק.
אותו הברנש השתמש ב-100% ביו דיזל ללא כל בעיה.

לפני כחודש הוא רכש טויוטה לנדקרוזר 100 (אמזון, ראו תמונה להמחשה למטה) שנת 2006 הוא השקה אותה בתערובת של 80% סולר אמיתי ו20% ביודיזל.
המנוע דמם דקות ספורות לאחר ההנעה ומחשב הרכב הצביע על תקלה.
הרכב נגרר למוסך, נשטפה מערכת הדלק, הוחלפו הפילטרים והמחשב "אופס".
מאז הוא נוסע רק על סולר אמיתי באמזון.

כנראה שלרכבים הישנים זו לא בעיה, אבל ככל שהמערכות מורכבות יותר, כנראה שיש השפעה.

http://img152.imageshack.us/img152/9158/pradofd4.jpg

http://img340.imageshack.us/img340/7929/82079821vr1.jpg

משהו קטן ששכחתי;

איציק, כל הכבוד על הכתיבה, לדעתי כדאי להפוך את הנושא לכתבה או ל"דביק".

זאת לא כתבה שלי
זאת כתבה שנשלחה אלי במיל ואני לא יודע מי המקור
נראה כעבודת גמר של איזה סטודנט .
אז הקרדיט לאלמוני
****
איציק

הכתבה טובה מאד עם כי על פי נסיוננו צריך לחכות 8-12 שעות לשיקוע הגלצרין, אנו מחכים 12 שעות.
ניתן לבצע לאחר מכן שטיפה עם מים ולחכות בערך שעה-שעתיים ולא כמה שבועות כמו שכתוב. אנו מבצעים שלוש שטיפות כאלה ברצף. לאחר השטיפות ניתן לשים את המיכל (עדיף בצבע שחור שיתחמם מהר עם השמש) בשמש עם מכסה פתוח, החום מאדה את הרחף שנותר בתוך הביודיזל. ביום עם שמש
רגילה הרחף נעלם לאחר שעה ומקבלים ביודיזל צלול (אפשר לראות את קרקעית במיכל).
אנו לא ביצענו שום קידום במנוע ואין שום נקישה (ידענו על עניין הקידום), וזאת על מנת שנוכל למלא גם
סולר במידה ולא יהיה ביודיזל, כבר עשינו נסיונות למלא באופן אקראי סולר ללא מדידה באחוזים ולא קרה כלום, ממש לא מרגישים הבדל חוץ מהריח(לא בתוך הרכב אלא בחוץ) שהוא זניח.
בשלב זה לא החלפנו פילטר סולר, עם כי נוסעים עם פילטר נוסף ברכב במידה והליכלוך יסתום את הפילטר.
אני בכוונה מבצע את העניין בשני רכבים ויש רכב שלישי של חבר, ואפשר להגיד שעד כה אין שום נזק
ניצפה או משהו שניזוק, אני מדגיש שמדובר על מנוע 300TDI בכל הרכבים.

[QUOTE=איציק - 4X6ZH]הכנת ביודיזל ביתית

[b]שלבי[*]20 דונם של גידול צמחי שמן מספיקים לרכב ממוצע להקיף את כדור הארץ.[*]קיים סוג מסויים של אצות שמפיקות 25 גרם שמן למטר מרובע גידולים ליום, שזה בערך פי 10 מגידולים אחרים.


מה שם / סוג האצות
הפשר לגדל אותם בארץ?
אלו אצות של מים מתוקים או מלוחים?
אורן

חברה קראתי את כל מה שכתבתם . אני במקרה מומחה בנושא. לצערי היום להשיג שמן משומש זו בעיה קשה . המחירים קפצו! המסעדות מוכרות את החומר די ביוקר בגלל ההתענינות והביקוש. מי שצריך כמויות גדולות בכלל בבעיה . המתאנול - כדי לרכוש כמות צריך התר רעלים ואם אין לך מוכרים לך בקומבינה וקורעים אותך כ 6.5 שח לליטר ואפילו יותר . אשמח לדעת אם יש לכם מקור זול יותר שמוכן למכור חבית ללא התר רעלים.חשוב מאוד לשטוף את הביודעזל או למהול אותו עד 20% ואז הרכב מרויח ואיכות הסביבה. במחרים של היום לא יוצא פחות מ 4 שח לליטר . גם טוב יחסית למיר הסולר אבל הליך היצור אינו פשוט.
אם רוצים חומר משובח חשובה טטרציה מדויקת וחמום בתהליך + שטיפה ואז יוצא חומר משובח! אני מכין כזה כבר כמש שנים . נוסע על 20% ומחמם 50% כי הצמיגות שונה והסטאן שונה. הטלפון שלי 0524711799 אם למישהו יש מקור זול למתאנול אשמח לשמוע על כך. תודה

הי נועם,

מה המצב?
האם יש ניסיון ב TD5?
הייתי בשישי בעבר אצל אח שלי, ודיברתי עם רודני, אני די רוצה, אבל מפחד...

אתה מכיר מישהו על TD5 שנוסע על ביו-דיזל?

עידן