מיקום שינוי יחסי העברה לאורך ההנע כתלות בעמידות המכלולים?

נשאל את השאלה כדוגמא.
נניח שיש לי ג'יפ סטנדרטי לחלוטין ואני מבקש לשנות בו את הצמיגים למידה 35". כעט יחסי ההעברה יהיה ארוכים מאוד וצריך להגדיל. איפה כדאי לי לבצע את השינוי? בגיר, בטרנספר או בסרנים?
יש לי דיעה לגבי המצב הזה והיא שאת השינוי ביחסי ההעברה יש לעשות כמה שיותר קרוב לסוף הינע של הרכב.
אם דרך הצמיגים ע"י הקטנת הקוטר המכלולים הרכב יהיה אמין ביותר, וכלה דרך יחסי העברה יש סכנה לשבירת הציריות. ככל שמתקדמים בשרשרת ההנעה כך הסיכויים שמכלולים שאחרי יטפלו בעומסים גבוהים יותר.
זה נישמע לי הגיוני ביותר, אז למה קיימים קיטים כה רבים ושינויים כה רבים ורובם נמצאים במיקום דיי ראשוני במערכת ההנעה? האם אני טועה? :roll:

אתה צודק.
בגלל זה ההאמר עם צמיגי הענק שלו מסתדר עם מכלולים יחסית קטנים כמו דיפרנציאלים של AMC20 וציריות לא עבות במיוחד .
הסיבה שעושים שינויים במעלה מערכת העברת הכוח היא אולי בגלל שחלק מהקיטים האלה רוצים לטפל ביחס ההעברה בצורה כזו שהוא ישתפר בLOW אבל יישאר ללא שינוי בHIGH ודבר כזה מאוד קשה לעשות בסרנים ומאוד טבעי בגיר ובטרנספר מכיוון שאלו ממילא מכלולים עם יחסי העברה משתנים.

ערן. לא כל כך צודק לשאול למה רוב הקיטים הם לתחילת השרשרת. נתחיל מזה שבסוף המערכת אין כל-כך הרבה משחקים. כלומר, יש לך רק את הרינג-פיניון לשחק איתם ואתה נשאר עם החיסרון של מהירות סופית נמוכה. החיסרון הזה לא מופיע בכל מיני קיטים לטרנספרים/ גירים הקיימים השוק.

מה שאני מתכוון להגיד, זה שלשינוי יחסי העברה בסרנים יש, לדעתי, חיסרון גדול מיתרון - מהירות סופית. ובגלל זה רוב הדיונים הם סביב שינויים בגיר/טרנספר.

אורי טל.

הרכב היחיד שמטפל בבעיה כמו שצריך הוא יונימוג וההמר מעתיק ממנו
בשיטה בה ההינע הסופי נמצא בקצה הסרן הוא זה שמתמודד עם מירב העומס וגם מאפשר הרחקת הביצה מהקרקע (שניים במחיר אחד)
הסיבה שכל הקיטים מטפלים בבעיה במעלה השרשרת פשוטה מאד
השאיפה תמיד היא לקיט bolt on וניתן לייצר יחידה כזו לסרן האחורי די בקלות (כמובן יהיה צורך להחליף ציריות)הבעייה היא היוקר של העסק
יש צורך בארבע יחידות כאלה לעומת שני סטים רינג פיניון או סט אחד בלבד טרנספר
אגב ההתקנה בסרן קדמי אמורה להיות יותר זולה מאשר אחורי (למעט דיפנדר ונדמה לי סיקס)מכיוון שברוב הסרנים האחוריים יש צורך להחליף ציריות לציריות שאינן יחידה אחת עם הנאבה מה שמייקר עוד יותר את העסק
נ.ב
מי שמתכנן כזה קיט צריך לזכור שיש צורך בשלשה גג"שים בתצורת דיפרנציאל מעגלי (פנימי סטליטים וחיצוני כשהנבה של הגלגל מחוברת מחוברת לחיצוני

לא רק בהאמר ויונימוג, אלא בכל המשאיות האירופאיות.
בהאמר ויונימוג יש הינע סופי קוי- שני גג"שים ב'טור', ולכן יש גם הגבהת הדיפרנציאל.
ברוב המשאיות האירופאיות, יש הינע סופי מסוג "הפחתה טבורית", שם יש בתוך הטבור תמסורת פלנטרית. למי שיש לו סרן צף, אפשר להסב את הטבור לטבור עם הפחתה. זה לא טריוויאלי לביצוע, אבל גם לא כ"כ מסובך.
מי שממש רוצה להשתולל, אפשר ללכת מאפס, ולהסב סרן חצי צף לצף ובהזדמנות גם להוסיף הפחתה טבורית.

עוד פתרון, דיפרנציאל "DOUBLE REDUCTION"- זה דיפרנציאל שבו יש עוד גג"ש, והוא מסובב את הפיניון. זה, כמובן, דבר שמתכננים מראש, ואי אפשר להוסיף בקלות על סרן.

אסף.