כמו שכתוב בכותרת, יש לי גישה לברז עם מים מטופלים , מים ללא מלחים, האם יש יתרונות למים כאלו לרדיאטור ? אני מכיר מישהו ששם את המים האלו כל הזמן וטוען שאין שום נזק...
דעתכם?
ליאור
Printable View
כמו שכתוב בכותרת, יש לי גישה לברז עם מים מטופלים , מים ללא מלחים, האם יש יתרונות למים כאלו לרדיאטור ? אני מכיר מישהו ששם את המים האלו כל הזמן וטוען שאין שום נזק...
דעתכם?
ליאור
דעתי היא למה לנסות לחסוך 30 שקל על פרסטון?
ואיך התשובה הזו קשורה לשאלה???ציטוט:
נכתב במקור על ידי kd2
נניח והמטרה הייתה חיסכון (39.90 ש"ח)...גלון אחד מספיק לך למערכת הקירור? 10 ליטר זה 2.5 גלונים אז זה כבר 120 שקל נכון?...
ליאור
אני חושב שתמצא בדיון הזה את המידע שאתה מחפש:
http://www.jeepolog.com/forums/showthread.php?t=3722
במידה והמים הם מים שעברו סינון ואין בהם אבן זה יכול להיות טוב .
והדגש הוא שהמים לא יהיו מזוקקים .
אבל זה לא נותן לך הרבה מאחר ואתה עדין צריך את נוזל הקירור .
אתה צריך להשיג את נוזל הקירור בתרכיז ולהוסיף מים מטופלים ;)
בסה"כ מה יצא לך ?
*****
איציק
120 שקל בשנתיים - בלוק מנוע/ראש מנוע?
מה גם שמעבר לאבנית אתה צריך "שימון" במערכת המים , בכל מקרה אתה צריך נוזל קירור.
בעיקרון מים רכים זה טוב למערכת הקרור ברכב, יחד עם תרכיז נוזל קרור בריכוז הנכון.
אם אתה יכול להשיג תרכיז נוזל קירור איכותי מאוד, אז ייתכן והאופציה שלך תביא חיסכון בכסף. בסך הכל במזג האויר הארץ ישראלי, ריכוז נוזל הקירור אמור להיות יחסית נמוך, ולכן, אתה יכול להכין יחסית הרבה נוזל מוכן לשימוש מהתרכיז + המים המטופלים.
ערן, בדיוק ההיפך, בטמפ' הסביבה בישראל צריך ריכוז גבוה, ככל שיותר גבוה (עד ל50-60%) טמפ' הרתיחה של הנוזל עולה.
שנתיים של שימוש במים מטופלים יגרמו לכך שילך בלוק מנוע? ראש מנוע?....רוצה להתערב??ציטוט:
נכתב במקור על ידי kd2
אתה יודע מה...גם מים מהברז לא יהרסו בלוק וראש בשנתיים...
אבל אתם מפספסים את העיקר...
אין פה שום כוונה לחסוך, לא זה העניין...השאלה היא בגלל שהיום במקרה ראיתי ברז עם שלט "מים מטופלים" וכששאלתי את אחד העובדים בסביבה הוא אמר שזה מים שעברו טיפול והם ללא מלחים והוא משתמש בהם לרדיאטור...
זה כל העניין...אם זה טוב ויש גישה ברז שפשוט אפשר למלא ממנו ג'ריקנים...אני בטוח שכל אחד היה אומר לעצמו " לא , אני לא אחסוך אני אלך לקנות מים מוכנים..." נכון?
שוב...שאלה תיאורטית לידע כללי....בלי קשר ל"מים" שיש לי ברדיאטור...
ליאור
היי,ציטוט:
נכתב במקור על ידי coas
ככל שריכוז התוסף יעלה, הולכת החום של הנוזל בכללותו - תרד !!!
מה הקשר בין טמ' הסביבה לטמ' רתיחת נוזל הרדיאטור ??? (אין. אם מערכת הקרור תקינה,
טמ' הנוזל לא תעלה על כ- 90 מע' צל' ברוב הרכבים.)
יש קשר לגובה מעל/מתחת לפני הים, אך הוא בטל בששים, בריכוז נכון.
ריכוז של כ- 30% אמור לתת פתרון טוב. (% המהילה אמור להיות על אריזת התרכיז).
למה צריך לכתוב רק כדי להגיב
התגובה הקודמת פשוט לא נכונה .
*****
יש קשר ישיר לסוג הנוזל שנמצא במערכת הקירור ללחץ שיש במערכת הקירור ונקודת הרתיחה .
בדיוק כמו שיש קשר לגובה הרכב מעל או מתחת לפני הים לנקודת הרתיחה של נוזל הקירור .
*****
איציק
רפי, לפני שאתה צועק כדאי שתעשה שיעורי ביית:
הוספת אנטיפריז מעבר ל65% תעלה את נקודת הרתיחה.
מוליכות חום היא לא העניין כאן, אלה קיבולת חום.
נוזל אינו רותח נקודתית, אלה החל בטווח מסוים, כלומר נקודת רתיחה של מיים היא 100C ב1 אטמוספרה אבל המיים מתחילים לרתוח הרבה לפני, מה שיוביל לאדים/גז בתוך המערכת.
הוספת אתילן גליקול למיים תוביל לנקודת רתיחה גבוהה יותר, 135C בריכוז של 50%, ולנקודת קפיאה נמוכה יותר 36C.
הוספה של אתילן גליקול מעבר ל65% תוביל לירידה בנקודת הרתיחה ועליה בנקודת הקפיאה.
אני לא יודע מה קורה ברכב שלך אבל אצלי, CJ7, עם טרמוסטט 195F/90C, הטמפ מגיעה גם 110לC. במנועים מודרנים יותר טמפ העבודה במערכת גבוהה אף יותר.
טמפ, הסביבה רלוונטית כמו גם הגובה מפני הים, מערכת הקירור אינה מנותקת מהסביבה, היא קולטת ובעיקר פולטת אנרגיה מהאוויר שחולף סביב המנוע ודרך הרדיאטור. ככל שטמפ הסביבה גבוהה יותר מפל החום יהיה קטן יותר עד לשיוויון, יותר נכון לחוסר יעילות של מערכת הקירור וכתוצאה מכך לרתיחה של נוזל הקירור.
כדיי להימנע מרתיחה, גז במערכת, הוסיפו פקק שנפתח בלחץ של 13-20PSI- יותר לחץ טמפ' רתיחה נמוכה יותר.
מיכל עיבוי גם עוזר בעניין וכמובן, נוזל קירור בעל טמפ' רתיחה גבוהה יותר.
כל אלה מובילים למערכת קירור עם טמפ' עבודה הגבוהה בהרבה מ100C.
http://www.gi.alaska.edu/ScienceForu...images/680.jpg
שגיאה נפוצה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי coas
קיבול החום הסגולי של תרכיז הקירור נמוך משמעותית מקיבול החום של מים.
לכן...אין כדאיות טרמודינמית לעבוד בריכוז גבוה.
בברכה,
קיד
ציטוט:
נכתב במקור על ידי קיד
מה הקשר?
כל תמיסת מיים/אנטיפריז גם בריכוז של 10% תהיה בעלת קיבולת חום סגולי ספציפי נמוכה ממים.
נו אז?
כל מערכת קירור בכל רכב מאז תחילת השימוש באנטיפריז תוכננה לכמות גדולה יותר של נוזל כדיי לפצות על הירידה בקיבול החום הנלווה לשימוש באנטיפריז.
כלומר קיבולת החום היא לא רלוונטית והיא לא הסיבה לשימוש באנטיפריז אלה העלאת טמפ' הרתיחה והורדת טמפ' הקפיאה (שוב, עד 65%eg).
אתילן גליקול גם טעים יותר..... רלוונטי באותה מידה.
ראה התגובה של איציק.
היי,
coas, פרט לטעות במונח שהיה צ"ל באמת קבול חום, כל שכתבתי נכון.
גם לפי הדיאגרמה שהבאת - ריכוז של 30% מספיק ויותר לתנאי מזג האויר בארצנו.
וכפי שכמות המים, לטענתך (ואני מסכים), במערכת הקרור מתחשבת באובדן כתוצאה מהתוסף
כך גם המצב כלפי טמ' הסביבה.
לשם כך יש מאווררים הנכנסים לפעולה בכמה רמות.
מערכת קרור תקינה, שתוכננה היטב, לא תושפע מטמ' הסביבה ולא מהפרשי הגובה בארצנו.
אצלי ברכב, פראדו, מחוג החום לא זז ממקומו (מעט מתחת לאמצע הסקאלה) הן בנסיעה ביום קיץ חם, עם מזגן כמובן, באזור ים המלח או באזור החרמון בחורף, הן בעליות התלולות ביותר והן בשטח.
איזה שרשור מעניין!
בהחלט מלמד מאד...
לאחר שקראתי את השרשור כולו, וגם את הקישור של נמרוד הכולל את ההסבר המפורט של "קיד",
נראה לי שהפתרון שאני מצאתי הוא המוצלח ביותר. (תקנו אותי עם אני טועה...)
אני קניתי תרכיז איכותי, בצבע ירוק-צהוב, (עדיין לא הסתכלתי על הרכבו אבל אעשה זאת מחר) אצל מכון רדיאטורים ידוע. בנוסף, מלאתי מספר מיכלים מהברז של המיים הרכים היוצאים מהמכונה עליה דיברתם הקיימת באותו מכון. את התרכיז מהלתי בכ- 30% מיים רכים. וכמובן שהשארתי לי עוד מיכל של נוזל "מוכן" כזה כספייר.
מאז החלפת המיים מערכת הקירור מתפקדת באופן המוצלח ביותר שהיה לי עד כה. (אבל למען ההגינות אוסיף שגם החלפתי טרמוסטט ושטפתי רדיאטור בבית- לאחר פירוק).
אלא אם יהיו כאן הסתייגויות, אני ממליץ בחום על הפתרון שלי.
(אגב, זה אחרי שחיפשתי בהמון חנויות חלפים נוזל קירור איכותי ובכולם מכרו נוזל "בדיחה" ב-20 ש"ח לגלון או תרכיז לא ברור שהמליצו לי למהול במי ברז/ מיים מזוקקים/ מי מזגן...)
ציטוט:
נכתב במקור על ידי coas
זה נכון, עד 50%. מעל 50% כבר לא טוב לעלות.
מים רכים (ולא מזוקקים! ) + תרכיז איכותי בריכוז 50% אתילן גליקול או פרופילן גליקול זה טוב מאוד. יותר טוב נוזל קירור מוכן.
אסף.