איך זה עבד?
מה עושים היום?
Printable View
איך זה עבד?
מה עושים היום?
נקודת טריאנגולציה, או נ.טריג, בלשון המודדים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי PW
מכל מקום היית אמור לחפש 3 כאלו, שנקודת הציון שלהם ידועה, תוך שימוש במכוון, ומציאת הצפון ע"י שמש/כוכבים, בכדי למצוא את הקואורדינטה המדויקת בה אתה נמצא (מכאן ה"טריג" - 3).
היום - GPS :lol: , ואז אנשים לא יודעים לנווט ולהתמצא.
איפה מוצאים את נקודות הציון המדויקות של הנ.טריגים? היה איזה ספר טבלאות?
חיובי, היה ספר טבלאות, של מה שנקרא היום מפ"י (מרכז/מנהל מיפוי ישראל), ואז היה נקרא, כפי שמופיע בתמונה - "מחלקת המדידות".
לאחר הופעת מד טווח הלייזר התפתחו שיטות למציאת מיקומך גם עם פחות מ-3 נקודות, ולאחר הופעת לווייני ה-GPS לאט לאט הפסיקו להשתמש בהן.
אז היו מתחזקים ובודקים שהן קימות אחת לתקופה. למיטב ידיעתי, כבר לפני למעלה מ-10 שנים הפסיקו לחדש ולתחזק נקודות אלו.
יקירי: התחלת נכון: בתמונה מצולמת נקודת טרינאגולציה. אבל השימוש העיקרי הוא לצורכי מיפוי. ניווט הוא שימוש משני ומשתמע מצורת המיפוי הזו.
בקרטוגרפיה רשת טריאנגולציה היא רשת של נקודות, מדודות במדויק, הפרושות בשטח קרקעי ומסייעות לאתר בו נקודות בשיטת הטריאנגולציה. החוק הגיאומטרי העומד בבסיס השיטה קובע כי ידיעת המידות של שלושה מרכיבים כלשהם המאפיינים משולש די בהם כדי להגדירו באופן מוחלט ולאפשר חישוב של כל שאר מימדיו. במקרה שלנו, ידיעת אורך צלע אחת ושתי זוויות במשולש די בה כדי לאפשר חישוב של שאר מימדיו. כאשר מתחילים עם קו בסיס ידוע של צלע אחת מהמשולש הראשון ניתן לקבוע רשת של נקודות אופקיות על פני כדור הארץ ע"י פריסת רשת של משולשים כי לאחר חישוב צלעות המשולש הראשון, אחת מהן יכולה לשמש כקו בסיס למשולש הבא. כך נוצרת הרשת. דיוק מיקום הנקודות הוא סנטימטרים בודדים. הנקודות מסומנות על פני מקומות בולטות ועמידות, בד"כ על פרטי נוף בולטים כמו ראשי כיפות ונקודות גובה. כל נקודה ברשת הטריאנגולציה נקראת בקיצור נ. טריג. ביצירת הרשת, ממקמים את הנקודות כך שמכל אחת מהן ניתן יהיה לראות לפחות שתי נקודות נוספות, כך שבשימוש במכשיר הנקרא "תיאודוליט" אפשר יהיה לקבל את המיקום המדויק ע"י שימוש בפונקציה הטריגונומטרית המתאימה במדידת זוויות ושיפוע.
בישראל מצויות מאות אלפי נקודות בקרה כאלה שבסימונן החלו עוד האנגלים במיפוי הטופוגרפי הראשון של הארץ בשנות העשרים של תחילת המאה הקודמת בימי המנדט. עם המצאת ה – GPS ובמיוחד השימוש ב – DGPS עוברים לשימוש במערכות הללו כמו גם למיפוי ממוחשב מתצלומי אוויר. הרשת בישראל מחלקת את שטח המדינה למשולשים בגדלים שונים שמהווים את בסיס המיפוי. לרשת שלושה בסיסים. שניים נקבעו עוד בזמן האנגלים: צמח ואורים, אחד נוסף ע"י מחלקת המדידות בשנות החמישים בבאר אורה.
בדרגה הראשונה אורך הבסיסי המשולשים הם 20 עד 40 קילומטרים. דרגה זאת היא המדויקת ביותר. בישראל קיימים 344 משולשים מדרגה זאת. בדרגה השנייה אורך הבסיסים הוא בין 10 עד 20 קילומטרים. בישראל יש 2800 משולשים מדרגה זאת. בדרגה השלישית אורך הבסיסים הוא 2 עד 10 קילומטרים. בישראל יש 30000 משולשים מדרגה זאת. לכל בסיס מהדרגה הראשונה לנקודות הבסיס שלו חושבו נקודות ציון מדויקות, אזימוט מדויק ונקודות גובה מדויקות, ומכל נקודת בסיס ניתן לחשב כל נקודה אחרת.
אם כבר אז כבר...
איך רואים בעצם את נקודות הטראנגולציה מגבעות רחוקות? אני זוכר נ.טריגים עם פירמידת ברזל שאפשר לראות מרחוק, אבל מה המשמעות של "המוקש נעל" שבתמונה?
הנקודה המסומרת לקרקע מציינת את המיקום המדוייק שאליו ועליו צריכים לכיין את מרכז מתקן המשולש שנצפה מרחוק.
מה שאתה זוכר אלו הם נמ"מים - נקודות מדידה מדויקות, אותן הניח בעיקר הצבא, במקומות בהן הוא ערך, או תכנן לערוך מדידות. מרבית הנמ"מים מוקמו מעל נקודות טריאנגולציה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
אני לא יודע אם המודדים בארץ עדיין עובדים עם נקודות התמצאות אלו ובאיזה מיכשור אבל...
חלק בסיסי מהכשרת הקש"אים בחיל התותחנים הוא שימוש באותן נקודות התמצאות מרחביות, נ. טריגים למיניהם. הנמ"מים ובשלב מתקדם של המדידות הנכ"תים, הן נקודות עזר לטובת אותן מדידות.
נכון ללפני 10 שנים, אני עוד לימדתי את הנושא בקורס קש"א (סדיר ומילואים).
נכון להיום - אני לא יודע אם בכלל ממשיכים להכשיר קש"אים.
30 שניות של ניסיוני הצבאי.