תקנות בטיחות חדשות

:evil: :( :shock:
*******

http://consumer.themarker.com/tmc/ar...ayer3=consumer
******
אז אומנם זה לא רכב המיועד לשטח
אבל זה ממש רכב המיועד לשימוש אישי \ פרטי מסוג אחר .
מה יש למשרד התחבורע ולחבר הכנסת (שוב ארדן) לדחוף את עצמו לכיס של אזרחי המדינה .
******
האמת למה שלא מחר יבוא " החכם " התורן זה לא חייב להיות חבר כנסת זה יכול להיות אוליגרך
ישראלי מצוי ( איש עסקים ) ולהוביל חוק \ תקנה
כל רכב שטח חייב הייליפט + מכשיר קשר + קומפרסור
אה שכחתי גם רצועות חילוץ לפי תקן TTG
כמובן שאת כל הציוד ניתן יהיה לקנות רק אצל זלמנסון
וזה עוד לפני תקנות נעליים וביגוד לשטח ( זה יהיה לפי תקן משרד הבריאות )
******
מי אמר שהמדינה לא דואגת לאזרחים ?
******
איציק

ברכבת זה כבר קרה עם השומרים שמוצבים במפגשי מסילה-כביש וגם עם שאר הרכבים מובילים אותנו בצעדי ענק לאנגליה של לפני 100 שנים, כשלפני כל רכב היה חייב לרוץ אדם עם פעמון ודגל.


מביך.

להם לפחות יש כוח להתאגד ולצאת נגד, מה לגבי התקנה החדשה סליחה החוק!! החדש שמחייב לחבוש קסדה על הראש זאת דאגה לאזרחים או כפייה ?, ושדברי לא יוצעו מהקשרן כאשר אני רוכב על אופניים אני עם קסדה., אך כמה אנשים שכרגע נוסעים באופניים ברחובות ת"א הצפופה יפסיקו ויעברו לרכב/קטנוע אם הם יתחילו לקבל דוחות על אי חבישת קסדה?
בברכה יואב

יש בעיה, מערכתית. משום מה, המחוקקים לא מבינים את ההבדל בין חקיקה לבין אחריות אישית. אותו ארדן שהיה מודאג מזה שהורים לילדים לא מלמדים אותם אחריות מהי, ולא מלמדים אותם שבכל רכיבה על אופניים יש לחבוש קסדה, החליט להעביר חוק לטובת הילדים. ועל הדרך, למה לא, גם לחייב את כל רוכבי האופניים. כלומר- כשאני רוכב בשדרות ת"א על האופניים, אני חייב לחבוש קסדה. וזה "לטובתי". אז לא, זה לא לטובתי. זה מעצבן, וזו זכותי המלאה להסתכן בנפילה שתפוצץ לי את הגולגולת. ואז הוא אומר לי, הארדן, ש"מה יקרה אם תיכנס בך מכונית בכביש ב40 קמ"ש? אז, ארדן יקר, אף קסדה לא תציל אותי. אני מציע לשלוח לו פקסים ואימילים שדורשים לחייב כל ילד שיוצא לרחוב ברגל לחבוש קסדה ומגיני בירכיים. אין לכם מושג כמה ילדים נופלים ונחבלים. עכשיו הם מתלבשים על בעלי הסירות. "יאכטות", כמו "ג'יפים" הם כלי רכב של עשירים, לא? ועשירים יכולים להרשות לעצמם ציוד בטיחות באלפי יורו. ותנו לי לנחש, הציוד גם פג תוקף אחרי ככה וככה שנים. אז מה אם הרוב הגדול עדיין הם בעלי סירות זולות ופשוטות? התירוץ, כרגיל, הוא שזה "לטובתכם". יש דברים שהם מגוכחים, יש דברים שאדם יכול להיות אחראי לעצמו בהם ולהחליט לעצמו מה לעשות איתם... וזה עוד מקרה שהמחוקק מתבלבל בין תפקידו להצביע על בעיה ולגרום לאזרחים לקחת אחריות, לבין לחוקק חוק שאי אפשר לאכוף.

אסף.

גלעד ארדן הוא חבר הכנסת המעצבן ביותר היום. לצערנו הוא יגיע רחוק.

לא נמרוד , זה לא צערנו.

צערנו הוא שאנחנו מאחורי המסך מקלידים ולא ברחוב מפגינים.

צערנו הוא פסיבי ולכן הוא נשאר בתוכנו או יוצא בין כתלי הבתים שלנו ולא במקומות בו צערנו יכול להשפיע.

אז לצערנו, אנחנו נמשיך להתלונן ולקרוא על עוד שינויים שמבצעים כל מיני בעלי אינטרס על מנת שצערנו ישאר חי וקיים.

אמיר, שלצערי לא יכול להרשות לעצמי לצאת להפגין כי יפטרו אותי

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי GodsFather

לא נמרוד , זה לא צערנו.

צערנו הוא שאנחנו מאחורי המסך מקלידים ולא ברחוב מפגינים.

צערנו הוא פסיבי ולכן הוא נשאר בתוכנו או יוצא בין כתלי הבתים שלנו ולא במקומות בו צערנו יכול להשפיע.

אז לצערנו, אנחנו נמשיך להתלונן ולקרוא על עוד שינויים שמבצעים כל מיני בעלי אינטרס על מנת שצערנו ישאר חי וקיים.

אמיר, שלצערי לא יכול להרשות לעצמי לצאת להפגין כי יפטרו אותי

---

אל תהיה מגוחך.
"לצאת להפגין" זה בדיוק כמו "להצביע ולהשפיע". חסר כל ערך ממשי. לדעתי המאוד אישית, (ומצדי שתקראו לי "קיצוני" ו"מסית") ח"כים מסוכנים מהסוג של ארדן צריכים למצוא עצמם מוקפים ע"י המון זועם.
את ההמשך שכל אחד ידמיין לעצמו.

לדעתי, הגיע ארדן עד נפש. ה"לצערנו" שלי הוא שהגלעד-ארדנים למיניהם כנראה עדיין לא עצבנו וזיינו את ההמון מספיק חזק, כדי להפוך אותו לזועם.

אל תיבהלו. כל זה כמובן לא יקרה, ועוד כמה שנים כולנו נכה על חטא, על שלא היכינו על ח"כ...


תשמעו קטע מעניין.
לפני 20 שנה פרסם משה בדש, אז תעשיין מזון (מפעלי "פיקנטי" למי שזוכר) שנרדף ע"י מס הכנסה (שמלבד המשטרע, הוא ארגון הפשע הגדול בישראל), את ספרו "העלוקות". לא, עמוס עוז ורם אורן לא צריכים לדאוג - הספר הזה אינו משהו שיכניס את מחברו לפנתיאון של סופרי ישראל... אבל הוא מתאר מקרה קשה ואמיתי שהתרחש כאן בישראל בשנות ה-80.
חלקו הראשון של הספר מתאר את מלחמתו של המחבר במנגנון הדורסני של מס הכנסה שהחליט לחסל אותו כלכלית. זה סיפור אמיתי לגמרי שכל עצמאי חייב לקרוא וללמוד. והוא מפחיד באמת כי כל זה קרה במציאות.

חלקו השני של הספר הינו רומן דמיוני בשם "קציר הסופה", שמתאר את מדינת ישראל העתידנית-אפוקליפטית, דמוקטטורה מושחתת ועלובה שהובסה במלחמה ושטחה צומצם לכדי מחצית, ושנשלטת על ידי בעלי הון מושחתים ופוליטיקאים מסואבים מלחכי פינכתם, ששולטים באזרחים ביד קשה באמצעות אינספור הגבלות ואיסורים הנאכפים על ידי אינספור יחידות וסיירות של שוטרים ופקחים.

אחד מגיבורי הסיפור הוא ח"כ דמיוני בשם "יער", שכמו כל ח"כ, גם הוא אדם קטן, מושחת ונכלולי, המקורב לאחד מגבירי המדינה, איל טקסטיל גדול. בעקבות מגפת שפעת שגורמת לאזרחים לחלות ולהיעדר מעבודתם, וגורמת לח"כ יער להמתין שעה ארוכה בתור בבנק (כי הרבה מאוד פקידים הצטננו ולא באו לעבודה) הח"כ הנמרץ מעביר חוק המחייב את כל אזרחי המדינה ללבוש תחתוני צמר ארוכים בימי החורף - לכאורה למען מטרה טובה: "לצמצם את ההידבקות בהצטננות ובשפעת". החוק הזה נתפר על ידי האדון יער לטובת מקורבו תעשיין הטקסטיל המייצר תחתוני צמר, תמורת שלמונים נאים כמובן. וזו רק ההתחלה. הסוף, למי שזה מעניין אותו - לא טוב.

הסיפור הדמיוני הזה, שלפני 20 שנה נשמע אידיוטי, נראה מאוד מציאותי היום. ח"כים כמו ארדן, "אכפתיים" עאלק, שכל יום מפליצים חוק חדש הזוי מקודמו, שמעורר תהיות ושאלות קשות ועולה לנו הרבה מאוד כסף, יותר מאשר מזכירים לי את "יער" הדמיוני מהסיפור.

חומר למחשבה.