אתמול סיימתי שירות מילואים בגזרת חטמ"ר יהודה (חטמ"ר חברון).
אני, שלמדתי שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, ריפרפתי על החלקים הבנאלים בפקודת המבצע (כוחות ומשימות, קרקע, אויב... הם כבר יחכו לי, אני יודע) ומצאתי פיסקה מעניינת בסעיף נידח, תת סעיף עוד יותר נידח, בפרק עלום ששמו: חינוך.
המשמעות המבצעית: אפשרות לתיאום סיורים בחברון ומערת המכפלה.
קניתי.
לפני כשבוע לקחתי את הפלוגה שלי לסיור כזה. הסיור כלל: היישוב היהודי בחברון, תל רומידה, מוזיאון מדהים (באמת) בבית הדסה וגולת הכותרת: מערת המכפלה.
אז מה ההתרגשות? הרי רובנו היינו שם 15 פעם לפני כן?
לקחתי איתי הדרכה.
הסכים להעביר לי את הסיור נועם ארנון, דובר היישוב היהודי בחברון.
איש עתיר יידע, משכיל וללא ספק מדריך בחסד.
כמה פעמים נשענתי על הקיר בבית הדסה ולא ידעתי שמצידו השני יש מוזיאון? כמה פעמים עברתי ליד בית הכנסת העתיק ולא ידעתי שהוא שם, מה ההיסטוריה שלו, תמונות מהשיפוץ שלו?
תל רומידה, חברון העתיקה באמת עם שרידי החומה, שער העיר...
אני אהיה שם עוד פעם, זה בטוח. אני ממליץ לכם גם.
וד"א, מי שמצפה למצוא בנועם ארנון איזה פנאט פסיכופט צפוייה לו אכזבה. איש מקסים.
בברכה,
יוני5
