Printable View
התחלתי בואדי פוקרה... משם הלכתי בואדי אום א-צוביח'ה עד ראשו. משם התחברתי לואדי אלחנג'ור וירדתי בו עד עין אל קטר, התחברתי אל דרך המלך ובה ירדתי. הגעתי אל ראש ואדי עראיס. ירדתי בואדי, טיפסתי על האוכף ומשם ירדתי עד עין אלמרעיה.
באיזה כיוון הלכתי?
האם באיזה שהוא שלב הלכתי בעיגולים?!
איפה לעזאזל הייתי?!
בין הפותרים נכונה יוגרל ראם לבן.
וואדי פוקרה הוא נחל צין. עין אל-קאטר - באזור הזה של הארץ - היא עין ארחות. וואדי אום א-צוביח'ה = נחל סבך, ואדי אלחנג'ור = נחל חגור, הדרך המדויקת לא ברורה לי - יתכן שכאן הלכת במעגלים. הכיוון הכללי הוא דרום מערבה עד עין אורחות, ומשם דרום מזרחה בדרך המלך/נחל מרזבה. ההמשך - ניחושים בלבד.
יקירי:
יפה!
מבחינת השמות, עד כה הכל נכון. (עם הערה קטנה: יש לכתוב סובך בכתיב חסר ולא סבך בשמו של נחל אום צוביח'ה).
אתה בכיוון.
(למרות שחסרה המשמעות של שמות המקומות)
אנסה להמשיך מאיפה שנמרוד הפסיק...
ברור כי מעין אורחות המשכת על דרב-אסולטן. לפי ההמשך ירדת בה לכיוון הערבה-מזרחה. ע"פ הבנתי (וכמובן עזרתם של כמה ספרים) עין אלמרעיה הינו עין שחק. זה מתאים לרמז שכן המעיין ידוע בתור מקום חביב על הראמים בשעות הבוקר המוקדמות. (מחזה מרהיב בפני עצמו...).
הדרך בין דרב-אסולטן לעין שחק לא הכי ברורה לי. ייתכן וירדת דרך נחל מסור (ואדי-עראיס?) ועלית על הר מסור (האוכף??) ומשם גלשת עד עין שחק.
בכל מקרה הלכת לא מעט!
חזרה לקטע שנמרוד פיענח-
בין נחל סבך לנחל חגור חצית את דרב-אסולטן. לאחר שהמשכת מעין אורחות, חזרת לכיוון ממנו באת ע"ב דרב-אסולטן וכאן ייתכן כי ניתן לומר שהלכת במעגל...
אנסה להשיג את משמעות השמות בשעות הקרובות...
בעניין השמות:
קודם כל, אני ומוחמד מודים לך על החידה שהביאה לשיחת טלפון והשלמת פערים של תקופה די ארוכה...
ולעצם העניין:
1. פוקרה= עקמת בגב. נחל צין בקטע שמתחת לשדה בוקר ידוע בברכיים שלו. ברכיים אלו הזכירו למקומיים אדם עם עקמת בגב ולכן- ואדי פוקרה.
2. אום צוביחה. צוביח=זריחה, צוביחה=זריחה קטנה/מהירה. ככל הנראה השם הגיע בעקבות אדם אשר שם לב כי בשעת זריחה, נראית השמש מתוך הנחל לפרק זמן קצר ביותר. לכן צוביחה. (אום צוביחה- התוספת אום בד"כ מחזקת את מה שבא לאחריה ולכן כנראה שתופעה זאת בנחל יותר ייחודית לעומת הנחלים האחרים בסביבה).
3. ואדי אלחנג'ור= הואדי עם השבר. חנג'ור=שבר בסלעים. ייתכן והכוונה למפל שיש בנחל לא רחוק מתחת לדרך המלך או לשברים שמעט מעל לעין אורחות.
4. עין אל קטר= המעיין המטפטף. שם זה ניתן לשני מעיינות באיזור- עין אורחות, ועין חווה בנחל חווה. (אני יכול להוסיף על דעת עצמי שייתכן וגם מתכוונים לעין צווינאט.).
5. ואדי עראיס= הואדי של השליט. את השם הזה טרם מיקמתי במדוייק. ככל הנראה מקור השם הוא מהתקופה העותמאנית. אין לי לצערי מכרים מהתקופה הזאת שיודעים לשייך בוודאות את השם לנחל ספציפי...
6. עין אלמרעיה. לא הצלחתי לקבל הסבר לשם זה. בספרים מכוונים כאמור לעין שחק. (עין המערה אשר על גבול מצריים נקרה בערבית עין אלמררה/מרע'ה. לא נראה לי שלזה כיוונת...)
מחכה בכסיסת ציפורניים לתגובתך המלומדת...!!
יקיריי:
קודם כל - כבוד!
(אגב, מאיפה מוחמד? כי נראה לי שמוחמד שלך ומחמוד שלי קצת לא מתואמים....)
אבל בוא וננסה:
התחלתי בואדי פוקרה "נחל הבורות" – הלא הוא נחל צין... משם הלכתי בואדי אום א-צוביח'ה – "בעלת ארוחת העשר" הקרוי במקומותינו בשם המוזר "נחל סובך" עד ראשו. משם התחברתי לואדי אלחנג'ור – "נחל פכית הבושם" הלא הוא נחל חגור וירדתי בו עד עין אל קטר – "מעיין הטיפטוף" הלא הוא עין אורחות ("קטר" באופן כללי הוא "מעיין מטפטף"), התחברתי אל דרך המלך דרב א – סולטן ובה ירדתי. הגעתי אל ראש ואדי עראיס – "נחל הכלות" הלא הוא נחל נמייה... ירדתי בואדי, טיפסתי על האוכף ומשם ירדתי עד עין אלמרעיה – "מעיין המרעה" הלא הוא עין שחק.
באיזה כיוון הלכתי? – כיוון כללי דרום מזרח.
האם באיזה שהוא שלב הלכתי בעיגולים?! – כן... היה חם ואחרי שחציתי את נחל שרף ירדתי לנחל חגור, אחרי הביקור בעין אורחות חציתי את הנתיב שבו הלכתי כשהמשכתי על דרב א – סולטן לכיוון דרום מזרח.
תעשו מעשים טובים.
מוחמד?...ציטוט:
נכתב במקור על ידי PW
מוחמד הוא בדואי מיוחד במינו שאני מכיר מזה כמה שנים. בעקרון אישתו וילדיו גרים ברמת בקע, אבל הוא לא גר בשום מקום. יש לו את אחד מעדרי הגמלים הגדולים בארץ איתם הוא מעביר את הזמן. אם אתה רוצה לפגוש אותו אתה צריך לשאול אותו איפה הוא, ואז להגיע לארוחת ערב אי שם בחולות, הכוללת ליבה' וחציל על האש. זהו...
כמות הידע שלו בידיעת הארץ היא מהגבוהות שפגשתי. הוא מכיר כל מקום ויש לו סיפורים מעניינים מאד שכיף להעביר איתם את הזמן (בין היתר על השתלשלות השמות והשבטים באזור).
לגבי מחמוד שלך? מאיפה הוא? פירוש השמות שנתת נראה לי קצת מוזר. מנסיוני והיכרותי עם השמות הבדווים, ע"פ רוב יש להם משמעות המתארת את המקום בנקודה הספציפית. בד"כ לנחל מסויים עשויים להיות שמות רבים בהתאם לקטע המדובר.
במקרה הזה האינטואיציה שלי אמרה נחל נמייה... אבל בחינת השטח במפה לא הסתדרה לי ולכן הימרתי על מסור. נו שויין- פעם הבאה נלך עם האינטואיציה!ציטוט:
נכתב במקור על ידי PW
אגב, מלבד מחמוד, האם תוכל להפנות אותי למקורות נוספים בהם מופיע נחל נמיה כ"ואדי עראיס". אשמח לדעת את השתלשלות שם זה. כל הנסיונות שלי לאתר את הנחל הביאו אותי לכפר ערבי לא רחוק מבית לחם...
יקירי:ציטוט:
נכתב במקור על ידי יונתןמצפה
"מחמוד" שלי הוא שם כללי לדי הרבה "מחמודים" שחלקו איתי את ידיעותיהם וסיפוריהם במשך השנים. הסיפור של נחל נמייה הוא קצת יותר מורכב. הוואדי הקרוי היום במקומותינו בשם נחל כרכושת, ממערב למרכז ספיר של היום - נקרא בערבית "ואדי אל עורייס" שמשמעו "נחל בעל צומח סבוך". הנחל שנקרא היום נחל נמייה נקרא כאמור בערבית "ואדי עראיס". ועדת השמות של בן גוריון שמונתה לתפקידה ע"י ראש הממשלה הראשון כבר בחודש יולי 1949, קראה את הפסוק בירמיהו שבו כתוב: "עלה אריה מִסובכו" – אך חבריה שהביטו כה וכה - לא ראו אריות במדבר (הם פשוט נכחדו 700 שנה קודם...) לכן נראה שימושו של "סובך האריה" מוגזם משהו לחברי הוועדה הנכבדים. במקומו נבחר טורף סבך מקומי צנוע וקטן יותר – הנמייה. נמייה בארמית בבלית קרויה "כרכושתא". כך נתנה הנמייה את שמה לשני נחלים באותו תא שטח: נחל כרכשת ונחל נמייה.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי יונתןמצפה
1.פוקרא: עניים, ריבוי של "עני/דל". לא קשור לברכיים אלא לדלותו של הנחל ומקביל למשמעות העברית של השם. לענין הצעתו של יונתן: עמוד השדרה=אלעמוד אלפקרי, חוליות=פקראת, לא מתאים. מעבר לכך, עקמת בגב, היינו גיבנת=חדבא. כ'כ אין קשר בין "פוקרא" לבורות.
2.אם צוביחה:אמנם בערבית "תקנית" שחר הוא "פג'ר" או "מצבח" (צדי בשוא) ,אך בלהג בדואי מתאים "ראשית הבוקר"=צוביחה לפי הפרוש של יונתן. בכל מקרה שם נפוץ בקרב הבדואים לנערה הינו "צובחיה" בהוראת קרן/יפה/זהר. יתכן שהכוונה ל"סוביחה" ואז המשמעות הינה בריכת שחיה קטנה אבל פחות מסתדר לי עם המילה "אם" ולענין זה האם יש בריכונת/גב קטן בואדי המדובר ? השורש " צבח' " אינו קיים בערבית !
3.חנג'ור: יתכן "פגיון" ויתכן "גרון" משום ש-חנג'רה/חנאג'ר=גרון/נות, ח'נג'ור/ח'נאג'ר=פגיון/נות (מקור המילה אינו ערבי).
4.קטר: מסכים עם יונתן.
5.עראיס: "כלות", נחל הכלות (כף דגושה). בשום אופן לא סבך שכן זה=בא משורש "ערש" (חג הסוכות=עיד אלעראיש). והנמיה ? הנמיה=ניסנאס (בשונה מדרבן=ניץ), אני באמת לא מבין איך הגיעה לכאן. יש "ערס" (הר' בשוא) אבל זו בכלל סוג של חולדה.
6.אלמרעיה: "מרעיה"=נשמרת/מושגחת (סביל !!!).