חידת מקום (פתרון: תל עירא)

בנוהל הרגיל:

היכן?
מה בתמונה?
מי?
מתי?
למה?
כמה?

בין הפותרים נכונה יוגרל הכי ארוך, עוד מ - 1947.

נראה כמו תל עירא.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי מידבר

נראה כמו תל עירא.

---

יקירי: כבוד!
נראה כמו שאתה צודק.
עכשיו - נא להשלים את התשובה - כולל הרמז.

לא יודע על "הכי ארוך" אבל יש לי סיפור על "בהחלט עבה"...

בחורף 92, אימון ניווט רכוב באזור נבטים צפון+דרום. כיאה למילואימניקים החלט בצוות על הפסקת קפה ותל עירא נבחר למשימה.
כנסנו 4 גפ'סים לאזור התל וכהרף נחת עלינו ערפל סמיך והראות הפכה אפסית. באין ברירה הכרזנו "רד במקום" ונותרנו כך כ 6 שעות עד עלות השחר. ואז: "אנחנו כבר בתל אז לא נעלה ?"
אחת הזויות שנגלתה לעיננו היתה זו שבתמונה ותאמינו לי, אחרי לילה כזה את הנוף שנגלה לעיניים אתה לא שוכח גם אחרי 100 שנה.

יקירי:

"זאת נחלת מטה בני יהודה למשפחותם: ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום בנגבה קבצאל ועדר ויגור: וקינה ודימונה ועדעדה:" (יהושוע ט"ו) "ואל החצרים בשדותם מבני יהודה ישבו בקרית הארבע ובנותיה ובדיבון ובנותיה וביקבצאל וחצריה:" (נחמיה י"א). "וכל החצרים אשר סביבות הערים האלה עד בעלת באר ראמת נגב זאת נחלת מטה בני שמעון למשפחותם:" (יהושוע י"ט).

אכן ח'רבת ע'רה הוא תל עירא. נדמה כי אם אינך ארכיאולוג או משוגע לדבר, קשה למצוא סיבה ממש טובה כדי לטרוח ולהגיע לשם. (אלא אם כן אתה חייל – וקיבלת פקודה...)
ואף על פי כן, כדאי עד מאד לטייל בתל, במיוחד אם הגעת לשם בג'יפ, שאז – עיתותיך בידך ואתה רענן וערני (על כל פנים יותר מאלה שנאלצים להגיע למעלה ברגל, חגורם מלא ומשא כבד על גבם...).

התל הוא הדרומי מבין שלוש גבעות המהוות את קצהו של רכס הרי עירא / שלוחת הר חברון. שתי הגבעות האחרות הן ללא שם. מדרום לו משתפלת הקרקע וגולשת אל בקעתו הרחבה של נחל באר שבע. מצפון מזרח לתל נמצאת אחת הגבעות מבין השלוש שציינתי, בה נמצא בית חווה מן התקופה הביזנטית. מצפון מערב לו גבעה אוכפית נאה, שגם אליה ניתן לטפס ברכב כמעט עד לראשה. כל אלה גובהן כחמש מאות ועשרים מטרים מעל פני הים והן מתנשאות מעל סביבתן לרום של כמאה ועשרים מטרים, גובה המקנה להן שליטה טובה על סביבתן הקרובה והרחוקה. מיקומן במרחב היה הגורם המרכזי שהביא כאן להקמת אחת הערים המרכזיות של הנגב. ניתן מכאן לשלוט על בקעת באר שבע ודרכיה ולהגן על גבולה הדרומי של ממלכת ישראל. ברור לחלוטין מדוע נבחר מבין השלוש דווקא תל עירא להתיישבות ובניית העיר: בשל מבנה ראשו השטוח מחד, הדומה לסוליית נעל, בשטח של כעשרים וחמישה דונמים – ומאידך מורדותיו תלולים והוא מנותק באופן טבעי בגלל צורתו ומבנהו מסביבתו הקרובה, עובדה המקלה על מי שמבקש לבצר את התל ולמנוע (בקלות יחסית) הגעת אויב בלתי רצוי לראשו.

מתל עירא (בימים כתיקונם) יש תצפית נאה לשטח נרחב ומעניין. מזרחה אל שדה התעופה נבטים, שהוקם כאן באוקטובר 1983. בראשיתו שכן כאן מסלול נחיתה מאולתר שנסלל לצורך שירות האוויר של ההגנה שהוכן בשנת 1947. היום נמצא בו מסלול הנחיתה הארוך ביותר בארץ המשמש מטוסי תובלה גדולים העמוסים במטען כבד במיוחד.
אפשר לראות את המשך רכס הרי עירא מצפון מזרח, את חוד הבריח והר בריח, בקעת נחל באר שבע, תל מלחתה (התחום בתוך בסיס נבטים), רכס הר דיה, העיירה הבדואית כסייפה, פאתי העיר ערד ועוד ועוד.

הכניסה הטבעית לעיר נמצאת בחלקו המזרחי של התל. דרך טובה למדי מגיעה מצפון מערב ופונה לבסוף דרומה על יד התנחלות בדואית גדולה, מול הקצה המזרחי של התל, שאז היא מטפסת הישר אל רחבת הכניסה העתיקה המזרחית ממנה קל להגיע אל העיר. הכלבים ילוו אתכם בתחילה – אבל גם הם יתעייפו עד מהרה במהלך הטיפוס לכיוון התל. ברחבת הכניסה – בור מים בדואי "חדיש" מתקופתנו אנו, שכבר שנים מספר אינו בשימוש – והוא מכוסה בפח ומאובטח באבן כבדה בראשו.

זיהוי התל אינו ודאי. אהרוני מציע כי כאן שכנה (י)קבצאל שבראש רשימת ערי יהודה במחוז הנגב. חוקרים אחרים מציעים כי כאן שכנה רמת נגב שבנחלת שמעון. יהא הצדק ההיסטורי אשר יהא, תשע שכבות יישוב נחשפו באתר במהלך שבע עונות חפירה בין השנים 1979 - 1987. החל בתקופה הכנענית הקדומה III, (תיארוך 2700 – 2300 לפנה"ס) ועד לתקופה הערבית הקדומה. שתי השכבות הבולטות והמשמעותיות בהיקף השרידים והנוכחות בתל הן הישראלית והביזנטית. בתקופה הישראלית II, (תיארוך 800 – 750 לפנה"ס) בוצרה העיר לראשונה. החפירות החלו בעונה ראשונה של אגף העתיקות במסגרת סקר החירום וחפירות ההצלה בנגב ע"י משלחת המכון לארכיאולוגיה של אונ' ת"א ומשלחת של ההיברו יוניון קולג'. ההמשך היה של אונ' ת"א, בשיתוף אונ' בר אילן ואוניברסיטאות מארה"ב. נחפרו שטחים שונים במזרח התל, בפאתו הצפונית מערבית, שטחים בפאתו הדרומית של מרכז האתר, טרסה חקלאית מצפון לכניסה לעיר ובית קברות במדרונו המזרחי.

להלן הממצאים והתקופות השונות שנתגלו בתל:
1. בתקופה הכנענית הקדומה כאמור התגוררה אוכלוסיית התל במבני סוכות על כל שטח התל. הפריט הארכיטקטוני היחיד שנמצא מתקופה זו הוא קטע מקיר מבנה בחלק המזרחי. זאת מסיקים החוקרים מפיזור החרסים ומיקומם גם בחפירה בדרום החלק המרכזי ומהימצאות החרסים במילויי רצפות התקופה הישראלית ובשאר מקומות ע"פ הסלע הטבעי המקורי של התל.
2. היישוב התחדש בשנית בסוף המאה העשירית לפנה"ס – התקופה הישראלית II. מתקופה זו נמצאו חרסים במקומות שונים באתר ואף כלים שלמים בשטח בית הקברות המזרחי.
3. בהמשך התקופה הישראלית, 800 – 750 לפנה"ס – בוצר התל ונבנה כעיר בצורה וחזקה, עם מבני ציבור מובהקים, שער כניסה מדוגם ומצודה בחלק המזרחי ובתים פרטיים בחלקי התל האחרים.
קטעי החומה שנותרו מרשימים בגודלם ובגובהם. יש קטעים שנשתמרו עד לגובה של כשני מטרים ויותר. החומה בנויה אבני גיר ואבני צור מקומיות, מהוקצעות ומסותתות, רוחבה כמאה ושבעים סנטימטרים והיא מורכבת מקטעים ישרים שנבנו זה מול זה. בחלק המזרחי בנויה החומה כחומת סוגרים עבה ושם הוקמה מצודת העיר. בחומה היו משובצים מגדלי תצפית ששלטו על הדרך העולה לכיוון השער ועל הבקעות בין הגבעות. בחלק המזרחי של העיר, במפנה הדרומי נבנה מגדל אבן גדול ששימש כעמדה קדמית לשליטה על דרך הגישה לשער הכניסה לעיר ולהגנת אזור השער. מחוץ לחומה נבנתה חלקלקת עפר מטויחת שהקשתה עוד יותר את הגישה לחומה. עוד נתגלו בחלק המזרחי שני מבנים גדולים: אחד בן ארבעה חדרים וחצר מרוצפת ובניין מחסנים בן שני חדרים ואגף נוסף שלא נחפר. בחפירות בדרום הקטע המרכזי בתל נמצאו שורת חדרים הסמוכים לחומה הבנויים במקביל אליה. מצפון עבר רחוב נוסף, היקפי. הממצאים מספרים כי העיר חרבה בשריפה.
4. בין השנים 750 – 700 לפנה"ס שוקמה העיר ובוצעו שינויים מספר בחומת הסוגרים ובקטעים שנפגעו בסוף התקופה הקודמת. שוב נמצאו עדויות על שרפה שפגעה בעיר בסוף התקופה הזו.
הטרסה החקלאית שנחפרה שייכת גם היא לתקופה הישראלית, בבדיקות בוטניות הסתבר כי הגידול העיקרי היה דגנים ממינים שונים. כלי החרס שנמצאו רבים ומגוונים וכוללים טיפוסים שונים של כלים שהיו נפוצים ביהודה. נמצאו משקולות שקל מסומנות ואוסטרקונים. ראוי לציון אוסטרקון ובו הכיתוב: "מפקד ברכיהו גבח מוקר שלמיהו" המתאר כנראה מיפקד של רשימת תושבים שהתגוררו באחר מבתי העיר. כמו כן נתגלו כלי מתכת רבים: ראשי חיצים, מגל, חוד מחרשה, עגילי כסף ואצעדות ברונזה.
5. לאחר חורבן העיר הישראלית שוב שוקם היישוב בתל, בתקופה הפרסית, על ידי שבי גולת בבל - כפי שמתואר בפסוקים בספר נחמיה בראשית דברי. בתי השכבה הישראלית בהיקף החומה – שוקמו ובמרכז נבנו ממגורות לאחסון תבואה. היישוב היה קטן בהרבה מהיקפו בשיא התקופה הישראלית.
6. בתקופה ההלניסטית שוב התקיימה בתל עיר גדולה ומבוצרת. נבנו בתים חדשים שנסמכו אל החומה הישראלית וגם בתים חדשים במרכז משטח התל.
7. בתקופה הרומאית הקדומה היה רק חלק קטן מן האתר מיושב. כנראה היה הישוב חלק מן הלימס ההרודיאני: החומה נבנתה מחדש בקטעים אחדים וקירותיה הוכפלו וחוזקו.
8. בתקופה הביזנטית התקיים בתל יישוב גדול וצפוף, בהיקף גדול הדומה לזה שהתקיים בתל בשיא התקופה הישראלית. החומה שוקמה והוגבהה לכל אורכה ונוסף מבנה גדול בקטע החומה הדרומי מזרחי. החדרים מן התקופה הישראלית שנפגעו בשריפה – נוקו ושוקמו כדי להכשירם לשימוש מחדש. בחלק המזרחי נתגלה מבנה גדול של מנזר ובו כנסיה. שטחו כשמונה מאות מ"ר, במרכזו חצר גדולה מרוצפת בלוחות אבן גיר ובה בור מים מטויח ומרשים. המנזר מחולק לשלושה אגפים. באגף המרכזי נמצאה כנסיה שרצפתה פסיפס מעוטר בדגמים גיאומטריים ותמונות צמחים ודמויות, כתובת בת שמונה שורות המתארת את הקדשת המקום לפטרוס הקדוש ושני צלבים. האפסיס נבנה בקיר המזרחי של אגף הכנסיה. עוד מבנה ביזנטי גדול נמצא מדרום מזרח למנזר. הוא בנוי משני אולמות וחדר. חלקו המזרחי מחולק לשניים, החלק הדרומי מרוצף באבן ובחלק הצפוני שני מוקדי בישול גדולים. אפשר כי מדובר במטבח המנזר מן התקופה הביזנטית.
9. בתקופה הערבית הקדומה שוב התרכז היישוב בחלק המזרחי של התל. שינויים נעשו במנזר: נסתמו פתחים ונבנו קירות פנימיים, האפסיס נפתח והפך לפתח הכניסה העיקרית לעיר מצד מזרח. רצפת הפסיפס כוסתה בעפר כבוש ועליה נבנו ספסלים מטויחים בטיח לבן.

על אף שעדיין אין זיהוי ודאי לתל עירא, ברור כי כאן שכנה אחת הערים המרכזיות של הנגב – ובתקופות שונות התקיים בתל המרכז המנהלי של האזור כולו. התל שימש גם חלק ממערכת ההגנה מדרום על ארץ ישראל בתקופות ההלניסטית, הרומית הקדומה והביזנטית.

כמו אתרים ארכיאולוגיים רבים אחרים, הסיור בתל עירא יכול להיות שעמום גדול וסבל נורא – או שמחה גדולה וחדוות גילוי מהנה ומעשירה. הכול תלוי במידת ההכנה וההשקעה לפני הסיור, ובדמיון ויכולת הזיהוי – תוך כדי ביצועו. מומלץ להקדיש זמן להכנה – ועוד יותר לסיור עצמו. הפסקת צהריים (או לפחות תה מנחה) מול הנוף במשטח המזרחי לפני או אחרי הסיור הרגלי בתל יכולה להפוך את העניין למושלם באופן מלא.
טיול נעים!

כרגיל - תודה רבה! נכנס לרשימה...