Printable View
במזל התקנתי אתמול סוף סוף SW (2009) על המחשב, והתחלתי לעבוד עם הטוטוריאלס, אבל יש שם כמה דברים שקראתי כאן והם לא מסבירים שם...
כשאני מתכנן מכונית, לדוגמא, אני צריך לשאוף שמרכז הרכב יהיה בראשית הצירים נכון?
איך אני מחליט באיזה הרכבה לבנות את החלק? מה מתחת למטה בעץ, מה ב"ענף" זהה, מה ב"ענף" מקביל? אשמח לדוגמא של חלוקת חלקים במכונה מסוימת...
זהו בינתיים :) בטח יעלו עוד מיליון שאלות בימים הקרובים...
בניית מכונית בתיב"מ... לא פשוט.
אני אספר לך איך אני עובד- וזו שיטה שמוכיחה את עצמה.
ראשית הצירים משותפת לכל החלקים.
המישור TOP נמצא בדאטום של השלדה, אם יש שלדה זה הפלאנג' העליון של החלק האחורי של השלדה. אם זו שלדת צינורות, אז מישור כלשהו שמקביל לקרקע שיחסית אליו אתה עושה את כל המדידות והתכנון. חשוב - יש הרבה שממקמים את הTOP בגבה הקרקע. זו טעות לטעמי, כי אז כל שינוי במתלים מזיז הכל.
המישור FRONT ימוקם במישור הקדמי ביותר של קורות השלדה. כשיש שלדה - זה המישור שקורת האורך חתוכה בו. אם מדובר בשלדה מרחבית (צינורות), כדאי לבחור מישור שקיים פיזית ואפשר למדוד ממנו - כמו פלטת ההתקנה של מסרק ההגה. יש מי שבוחר את הFRONT בגלגל הקדמי. טעות, לדעתי, כי מה קורה כשהמתלה זז שני מילימטר והגלגל זז עשירית מילימטר? הכל מתערבב.
מישור RIGHT באמצע הרכב, זה פשוט.
תהליך הבניה שאני משתמש בו הוא שיש שלוש תת-הרכבות עיקריות וחלק אחד בתוך ההרכבה.
החלק הוא אוסף סקיצות, או סקיצות תלת מימדיות, בהן ממוקמים כל הצירים והמיקומים החשובים של ההרכבה. פרופיל של הבודי, מיקומי גלגלים וכן הלאה. זה חלק בלי משקל. וזה הדבר הראשון שבונים.
מתוך ההרכבה יוצרים תת הרכבות: שלדה, בודי, אוטומוטיבי. שים לב - כדי ליצור חלק או תת הרכבה עם ראשית צירים משותפת, מכניסים אותה על מישור FRONT, ואז יוצאים מהמישור ויוצרים את החלק כמו שרוצים. זה לא המקום להיכנס להסברים מסובכים, אבל בסופו של דבר כל היחסים בין החלקים נבנים בתוך ההרכבות, כך שלא רק ראשית הצירים משותפת לכל החלקים, אלא גם המידות העיקריות תלויות.
חשוב שכל החלקים יהיו באותה ראשית צירים כדי שתוכל לבחור כמה חלקים ולהציב אותם בהרכבה חדשה, בלי שיהיה חסר מידע לגבי המיקום שלהם. ככה אפשר למשל לגזור "הרכבת צנרת בלמים" או "הרכבת מתלים" מתוך ההרכבה הכללית.
כאמור, זו השיטה שאני עובד בה, והוכיחה את עצמה בכמה וכמה כלי רכב, חלקם נבנו בפועל, חלקם לא. שים לב שברכב כמו שאני מדבר עליו יש אלפי חלקים. היתרון הגדול הוא בזה שאפשר לעבוד בקבוצה של מהנדסים, כל אחד אחראי על תת הרכבה אחרת, ובסוף הכל מתחבר פיקס.
יש מי שעובד אחרת. מישור FRONT הוא בצד הרכב, או החלקים נבנים עצמאית ונכנסים להרכבה עם MATES. למה? לא יודע.
אסף.
הטוטוריאלס מסבירים את עקרונות השימוש בסולידוורקס. לא איך מתכננים מכונית... ולהיפך, כדי לתכנן מכונית, לא חייבים להשתמש בסולידוורקס. השאלות שאתה שואל הן במהותן שאלות שנוגעות לתכנון ולהנדסת רכב, לא לתוכנת התכנון.ציטוט:
נכתב במקור על ידי OFF-RoaD
העקרון המנחה בתכנון בעזרת מחשב, הכי טוב שאני יכול לתת לך, הוא - "תכנן את זה כמו שזה במציאות". וזה אומר שאתה צריך לדעת איך בנוי הרכב שאתה מתכנן, ואיך אתה הולך לייצר כל חלק, ומה האינטראקציה הפיזית, האמיתית בינהם, וככה בדיוק תתכנן במחשב.
בקיצור, תתחיל לקרוא ספרים על הנדסת רכב. סתם משחק בתוכנה חשוב כדי ללמוד ולתרגל את השימוש בה, אבל לא יקדם אותך לקראת תכנון של רכב.
ולשאלות הספציפיות - מרכז הכובד לא יהיה בראשית הצירים. ראשית הצירים היא סתם נקודה נוחה להתייחסות. בדומה להסבר של אסף, בתכנון שלי מישור front הוא המישור שבו עולים ויורדם הגלגלים הקדמיים (במתלה נפרד זה באמת מישור... בסרן חי לא), מישור Top הוא רצפת הרכב, וRight הוא מישור הסימטריה של הרכב.
מרכז הכובד הוא נקודה אחרת במרחב שתתקבל בסופו של דבר כתוצאה מהתכנון, ההגדרה שלה היא ביחס לראשית הצירים.
עוד משהו חשוב.
פתחתי לפני לא מעט זמן את הדיון "למתכננים הצעירים".
אני נתקל ביותר ויותר חברים בעלי שאיפות וכשרון, שבאמת מצליחים להרשים אותי בלהט שלהם לתכנן מכונית. אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא המחשבה שברגע שיודעים לעבוד בתיב"מ יודעים לתכנן. וזו טעות שגם לא מעט מהנדסים שאני עובד איתם טועים. והם לא מהנדסים, הם טכנאי תיב"מ, בעיני - לא יותר. במקרה אחד עבדתי עם שניים שהצמדתי יחד - אחד שיודע (אבל יודע! ) לתכנן רק בדו-מימד, ובלי מחשב, ועוד אחד שמחשיב את עצמו, אבל הוא בסה"כ טכנאי תיב"מ.
מה שאני מנסה לומר הוא שתתכנן בעפרון על נייר חלק, את הקוים הכללים של הרכב, לפני שאתה מתחיל את הקו הראשון בסקיצה הראשונה בתיב"מ.
אסף.
לגבי ענפים - או הרכבות - Assemblies - תהיה לך הרכבה אחת של כל מה שמחובר לרכב בצורה קשיחה - שלדה, מרכב, מנוע, כסאות, חיפויים, וכולי. היא תהיה מורכבת בהמשך מתת הרכבות - אחת של שלדה למשל שמורכבת מחלקי פח שמרותכים אחד לשני. אחרת שתקרא מנוע, שלישית תיבת הילוכים, וכן הלאה, כל מכלול יכול להיות חלק בודד או תת-הרכבה בהתאם למורכבות המודל שתגדל עם הזמן.
כל חלק שנע לעומת השלדה יהיה תת הרכבה בפני עצמו - זרוע מתלה, מוט היגוי, גל הינע, סרן, גלגל. כל בולם זעזועים יהיה שני חלקים נפרדים.
כל החלקים האלו ישכנו לצד השלדה תחת הרכבת העל של הרכב כולו, כאשר השלדה מקובעת במרחב, וכל השאר מחוברים אליה על ידי הmates הגיאומטריים האמיתיים שלהם - לרוב נקודות, לפעמים צירים או משטחים נוגעים.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
כבר הרבה זמן לא בדקתי כאן הודעות.:)ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
אסף,
אפשר לפרט. לא הצלחתי להבין את הנושאים בציטוט.
אני כרגע עוסק בפרוייקט שבו "הנחיתו" עלי מודל (לא מדוייק לצערי) של רכב ואני אחראי (בין הייתר) לאינטגרציה של כל מיני מכלולים וזיוודים. כל שינוי תכנוני גורם לי לבזבז המון זמן על הגדרה מחודשת של מייטים.
נראה לי שמה שהתיחסת אליו יכול ממש לעזור לי אבל לא ממש הצלחתי להבין.:confused:
תודה
יואב
הנחיתו עליך מודל? באיזה פורמט קיבלת אותו? איך הכנסת אותו לסוליד? תמונות מסך שמראה את הfeature tree של ההרכבה הראשית תעזור לנו לעזור לך.
אני אומר הנחיתו מכוון שאת הרכב מידל מהנדס בשלב מוקדם מאוד של הפרויקט לפני שאני נכנסתי לתמונה. הרכב ממודל כ PART אחד (solidworks) ברמת דיוק סבירה מינוס.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
תחלס זה הגיוני, אנחנו לא מתכננים כאן את הרכב רק מזוודים אותו. למעשה, הקו הכללי הוא להימנע עד כמה שניתן לבצע שינויים ברכב.
בכל אופן, הבאתי את הדוגמא הזאת לשיטת עבודה בעייתית שלי.
לשמחתי הגעתי לרמת "פרדוקס הידע" בסוליד.:) - ככל שאני מתקדם עם התוכנה אני מבין עד כמה אני לא יודע.
בדבריו של אסף היה נדמה לי שאני מזהה שיטת עבודה הרבה יותר יעילה ממה שאני רגיל אליה אבל לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו.:confused:
יואב שלוםציטוט:
נכתב במקור על ידי YoavR
זה בסדר גם אני לא מבין;)
עידו
אני אנסה שוב. עם הבעיה שלך בתור דוגמה.
אתה מתחל בהרכבה "ריקה".
לתוכה אתה מכניס את החלק הראשון - המודל הלא מדוייק שיש לך. מקם אותו בראשית צירים שנוחה לך.
עכשיו אתה בונה את החלק השני, כאשר אתה ממקם אותו בראשית צירים משותפת לזו של ההרכבה. כלומר - כשאתה מתחיל חלק חדש (בתוך ההרכבה! ) וצריך לבחור מישור, אתה בוחר במישור FRONT של ההרכבה. אם זה לא המישור שמעניין אותך ליצור בו סקיצה שמגדירה את החלק, צא מהסקיצה, ואז תבחר מישור אחר לעבוד בו. אבל ככה החלק ממוקם בראשית הצירים של ההרכבה, וזה אומר שהוא יכול לחיות לבד בעולם.
בחלק הזה אתה יוצר סקיצות שמגדירות לך את כל נקודות ההתייחסות החשובות לך. קוים ונקודות שאליהם תתייחס בחלקים האמיתיים שאתה תתכנן אחר כך. שים לב שזה חלק בלי משקל בלי נפח ובלי חומר - זה חלק שכל כולו סקיצות.
את החלק הבא שאתה פותח, אתה מתחיל באותה צורה - INSERT>NEW PART מתוך ההרכבה, בחירת מישור FRONT של ההרכבה, ואז יציאה מהסקיצה, והתחלה של חדשה, במישר שבאמת מעניין אותך. שם אתה מטיל את הנקודות שמעניינות אותך מהחלק הקודם, ואז יוצא מהסקיצה, פותח את החלק, ומשתמש בנקודות העניין ממקודם בשביל ליצור סקיצות שמהן אתה בונה את החלק.
וכך הלאה.
בסופו של דבר, אתה יכול ליצור הרכבה שיש בה חלקים בודדים, בלי המודל של הרכב שיש לך, או כל קומבינציה אחרת - ואין בעיה של MATES, כי הם לא קיימים!
ואם כל זה עדיין לא ברור, תרים לי טלפון.
אסף.
אסף למה אתה מוסיף חלק על גבי חלק? מה מטרת חלק הביניים, זה עם סקיצות בלבד? או שלא הבנתי אותך... בעקרון דרך אפשרית אחת היא כמו שאסף תיאר - למקם את החלק שקיבלת, "העוגן לעולם האמיתי" אני קורא לו, בראשית צירים הגיונית כלשהי בהרכבה נקייה. ואז הוספת החלקים שאתה בונה (מיתקון, ארגז, כל מיני דברים שבמציאות יהיו מקובעים/מרותכים/מוברגים אל העוגן) בתור חלקים שכולם על אותה ראשית צירים - כלומר כל הMates בהרכבה הזאת יהיו מסוג Inplace, כשכל אחד מהחלקים הנוספים הוכנס בתוך ההרכבה ומוקם על מישור Front של ההרכבה, כמו שאסף הסביר. אני את כל החלקים עורך בתוך ההרכבה הגדולה עצמה.
בשיטה זאת, אכן כל החלקים יהיו ממוקמים נכון אחד לשני, תמיד, בלי לדאוג לשבירת Mates. אבל - כל חלק בפני עצמו יהיה בעל ראשית צירים ומישורים "לא הגיוניים", וזה יכניס עבודה שחורה כשתעבור לשלב הייצור והשרטוטים.
אפשרות שנייה, בעיקר אם מדובר כמו שאני מבין בחלקי פח בודדים ושאינם קשורים זה לזה, והכי חשוב - בתנאי שה"עוגן" לא הולך להשתנות - להכניס את החלקים להרכבה ולקבע אותם בצורה "הגיונית" - למשל קופסאת פח שתתחבר בברגים לחלק שטוח של העוגן, למקם את מישור TOP שלה על אותו המישור השטוח בעוגן.
בכל מקרה נראה לי שהטיפ העיקרי שהיית זקוק לו זה הכנסת חלק חדש לתוך הרכבה על ידי Insert--> new part מהתפריד הראשי של ההרכבה.
אם אני מבין נכון, אסף מדבר על תכנון כל הרכב בהרכבה אחת תוך שימוש במערכת סקיצות ראשונית שבה נעשה התכנון וממנה מוטלת האינפורמציה לחלקים השונים שמיוחסים לראשית הצירים של ההרכבה. שינויים עקרוניים בתכנון נעשים במערכת הסקצ'ים הראשונית והפרטים הספציפיים מפותחים בסקיצות של כל חלק. בדרך השניה החלקים מתוכננים בנפרד ומוכנסים להרכבה כשכולם ממוקמים יחסית לראשית בשיטה שתיארתם.
משיחות עם מתכננים שונים אני מוצא שנעשה שימוש בשתי הדרכים. אני נוקט בשיטה הראשונה.
ארז
ארז, הבנת נכון.
נמרוד, לא מדובר בחלק על גבי חלק. החלק היחיד שעל בסיס המידות שלו מתווספים חדשים הוא אותו ה"עוגן" שאני לא נוגע בו, והייצוג שלו בעולם ההרכבה - החלק שכל כולו סקיצות. כל החלקים בשיטה זו הם INPLACE.
אסף.
תודה רבה.
אני אחקור את זה קצת ואשחק עם זה.
אני אחזור לפה עם שאלות אחרי שאני אבין קצת לעומק מה בדיוק אני לא מבין.:D
נשמע כמו עבודה כפולה... אני לא מבין מה התועלת בחלק הנוסף הזה, שכולו כמו שאתה אומר סקיצות. אם יש סקיצות כלליות, שהמידע שלהן מגדיר יותר מחלק אחד - כמו למשל סקיצה תלת מימדית שמגדירה מסבך, או משולש שמגדיר זרוע מתלה, הוא נמצא אצלי בהרכבה. למשל בהרכבה שנקראת LH front upright, יש סקיצה אחת תלת מימדית שמגדירה את הצירים והנקודות הגיאומטריות, וכל החלקים שמהווים את הupright שואבים ממנה את הגיאומטריה הבסיסית. מה שאתה אומר אסף זה שאצלך במקרה זה יהיה חלק נוסף, ללא בשר, שמכיל בעצם רק את הסקיצה הזאת?ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
אני בונה את הסקיצות בהרכבה בכלל לפני שאני מכניס חלקים. לא ברור לי איך אפשר לתכנן חלקים לפני שה layout הכללי מתוכנן. בדוגמה שהבאת, של תכנון מסבך, האם אתה ממקם קודם את המרכיבים העיקריים במרחב בצורה כלשהי וע"פ זה מתכנן את המסבך, או שאתה מתכנן מסבך, מכניס את המשתתפים הנוספים ומשנה את התכנון ע"פ הצורך. אני, כאמור, עובד מהכלל לפרטים ומשתמש בסקיצות הראשונות כתשתית. אני בונה את הדברים כך שאפילו שינויי גדלים בחלקים נעשים בסקיצות הללו. יתרון נוסף הוא, שכשאני נכנס חזרה לסקיצה לשינוי כלשהו, כל החלקים נעלמים ואני רואה יותר טוב מה קורה. החסרון הגדול הוא שתמיד , למרות מרב המאמצים לבנות קישורים נכונים, יש שינויים שעושים בלגן והכל עף לכל הרוחות עד שאני מצליח לבנות את הקישורים נכון ויכול להזיז ולשנות בבסיס ולקבל את העידכונים בחלקים.
ארז
אנחנו עושים אותו דבר בדיוק. רק שאני שומר את הסקיצות הכלליות (כמו שכתבת, שהמידע בהן מגדיר יותר מחלק אחד) לא בהרכבה אלא בתוך חלק. אין כאן עבודה כפולה אלא עץ מבנה שונה מעט. למה? כי ככה יותר נוח לי ליצור אח"כ הרכבה של מספר חלקים "צפים באויר" - אני לוקח את אותו חלק בסיסי ואת אותם החלקים שאני רוצה לתוך הרכבה חדשה. למשל - הרכבת צנרת בלמים - אני פותח הרכבה חדשה ומכניס לתוכה את אותו חלק של סקיצות כלליות ואת כל מה שקשור לצנרת. אם הסקיצות הכלליות היו בהרכבה, לא הייתי יכול לקחת אותן להרכבה אחרת.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
זה פיתוח של שיטת העבודה שלך.
וכאמור, יש יותר מדרך אחת, זו הדרך שלי.
אסף.