מי?
מה?
איפה?
למה?
כמה?
בין הפותרים נכונה יוגרל ג"ג.
Printable View
מי?
מה?
איפה?
למה?
כמה?
בין הפותרים נכונה יוגרל ג"ג.
ניסיון - אחד הגשרים של מסילת הברזל העות'מנית שקישרה את באר שבע לסיני דרך ניצנה?
ברור...ציטוט:
נכתב במקור על ידי אמנון
השאלה - איפה?
אפשר לנחש שזה בכמה קילומטרים של תוואי המסילה דרומית לרמת חובב על פי החולות.
בלי קשר ישיר לפתרון החידה, מדהים לראות את השינוי הטופוגרפי בהפרש זמן של פחות מ- 100 שנה. זה אומר עדיין משהו על כיסוי החולות שממשיך לעבוד חרף המחסור באספקה טבעית של חול לאיזורנוי.
ניתן לשער לפי התמונה כי הערוץ היה בעבר עמוק במטרים רבים ביחס לאיך שהוא היום...
איזה מחסור בחול?ציטוט:
נכתב במקור על ידי יונתןמצפה
מישהו כיבה את הרוח?
גנבי חול רוקנו את הסהרה?
יונתן,
המסילה היא תכנון גרמני=יקה=יתירות גבוהה מאד.
על כל ערוצון הם בנו גשר מתוך מחשבה (נכונה) שבמדבר יש שטפונות, כלומר גודל הגשר לא תמיד פרופורציונלי לערוץ עליו הוא בנוי.
קח לדוגמא את שרידי הגשר על נחל רביבים, בשטפון הגדול (מאד) של 1995 הגשר ה"צעיר" של מע"צ לא עמד בספיקה ונשבר.
כשירדו המים ראו את הנזקים ליסודות של הגשר החדש על כביש 40, לעומתם היסודות של הגשר התורכי\גרמני עמדו ללא כל נזק..
סכר אסוואן?!ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
יקיריי:
1. אחלה דיון. באמת.
מלמד,
מחכים,
מעניין.
נ.צ. יצא ממנו?
2. בינתיים נמרוד הכי קרוב, וגם הוא, אפעס - כללי מדי.
בהצלחה.
נתת מוטיבציה לנתח את המפה יותר לעומק. אז אני אומר ככה - זה דרומית לגשר הגדול של נחל סכר, וכנראה לא יותר מ3-4 קילומטרים דרומה שזה האזור שבו אני זוכר חולות בסגנון. אני מנחש שזה חצייה של התוואי את נחל הד - נראה שיש שניים שלושה חציות כאלו. אם אני צריך לדקור בניחוש אז 179600/557200.
יקירי:ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
אכן נחל הד, אבל מעט דרומה מהנקודה שציינת (למה את משתמש בישראל החדשה?!)
אני סוקר מעת לעת את המפעל הזה (המדהים – יש לומר) של אינג' מייסנר (פחה) – ומה שמושך את העין בגשרון הזה הם שני דברים:
1. מידת השתמרותו הטובה מאד – יחסית לשאר השרידים לאורך המסילה.
2. מיקומו המיוחד ודקות הניתוח והאבחנה של המתכנן.
נכון כתב כאן דורון: בבית מדרשו של מייסנר בדרזדן, לא זלזלו אפילו בערוצון קטנטן ושולי, בחולות המדבר הגדולים,
בו ממוצע הגשם השנתי נמוך ממאה מ"מ גשם – והסיכוי להשפעה שלו על המסילה נמוך עד אפסי. אבל בדרזדן כמו בדרזדן – אין דבר כזה שאין דבר כזה.
שים את לבך למישור הרחב המשתרע ממזרח לשרידי מסילת הברזל, כשני ק"מ דרומית לערוצו הרחב של נחל סכר. שיאו בנ.ג. 318. (אבל אל תתבלבל: צריך דמיון מפותח ויצירתי כדי למצוא אותה – הגבעה שטוחה כמו פלטת שבת של חרדים ממאה שערים).
את המישור הזה חוצים שני ערוצים רחבים ושטוחים, שכמעט אינם נראים לעין: נחל חגב מדרום ונחל הד מצפון.
המסילה מנצלת כאן את ערוצו הרחב של נחל הד ועוברת בתוכו, בקטע בו הוא זורם מצפון לדרום, ממש מעל קו הזרימה ומעט ממזרח לו. הגישרון ממוקם בנ.צ. 555800 179900 ישראל החדשה. בקצה המישור, בנקודה הקריטית הנמוכה ביותר בה חוצה המסילה את הערוץ הרחב.
צריך יכולת ניתוח, עין חדה ויצירתיות של אומן – כדי להיות מסוגל לנצל את תוואי הוואדי הזורם כאן מצפון לדרום, להעביר את המסילה בתוכו ולמקם את הגישרון בצורה הזו – וכך להנות מכל העולמות. עד שלא עומדים במקום, בוחנים ומנתחים את המפה לעומק, בודקים שיפועים וכיוונים והולכים מעט ברגל לאורך הוואדי – לא מבינים מה לעזאזל עושה כאן הגישרון המדוגם.
מרשים ומאלף.
בשפה של אלו ש"מטיילים" בשטחים האלו - שטח השמדה...ציטוט:
נכתב במקור על ידי PW
תודה על החידה המאלפת.
לפי החשבון הזה הוא (הסכר) היה צריך להתמלא מזמן ולא כך.ציטוט:
נכתב במקור על ידי יונתןמצפה
חלק ממקור החול באזור הוא מהסהרה אך גם מזמנים שטרם אסואן.. לא הכל מגיע מאזור החוף שאליו מגיע החול שמוסע צפונה מהדלתא.
חלקו לפי מחקרים אחרונים כלל לא מהסהרה אלא ממקורות בלייה ממרכז סיני ומשלבים סיליקטים וגירניים יחד.
או קי. החכמתי, זה מעניין!
האמת, זה ממש רלוונטי לספר שאני קורא בדיוק עכשיו (בחצי שנה האחרונה...) על דרכי הבשמים.
ברובע הריק בערב בסמוך לבאר נידחת בשם "שיסר" ישנה עיר "אבודה" בשם "ubar" אשר נתגלתה ע"י לווינים של נאסה ב- 1984 וזוהתה רשמית במסגרת חפירות שנערכו שם בשנת 1990-1991. העיר הייתה קבורה מתחת ל- 40 מטר של חול וחוקרים רבים במהלך ההסטוריה עברו ממש לידה או עליה מבלי שהיה להם מושג על כך.
בעיר נמצאו חרסים שמעידים כי העיר הייתה שוקקת חיים מהאלף ה-4 לפנה"ס ועד לתקופה הרומית לפחות. (מעל ל-4000 שנה!!!)
החוקרים אינם יודעים להסביר כיצד "נעלמה" נאת מדבר גדולה כ"כ שתפקדה כצומת שיירות. אחד ההסברים טוענים כי ייתכן והיה שינוי פתאומי יחסית במשטר הרוחות אשר גרם לכיסוי מוגבר של חול שכיסה את העיר וקבר אותה תחתו.
אותם שינויים בכיסוי החולות השפיעו מאד על נתיבי השיירות ב"רובע הריק" שכן לא ניתן היה לחצות את הדיונות ללא נתיב אשר בו ניתן ללכת על קרקע מוצקה. ירידתם של ערים כגון "שיסר" מוכיחה כי לאורך ההסטוריה היו שינויים במשטר כיסוי החול באיזורים נרחבים.
ייתכן ותמונתו של "P" מעידה כי אותם שינויים ממשיכים להתחולל באיזורניו ועצם העובדה כי אותו ערוץ שמעליו היה בעבר הלא כ"כ רחוק גשר כה גדול נראה היום כמו בקושי "מסיל" מעפאן מעניינת בפני עצמה.
דורון- בקשר לבנייה היקית של בוני גשרי הרכבת בהשוואה לבנייה החובבנית-רשלנית של מע"צ בימינו:
יותר מפליאה בעיני העובדה כי ניתן לראות מערכות ניקוז מים נבטיות שממשיכות לתפקד כבר למעלה מ- 2000 שנה ללא כל תיחזוק בעוד שכפי שציינת, מערכת אחת גדולה שגורמת לשטפון בקנה מידה יוצא דופן זורקת את כל התכנון והביצוע של מע"צ לעזאזל...
ציטוט:
נכתב במקור על ידי יונתןמצפה
זה כי הנבטים לא תיכננו את המערכת מחדר ממוזג בת"א..