אוכל טוב בשטח -מאמר עשירי?- במיה ברוטב עגבניות חרפריף.

ברור לי כי רובכם אכלו בחייהם פעמיים שלוש במיה במתכונים כאלה ואחרים ומאז נמנעתם לקחת אותן לצלחת.

כמוני כמוכם - בכל הפעמים שניסיתי את התרמילים האלה נכונה לי אכזבה עמוקה,ודחיתי את הנסיון הבא למספר שנים.

עכשו עונת הבמיה - אמצע אוגוסט חצי ספטמבר גג. לאחר מכן הן הופכות לסיביים שלא ניתנים לאכילה אם אתה לא עז.

המתכון שמוגש לכם כאן הוא בן קרוב למאה שנה וידוע רק למספר ממש מצומצם של כאלה שנותרו בחיים.העינין במתכון הזה נמצא בסוד שדורש אומץ בישולי מהטבח ,ואסור לערער עליו כהוא זה - אחרת התוצאה תהיה בדיוק כמו בפעם האחרונה שאכלתם במיה.

במיה טובה שנשארת בזכרון לשלושים השנים הבאות ,מתחילה בחלת שבת פשוטה וטריה בחמישה שישה שקלים,לכל אחד ממשתתפי הטקס. כי במיה מושכת לחם - והמון. מה עוד שרק לניגוב הצלחת שתחזור למצבה המקורי במפעל אתה זקוק לשליש שלם של החלה.

את הבמיה בבית אפשר לבשל על אש קטנה שעה שעתיים . בשטח אתה יכול לעשות אותה בחצי שעה ואף פחות באם הבאת לשטח את התרמילים קלויים.

אז הנה המתכון והסודות שבצידו. ואל תעזו לשנות שום דבר. בדוק.רק שתדעו - הטעם הסופי לא נשכח לעולם והגעגוע אליו הופך את הקיץ לתקופה שמתרפקים עליה.

המתכון בנוי לשלושה סועדים. מי שרוצה יותר - יכפיל את המספרים אך לא יותר מחמישה עקב מגבלות סיר גדול.

600 גרם במיה מובחרת. כלומר - גודל תרמיל בינוני שבלחיצה עליו הוא רך ולא סיבי.כל תרמיל נבחר אישית.

600 גרם רסק עגבניות טריות שנטחנו בבלנדר,-אדומות עסיסיות ורצוי עגבניות שרי.

100 גרם רסק עגבניות 28%.

4 כפות גדולות של פפריקה מתוקה.

ראש שום ענק או ראש וחצי מובחר.

600 גרם שמן קנולה.

100 גרם דבש דבורים אמיתי.

פלפל שחור , מלח,ומעט מים.

אופן ההכנה.
=========

שטוף את תרמילי הבמיה היטב ,וחתוך את העוקץ סמוך לקצה,עשה זאת כשסיר מים לידך בכדי להטביל את הידיים מפעם לפעם עקב הנוזל הרירי המאפיין את הבמיה.

לאחר השטיפה - הנח את הבמיה על מכסה המנוע מעל למגבת בכדי שהתרמילים יתייבשו.

זה הזמן לקלף את השום ולחצות את השיניים לחצי.

בעוד התרמילים מתייבשים, קח סיר גדול עם כל השמן והנח על האש . תן לשמן להתחמם מאוד ושפוך לתוך הסיר את תרמילי הבמיה היבשים.שים לב - אם הם עדיין לחים אתה צריך להזהר שהשמן לא ינתר עליך.

הוסף לסיר את מחצית כמות השום המקולף על הבמיה המטוגנת ,תוך ערבוב התכולה לקבלת טיגון אחיד.

כאן בא הסוד הראשון והחשוב ביותר.

טגן וטגן עד שהתרמילים יהיו בצבע חום כהה ממש סמוך לשחור אך לא שחור. אל תהסס - כאן כולם ניכשלים ולא מטגנים מספיק,ואז התרמילים בתבשיל מתפרקים והופכים לעיסה רירית מגעילה ולא טעימה.זה ממש מה שאכלת עד היום.

הוצא את התרמילים והשום החוצה רק לאחר שהם חומים כהים אחידים נפרדים וקלילים מאוד.שפוך את רוב השמן והשאר חצי כוס בסיר.

הוסף עכשו את כל המרכיבים שנותרו כולל את הדבש שיעשה רק טוב לאוכל - והוא הסוד השני.

חמם על אש בינונית תוך כדי עירבוב ,והוסף מים באם התערובת סמיכה מדי.

זמן בישול מינימלי 20 דקות .זמן בישול אפשרי - שעתיים.

הסוד השלישי - לעולם יש לאכול במיה כשהיא קרה בשום פנים ואופן לא חמה,והכי רצוי ישר מהמקרר כי אז כל הארומות משתוללות בפה.

צרף לארוחה מספר בצלים ירוקים או צנוניות טריות ,וכשתסיים את החלה בליווי בירה צוננת ,תשכב לאט לאט לאחור, עצום את העיניים ותן לגוף ולנפש להירגע מהחוויה החד-פעמית.

אדון רכס היקר , אתה סוטה מכותרת המאמר " אוכל טוב בשטח " .

תקלה את הבמיה מראש , תבשל , תקרר בקור של מקרר ....
אתה יוצא לשטח עם קראוון ?

אבל נשמע טעים לאללה ...

שגיא.

אני שמח לבשר שחמתי מכינה במיה לתפארת והיא טעימה מאד למאכל, גם חמה.
ובחזרה לשטח - אזהרה:

מי שמתכוון לאכול במיה בערב ואח"כ להכנס לאוהל לשנת לילה עם שותף, עדיף לדאוג שהשותף יביא מסיכת אב"כ - או שיאכל גם.