מצא את הקשר בין התמונות.
מה בכל תמונה?
מי?
מתי?
היכן?
לשם מה?
מאין ולאן?
בין הפותרים נכונה יוגרל ח'נדל.
Printable View
מצא את הקשר בין התמונות.
מה בכל תמונה?
מי?
מתי?
היכן?
לשם מה?
מאין ולאן?
בין הפותרים נכונה יוגרל ח'נדל.
מפעל רעפים
בנגב ?
ניצנה ?
תמונה של המפעל פעם פעם ?
מה נשאר ממנו היום ?
רק חבל שהרעף שבור ושם המפעל לא ברור .
איציק
בהמשך לניחושים של איציק,
אנחש כי בתמונה הימנית, מוצג תנור המפעל (מה ששרד ממנו, לפחות).
באמצעית, מוצג אותו התנור אבל עם כל המיסביב שלו, כשעוד היה פעיל,
באחרונה, מוצג רעף קרמיקה שהוא התוצר הסופי.
תוריד את התמונה למחשב ותסובב הצידה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי איציק - 4X6ZH
:cry:
עודד,
חוץ מהניחוש האחרון כל השאר לא בכיוון.
Ziegelei זה מפעל בלוקים. בגרמנית. לכן אני מניח ש:
1. התמונה של המפעל - זהו המפעל בו יוצרו הרעפים, והוא נמצא בגרמניה.
2. שתי התמונות האחרות צולמו על ידי השואל on location, בנגב.
3. המבנה נבנה עם חומרי בנייה גרמניים.
4. על פי התמונה של המבנה, החולות, הגבעות ברקע ---> שוב אנחנו מדברים על חלק מיצירתו של מייסנר.
אשמח לאישור או שלילה של הנקודות הנ"ל.
יקירי:ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
אתה לרוב בדרך הנכונה.
אבל בדרזדן - כמו בדרזדן, זה לא נגמר - עד שזה לא נגמר.
המשך מחר.
(כבר מאוחר ואני עצל ועייף וגו')
יקירי:
אכן מדובר בהמשך תיעוד מעללי אינג' מייסנר או "היינריך אוגוסט מייסנר פחה" בשבילך. התמונה הראשונה היא של מיכל מים (שהכיל את הנוזל היקר כדי לחדש את מלאי המים של קטרי הקיטור) שהיה חלק מקומפלקס גדול של תחנת רכבת הכולל: מסילה כפולה, (למעבר רכבת דו סטרי), מחסנים, חדרי מנוחה לנהגים ועובדי המסילה, מאגר מים וחלקי חילוף למסילה, לקרונות ולקטרים.
כאמור, התכנון המקורי של התורכים היה לסלול מסילה עד ביר גפגפה ואולי להמשיך אותה עד איסמעיליה. בפועל הם הספיקו להשלים אותה רק עד קציימה.
השם הרשמי של המסילה: "סעיף מצרים של מסילת חג'אז". נעים מאד. הסלילה החלה בראשית 1915 מנקודה בה הסתיימה שלוחה של "רכבת העמק" סמוך לשכם – ומשם לאורך מאה שישים וחמישה קילומטרים עד ניצנה וקציימה, בקצב המדהים של כמחצית הק"מ ביום (!). התורכים הספיקו להשתמש כשנתיים ימים בסך הכל בקטע המסילה הזה. למעשה, הוא היה "הציר הלוגיסטי" היחידי של הצבא התורכי שפעל באיזור זה. הצבא העביר באמצעותו מזון, מים, תחמושת לסוגיה, דלק - וליווה גם חלק מהטייסות הגרמניות הקלות שליוו מצידן את התורכים במלחמה. טייסות אלה התקדמו יחד עם הגייסות התורכיים והקימו מנחתי עפר קדמיים בכל מקום שקיים שני תנאים: 1. מתאים וראוי טופוגרפית. 2. מקום שאליו הגיעה רכבת. מסילת רכבת הייתה צינור לוגיסטי חיוני באספקת דלק וחלפים למטוסים של הטייסות הגרמניות הקלות הללו והן כאמור סייעו לתורכים בלחימתם מול האנגלים.
התחנה בה שרד מיכל המים המצולם נמצאת סמוך למישור פקועה, צפונית מזרחית לסימון "תחנת רכבת" השגוי במפת הסמ"ש.
לאחר שעסק בבניית הרכבת החיג'אזית עבר מייסנר לעבוד בשירותיה של חברה גרמנית אשר הקימה קו רכבת בין אנטוליה לבגדד שבעיראק. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שב מייסנר ו"נקרא לדגל" על ידי השולטאן התורכי. הוא התמנה למנהל פרוייקט בניית הרכבות לצורכי המלחמה. בתפקידו זה פירק מסילות ישנות והשתמש בחומרי הגלם שהפיק מהן לצורך הקמת מסילות ברזל אל עבר חזית הדרום כמו במקרה המסילה "שלנו". מעניין לציין כי בניגוד לתחנה הזו, שתי התחנות – זו שלפניה בבאר שבע – וזו שאחריה בניצנה – השתמרו להפליא. התחנות הללו (בבאר שבע ובניצנה) נבנו והתבססו על סלע מקומי, נדיר יחסית, הבנוי מאבן גיר צהבהבה, עשירה בשברי קונכיות, באצות גיריות ובשרידי אלמוגים ("תצורת צקלג"). מבני התחנה "שלנו" עשויים מגיר "רגיל", רך ופריך – ועל כן – וגם מפאת מיקומה הנידח יחסית של התחנה – רחוק מכל עין או פיקוח - יכלו "לפרק" אותה הבדואים ושאר עוברי דרך בקלות ובאין מפריע במרוצת הזמן.
אבל בדרזדן – כמו בדרזדן: מהנדס הרכבת היה אחראי גם לתכנון המבנים לאורכה וגם כמובן לניהול כל מרכיבי הפרויקט – ובכלל זה הרכש ואספקת חומרי הגלם. ולכן סיפורנו ממשיך בעלילתו הנפתלת:
האמת ניתנה להיאמר, הגעתי לתחנה רכוב על גבי גמל יפני, נהוג בידיו האמונות של בן תשחורת פזיז ונמהר מחד, אבל רכב גמלים מומחה ומקצועי מאידך. הסתובבנו שנינו במשך שעה קלה ובחנו את שרידי התחנה. הסתכלנו על רוחב הסוללה – שהעידה על עובדת היות המסילה כפולה בקטע זה, התרשמנו מאבן הגיר שנשתיירה מקירות התחנה ומיופיו של מיכל המים הבנוי והבריכה שלצידו. דבר מה בולט ואופייני בלט מייד לעינינו: האזור כולו היה זרוע שברים שברים אדומים אדומים של רעפי גג.
בדרזדן כמו בדרזדן, כמו גם בבאר שבע, בניצנה ובשאר תחנות הרכבת – גג רעפים אדומים היה פריט חובה במבנה של תחנת רכבת. היעלה על הדעת לבנות תחנת רכבת ללא גג? היעלה על הדעת לא לחפות את הגג ברעפים אדומים?
ליקטנו מעט מהשרידים וניסינו להבין את מקורם. הזמן דחק, (השמש עמדה כבר ברום השמים) ודרך רבה הייתה עוד לפנינו. הבחנו כי בתחתיתם של הרעפים מוטבעות אותיות שונות, אם כי היה קשה להבין או להסיק את פירושן. על כן קיבצנו (אני ועגלוני הנאמן) מספר לא מבוטל של שברים אדומים כאלה, מהם גדולים (כמו החבר בתמונה האחרונה) ומהם קטנים ממש (המכילים אות אחת או שברי אות), סידרנוהם כשאחוריהם אל על והם "מיושרים" לפי כיוון אותיותיהם – במידת האפשר – וצילמנו כמה וכמה מקבצים כאלה מתוך תקווה שנקלוט ונתעד מידע מספיק כדי להמשיך ולהבין מה בעצם קורה כאן.
רק אחרי תום הסיור, ואחרי השקעת זמן מה במשחק ה"שבץ נא" המצולם – התברר מה בעצם היה כתוב באחורי הרעפים האדומים האדומים ההם.
המילה בגרמנית שנתגלתה היא "DAMPFZIEGELEI" – שהוראתה "לבנים / רעפים המיוצרים בקיטור / שריפה". מסתבר כי המפעל הגרמני המכובד הנ"ל (שתמונתו מופיעה באמצע חידתנו) הוקם בשנת 1907, בעיר קטנה בשם Baitzen בגרמניה. בגלל מיקומה, הייתה העיר בעלת זיקה מיוחדת וקשר חזק לעולם הרכבות ומסילות הברזל. מסתבר כי "DAMPFZIEGELEI" הוא שם גנרי / כללי למוצרים המיוצרים בצורה זו, בדומה לשמות מוצרים כמו "פריג'ידר" או "פלאפון" – בהם היצרן / הברנד הגדיר חד - חד ערכית את המוצר. לאחר מכן הוקמו מספר מפעלים במקומות שונים בגרמניה שעסקו בייצור בלוקים ורעפים בסטנדרט הגבוה שהיה מוכר ומקובל למייסנר. על הרעפים מופיעות עוד מספר אותיות השופכות אור נוסף על מייסנר ונהלי עבודתו: האותיות: "S.W." שפירושן כפי הנראה הוא ראשי תיבות של "Station Wagon" – "של הרכבת". סוג הדגם, ייחודי לישראל ומתהדר בשם "JERUSALEM" המופיע בבירור על גבי גב הרעפים.
לסיכום:
בדרזדן, כמו בדרזדן, אם בונים מסילת ברזל - צריך תחנת רכבת. אם צריך תחנת רכבת - צריך שיהיה לה גג. מרעפים כמובן. אדומים. אם צריך להביא לפלשתינא רעפים מגרמניה – לו כך יהי. אם מייסנר מתכנן – והשולטאן מממן, גם בלב השממה ייכון מבנה תחנת רכבת, ממורט ומיושר, מתוכנן ומבוצע בקפדנות – עם גג רעפים אדמדם ומהוקצע, פאר התוצרת הגרמנית, המיוצרת במיוחד עבור גגות תחנות רכבת תורכיות בפלשתינא, לפי המפרט המוקפד והמוגדר של המהנדס היקה הפדנט פחה.
הר מייסנר, שמא יהיה יום גשום מחר?
(פטור בלא כלום אי אפשר – ולכן רצ"ב כמה תמונות הממחישות את רוחב הסוללה, שרידי המבנים והרעפים וכמה זוויות נוספות ממיכל המים. והח'נדל? הלא הוא שמו הערבי של בן נעוות המרדות – אבטיח הפקועה)
אני מעולב אותך למורה להסטוריה .אתה לא נותן לי נקודות כלום ?
:confused: :(
איציק
חן חן. נהניתי מאד לקרוא ולהשכיל.
תודה!
מאד מעניין נהנתי מהתשובה.
PM האם נותרו שרידים של הרכבת התורכית שהגיעה לעקבה?
יקירי:ציטוט:
נכתב במקור על ידי amimiller
1. תודה.
1א'. כבר כתבתי כי המסילה המתוארת בחידה היא למעשה סעיף (צבאי) של המסילה החיג'אזית. מהמסילה הזו ומהתקופה הזו אכן נותר קטע פעיל באזור עקבה הנמצא בשימוש עד היום. הוא מחבר במסילת ברזל את אזור מען לנמל עקבה. קטע זה, בדומה למקרה "שלנו" גם הוא למעשה שלוחה צדדית המסתעפת מהמסילה החיג'אזית הראשית. המסילה הזו משמשת להובלת רכבות משא טעונות פוספאטים לנמל עקבה. ישנו קטע פעיל נוסף: מסילת ברזל המוליכה רכבות נוסעים בקו בין רבת עמון לדמשק.
2. רצ"ב דוגמה לתחנה מהמין הארופאי הבווארי המשובח, מבית מדרשו של הר אוגוסט מייסנר פחה לבית דרזדן.
3. מי זה PM?
הנה קישור למסע ששווה לעשות פעם.
מסע בעקבות נתיבי הרכבת החיג'אזית.
http://nabataea.net/hejazEasler.html
תודה על המידע המעניין.
הנה מסלול הקו פלוס-מינוס ב-GE.
בקיצור, אם אני מבין נכון... P ודורון - גנבתם ממצאים ארכאולוגיים מהנגב?
:shock::shock::shock::rolleyes:
(צוחק, כן? )
תודה על ההסבר. מאלף. להזמין אתכם כשנוסעים לקציימה? ;)
אסף.
מצטרף לברכות
החלפת שמו של PW ב- PM מעוררת תקווה ומחשבה
לקיצור PM כמה תיאורים הולמים לנ"ל
שבוע טוב
ל-PW אני מתנצל, פשוט אני מחליף אותיות סדרתי.