מדינת ישראל תעשה הכל...בשבל להתיש את אזרחיה...

סיפור המעשה הוא ביקור שלי אתמול בסניף הדואר בדרך ההגנה בתל-אביב, על מנת לשחרר חבילה שהגיעה. מנוע לחלון חשמלי...
הכל התחיל עם רכישת העגלול. נאמר לי שהמנגנון של החלון החשמלי האחורי מקולקל. טוב, זה בכל זאת חלון אחורי, ברכב שלישי במשפחה, יאללה שיהיה.
שיטוט אקראי באיביי מאתר את המנגנון בבריטניה בעלות של 10 ליש"ט. (שישים שקלים). מזמין, משלם עוד כמה פאונדים למשלוח וממתין.
אתמול מגיעה מעטפה "הנך מוזמן לסור לסניף הדואר על מנת לשחרר את החבילה".
באתי. למי שמכיר יש באמצע אולם של סניף דואר, מימינו עמדות מכס ומשמאלו עמדות החבילות.
נכנס שמאלה - ממתין בתור בשביל שיאמרו לי שאני צריך קודם למכס.
הולך למכס, ממתין בתור קצר מאוד, ופקידת מכס נחמדה מסתכלת ואומרת לי "מה יש בחבילה?" אני עונה לה מנגנון של חלון חשמלי. "אתה חוזר לעמדה 30 ואומר להם "נדרש זיהוי פריט איביי". ליתר בטחון רושמת את זה.
הולך לעמדה 30 שנמצאת באולם הראשון אליו נכנסתי. ממתין כבר בתור ארוך, מוסר את הנייר. הפקיד שמולי מסתכל, הולך לעמדה אחורית, ומבקש איתור החבילה. הדקות נוקפות, והנה החבילה, ממש אפשר לגעת בה, (אם היתה לי יד באורך 2 מטר). "חכה" הוא אומר לי "צריך זיהוי מכס."
"אבל המכס שלח אותי לזהות את החבילה. צריך זיהוי מכס על מנת לזהות את החבילה על מנת לחזור למכס?" אני שואל. המבט שלו היה ברור, בלי מילים הוא אמר לי "ההתחכמות הזו עולה לך 10 דקות", ובקולו, "שב, יקראו לך".
טוב יושב. זה הזמן להביט סביבי, ולחוש אמפטיה אמיתית כלפי העובדים שם.
המדינה שמה אותם בשביל להיות שכפ"ץ כנגד כל תחמני העולם. ההוא שמביא דוגמיות של תרופות "זה יותר זול שם" על ארגז עם עשרות קופסאות של תרופות שונות, זה שקיבל מתנה לילדים, "קצת בגדים" עם ארגז בגודל של מטרX מטרXחצי מטר, של שלל בגדים שיכולים להלביש את חצי מילדי האיטי האומללים. ומולו עומדת אותה פקידת מכס שאומרת לו "מבחינתי זה "מסחרי". אם אתה חושב שזה פרטי, עליך לשכנע את המנהל. לדעתי זה ייבוא מסחרי. קללות לא היו שם, הרבה עצבים כן.
הדקות נוקפות, והנה הגיעה תור החבילה שלי להיפתח. איזה כיף שהבחור האנגלי מילא את המנגנון בגריז. ממש "רגע קטן של נחת". באמת. רק בגלל המבט האומלל של הפקידה לא צחקתי בקול רם.
"מה זה?" היא שואלת.
"מנגנון לחלון חשמלי לרכב." אני עונה. "אבל לא כתוב על זה כלום" היא מקשה. "זה משומש, מהאיביי". היא לוקחת דף צהוב, ורושמת, נשבע לכם "מנגנון כלשהו. הלקוח טוען שזה לרכב מיצובישי. לא רשום כלום חוץ מ MB513245 וגם 12V. נראה משומש".
נותנת לי את הדף, לך למכס. (זה האולם הקודם).
הולכת לשטוף ידיים לקול זעקות של הקהל "איפה הולכת זאתי? החבילה שלי מחכה"
הולך למכס, כעת יש תור ארוך. ממתין, נו מה יש לעשות?
מסתכל. איש אחד הביא 50 נורות, כנראה מיוחדות. קיבל 51 נורות. הספק שלח לו ספייר, למקרה שנורה מתקלקלת.
"זה מסחרי". "איך מסחרי, אני באמצע שיפוצים בבית, בואי תראי, המונית עלי". "אז למה 51? כתוב בנייר שהבאת 50? אתה בטוח שאין לך נייר אחר בבית?"
מגיע תורי, ניגש מלא עזוז ושמחה לפקידה. תראי, אני אומר לה, זה מהאיביי, מנגנון של חלון חשמלי. הנה הוא עלה 10 פאונד.
"אני מצטערת, אתה צריך להביא אישור משרד התחבורה!"
"מה?"
"כן אלו החוקים. כל חלק רכב שאתה מביא, חייב אישור משרד התחבורה."
"גיברת, השתגעת? רק הדלק למשרד התחבורה, שלא לומר הזמן, מה עובר עלייך?"
"לך לחדר 8, למנהל. מה שהוא יאמר לי אני עושה"
הולך למנהל. במבחן התוצאה, האיש נחמד, על אמת. גם ללא מבחן התוצאה האיש נחמד ביותר.
מסביר לו את המצב, והוא מסביר לי בחזרה, בסבלנות, על החוקים, התקנות וכד'.
כמה זה עלה הוא שואל אותי, 10 פאונד אני עונה. בוא נבדוק הוא אומר לי ומייד נכנס לאיביי!!! רואה את אותו המנגנון שמכירתו טרם נסגרה ב 5 פאונד. דפקו אותך במחיר הוא אומר לי בחיוך. יאללה, סע, אתה משוחרר, חותם על מסמך כלשהו, ושולח אותי לדרכי.
עם המסמך שלו, חוזר לפקידת המכס, מראה לה את המסמך. היא מצידה שואלת אותי החל מת.ז. ועד כמה ילדים יש לי, 7000 שאלות, ומוציאה לי אישור שאיתו אני הולך לאולם הראשון, זה עם החבילות. 3 דקות ואני בחוץ.
סיכומים:
1. אני באמת חש אמפתיה כלפי העובדים שם.
2. יש לי תחושה שאם הייתי אזרח איראן או סוריה היה לי יותר קל להביא מנגנון לחלון החשמלי של המיצובישי. מצד שני היה לי יותר קשה לכתוב על זה...
3. בערך שעתיים. מזל שיש שם חניה חופשית על "אפור" בדרך ההגנה.
4. מי שמגיע לשם - חייב להזדיין בהמון סבלנות, ואפילו במידה של חוש הומור. לא לקחת את זה קשה. לא עושים לכם שום דבר אישי רע, זה אותו היחס שמקבלים כל אזרחי המדינה.
5. מזמינים מאיביי - רק עם שילוח בינלאומי. לא עוד דואר רגיל.

המחשבה על אוזן הגרירה שהזמנתי ב 15 פאונד, ושנמצאת בדרכה לארץ, מדירה שינה מעיני...

יואב

כשתגיע אוזן הגרירה תגיד שזה תפס למחרטה ואז לא תהיה כל שייכות לרכב, משרד התחבורה וכו'.
בברכה - רפי לין

אפשרות חלופית - לשלם כ- 180 ש"ח ולקבל את זה עד הבית ... זה שירות של הדואר ...

נו, זה כמעט כמו בסלקום...

יואב
המנגנון הזה בנוי כך בכוונה, עם פקידים סתומים (בכוונה), כדי שלא תרצה יותר לחשוב על להיות עצמאי ולייבא חלק כלשהו, שלא לדבר על חלק רכב רחמנא לצלן, בכוחות עצמך ובכוחות הקדמה. המנגנון הזה בנוי ומתוכנן להתעמר בך מראש גם אם היית המשיח בכבודו ובעצמו שעצרו לו את החמור הלבן שלו במכס. רוצה לשחרר את החמור? אין בעיה. תביא אישור מאלוהים.

למרות האמפטיה שאני חש לסיםוריכם המרגשים אודות השרות "בארצנו",יש לי חדשות ענקיות ובילתי מתקבלות על הדעת בשבילכם--ואני מדבר מנסיון של אחד שחי חיים מלאים גם בארצות עולם שלישי וגם חי כיום במתקדמת מכולם.
הבירוקרטיה בארץ תענוג לעומת כל מקום אחר שאני מכיר,בארצת אחרות אם תתוכחו בכלל יקראו למשטרה,אתם לא מבינים כמה השרות בארץ שאתם מעוצבנים עליו טוב אלפי מונים מהמתוקנות שבארצות.אני לא יודע כמה ארצות בעולם יש שכמעט כל הבירוקרטיה הממשלתית והמונציפלית ממוחשבות בהן ואת רוב החשבונות והטיפולים ניתן לעשות באופן מקוון.

רוצים דוגמאות?על קצה המזלג

בשביל ברלי--במידה ויש לך תקלה במכשיר הנייד ואתה לקוח עסקי(בארץ במקרים רבים מגיע שליח אליך למשרד ויחליף את המכשיר)בגרמניה,תגיע אתה לסוכנות שפתוחה בשעות מוזרות.

קבלת רשיון נהיגה-בישראל-אינטרנט דואר,מקסיקו-שוחד,גאמייקה-תבוא עוד שבועיים ואז עוד פעם עוד שבועיים.גרמניה-שלושה משרדים שונים שביקרתי בהם חמש פעמים ואז נשלח לאחר חודש הביתה

קנס מהירות-גרמניה,חילופי מכתבים עד קבלת האישור לתשלום-מדהים.

תשלום מים חשמל-גרמניה-אחת לשנה ובשנה עוקבת אתה משלם לפי ממוצע ובסוף שנה מחייבים או מזכים(לך תתכנן את החיים שלך כך,וזה כולל עוד עשרות חשבונות אחרים כמו מס הכנסה למשל)

אם תנסה בגרמניה לדבר בצורה "מלחיצה" או לא "נעימה" לפקיד כל שהוא הסיכוי שתקבל שרות הוא אפס.

יבוא חלקים לרכב בגרמניה-שכח מיזה או יבוא בכלל,הציוד האישי שלי הגיע מגאמייקה לגרמניה ובתוכו כמה חבילות קפה באריזות וואקום-הכל מוצהר כמות חוקית עם קבלות והכל,זה לא עזר לי הרבה כשחוררו לי את השקיות במכס של המבורג.
בגאמייקה הוזמנה ערכה רפואית עבור שכן גוסס-אתם חושבים שזה הפריע למישהו לפתוח אותה ולהרוס את הסטריליות לערכה שעלתה 1500$?

זה רק מעט שאני יודע שלא יקל עליכם אבל רק שתדעו שצריך קצת לחיות בחו"ל ולראות שיש אצלנו גם לא מעט דברים שטובים יותר מאשר מהמתוקנות שבארצות,זה מה יש תתעודדו שאצלנו זה עדיין קצת פחות "חרא" בירוקרטים ומוסדות מדינה,מכס,ומיסוי-תפקידם המובנה הוא להציק לנו וככה זה בכל העולם

דרור הראל

שלום דרור ומזל"ט לחתונת אחותך.
קודם כל,תודה על העידוד שבס"ה טוב פה.
שנית,אני ממש לא יכול להתאפק מלכתוב לך בחצי חיוך שכ"כ טוב פה ביחס ל"שם",
רק חבל שה"ד....ם" וה"ח...ם מקלקלים פה את ה"פסטורליה".
בהצלחה בניכר.
ח.ש.

מצד שני פה בקפריסין מעולם לא שילמתי אירו אחד מעבר למשלוח וזה כולל גם חלקי חילוף לרכב.
מגיעה הודעה לגשת לבית הדואר, מראה את הפתק מקבל את החבילה. מידי פעם החבילה מתעכבת כמה ימים כשנופלת על בדיקה אקראית.

להשוות לאפריקה זה לא חוכמה (סתם קוריוז מכר ייבא טרקטור למדינה באפריקה, פקיד המכס חיפש איך לעשות את היומית שלו ושאל למה יש במכולה שני פריטים הטרקטור וחוברת ההוראות צריך להיות רק אחד...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי nir.samo

פקיד המכס חיפש איך לעשות את היומית שלו ושאל למה יש במכולה שני פריטים הטרקטור וחוברת ההוראות צריך להיות רק אחד...

---

הזכיר לי את הבדיחה על האיש שעבר כל יום במכס כשהוא רוכב על אופניים עם ארגז שמט'ס מאחורה.כל יום המוכר "הפך" את הארגז,חיפש לו בכיסים,אך לא מצא דבר.
לימים נפגשו שניהם,שאל אותו המוכס,תגיד,כל יום חיפשתי ולא מצאתי,מה בעצם הברחת שם?
הנה הלה:את האופניים...

ח.ש תודה רבה,ה "ד" וה"ח" מתי שהוא יבינו שצריך לחיות יחד וללמוד גם להסתדר עם ה"ע" ואז באמת תהיה פסטורליה.

עוד סיפור קטן בשביל לעודד לכם את המצב רוח.

רכשתי בשעה טובה רכב יד שנייה-פולקסוואגן שארן שנת 2003(לידע כללי-9000EURO) .בגרמניה רכב רוכשים רק מסוחר מורשה-הוא הכי אמין,חייב לתת אחריות של שנתיים ומאחר וקניתי מדילר של פולקסוואגן קיבלתי את הרכב גם עם טסט ואחרי טיפול מלא-עד כאן הכל נפלא.
בארצנו הקטנטונת רכשתה רכב-הלכתה עם המוכר לדואר תוך 5 דקות העברת בעלות ונגמר הסיפור.

התהליך בגרמניה המתקדמת-המוכר שלח לי את הרשיונות,שלב שני חברת הביטוח הביטוח נותן מספר לפוליסה אבל עדיין לא לרכב עצמו.שלב הבא צריך לנסוע לעיר המחוז למשרד הרשוי-לשם אני צריך להגיע עם רשיון הרכב,תעודת מקוריות הרכב,אישור תשלומי מיסים עבור הרכב,טסט לרכב בתוקף,תעודת זהות ויפוי כח. ממשרד הרשוי לאחר שיאשרו את הניירת אני צריך ללכת לבית עסק שמייצר לוחיות רשוי,לקנות לוחית רשוי(לוחית הרשוי שייכת לבעל הרכב ולא לרכב) ועם הלוחית לחזור למשרד הרשוי ואז אולי לסיים את התהליך.לנסוע למוכר להרכיב את הלוחיות ואז ניתן גם לעשות ביטוח לרכב ולנסוע.

ולפני שאשכח משהו דווקא חיובי שמעיד על איך עושים כאן עסקים עם הרבה אמון-מאז שהחלטנו לקנות את הרכב וסיכמנו עם המוכר דרך האי מייל וקבענו יום שנאסוף את הרכב-המוכר תיקן ליקויים,העביר את הרכב טיפולים וטסט,תוספות שביקשנו וכל זאת מבלי ששילמנו יורו אחד מראש,יש זכרון דברים וזה מספק.

דרור הראל

לא צריך להגזים,
יש מדינות שהביורוקרטיה הרבה יותר פחותה,
דרור גר בנאצילנד, ומה לעשות יש שם יקים.

אני אישית יכול להגיד שבארה'ב תהליך קבלת גרינקרד מחייב פחות ביקורים בדלפקים מבקור בבית המכס בת'א.
רישום רכב או העברת בעלות: 15 דקות דלפק אחד,טופס יחיד
הוצאת רשיון נהיגה: 2 ביקורים, אחד למלא טופס יחיד ותאוריה, ביקור שני למעשי.שנייהם ביחד אולי לוקח שעה.

אז יש למה להרים את הסטנדרטים, ובגדול.

יאללה שלכם, אתם באים לבאס אותי או לעשות לי חשק להגיע שוב לבית המכס בתל-אביב?

מי שהמליץ על שחרור עד הבית - יש לי תאוריה בנושא:
1. השחרור עולה 179.40 שקלים. באמת. ככה כתוב בנייר שלהם.
2. ההתשה שאתה עובר אמורה לגרום לך לבקש את השרות.
3. המשימה הושלמה. מדינת ישראל הצליחה לא לספק שירות סביר לאזרח, ולעומת זאת להציע לו אפשרות לשדרוג השירות בתמורה לכ 180 שקלים. חושבים שזה מקרי? חושבים שאין מחשבה מראש? תחשבו שוב.

לגבי אוזן הגרירה - הרגע שחלטתי שהיא סוג של קישוט. על קישוט לרכב אין צורך באישור משרד התחבורה. לא יפה האוזן? הא? לא ממש ממש יפה? הנה אני מוסיף לכם תמונה, רק שתראו כמה יפה לה היא האוזן:

יואבי, וכמה יעלה לך להזמין אוזן כזו לפי מידה, כאן בארץ הקוידש, אצל מסגר?
אני מהמר על קצת פחות מ-180 שקלים.

שיעור חשוב.

עוד טיפ - על ציוד חקלאי אין מכס. הדבר הזה זו טבעת קשירה לעגלה לאיסוף מספוא.

יואב אתה עושה צחוק? חשבתי אתה מדבר על משהו מיוחד או משהו כזה.
תביא חומרים ומידות, אני אבנה לך כמה שאתה רוצה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי lizard

יואב אתה עושה צחוק? חשבתי אתה מדבר על משהו מיוחד או משהו כזה.
תביא חומרים ומידות, אני אבנה לך כמה שאתה רוצה.

---

כמה יעלה כזה בבנייה עצמית?

ואני, דביל שכותי משוטט באתרי פורנו לרכב (כמו איביי) ורואה כזה דבר בתמורה ל...10 פאונד. יעני 60 שקלים. משלוח עוד כמה פאונדים. מהכיסא, בלי לזוז, וזה מגיע לסניף הדואר שנמצא כ 400 מטר מהבית. מי חשב על טרטור שכזה? ברור שאין לי כוונה לשלם 180 שקל למדינת ישראל. אם הם יעשו בעיות, אני משאיר את זה שם. עוד כמה שנים, תוכלו לקנות את זה מאחד מהמכירות של המכס על "סחורה שהוחרמה"...
יואב

יואבי,

רתכת חשמלית רגילה ... יד שניה אפילו ... מצב חדש ( ואם לא אז אני אשאיל לך את שלי בשמחה כולל הדרכה )
כמה פיסות ברזל ....

אתה אפילו תהנה מזה ...

נכון שלא הייתי ממליץ על הבניה הראשונה ללכת על וו כזה .. אבל מתחילים באיזה מקום.
לא ?

הצחקת אותי, לי לקח 3 שבועות כולל אישורים ממוסך,ואבדן ימי עבודה וטירטורים עד ששקלתי לוותר על חבילה בשווי 180 דולר

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי גיא

נכון שלא הייתי ממליץ על הבניה הראשונה ללכת על וו כזה .. אבל מתחילים באיזה מקום.
לא ?

---

רתכת יש בבית. אז מה? יש גם טוסטר "קופץ". זה לא אומר שמשתמשים בהם...
לא עולה בדעתי לרתך לבד וו-גרירה. ברגע שאצטרך אותו, לא בא לי שהוא יהפך לקליע ויעוף על הרכב שאני גורר. בכל זאת, כל אדם צריך להכיר במגבלות שלו.

לא תתחיל
לא תגיע

----

כתבתי שלא הייתי ממליץ להתחיל עם וו גרירה ....

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי גיא

כתבתי שלא הייתי ממליץ להתחיל עם וו גרירה ....

---

OK, אתחיל הערב עם טוסט.