Printable View
אהלן חברה.
בתחום הלימודים שלי (הנדסת רכב) עלתה לי שאלה ואולי מישהו פה יודע...
ידוע שצמיגים דיאגונלים הרבה יותר טובים לרכבי שטח מצמיגים רדיאלים. אז למה בעצם הייצור שלהם הופסק?
והאם ניתן אולי להשיג צמיגים דיאגונלים חדשים 10R15 כמו הרדיאלים שיש לי עכשיו בג'יפ?
(הכותרת שונתה על ידי המערכת. נא להקפיד על כותרת אינפורמטיבית)
ידוע? למי?
בכל אופן, לא יודע אם 10X15 אבל הרבה מידות אחרות כן (לרבות 10.5X31X15) אפשר למצוא אצל יצרנים כמו מיקי תומפסון או סופר-סוומפרים למיניהם.
יכול להיות שיש אפילו לאליאנס (STG), למרות שאני מכיר אותם רק ב750X16.
"ידוע" ? תבסס את ההנחה הזאת, אחרת כל השאלה שלך מיותרת.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Etno
צמיגים דיאגונלים הרבה יותר עמידים בפני מכות צד (דופן הצמיג) ויש להם דופן יותר חזקה וקשיחה וניתן לנסוע עליהם בתנאי עומס קשים.
צמיגים רדיאלים יותר בנויים לכביש כי הסוליה (החלק שבה עם המגע בכביש) יותר עבה וקשיח.
אין לי כתבות מהאינטרנט אבל זה הכל חומר מספרי לימוד על מבנה הרכב.
למי שמכיר את שלושת הספרים של מינץ על תורת הרכב כנראה יוכל למצוא את זה שם.
גם בצבא עד כמה שידוע לי היו משתמשים ומשתמשים עד היום עם צמיגים כאלה.
הלכתי לפמצ'ריות ומוכרי צמיגים ואמרו לי שכבר לא מביאים צמיגים דיאגונלים כי אין ביקוש.
אוקי. עכשיו תבדוק בבקשה באיזו שנה נכתב ספר הלימוד הזה שאתה מצטט ממנו.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Etno
בסדר הספר ישן את זה אני יודע.
אבל זאת השאלה שלי. האם הפכו את הצמיג הרדיאלי לצמיג האולטמטיבי שמשלב גם את התכונות של צמיג דיאגונלי?
או שסתם רדיאלי הפך להיות הסטנדרד כי ירד הביקוש?
או שעדיין עדיף צמיג דיאגונלי לתנאי שטח קשים מאשר רדיאלי?
אני לא בה לקבוע עובדה שדיאגונלי זה עדיין הצמיג הכי טוב לשטח. אני פשוט תוהה למה הוא נעלם מעולם השטח. :roll:
כן. מאז שהספר שלך נכתב, הטכנולוגיה התפתחה. צמיגי השטח הרדיאלים של היום התגברו על רוב החסרונות, ו"עקפו" את הדיאגונאלים מבחינת ביצועים, גם בשטח קשה. עובדתית, הן במרוצי מדבר והן בתחרויות עבירות וזחילת סלעים, צמיגים רדיאלים מהשורה הראשונה (בי.אף.גודריץ' וגודייר) הם הצמיגים המנצחים והנפוצים ביותר. הצמיגים הדיאגונאלים לאט לאט נעלמים, אין להם ביקוש כי אין להם בעצם יתרונות היום, היצרנים החשובים כבר לא מייצרים אותם, ומה שיש זה יצרנים קטנים שמייצרים צמיגים מיושנים עם תבניות מלפני עשור או שתיים. גם הצבאות משתמשים היום בעיקר בצמיגים רדיאלים (אנחנו מדברים על רכב קל כמובן).
סליחה שהספר "שלי" כל כך מיושן, אני ישתדל לעדכן אותו בימים הקרובים. :)
חשתי נימה של רוגז בתשובה שלך נמרוד? כי אם השאלה שלי הייתה טיפשית בענייך התשובה שלך מספקת אותי ביותר והרחיבה את ההשכלה שלי בעוד קצת.
ככה או ככה תודה על התשובה :)
רוגז? ממש לא.
אל תתיחס לאף ספר כאילו שירד מהר סיני. ובוודאי שלאף אדם אחד לא ניתנה התורה. יש לך אינטרנט היום, תחרוש, אין גבול למה שאתה יכול ללמוד.
עדיין הספר הזה מהווה עד היום את הבסיס לכל מקצועות הרכב.
נכון שהטכנולוגיה משתפרת ומשתכללת אבל העקרונות נשארים אותו הדבר.
ולגביי... אם לא במקרה הייתי נתקל בסדרת הספרים האלה אולי לא הייתי נכנס לכל עניין הרכב, היום זה המקצוע העתידי שאני לומד 8)
משאית חלוקה שכל היום משפשפת מדרכות- כדאי להרכיב לה צמיג דיאגונלי. טרקטור שלא צריך שהצמיג יהיה גמיש בכלל- כדאי להרכיב לו צמיג דיאגונלי. ג'יפ עם צמיגי ענק שנוסע רק בבוץ- אולי כדאי להרכיב דיאגונלי.
רכב שטח רב שימושי- קל או כבד- אין שום סיבה להרכיב צמיג דיאגונלי. הרדיאליים טובים כמעט באותה מידה מבחינת עמידות (גם אם עדיין לא עקפו את הדיאגונליים בכל הפרופילים בעמידות הצד), אבל הדבר הכי חשוב- צמיג רדיאלי הרבה יותר גמיש. זה אומר שהוא ידע לחבוק את הסלע בלחץ אוויר נמוך. זה אומר שהוא יודע לצוף על החול ולא לשבור אותו. זה אומר שהרבה יותר נוח בכביש.
אסף.
עתיד?? ממש לא. ככה זה, אין בישראל תעשיית רכב, ולכן החומר הלימודי ברופין לא עודכן 30 שנה. במיבחן הסמכה של מנהלי מוסך בישראל, עדיין מפרקים ומרכיבים גיר ידני של פורד אסקורט מודל 70. ולעומת זאת גם כל הבוחנים ביחד, לא יצליחו להוציא קוד תקלה מגיר אוטומטי אלקטרוני "טיפטרוניק" של פג'ארו קינג. בהתאם לכך גם הצמיגים. הצמיג הכי דביק של אליאנס, זהה באחיזתו, לאחיזה של של ציפורני הכלב שלי על מרצפות בטון. במיגרשי המרוצים, הגיעו לטכנולוגית צימיגים, בעלי מקדם חיכוך דינמי הגדול מ:1! אתה מחפש חוזק מכני, לך על זחל פלדה. אתה מחפש אחיזה, לך על צמיגי יבוא איכותיים בעלי דופן סינטטית.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Etno
קיד