נקודות ריתום קדמיות וכננת נשלפת להיילקס

בניתי לחבר את הר"מ. מסתבר שזו עבודה מאוד פשוטה, יש להיילקס נקודות חיבור מקוריות נהדרות בשביל זה. אני התבססתי דווקא על נק' החיבור התחתונות ולא העליונות, מתוך נסיון מר של חברים עם העליונות. בניתי 2 רסיברים ולא אחד משום שהחלטנו שחלוקת כח נכונה חשובה יותר מנוחות המפעיל - ממילא זה לא נכנס ויוצא כל שני וחמישי וזה לא כזה סיפור להכניס את הכננת (שעוד אין לו).

להלן כמה תמונות, אם מישהו רוצה עוד פרטים אני אשמח לתת. גם ביקורת מתקבלת בברכה, כתמיד. מידות אני לא אפרסם הפעם משום שהמדידה היא פשוטה מאוד ומי שיילך לבנות כזה לבד לא יתקשה בכך כלל. חוץ מזה, התמונות די מדברות בעד עצמן.

http://imgsrv.pic4u.co.il/8f542207c2...610030000.aspx
http://imgsrv.pic4u.co.il/8f5422d635...fc0030000.aspx
http://imgsrv.pic4u.co.il/b1a3d1ceeb...7f0030000.aspx
http://imgsrv.pic4u.co.il/b1a3d104e9...9e0030000.aspx

מצטער על האחרונה, היא לא יצאה משהו.

הריתוכים נראים ממש מעולים. על המגש התחלת לעבוד כבר ? :twisted:

העבודה נראית נהדר! תודה אישית - הנושא הזה כמובן מעניין אותי לעתיד הקרוב.

לא הצלחתי להבין למה יש שני רסיברים במקום אחד באמצע כמקובל?

במציאות זה נראה הרבה יותר טוב !!
עבודה מקצועית כזו לא ראיתי אפילו אצל מסגרים !!

עבודה כזו מקצועית תענוג לראות.

אלון - כל הכבוד, יפהיפה ו

1. חיבור לקורות אורך - יש שם 4 חורים בכל קורה, יש סיבה מיוחדת לשימוש רק בשניים?

2. בל.כ. יש ווים (10000 ליברות) שמתלבשים בדיוק על שני החורים הקדמיים בקורה ממליץ להוסיף שניים כאלו (אם אני זוכר נכון כ 30-40 ש"ח לוו.
http://www.jeeptrip.com/viewer.jimag...qxawq7xr.jpg|0


3. לגבי מגש לכננת - שווה לבדוק את האופציה להשתמש במגש שיש בל.כ. כמגש או כבסיס למגש - מן הסתם ארז מכיר אותו ויכול להביע דעה.

http://www.jeeptrip.com/viewer.jimag...5p5wzpty.jpg|0

http://www.jeeptrip.com/viewer.jimag...b7w630ax.jpg|0

או בזה כבסיס למגש נייד
http://www.jeeptrip.com/viewer.jimag...uivb2ibv.jpg|0

נראה לי שאני מגיע אליך בקרוב להוסיף רסיבר לפגוש צינורות שלי!

תודה על המחמאות, אנשים.

נמרוד, יש שני רסיברים פשוט כי זה יותר חזק. כל רסיבר נדרש לעמוד רק בחצי מהעומס של אחד (בקירוב), אבל חשוב מכך - הפלטה המרכזית ארוכה מאוד (קצת פחות מ700 מ"מ - אני לא זוכר כמה). בגלל שהמשיכה מתחילה קרוב יותר לצידי הפלטה השאיפה שלה להתקשתות פוחתת - בפרט משום שהקטע הארוך ביותר ללא חיזוקים הוא בין שני הרסיברים והוא כבר קצר הרבה יותר (אני לא זוכר ממש כמה, אבל זה צריך להיות בסביבות ה 350-400 מ"מ). חיזוק בצורת פלח מתכת ניצב אולי נדרש עדיין, אבל אני בספק - זו פלטה של 60X10 מ"מ. יש כאלו שבנויות עם רסיבר אחד והם מתקשתות מעט מאוד, אז זו לא אמורה להתקשת כלל. אם אני טועה אנחנו נגלה את זה מהר ונבנה לו חדש (או נחזק את הנוכחי).
החסרון הוא שקצת קשה יותר להכניס את המגש עם הכננת, אבל החלטנו שזה זניח.

ערן, אתה צודק לגבי נק' הריתום מל.כ - חבל שלא ידעתי על כך לפני כן. אחלה רעיון.
כן, יש סיבה שהשתמשנו רק בשתיים מתוך ארבעת נק' הריתום. הכח עובר בקו יש, הוא איננו יכול לפעול על יותר משתי נקודות בו זמנית. לכן לא ראיתי טעם להוסיף משקל הפעם. נקודות החיבור האלו עומדות בלחץ הזה לפי עדויות של משתמשים אחרים, אחד מהם הנדסאי שאני נוטה לסמוך עליו. פשוט לא ראיתי סיבה לחזק יותר מכך. מה גם שאם זכרוני אינו מטעני שתי הנקודות האחרות אינן באותו הגובה - השאסי מתעקל מעלה. זניח, כי סינוס הזוית עדיין ישאף ל-0, אבל זה אומר חיתוך וריתוך נוספים - וזה כבר לא רעיון טוב. אין לי יכולת לעקם 10 מ"מ פלדה בבית.
לגבי המגש, כבר יש לו אחד - רק כננת אין (והתאמות למגש שעוד לא עשינו).
אל תאיים, בוא. אתה תמיד מוזמן, יש פה כוס קפה עם השם שלך עליה כבר ממזמן.

בדקתי שוב

בחור השלישי אין הברגה, כך שמדובר בשימוש בחור הראשון, שני ורביעי, אין צורך לקופף את הפלח התחתון, השלדה שם ישרה רק לא מגבילה לקרקע (שיפוע קל יורד קדימה) מן הסתם גם ברסיבר שבניתם הם לא ב 90 מעלות אחד לשני.

הקצה של השלדה מקבל הרבה מאמצים מהתושבות הקדמיות של הקפיצים, סדקים שם זה לא דבר נדיר מידי (מקום פורענות שני אחרי מיקום הבמפ סטופ הקידמי) ולכן אני מעדיף לא להעמיס עליו אלה לחלק את העומס גם אם החור הפנימי יותר.

לא ברור לי למה רק שני ברגים בטור יכולים לשאת בעומס, במיוחד עם השיפוע הקל של השילדה.

לגבי נק. הריתום ניתן להוסיף אותן גם עכשיו, צריך רק ברגים ארוכים יותר בכ- 20 מ"מ.

תודה על ההזמנה, נתאם בטלפון, נארגן מה שצריך ונבוא לשתות קפה.

דבר ראשון, כל הכבוד עבודה יפה כרגיל.
החורים שישמשו לפינים נראים מאד קטנים, אני השתמשתי ב 22 מ"מ שזה הסטנדרט אצלנו
(לטרקטורים) לדעתי אתה צריך להגדיל אחרת הם עלולים להיגזר.
עכשיו אם כבר אתה בשוונג של כננות נשלפות צריך גם חיבורים מהירים לחשמל, אולי נצליח
להשיג מחיר על כמות.

הכוונה לחבר את המגש של הכננת לשני הרסיברים? רעיון מקורי, אבל זה יפגע די בהגדרה במה שנקרא "חיבור ניתוק מהיר" - והרי זו המטרה של כננת נשלפת.

רסיבר בודד עם משולשי חיזוק משני הצדדים, ניצבים לפלטה הראשית - היו הופכים אותה לבלתי כפיפה בפועל.

לגבי הברגים - הברגים לא נושאים ישירות בעומס, הם מהדקים את משטחי הברזל ומספקים את הכוח הניצב שאחראי לכוח החיכוך הסטטי שהוא באמת מה שעובד כאן בכיוון המשיכה של הכננת. לדעתי החיבור שאלון עשה, עם שישה ברגים סך הכל הוא די והותר, אם כי לא היה מזיק להמשיך את הפסים התחתונים עוד קצת ולשים עוד בורג. תוספת המשקל זניחה, אבל אני חושב שגם תוספת החוזק די זניחה.

זה נראה יפה ומקצועי !
כפרויקט מסגרות כל הכבוד .
*****
ואני שואל שאלה אחרת למה זה טוב ?
גם כך הכננת בקושי עובדת .
למי שהכננת באמת עובדת כל הזמן רוצה שהיא תיהיה תמיד זמינה ומוכנה לעבודה .( זה לא בדיוק מה שצריך )
ולמי שבדרך כלל צריך אותה לשקט הנפשי ( וזה כמעט כולם ) גם רוצה שהיא תיהיה זמינה .
כל פעם הוא ידאג להעמיס אותה על הרכב ?
לא נראה לי מעשי .
בגלל בעיות רשוי ? ( זה לא בעיה ) .
לאפשר חילוץ משני הצדדים .( אולי )
להחזיק כננת אחת במחסן והתקנים על כמה כלי רכב . ??
מה בדיוק השיקולים ?
******
ואני רק חושב לעצמי הרכב כבר דורש חילוץ יום חם \ שמש ואכשיו לפרק את הארגז להוציא את הכננת ולהרכיב אותה .
או יורד גשם חושך \ בוץ \ קר \ אתה לא מרגיש כבר לא את הידיים ולא את הרגליים . כל פגיעה = פציעה . ואכשיו לפרוק את הארגז להוציא את הכננת ...... איזה חישובים איך להתקין מבלי שהפינים יפלו לבוץ . ( כדאי לצבוע בצבע צהוב זוהר ) .
*******
גם כך כל מחשבה על הפעלת הכננת ( לבעלי הנסיון ) גורמת למחשבה שניה עד כמה באמת יש צורך במכונה הזאת .
*******
איציק

יתרונות כננת נשלפת (במקרה שלי):
1. חילוץ לפנים ולאחור.
2. משקל מיותר שעדיף שישאר בארגז.
3. פגיעה בזוית גישה רק שיש צורך להתקין לפני הכניסה לשטח.
4. אין צורך להחליף (להשמיד) פגוש קדמי, בולמים ומוטות פיתול.
בקיצור פשוט וזול אבל אנחנו נקלל כבר בשטח.

יתרון נוסף0-
הכננת נשמרת ולא חשופה מרביתהשנה לפגעי מזג האוויר... מלבד בזמן החילוץ.

השיקולים שלי

חילוץ דו כיווני
זווית גישה
שינוי פחות משמעותי בפגוש צינורות הקיים

לדעתי אתם אנשים חזקים .( כח פיזי )
אתם אנשים אופטימים .
ובתקווה שכל מה שאתם כותבים הוא מנסיון אישי .
****
אתם זוכרים את המסלול בצהל . לא של השריון .את זה של אלה שרצים ובסוף מחכה להם הקיר .
כן כן זאת הכננת ביום חורף גשום באמצע שלולית .
אבל אני מבקש תמונות .
****
איציק

איציק צודק, ביום המבחן באמצע מעלה זיק ב43 מעלות חום או באמצע שלולית בוץ אני רוצה לראות אותם נגשים לארגז הרכב, פותחים את הדלת בלי שיפול לכם כל הציוד החוצה....מפשפשים בפנים(שהרי הכננת אם ובמידה והיא שם היא מעומסת אחרונה(קבוע ברכב ורוב הזמן לא בשימוש...),עכשיו מטפשים חזרה ומחברים אותה לרסיבר.....אם אתם מוצאים אותו והוא לא קבור מתחת לבוץ.....בהצלחה...

חוץ מזה אלון זה נראה מעולה!!!

אישית גם אני חושב שזה לא פרקטי - אבל יכולים לחבר את הכננת בכניסה לשטח - כהרגל. לא לפני כל מכשול או בתוכו. ענין של משמעת עצמית. אני חושב שלא הייתי סובל את זה ולכן הכננת שלי קבועה.

נמרוד, אין ספק שיש פגיעה בניתוק המהיר. כפי שאמרתי, זה נלקח בחשבון.

ערן, כמה נקודות צריך כדי לצייר קו ישר (בגיאומטריה אאוקלידית)? אם הייתי מחבר 3 נק' רק 2 מהן היו פועלות בזמן נתון. ההנחה שלי היא שאין תנועה - המתקון מתבסס על חיכוך סטטי. אתה חייב לקחת בחשבון גם שאין פה דיוק של מאית המ"מ, אלא של +- מ"מ אחד - זה קריטי להנחה שלי.
אני מנסה לבנות את הדברים שאני בונה באופן הכי נכון מבחינה הנדסית, דהיינו מינימום משקל ומקסימום חוזק. קשה לי עם זה, כי אני עוד לא ממש מהנדס ואני לא ממש יודע מטרולוגיה ופיסיקה ברמה הנדרשת, אבל אני מנסה (נמרוד אמר פעם איזה משפט בהקשר של כלוב התהפכות, לקחתי אותו קשה). לכן בחרתי ב2 ברגים תחתונים בלבד.
בדיעבד, לאור התגובות, כנראה ששלוש היה חכם יותר - קצת OVERKILL, אבל למה לא.
הצורך בכיפוף היה מזכרון. אם אתה אומר שלא צריך, אני מאמין לך.

איציק, אני איתך בדעה. הכננת שלי קבועה. אבל אני לא הבעלים של הרכב, אני רק בונה.

טאטא, ככל שהחור קטן יותר כך הוא מחליש את המבנה פחות. אני מעדיף להעלות את החוזק של הבורג - תחשוב על זה רגע, שני ברגי 12.9 בקוטר 12 מ"מ. מספיק מעל ומעבר.

ארז, תודה. הגימור הוא באשמתך, אתה יודע. אחרי שראיתי את העבודות שלך התחלתי להתבייש בגימור שלי (הכוונה לשיופים, לא לצבע). החלטתי שבמקום להתבייש, אני אעלה את רמת הגימור. כולה עוד שעה עבודה גג וההבדל עצום - אין גרדים, אין בננות, הכל חלק ויפה. מובן שלא שייפתי את הריתוכים ממש, יש שם פאזות עמוקות - הריתוך היה די חלק, אני רק שייפתי לו את הקצה העליון ונתתי לו מראה יפה. זו בדיוק הסיבה שלא נגעתי בריתוכים הצדדיים - יותר מדי מגוף הריתוך היה נפגע. אולי היה יפה להוריד גם מהם את הבננות, אבל לא היה לי כח.

הבעלים של הרכב הזה חושב .. ( מאמין / מקווה ) שאני טועה כשאני הראיתי לו שחור על גבי פודרה שלטפס בזויות מפגרות על סלעים ענקיים מכוסי פודרה בחורשן ביום חם עם כננת כבדה בידיים זה לא הגיוני ....
אני גם הסברתי לו ( לא יכולתי להראות לו כי אין ) שלחפש את החור מתחת לבוץ ( ואין שערות ) ועוד להשחיל את הפין זה לא מעשי ....

לי יש נסיון של עשרות פעמים של חילוץ לבד בלילה בגשם בבוץ עד לאוזניים
.. אני יודע ...

אני עשיתי הכל חוץ מלהרביץ לבעל הרכב אבל הוא מתעקש שהוא יודע הכי טוב ....

אין לו שום נסיון בכננות ..... בדוק :!:

שיהיה ....

אלון
אני מצטרף למחמאות על איכות העבודה - כל הכבוד!

כבעל הרכב הנ"ל אפרט את מכלול השיקולים ואני בטוח שכל שיקול שיעלה להלן יגרור דיעות לכאן ולכאן. בהנדסה אין פתרון אבסולוטי, רק אופטימלי ! במקרה זה - גם האופטימלי תלוי באופן השימוש ברכב, ומתוך השימוש נגזרה מערכת השיקולים בתכנון.

א. הרכב משמש לטיולים בלבד ולכן הכננת (שתותקן כאשר אשתו של בעל הרכב תשחרר לו תרי זוזי למטרה קדושה..) תשב באופן קבוע בארגז סגור מאחור ולא תטייל בין המחסן לתא המטען.

ב. הרכב סובל מחוסר משקל מאחור ולכן תוספת משקל הכננת תשב בדיוק מעל הגלגלים האחוריים ותשפר את האחיזה מאחור.
הרכבת כננת קבועה לפנים תוריד את האף, תוסיף משקל ומומנט במקום שאינו נחוץ ותפגע בזוית הגישה.

ג. למה כננת צריכה לשבת לפנים ? היות ואינני מתכוון לרכוש 2 כננות, זמינות ההרכבה מלפנים או מאחור עדיפה בעיני.

ד. גיא, לגבי הנסיון של עשרות חילוצים עצמיים בלילות גשם - לא מתכנן להגיע למצבים הללו. שערות וכו'... ? נו טוב... ואם בכ"ז ובכלות הקיצים ארים טלפון אליך - אני בטוח שתגיע :)

ה. סטטיסטית - רוב ההזדמנויות של השימוש בכננת הן לחילוץ חבר ולא לחילוץ עצמי (רוצים לפתוח סטטיסטיקה? ) ובמצב זה הרכב המחלץ בד"כ יעמוד בפוזיציה נוחה להרכבת הכננת.
ובמצב הפוך ? או שמתאמצים (נכון.. קשה.. אז מה ?) או שמבקשים מבעל כננת אחרת לסייע.

ו. תכנון נקודות העיגון והרסיברים מלפנים משולב בשינויים שבוצעו גם בפגוש האחורי על מנת לאפשר הרכבת כננת נשלפת גם מאחור + שיפור בזוית הנטישה. לא השתמשנו ב CAD או לוחות טכניים אלא בהנחות אצבע לגבי כמויות חומר, עובי פלדה, זרימת הכוחות בעומס. על פניו נראה שיתירות קיימת בשפע. בוודאי שהרבה יותר טוב מהמצב הקודם (קשירת רצועות לקצות קפיצי העלים).
חלוקת הכוחות המופעלים מהכננת לשני רסיברים קצרים שקולה לרסיבר אחד מגושם יותר ובולט יותר הפוגע בזוית הגישה. יותר אלגנטי. בנוסף - זרימת הכוחות תהיה בציר השאסי תוך מזעור מומנט הפיתול על השאסי.

ז. נושא הטולרנסים של הרסיברים כתוצאה מהריתוך (סטיות מקבילות וסטיות הרכבה אחרות) יקבל תשובה בעת בנית המתאמים לרסיברים מתחת לפלטה הנושאת את הכננת. כמובן שאלו לא יורכבו בריתוך שכן לא ניתן יהיה לשלוט בדיוק רב על המעוותים כתוצאה מהדפורמציה התרמית והתיאום בין הקורות החודרות לרסיברים לבין הרסיברים יהיה בלתי אפשרי. ההרכבה תצטרך להתבצע על ידי ברגים כשהחיזוק הסופי יתבצע במצב בו הקורות יושבות בתוך הרסיברים. כלומר - התאמה גיאומטרית למצב בו נמצאים הרסיברים.