אם יש כאן מישהו בעלים של סמוראי 9574505 שיצור איתי קשר או שישלח לי תמונה שלו הוא היה שלי פעם יש לו שנורקל בניה עצמית
Printable View
אם יש כאן מישהו בעלים של סמוראי 9574505 שיצור איתי קשר או שישלח לי תמונה שלו הוא היה שלי פעם יש לו שנורקל בניה עצמית
מכיר את ההרגשה שלך אחי !
אני כבר שנה וחצי על היילקס ומוכן לחזור אחורה בזמן ! אין על הג'וקים האלה !
מצחיק - במפגש סוזוקי ניגש אליי בעל ויטארה בהתרגשות ואמר שלפני כשנתיים וחצי הרכב היה בבעלותו...
מסתבר שכמעט כל השפצו"רים שהתלהבתי מהם ברכב הם עבודה שלו..
נצל"ש - אין על הסמוראי הראשון.
בדיוק בגלל מה שאתם אומרים כאן אני לא מוכר... :p:p:p
וואלה, אם כבר רגישים, אז למה לא :)
משלי בקושי הספקתי להפרד, כי הייתי חייב לטוס (תרתי משמע), אז חבר עזר לי במכירה.
אחרי חצי שנה נתקלתי בו באיזה חניון... הוא היה נראה מאובק וחצי ערום מכל מה שאני הוספתי לו... סוג של גידם ממש...
מצד שני, זה רק מדרבן אותי לחשוב על הפרויקט הבא.
זה לא הרכב שאתם מתגעגעים אליו אלא התקופה בחיים...
וזה אני אומר מניסיון.
קונים סמוראי כי אין כסף אבל יש גב חזק (להחזיק מעמד במכונת הכביסה).
וזו תקופה בחיים שאין חובות ואין התחייבויות, והחברה מוכנה לנסוע בגרוטאה (כי היא בת 18 עם גב חזק ובלי ילדים)
עוברים השנים וכבר יש כסף לקנות משהו נורמלי.
אבל אז הגב כואב, האישה לוחצת (בגלל הילדים) וכמובן שלא חולמת לנסוע "ברכב פתוח שקופץ כמו תיש"
ואתה מגלה להפתעתך שגם לך אין את העצבים לנסוע במכונת הכביסה...
ומה שנשאר זה רק הגעגועים לתקופה בה הכול היה פשוט והיית יכול לנסוע בכיף ב"סמוראי הראשון"
מה שאני מציע לכם זה לרדת מכל ענין הגעגועים...
לכל תקופה בחיים יש את ההנאה שלה, והמפתח הוא למצוא אותו.
ולא להסתכל אחורה כאילו רק כשיהיה לך סמוראי ובלורית היית מאושר.
כ
סבאלה, תודה על העצה :)
רק כמה נקודות, כדי להיות היוצא מהכלל -
זה שקנה ממני את הסמוראי, קנה כשאישתו הייתה בחודשים מתקדמים בהריון. (הוא גולש כאן אגב)
לפני הסמוראי היה CJ7, אז בעניין הכיס זו עליית מדרגה מבחינתי :)
בלורית אין לי כבר כמה שנים טובות למרות גילי הלא מופלג כלל, ואת אישתי הכרתי בזכות הסמוראי :mrgreen:
הפרויקט הבא יהיה מבוסס פלטפורמה לא רחוקה מזה. :twisted:
ובכלל, אני אוהב דו"ג.
בבקשה בני, עלה והגשם (-:
אתה לא יוצא מהכלל, אתה חלק מהכלל.
אז התחלת עם CJ7, כי מין הסתם יש לך (או במשפחה) ניסיון מכני.
וללא ספק מקום לטפל (מושבניק?)
ואז נמאס לשכב מתחת לרכב וקנית סמוראי.
הבחור שקנה ממך את הרכב, נטש אותו כי אחרי הילד כבר סמוראי לא ממש היה בראש שלו.
את כל הסיפורים האלו כבר שמעתי (ואני רק 10 שנים יותר מבוגר ממך).
וכולם נובעים מאותו המקום.
זוכר את חבורת הגמדים (5 שנים אחורה)
חברה מאוד איכותיים עם סמוראים, שהיו יוצאים כול כמה שבועות לטיול (הצטרפתי לכמה מהם).
לא עברו כמה שנים, וכמעט כולם מכרו את הסמו שלהם, והם יושבים בבית עם הילד.
אבל לכל כלל יש יוצא מהכלל!
שמוליק (סוזי המשתוללת) עד היום יש לו את הסמו החבוט ושבע הקרבות שלו.
רק שהיום הסמו יושב בחניה ונוסע פעם בדור.
ושמוליק נוסע בטרופר בורגני ביום יום...
עזוב אותך, אלו הם עובדות החיים, תשמע לסבא.
עירוני לחלוטין, לצערי.
מעולם לא היה לי מישהו במשפחה עם זיקה לשטח, אני ראשון בדורי, ממש חלוץ :)
אין מקום לטפל ולמעשה הייתי מטפל אצל מישהו שספק היה שוחט אותי במחיר, ספק היה עוזר לי גם ללמוד דבר או שניים אם הייתי מנסה לבדי.
בין הCJ לסמוראי היו כמה אופנועים, ואז חזרתי למשהו קצת יותר שפוי בכיס.
הבחור שקנה ממני את הרכב, קנה אותו לפני חצי שנה, כך שהוא ואישתו הסכימו על הקניה בעודם בהריון וגם אחרי הלידה :)
בוא נסיים את השיחה בינינו כי לא נראה לי שמעניין את הפורום אילן היוחסין הג'יפאי שלי :)
ציטוט:
נכתב במקור על ידי מוני אורבך
אתה לא יודע כמה אתה צודק...
מוני, אתה לא יכול להכליל בצורה גורפת. גם אני כבר לא צעיר. אני מכרתי סמוראי לפני חודש שהיה ברשותי 8 שנים שבמהלכם נולדו לי 2 ילדים. קניתי פראדו ארוך, כי נולד לי ילד שלישי.
זה לא אותו דבר !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בכל בוקר בדרך לעבודה, שנכנסתי בבוקר לסמוראי המרובע שלי, עם ההילוכים הקשים, עם חלונות ידניים - עברה לי בגוף צמורמורת של כיף. נסעתי (יותר נכון - זחלתי) לי בכיף בכביש החוף עם הרגשה נפלאה של הרפתקאות וייחודיות.
היום אני נכנס לפראדו, מכוון את הקרוז קונטרול ומרגיש שאני כמו כל אחד נוסע בפרייבט, אמנם מגודל, אבל עדיין פרייבט.
נראה לי שהתחליף ההגיוניי הבא שלי הוא רנגלר. אולי פה אצליח להנות משני העולמות.
חברים אין פה איך למצוא מכנה משותף , כולם כאן צודקים .
אין ספק שהסמוראי הפך סמל איקון (לדעתי) לג'יפ שמחבר אותך לנפש הצעירה שבך , לשמוע בעל סמוראי מדבר על הרכב שלו מרגש כל פעם מחדש - זה חיבור שלא קיים בהרבה רכבים ונעוץ בעובדה שכמעט ואין שני סמוראים דומים - לכל אחד ייחודיות משלו וביטוי "יצריו" של הבעלים (למול מידותיו של הארנק).
מגניבה התמונה של הסמוראי שצולמה בשנת 98 - אז הם לא היו כ"כ קשישים :p
יום אחד כבר לא יהיו סמוראים ואפילו לא ג'ימנים... יהיו רק רנגלרים וגרנד ויטארות
אנשים צעירים כבר לא יטיילו ברכב, מבוגרים שיש להם כסף כן ימשיכו.
אני נוהג על סמוראי 4 שנים, מתקשה למצוא רכב יורש שייתן מענה לצרכים הספציפיים שלי (מעבר לטיולים)
לפני חצי שנה היתה לי את האופציה למכור אותו במחיר כמעט ראוי, החברה שלי לא הסכימה :)