תשמעו סיפור: (אני מזהיר מראש- זה קצת ארוך):
לפני כארבעה חודשים בשמונה בבוקר אני מגיע לסניף אלונית לאחר נסיעה של כדקה מנקודת המוצא.
נכנס לסניף, מסתובב קצת בין המקררים, לוקח שוקו ולחמניה, ניגש לקופה, שמאל טוק קטן עם המוכרנית ויוצא מהסניף.
אכלתי הלחמניה ושתיתי השוקו מחוץ לסניף על השולחן הקטן שהיה בסמוך והתחלתי לצעוד אל עבר המכונית שהחניתי בחניה כמה דקות קודם לכן. נכנסתי לאוטו וראיתי שיש עליי קצת פירורים. שיט, יצאתי שוב כדי להתנער ואז קרה דבר מעניין.- אני מזהה פולקווגן ג'טה תמימה למראה נכנסת במהירות אל תחתנת הדלק, עוברת דרך אזור המשאבות באופן מסוכן וחוסמת אותי ואת הרכב שלי בחריקה. יוצאת שוטרת וחובשת כובע משטרתי, היא מבקשת ממני רשיונות ואני לתומי ניגש שוב לרכב על מנת להביא לה את מבוקשה. היא לוקחת ושואלת: "למה אתה ממהר"? אני עונה לה "אני לא ממהר".
הגברת בכחול קוראת לי ניידת הסמויה ומראה לי מכשיר בשם "דבורה". לטענתה אני נסעתי במהירות מופרזת של 116 קמ"ש במקום 80 (כביש 90 - אלונית האון). לאחר קיזוז של 5 קמ"ש היא הגיעה ל 111. אני לא ממש הבנתי מה היא רוצה. לטענתה גם נסעתי מצפון לדרום ועקפתי ג'יפ בדרך, ואילו היא הגיעה מהכיוון הנגדי דרום לצפון.
- עד כמה שאני זוכר הכיוון היה הפוך ולא ממש עקפתי ג'יפ. מהרגע שעליתי על הכביש זה לקח לי בערך 45 שניות להגיע לתחנה. מתי בדיוק הספקתי לפתח מהירות כזו ומתי היא הספיקה ללכוד אותי????. לא הגבתי. היא בדקה רקורד שלי בקשר ואמרו לה שיש לי 7 דוחות מהירות קודמים. האחרון מ 2006. לדעתה זה מספיק כדי להאשים אותי והיא רשמה לי 850 ש"ח קנס. בשורת "דברי הנהג" רשמה: "אני לא ממהר".
לקחתי הנייר והמשכתי בדרכי המום - די נגמרו לי המילים ולא ממש הצלחתי עדיין להבין מה קרה.
עברו 3 חודשים בהם לא ביקשתי להישפט משום שלא מצאתי את הד"וח שנעלם בין הארגזים שבדיוק ארזתי באותה תקופה (העברת דירה). 3 ימים של טלפונים מתסכלים בניסיון להבין מי נגד מי ואיך לעזאזל יוצאים מהסלט הזה וכל הגופים לא יודעים מה לעשות. המשטרה שולחת אותי למרכז פניות נהגים בפתח תקווה שבעצמם מחזירים אותי אל משטרת ישראל וחוזר חלילה במשך שלושה ימים דיברתי עם כעשרה אנשים והמון משיבונים מעצבנים.
בסופו של דבר לאחר ואני מבין שעליי לגשת לבית המשפט על מנת להגיש לשופט בקשה מיוחדת להישפט לאחר המועד.- כך אמרה לי נציגת בית המשפט בטלפון, אני שם פעמיי לכיוון נצרת. חדר ההמתנה מצחין וספוג בריח של שטיח רטוב, אני ממתין בסבלנות לתורי וניגש אל הפקיד ומנסה להסביר לו את הצרה ולשם מה הגעתי.- הוא שולח אותי למשטרה. "תקשיב אני אומר לו. משהו לא מסתדר לי, הגעתי לכאן אחרי שווידאתי שלכאן צריך להגיע. מה ז"א אם אין לי תיק קיים אני לא יכול להישפט" ? בדוק שוב בבקשה.- הוא מנסה לנפנף אותי שוב אך אני מתעקש. לבסוף הוא מצלצל בטלפון לאיזה סוג של פקיד בכיר שיושב פחות ממטר ממנו מאחורי שולחן גדול וחוזר עם תשובה: "תעלה לקומה 3 לאדם בשם דינו מיחידת המתנדבים והוא ייעץ לך מה לעשות".
טוב, הבנתי שאני הולך להישאר פה זמן רב משחשבתי. ניגשתי לדלפק של אותו דינו- קשיש נחמד. המתנתי למעלה משעה בעמידה בתורוכשהגיע תורי הצגתי בפניו את העובדות. אחרי שהסברתי לו את המקרה 3 פעמים הוא הבין ואמר לי למלא טופס ולהגיש ב 3 העתקים בצירוף הד"וח (שכבר מצאתי אותו למזלי יומיים קודם לכן והגעתי מוכן). את כל הניירת הזו תגיש בקומה 1 אצל אותם פקידים.
- שוב חזרתי לאותו חדר קבלת קהל מצחין והמתנתי לתורי. הפקיד שטיפל בי קודם לכן כבר לא היה שם. ניגשתי אל אחד אחר. שוב הייתי צריך להסביר לו הכל מהתחלה והוא ניסה להפנות אותי למשטרה. מפה לשם- גם הוא ניגש ל "רב פקיד" שיושב בשולחן מאחור ושואל אותו מה עושים. בסוף החלטתי שאם הם לא יודעים מה לעשות אני אקח החלטות ואומר להם מה עליהם לעשות: "מר פקיד יקר, אני יודע שאין לי פה מספר תיק אבל יש לי מספר דו"ח. כבר הייתי אצל דינו ודיברתי גם עם המשטרה וגם עם ההוא שישב פה קודם לכן והוא דיבר כבר עם רב- פקיד. תראה, אני אגיד לך מה תעשה- אם אין לך מספר תיק אז תפתח לי תיק חדש בבקשה. אני לא מתכוון לשלם את הקנס ולהודות בעבירה שלא ביצעתי". הבחור פתח תיק חדש ולא נתן שום אסמכתא.
כל זה היה לפני כחודש ועדיין לא קיבלתי תגובה מבית המשפט בענייני.
מה אתם חושבים?, יש סיכוי שיצא מזה משהו או שכבר נגמר הסיפור שלי ושאני אלך לשלם כפל קנס וזהו?
